המרכיב העיקרי של הלוח (ובספר היובלים - הבלעדי) הוא שנה שמשית[28] בת 364 ימים, המחולקת לארבע תקופות שכל אחת בת 91 יום בדיוק. כל תקופה מורכבת משלושה חודשים של 30 יום[29], ויום נוסף[30] הנקרא 'אות'[31], שמסיים את התקופה[32] ונספר כיום 31 בחודש שלפניו[33]. היום המתחיל את התקופה נקרא 'יום תקופה'[34]. לחודשים אין שמות אלא הם ממוספרים כמו חודשי הלוח העברי ברוב ספרי התנ"ך. שמות התקופות הם[35]: קציר (אביב), קיץ, זרע (סתיו), דשא (חורף)[36]. משך כל תקופה הוא בדיוק 13 שבועות[37], ולכן ימי השבוע זהים בחודשים המקבילים בתקופות השונות. החודש הראשון בכל תקופה מתחיל ביום רביעי, שבו נבראו המאורות[38], החודש השני בכל תקופה מתחיל ביום שישי, והחודש השלישי בכל תקופה מתחיל ביום ראשון[39]. היום המסיים את התקופה הוא תמיד יום שלישי.
חודשים 1,4,7,10
חודשים 2,5,8,11
חודשים 3,6,9,12
רביעי
א
ח
טו
כב
כט
ו
יג
כ
כז
ד
יא
יח
כה
חמישי
ב
ט
טז
כג
ל
ז
יד
כא
כח
ה
יב
יט
כו
שישי
ג
י
יז
כד
א
ח
טו
כב
כט
ו
יג
כ
כז
שבת
ד
יא
יח
כה
ב
ט
טז
כג
ל
ז
יד
כא
כח
ראשון
ה
יב
יט
כו
ג
י
יז
כד
א
ח
טו
כב
כט
שני
ו
יג
כ
כז
ד
יא
יח
כה
ב
ט
טז
כג
ל
שלישי
ז
יד
כא
כח
ה
יב
יט
כו
ג
י
יז
כד
לא
לפי ספר מהלך המאורות, האחד בחודש הראשון הוא יום השוויון[40] האביבי, האחד בחודש הרביעי הוא יום ההיפוך הצפוני, האחד בחודש השביעי הוא יום השוויון הסתוי, והאחד בחודש העשירי הוא יום ההיפוך הדרומי[31]. תיאור זה אינו מתאים למציאות כיוון שהזמנים בין הנקודות אינם זהים[41]. בנוסף, מכיוון שאורך השנה הטרופית הוא כמעט 365.25 ימים, הלוח צובר פער של כיום ורבע מדי שנה. יש טוענים שהיה מנגנון עיבור שנה כדי להתאים את הלוח לעונות השנה[42] ואטיין נודט אף טען שברכת החמה היא שריד למחזור עיבור[43], אבל בכל הצעותיהם יש קשיים ניכרים ובראשם ההתנגדות העזה של מקורות הלוח לכל סטייה מהערך של 364 יום בשנה[44]. כנראה הלוח שמר על יציבות ולא הייתה בו התאמה למציאות באופן סדיר[45], אם כי ייתכן שנעשו מדי פעם תיקונים אד הוק[46]. עדת קומראן התעלמו מההבדלים בין לוח השנה שלהם למציאות[47], כי מכיוון שהתנזרו מפולחני המקדש[48], לא היו מביאים ביכורים ולא היו כפופים לעונות השנה[49]. הפער הוסבר בספר מהלך המאורות כסטיית הטבע מהדרך הרצויה עקב חטאי בני האדם[50].
אין חג שחל בשבת[94], בהתאם לכתוב בספר ברית דמשק[95]: אל יעל איש למזבח בשבת כי אם עולת השבת כי כן כתוב "מלבד שבתותיכם"[96]. עם זאת, מגילת המקדש מפרטת גם את מוספי היום הרביעי של חג הסוכות שחל תמיד בשבת לפי לוח זה. ייתכן שמגילת המקדש אינה חלק מכתבי עדת היחד[97] ואף לא השתמשה בלוח השנה שלהם[98], או שנכתבה על ידי כת נפרדת משאר עדת היחד[99], כמו ספר היובלים[100] שמתיר הקרבת עוד קרבנות בשבת[101]. מחלוקת פנימית נוספת ניכרת בכך שרק חלק מהמגילות מציינות מועדים נוספים על המועדים הכתובים בתורה[102]. לדעת יעקב שלום ליכט, הלוח כולו היה שנוי במחלוקת בתוך עדת היחד ולא כולם קיבלוהו[103]. לדעת יונתן בן-דב לא ייתכנו מחלוקות פנימיות לגבי לוח השנה[5], מפני שהוא גורם עיקרי לפילוג משאר העם[28]. כנגדו טען מיכאל ירוסלב קלוקובסקי שאין כל הוכחה לפולמוס מפלג בעניין הלוח[104]. גם יהודה שיפמן (אנ') טען שאם היה כך היה מחבר מגילת מקצת מעשי התורה מתייחס בתוך איגרתו לעניין הלוח[105]. יששכר שטרן האריך לטעון שרק בתקופת הנצרות הפך לוח השנה לעניין פולמוסי מפלג[106].
לדברי החכם הקראייעקב הקרקסאני[107], הצדוקים (שלהם ייחסו הקראים בטעות את כתבי קומראן שהגיעו לידיהם[108]) לא ספרו את יום השבת בימי החגים אלא דחו את המשך החג למחרת. לפיכך חג המצות וחג הסוכות נמשכים עד יום רביעי 22 בחודש (שבעת ימי חג המצות המסתיימים בכ"א בניסן[109] נחשבים רק שישה ימים ביחס לקורבנות[110]). שמיני עצרת ביום חמישי 23 בחודש השביעי, וקורבן העצים של שבטי דן ונפתלי ביום ראשון 29 בחודש השישי. כך מסתיימים ימי קורבן העצים בדומה לכל מועדי הביכורים שחלים ביום ראשון[78]. היום הראשון למילואים הוא גם יום תחילת השנה שבו הוקם המשכן[111].
ספר היובלים מתארך את שמיני עצרת ל-22 בחודש השביעי[122]. את הסתירה בין ספר מלכים לדברי הימים ניתן ליישב שבתקופת בית ראשון וגלות בבל עדיין לא חגגו את שמיני עצרת וכותב ספר דברי הימים תיקן את התאריך כדי להתאימו לשיטת המקור הכהני[123].
הלוח הירחי
בכמה מגילות[124] מופיע לוח שנה ירחי שמותאם עם לוח השנה העיקרי במחזור של 3 שנים. החודשים האי זוגיים הם בני 29 יום והחודשים הזוגיים הם בני 30 יום, שנה של 12 חודשים[125] כאלה נמשכת 354 ימים[126] שזה 10 ימים פחות מאורך שנה של 52 שבתות[127], כעבור 3 שנים ההפרש מצטבר ל-30 יום ואז מוסיפים עוד חודש בן 30 יום וכך נשלם מחזור תלת-שנתי של 1092 יום שבו שנת החמה ושנת הלבנה תואמות[128]. החודש הירחי הראשון במחזור מתחיל ביום הראשון בחודש השמשי הראשון בשנה הראשונה.
תאריכי תחילת חודשי הירח בלוח השבתי
השנה הראשונה
השנה השנייה
השנה השלישית
רביעי 1 בראשון
חמישי 30 בראשון
שני 20 בראשון
שישי 10 בראשון
שבת 30 בשני
רביעי 20 בשני
ראשון 10 בשני
ראשון 29 בשלישי
חמישי 19 בשלישי
שני 9 בשלישי
שלישי 28 ברביעי
שבת 18 ברביעי
רביעי 8 ברביעי
רביעי 27 בחמישי
ראשון 17 בחמישי
חמישי 7 בחמישי
שישי 27 בשישי
שלישי 17 בשישי
שבת 7 בשישי
שבת 25 בשביעי
רביעי 15 בשביעי
ראשון 5 בשביעי
שני 25 בשמיני
שישי 15 בשמיני
שלישי 5 בשמיני
שלישי 24 בתשיעי
שבת 14 בתשיעי
רביעי 4 בתשיעי
חמישי 23 בעשירי
שני 13 בעשירי
שישי 3 בעשירי
שישי 22 בעשתי עשר
שלישי 12 בעשתי עשר
שבת 2 בעשתי עשר
ראשון 22 בשנים עשר
חמישי 12 בשנים עשר
שני 2 בשנים עשר
אורך החודש הממוצע בלוח זה הוא 29 ימים 12 שעות 19 דקות וכ-27.6 שניות, קצר ב-24 דקות וכ-35.5 שניות מהזמן המדויק. הפרש זה גורם לסטייה של יום אחד תוך חמש שנים בין הירח בלוח לירח הנצפה (חודש שלם בכ-140 שנה), הסטייה בין הלוח לתנועות השמש והירח בפועל מוזכרת כבר בספר מהלך המאורות[50]. לדעת יוסף אלימלך באומגרטן הלוח הירחי שימש לצרכים ליטורגיים[129], לדעת יונתן בן-דב שילוב הירח במערכת סכמטית כוללת נועד לתת תוקף לחשבון הזמנים האלוהי שעמד בבסיס הרעיוני של עדת היחד[130].
דוק
בחלק מהמגילות[131] מוזכר אירוע ירחי בשם 'דוק' או 'דוקה'[132] שחל 13 יום לפני תחילת החודש. חוקרים רבים טוענים שהכוונה לראיית הירח החדש ושהאירוע של תחילת החודש הוא מילוא הירח[133]. יונתן בן-דב הוכיח שהכוונה לתחילת התמעטות הירח - הפעם הראשונה שבה הוא שוקע אחרי הזריחה, ושהאירוע של תחילת החודש הוא ראיית הירח האחרונה (שבה מסתיים החודש בלוח השנה המצרי הירחי[10])[134]. בשונה מספר מהלך המאורות[135] שמתחיל את החודש ביום ראיית הירח החדש, וכן ממגילה 4Q503 שמתחילה את החודש בליל ההתקבצות, שהוא הלילה שבין הראייה האחרונה של הירח הישן לפנות בוקר לראייה הראשונה של הירח החדש בערב.
מגילות רבות מתארכות את מועדי הלוח, וכן מאורעות היסטוריים, על פי מחזור משמרות הכהונה[138], שהונהג בבית המקדש השני בעת חנוכת המקדש[139] ונהגו במקדש לציין תאריכים על פיו[140]. המשמרות מתחלפות מידי שבת[141] בצהריים[142]. יום השבת נחשב במגילות כתחילת השבוע של המשמר הנכנס[143], ולא כסוף השבוע של המשמר היוצא[144] כמקובל למנות את יום השבת כסוף השבוע[145]. מחזור המשמרות נמשך 24 שבועות ברצף[146] ללא תלות בתאריך[147]. אורך השנה הוא 52 שבועות[148] שהם 2 מחזורים ועוד 4 שבועות, כך שבשש שנים שהן שני מחזורי ירח יש בדיוק 13 מחזורי משמרות. המחזור השש-שנתי נקרא 'עדיה'[149]. השנה הראשונה במחזור מתחילה ביום רביעי במשמרת גמול (המשמרת ה-22[150]), השנה השנייה מתחילה במשמרת ידעיה[66], השנה השלישית במשמרת מימין, הרביעית במשמרת שכניהו[151], החמישית במשמרת ישבאב והשישית במשמרת הפצץ[152].
במגילת מלחמת בני אור בבני חושך[153] מוזכרים "אבות העדה שנים וחמישים", מספר הזהה למניין שבתות השנה, ו"ראשי משמרות שישה ועשרים", דהיינו שתי משמרות יותר מהמחזור המוכר. לדעת מיכאל חיוטין, מגילת המלחמה מתארת חזון אפוקליפטי המנוגד לסדר הנהוג[154]. לדעת טוביה כהנא, הכוונה שבחצי שנה עוברות 26 משמרות כולל אלה שחוזרות על עצמן[155]. לדעת חנן אשל, מחבר המגילה קבע סדר נפרד לשנת שמיטה כדי לשלב את מחזור המשמרות עם מחזור השמיטה[156].
שמיטה ויובל
מגילה 4Q330[157] מציינת את המשמרת המכהנת בתחילת כל שנה ומונה את השנים לשמיטה ואת השבוע ביובל (שבוע = 7 שנים. כמו בספר דניאל, פרק ט', פסוקים כ"ג–כ"ז). מגילת האותות (4Q319[158]) מציינת את תחילת מחזורי הירח על פני שישה יובלות (כל יובל 49 שנים) לפי שנות השמיטה. המחזור הראשון מתחיל במשמרת גמול בשנה שאחרי שנת שמיטה, שהיא גם שנת היובל הראשון ושנה ראשונה ליובל השני, כדעת רבי יהודה בגמרא[159] ובהתאם למסורת הגאונים שכך נהגו בבית שני[160]. לפיכך המניין מהיובל השני עד השביעי ואות שכניה אחר השמיטה נמנה כאות 17 ביובל הרביעי ולא כאות הראשון ביובל החמישי.
המשמרת והשנה לשמיטה בתחילת מחזורי הירח
היובל השני
היובל השלישי
היובל הרביעי
היובל החמישי
היובל השישי
היובל השביעי
גמול 1
שכניהו 3
שכניהו 2
גמול 4
גמול 3
גמול 2
שכניהו 4
גמול 6
גמול 5
שכניהו 7
שכניהו 6
שכניהו 5
גמול 7
שכניהו 2
שכניהו 1
גמול 3
גמול 2
גמול 1
שכניהו 3
גמול 5
גמול 4
שכניהו 6
שכניהו 5
שכניהו 4
גמול 6
שכניהו 1
שכניהו 7
גמול 2
גמול 1
גמול 7
שכניהו 2
גמול 4
גמול 3
שכניהו 5
שכניהו 4
שכניהו 3
גמול 5
שכניהו 7
שכניהו 6
גמול 1
גמול 7
גמול 6
שכניהו 1
גמול 3
גמול 2
שכניהו 4
שכניהו 3
שכניהו 2
גמול 4
שכניהו 6
שכניהו 5
גמול 7
גמול 6
גמול 5
שכניהו 7
גמול 2
גמול 1
שכניהו 3
שכניהו 2
שכניהו 1
גמול 3
שכניהו 5
שכניהו 4
גמול 6
גמול 5
גמול 4
שכניהו 6
גמול 1
גמול 7
שכניהו 2
שכניהו 1
שכניהו 7
גמול 2
שכניהו 4
שכניהו 3
גמול 5
גמול 4
גמול 3
שכניהו 5
גמול 7
גמול 6
שכניהו 1
שכניהו 7
שכניהו 6
גמול 1
שכניהו 3
שכניהו 2
גמול 4
גמול 3
גמול 2
שכניהו 4
גמול 6
גמול 5
שכניהו 7
שכניהו 6
שכניהו 5
גמול 7
שכניהו 1
משך הזמן של מחזור זה (294 שנים * 364 ימים = 107016 יום), שהוא הזמן ששהה חנוך עם המלאכים[161], זהה כמעט ל-293 שנים טרופיות (ההפרש הוא פחות משעה).
שנות השמיטה והיובל הן חקלאיות ולכן מתחילות בסתיו[162], בעשירי בחודש השביעי[163] שהוא יום הכיפורים[164] המייצג את תום שנת החמה[165]. אמנם בספר היובלים, שהוא כרונולוגיה ואינו מתייחס לשמיטה ההלכתית, השנים בשבוע וביובל מתחילות באחד בחודש הראשון[166]. הצורך בחישוב היובלות נבע משאיפת אנשי העדה לקיים את מצוות היובל הכתובות בתורה שלא הונהגו בפועל בתקופת בית שני[167].
ייסוד הלוח
מספר חוקרים טענו שהלוח מעולם לא שימש בפועל אלא היה תאורטי בלבד[168], או לכל היותר לוח דתי-פולחני[169]. הקושי בטענה זו הוא האזכורים של הלוח הלכה למעשה[170], בהקשר דתי[171] או היסטורי[172]. יהודה שיפמן (אנ') טען שלא נעשה שימוש בלוח בפועל מעבר לתקופה קצרה שבה נכתבו המגילות[173].
אנני ז'ובר טענה שבתאריכי המאורעות בתנ"ך ניכרת הימנעות משבת והעדפה של שלושת הימים שבהם חלים החגים בלוח זה: ראשון, רביעי ושישי[174]. מכאן שזהו הלוח שנהג בתקופת המקרא[175]. כנגד השערה זאת הועלו כמה טענות:
קביעת התאריכים בתנ"ך היא על פי ימי החודש ולא ימי השבוע[176].
כתבי קומראן מדגישים שהלוח לא היה ידוע בעם ישראל קודם לכן[180].
חוקרים נוספים תיארכו את ייסוד הלוח לזמן גלות בבל ושיבת ציון[181]. לדעת רון פלדמן, נחמיה מיסד את שמירת השבת השבועית[182] - שהחליפה את יום הירח המלא ('שאפאטו' באכדית) - באמצעות לוח השנה השבתי של 364 יום[183]. גם בדעות אלו יש קושי, כיוון שספרי התנ"ך מהתקופה הפרסית וכן מכתבי יב משווים את הלוח היהודי ללוח הירחי-שמשי של הממלכה האחמנית[184]. לדעת פיליפ דייוויס, הלוח לא היה בשימוש בבית המקדש יותר מתקופה קצרה בזמן שיבת ציון[185]. גם דעתו עומדת בניגוד לאופיה המהפכני של עדת קומראן[186].
לדעת רוג'ר בקווית תחילת השנה נקבעה ליום רביעי בכוונה שהתאריכים בתנ"ך לא יפלו בשבת[187]. כגבול אחרון לייסוד הלוח ניתן להציב את ספר מהלך המאורות, המתאר בפרק פ' את פיגור עונות השנה ביחס ללוח, מכך ניתן להסיק שהלוח נוסד כ-30 עד 120 שנים לפני חיבורו. מכיוון שהעותקים שבידינו נכתבו בסביבות 200 שנה לפני הספירה, הרי שהלוח נוסד לכל המאוחר באמצע המאה ה-3 לפנה"ס[188]. תקופה זו מתאימה ל"יובל השביעי לחורבן הארץ"[189] שבו "שכחו חוק ומועד ושבת"[190], והיא כשני דורות לפני בריחת כת קומראן לדמשק[191] והגעת מורה הצדק בתקופת שמעון השני[192] לאחר המלחמה הסורית החמישית[193]. מה שאומר שהלוח הוא מעשה ידי הניצנים הראשונים של הכת[194], שהופיעו כבר בתחילת התקופה ההלניסטית[195]. לדעת יונתן בן-דב ייתכן שהלוח נוסד אחר כך[196] כיוון שהעותקים שנמצאו שייכים לפרקים ע"ב-ע"ט ואילו פרק פ' בספר מהלך המאורות נוסף מאוחר יותר[197]. בנוסף, הלוח נוצר בהשפעת תפיסת הזמן של מניין השטרות כרציף וטרנסצנדנטי[198], וכן בהשפעת התרבות ההלניסטית הרואה את לוח השנה כמרכיב בלאומיות, ולכן לא ייתכן שנוסד לפני המאה השלישית לפני הספירה[196].
כנראה הלוח נוסד לפני צו קנופוס שפרסם את אורך שנת חמה מדויקת[199], בשנה בה חל ראש חודש ניסן בסמוך ליום השוויון[200]. ניתן לנסות לחשב באיזו שנה בדיוק נוסד הלוח באמצעות השוואה לתאריך החורבן במשמרת יהויריב[201], בהנחה שהכתבים מתעדים מציאות ולא מערכת סכמטית רעיונית בלבד[202].
אם אכן מעולם לא עיברו את השנה, הרי שהלוח נוסד בסביבות 260 לפני הספירה[211]. שנת 267 לפני הספירה הייתה שנה ראשונה לשמיטה ובה חל ראש חודש ניסן ג'תצ"ד בסמוך ליום השוויון באמצע השבוע. לפי זה ניתן לתארך את ניסיון ההטעיה של הבייתוסים-איסיים[212] לשנת ג'תשפ"ג - 23, שבה חל מולד הלבנה ביום שישי 9 באפריל, ושכרו עדי שקר כדי שיקבעו את ראש חודש ניסן בשבת ולא ידחוהו ליום ראשון[213].
חוקרים מסוימים טענו שהצום הנוצרי בימים רביעי ושישי[214] וכן העברת השבת ליום ראשון[215] נובעים מכך שהחגים בלוח זה חלים בימים אלו[216]. לעומתם טען יששכר שטרן, ששימוש בלוח שנה אחר משאר היהודים היה מעורר פולמוס ולא מצאנו זכר לזה[217].
אובה גלסמר הציע שבנוסח הזכרת המשמרות בשבת[218] חושבו שנות החורבן לפי 364 יום בשנה וכך נוצר הפרש של כשלוש שנים עד שנת ד'תשצ"ד (1034)[219]. הסבר אחר הוא שחישב לפי סדר עולם כמו המסורת המקובלת שמקדימה את החורבן בשנתיים וגם התחיל את השנה החדשה לפני תשרי[220], כמו ידותון הלוי החבר שהתחיל את שנות החורבן בתשעה באב[221].
גאורגיוס סינקלוס מזכיר בכרונוגרפיה שלו לוח שנה יהודי "שנחקק על ידי האל בסיני"[225] ובו החודשים בני 30 יום וכל חודש שלישי בן 31 יום כמו בספר מהלך המאורות. השנה מתחילה ב-25 במרץ שהוא יום השוויון לפי יוליוס קיסר[226]. החודשים לא ממוספרים אלא נקראים בשמות כמו בהתייחסויות של התלמוד ללוח שמשי[227]. בחודש אדר יש 32 יום, מה שנראה כמו ניסיון לסנכרון עם השנה הטרופית[228], אלא שאין התייחסות ליום הנוסף מדי ארבע שנים. לוח שנה מתוקן יותר נמצא בפרקי דרבי אליעזר[229] ובכמה כתבי יד מגניזת קהיר[230] ובו בכל 4 שנים יש 11 תקופות של 91 יום וחמש של 92 יום: השלישית בשנה הראשונה, השנייה בשנה השנייה, הראשונה והרביעית בשנה השלישית, הרביעית בשנה הרביעית. השנה מתחילה ב-26 במרץ בלוח היוליאני שהוא גם תאריך ברכת החמה.
במהלך העת החדשה המאוחרת הועלו מספר הצעות הקוראות להנהגת לוח שנה רב שנתי (אנ') המבוסס על אורך שנה של 364 יום[231]. תקן התאריך השבועי (אנ') של ארגון התקינה הבינלאומי, המשמש ממשלות ועסקים ברחבי העולם, מהווה למעשה צורה מסוימת של לוח כזה.
אסטרולוגיה
מגילה 4Q318[232] מציגה את גלגל המזלות על פני כל חודש, כל מזל נמשך יומיים או שלושה והמזל המתחיל הוא גם המסיים. סידור דומה נמצא בפרקי דרבי אליעזר פרק ז'[233] ומתאים בקירוב לזמני היראות הירח על רקע כוכבי גלגל המזלות[234]. שמות המזלות תואמים לשמות היווניים שהתקבלו גם בעברית ולא לשמות הבבליים[235]. המגילה מכנה את החודשים בשמות הבבליים[236] הנזכרים בספרי התנ"ך המאוחרים[237], ובכך היא ייחודית בין כתבי קומראן[238], מלבד אולי מגילות מעשי השליטים שייתכן שמזכירות את מרחשון[239] ושבט[240]. ייחודיות נוספת היא עצם היותה מגילה אסטרולוגית, דבר שלא נמצא בכתבי קומראן מלבד מגילת פיזיונומיה (אנ') (4Q186 (אנ')). ייתכן שמגילה זו אינה כיתתית ולא חוברה בקומראן[241]. המגילה מקבילה כל חודש למזל שאחרי המזל המקביל לו במסורת היהודית[242] (אדר לטלה ושבט לדגים). פרט זה מתאים עם הטבלאות האסטרונומיות MUL.APIN (אנ'), שמתחילות את גלגל המזלות בשור[243] כיוון שבלוח הבבלי חודש ניסן מתחיל תמיד אחרי יום השוויון[5] ובזמנם מזל שור היה קרוב יותר לנקודת השוויון עקב נקיפת ציר כדור הארץ.
המזל השולט לפי ימי החודש
ימי החודש
ניסן
אייר
סיון
תמוז
אב
אלול
תשרי
מרחשון
כסלו
טבת
שבט
אדר
א - ב
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
ג - ד
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
ה - ו - ז
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
ח - ט
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
י - יא
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
יב - יג - יד
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
טו - טז
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
יז - יח
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
יט - כ - כא
גדי
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
כב - כג
דלי
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
כד - כה
דגים
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
כו - כז - כח
טלה
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
כט - ל
שור
תאומים
סרטן
אריה
בתולה
מאזנים
עקרב
קשת
גדי
דלי
דגים
טלה
אורך השנה במגילה זו הוא 360 יום, כשנה האידיאלית שהונהגה במסופוטמיה לחישובים אסטרונומיים ומנהליים[244], ומשמשת גם כיום בעסקים[245]. מידה זו עמדה בבסיס לוח השנה הקומראני של 364 יום[246], על פיה יוחסה לדוד המלך כתיבת 3600 מזמורי תהילים - 10 לכל יום[51], ואותה תוקף מחבר ספר מהלך המאורות[30]. גם בתנ"ך כנראה חושבו תקופות לפי ערך זה[247].
טבלאות המקבילות למגילה זו, אלא שבהן ניסן מתחיל במזל טלה, נמצאות בכתבי יד אשכנזיים מימי הביניים[248]. ישנן גם טבלאות דומות במקורות לטיניים שבהן החודשים לועזיים[249]. בחדשות יותר ניסו להתאים לנתונים האסטרונומיים המדויקים[250], בדומה לברייתא דשמואל הקטן[251] וברייתא דמזלות[252], ואילו הישנות יותר מחלקות כל חודש ל-12 מזלות בלבד[253]. חלוקת חודשי החמה למזלות בצורה דומה קיימת בפרקי דרבי אליעזר פרק ו'[254].
13 חודשים והתחלה ביום ראשון
יש טוענים שבספר היובלים נעשה שימוש גם בלוח שנה שבו 13 חודשים שבכל אחד יש רק 28 ימים, שהם בדיוק 4 שבועות, כל החודשים מתחילים ביום ראשון, וספירת העומר מתחילה במוצאי שביעי של פסח[255], כמנהג ביתא ישראל[256]. ההסבר לנוכחות לוחות שנה סותרים בספר אחד הוא כי ניכר שספר היובלים עבר עריכה ואינו כתיבה מקורית[257]. אין הוכחה חותכת לקיומו של לוח זה, לעומת אזכורים מפורשים בספר היובלים[258] שמתאימים ללוח המוכר מספר מהלך המאורות ומגילות קומראן, לכן הצעה זו נדחתה על ידי רוב החוקרים[259]. כנה ורמן[260] הציעה שתיארוך כניסת אדם לגן עדן ב-17 בחודש השני[261], נובע מהמסורת שמביא גאורגיוס סינקלוס, שהיום הראשון לבריאת העולם הוא א' בניסן[262].
Satrapy of the Sassanian Empire AbarshahrProvince of the Sasanian Empirec. 240–651Map of Abarshahr (far right) and its surroundings during the late Sasanian eraCapitalNishapur[1]Historical eraLate Antiquity• Established c. 240• Disestablished 651 Succeeded by Kanarang House of Karen Rashidun Caliphate Bavand dynasty Today part ofIran Abarshahr (Persian: اَبَرشهر) or Nishapur[2] (Persian: نیشاپور) was a Sasanian satrapy (province) in Late Antiquit...
Signing of the United States Declaration of IndependenceJohn Trumbull's 1819 painting, Declaration of Independence, depicts the five-man drafting committee of the Declaration of Independence presenting their work to the Second Continental CongressDateAugust 2, 1776 (1776-08-02)VenueIndependence HallLocationPhiladelphia, PennsylvaniaCoordinates39°56′56″N 75°09′00″W / 39.948889°N 75.15°W / 39.948889; -75.15ParticipantsDelegates to the Second C...
Untuk kegunaan lain, lihat Semen (disambiguasi). Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Semen, Paron, Ngawi – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR SemenDesaNegara IndonesiaProvinsiJawa TimurKabupatenNgawiKecamatanParonKode p...
Localisation des zones de catalan nord-occidental sur une carte du domaine linguistique de la langue catalane (les frontières indiquent les limites des comarques). Le catalan nord-occidental est la variété de la langue catalane parlée dans la partie nord-occidentale du domaine linguistique catalan, dans les comarques occidentales de Catalogne (Alta Ribagorça, Pallars Jussà, Pallars Sobirà, Alt Urgell, Solsonès, Segarra, Noguera, Segrià, Urgell, Pla d'Urgell, Garrigues, Ribera d'Ebre ...
Flag carrier of Ireland Aer Lingus IATA ICAO Callsign EI EIN SHAMROCK Founded15 April 1936; 88 years ago (1936-04-15)Commenced operations28 May 1936; 87 years ago (1936-05-28)HubsDublin AirportFocus citiesCork Airport[1]Frequent-flyer programAerClubAvios[2]SubsidiariesAer Lingus RegionalAer Lingus UKFleet size54Destinations93Parent companyInternational Airlines GroupHeadquartersCloghran, County Dublin, IrelandKey peopleLynne Embleton (CEO)Re...
2023 Asian Games cricket event Cricket at the 2022 Asian Games – Men's tournamentAdministrator(s)Olympic Council of AsiaCricket formatTwenty20 InternationalTournament format(s)KnockoutHost(s) ChinaChampions India (1st title)Runners-up AfghanistanParticipants14Matches17Most runs Kushal Malla (213)Most wickets Abinash Bohara (8) Medalists India Afghanistan Bangladesh← 2014 Cricket at the2022 Asian GamesTournamentMenWomenvte Main arti...
Novel by Victor Hugo For other uses, see The Man Who Laughs (disambiguation). The Man Who Laughs At the Green Box., frontispiece to volume II of the 1869 English translation.AuthorVictor HugoOriginal titleL'Homme qui ritCountryFranceLanguageFrenchGenreNovelPublishedApril 1869A. Lacroix, Verboeckhoven & CeMedia typePrint (Hardcover and Paperback)Pages386OCLC49383068 The Man Who Laughs (also published under the title By Order of the King from its subtitle in French)[1] is...
Medical conditionMelanosis coliOther namesPseudomelanosis coli,Melanosis coli identified on colonoscopy as a brownish moiré pattern on the wall of the colon. Micrograph of melanosis coli, with the characteristic mucosal lipofuscin-laden macrophages (brown). Melanosis coli, also pseudomelanosis coli, is a disorder of pigmentation of the wall of the colon, often identified at the time of colonoscopy. It is benign and may have no significant correlation with disease. The brown pigment is lipofu...
Fjord in Iceland Not to be confused with Borgarfjörður eystri in the east of Iceland. Borgarfjörður seen from Borgarnes, November 2007. Borgarfjörður seen from Stóri-Kroppur Borgarfjörður (Icelandic pronunciation: [ˈpɔrkarˌfjœrðʏr̥] ⓘ) is a fjord in the west of Iceland near the town of Borgarnes. Although the waters of Borgarfjörður appear calm, the fjord has significant undercurrents and shallows. The many flat islands lying in the fjord are for the most part unin...
Noé FaignientNoë FaignientNoel FaignientNoe Menestriers Bastiaenssone Fragment de la partie du cantus de la chanson néerlandaiseà trois voix Ick sal den Heer mijn Godt gebenedeyen(Je vais bénir le Seigneur Dieu),du compositeur Noé Faignient, provenant du manuscrit de Linköping. Données clés Naissance avant 1540 Cambrai (?) Pays-Bas des Habsbourg Décès avant 1600 Pays-Bas espagnols (?) Activité principale polyphoniste néerlandais Style Renaissancechansons profanes et s...
DF-31 esposto presso il museo militare della rivoluzione del popolo cinese Questa voce sull'argomento missili è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. A questa voce o sezione va aggiunto il template sinottico {{Sistema d'arma}} Puoi aggiungere e riempire il template secondo le istruzioni e poi rimuovere questo avviso. Se non sei in grado di riempirlo in buona parte, non fare n...
Bouldnor CliffBouldnor Battery overlooking the Solent. Bouldnor Cliff lies under the water in front of the cliffs.Shown within the United KingdomLocationBouldnor, Isle of Wight, United KingdomRegionSolentCoordinates50°42′49″N 01°27′50″W / 50.71361°N 1.46389°W / 50.71361; -1.46389HistoryPeriodsMesolithicSite notesConditionSubmerged Bouldnor Cliff is a submerged prehistoric settlement site in the Solent. The site dates from the Mesolithic era and is in appro...
Questa voce sull'argomento politici italiani è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Questa voce o sezione sull'argomento politici italiani non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Francesco CornerRit...
Funicular railway serving the Montmartre neighbourhood of Paris, France Montmartre FunicularOverviewStations2ServiceOperator(s)RATPRolling stock2 cabinsRidership2 million journeys per yearHistoryOpened13 July 1900TechnicalLine length0.108 km (0.067 mi)Track gauge1,435 mm (4 ft 8+1⁄2 in) The Montmartre Funicular (French: Funiculaire de Montmartre) is an inclined transport system serving the Montmartre neighbourhood of Paris, France, in the 18th arrondissemen...
Budapest metro station Fővám térBudapest Metro stationGeneral informationLocationBudapestHungaryCoordinates47°29′10″N 19°03′27″E / 47.48611°N 19.05750°E / 47.48611; 19.05750Platforms1 island platformConstructionStructure typeMixed undergroundDepth30.0 metres (98.4 ft)HistoryOpened28 March 2014Services Preceding station Budapest Metro Following station Szent Gellért tér – Műegyetemtowards Kelenföld vasútállomás Line 4 Kálvin tértowards Kel...