מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות. דיני האבלות שבה, שהם רוב הפרק השלישי, הם מהדברים הבודדים המותרים ללימוד בתשעה באב.
על מנת להבדיל את המסכת מכלל סדר מועד, נקראה המסכת "מועד קטן", כיוון שרובה עוסק בחולו של מועד. רוב הראשונים והגאונים קוראים לה מסכת משקין על פי המילה הראשונה של המסכת (בדומה למסכת ביצה)[דרוש מקור].
בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 28 דפים על פי דפוס וילנא.
לעומת זאת מדברי רש"י ותוספות בסוף המסכת נראה שיש להם סדר אחר בסידור המסכתות ומסכת זו היא אחרונה בסדר מועד, ולאחריה באה מסכת יבמות שהיא הראשונה מסדר נשים[1]. וכך הוא מקומה בתלמוד הירושלמי שבידינו.
פרקי המסכת
מַשְׁקִין בֵּית הַשְׁלָחִין (עשר משניות[2]) - פרק זה וכן הבא אחריו עוסקים בפרטי הלכות חול המועד.
מִי שֶׁהָפַךְ (חמש משניות).
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין (תשע משניות) - עוסק בדיני אבלות.
בסה"כ במסכת 24 משניות.
מפרשי המסכת
פירוש רש"י
פירוש רש"י המודפס על המסכת איננו מרש"י, אלא מורכב ברובו הגדול מפירוש רבנו גרשום, ורק פחות מעשרים אחוז ממנו נלקחו מפירוש רש"י. בעל דקדוקי סופרים כבר שיער כי הפירוש המודפס על הדף הוא מרבנו גרשום מאור הגולה, ובמקומות בהם לא פירש, הוסיפו המדפיסים מפירושו של רש"י. פירוש רש"י למסכת פורסם על ידי אפרים קופפר (בשנת תשכ"א) מתוך כתב יד שנמצא בספריית האסקוריאל בספרד (ודפים בודדים מתלמוד בבלי מועד קטן עם פירוש רש"י דפוס ראשון שבספרד (ואדי אלחאגרא, ה'רמ"ב)). ועם הוספות (על פי השוואה להכתב יד, ודפים נוספים מדפוס ספרד שהגיעו לידינו בינתיים, ועין יעקב דפוס ראשון (פיזרו, רע"ו), ועל פי השוואה לחיבורי הראשונים (ובראשם הנלקט מרש"י על הרי"ף) והאחרונים המעתיקים מפירוש רש"י) על ידי יוסף יצחק קעלער (בשנת תשס"ז), והפירוש הזה מיוחס לרש"י (על פי השוואת נוסח הכתב יד לנוסח דפוס ספרד והעתקות הראשונים וראשוני האחרונים שהשתמשו בפירוש רש"י שבכתבי יד או דפוס ספרד (רבינו עובדיה מברטנורא, ר' אייזיק שטיין בביאורו על הסמ"ג, רבינו יעקב בן חביב בעין יעקב (דפוס ראשון), ורבינו שלמה סירליאו (מפרש הירושלמי)][3]. פירוש רש"י המודפס סביב פסקי הרי"ף (בסוף המסכת), נאמן כמעט לחלוטין לפירוש רש"י האמיתי (שבכתב יד אסקוריאל), והוא משמש כעד נוסח נוסף. אמנם, ברוב המסכתות פירוש רש"י להלכות הרי"ף איננו אלא עיבוד דברי רש"י, ואין הוא נאמן למקור, אולם במסכתות מועד קטן וסוכה מדובר בהעתקה מדויקת על פי רוב של פירוש רש"י לתלמוד.
התוספות
פירוש התוספות על המסכת הוא מרבנו שמואל בן רבנו אלחנן נכדו של ר"י הזקן[דרוש מקור] (ובדף ב ע"ב ד"ה קא מרפויי נלקח מפירוש רשב"ם שנעתק על ידי האור זרוע בהלכות שבת מלאכת חורש).
חיבור נוסף על המסכת הוא שיטה לתלמיד רבנו יחיאל מפריז המיוחס ככל הנראה לרבנו ידידיה בן ישראל מנירנברג, תלמיד חבר של המהר"ם מרוטנבורג.
נימוקי יוסף
החיבור המודפס סביב הרי"ף בכותרת פירוש רבינו נסים (=הר"ן) איננו פירוש הר"ן אלא החיבור 'נמוקי יוסף' מרבי יוסף חביבא. וכבר עמדו על כך מדפיסי ש"ס וילנא וציינו את שני המחברים, בצורה הבאה: (רבנו ניסים) [נמוקי יוסף].
^מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
^יוסף יצחק קעלער, פירוש רש"י על מסכת מועד קטן - על פי דפוס ספרד (קודם ה'רנב), כתבי יד וחיבורי הראשונים, ברוקלין נ.י. תשס"ז. יעקב פוקס, פירוש רש"י למסכת מועד קטן - בירורים בזיהויו, בדרכי מסירתו ובעיצובו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז
