לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, הטעם שמסכת זו סודרה אחר מסכת תמיד הוא כשיבנה המקדש במהרה בימינו יש לעשות את צורת המקדש כפי שנעשה. וזאת כי דבר זה (צורת המקדש) נאמר ברוח הקדש כמו שנאמר[4]: "הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית".
פרקי המסכת
בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת (תשע משניות[5]) - עוסק בסדרי השמירה שהייתה על הר הבית;
הַר הַבַּיִת (שש משניות) - עוסק בעזרות השונות שהיו סביב המקדש, ובלשכות שהיו בעזרת הנשים;
הַמִּזְבֵּחַ (שמונה משניות) - עוסק בעזרת הכוהנים, הסמוכה למקדש, ובמה שנמצא בה - המזבח, הכיור וכדומה, ובאולם - חלקו החיצוני של בניין המקדש;
פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל (שבע משניות) - עוסק בהיכל - החלק המרכזי של בניין המקדש;
כָּל הָעֲזָרָה (ארבע משניות) - עוסק בעזרת ישראל ובפרט בלשכות שהיו בתוכה.