אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות
המקור הכהני (בקיצור: ס"כ; באנגלית: the Priestly source, או בקיצור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות התורה, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת. המקור הכהני מזוהה, בין השאר, באמצעות תיאור אהרן הכהן באור חיובי, ובאמצעות סגנון הכתיבה.[1] על אף שהשערת התעודות שנויה כיום במחלוקת בחקר התורה, קיומו של המקור הכהני כתעודה מובחנת הוא אחת הנקודות הבודדות שיש על אודותיהן קונצנזוס מחקרי.[2]
רקע
על פי השערת התעודות, חמשת חומשי התורה מורכבים מארבע תעודות, שאותן שילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת. המקור הכהני הוא המפותח והארוך ביותר, והוא כולל את רוב ספר ויקרא ופרקים רבים בבראשית, שמות, ובמדבר. הוא מגלה עניין מיוחד בעבודת הקרבנות, בענייני טומאה וטהרה ובדקדוקי המצוות, ומתרחק מן התיאורים האנושיים של האל.
מקובל במחקר כי המקור הכהני נחלק לשני שכבות או רבדים: האחד נקרא בפשטות ס"כ, והשני "ספר הקדושה" או "תורת הקדושה" (סה"ק או תוה"ק, בלעז: H), על שום עיסוקו החוזר ונשנה בקדושת ישראל.[3]חוקרי המקרא הראשונים סברו כי תורת הקדושה היא קובץ חוקים קדום שהסופרים הכהניים המאוחרים שיבצוהו בתוך ס"כ, אך החוקר הישראלי ישראל קנוהל ביסס את העמדה שלפיה ס"כ הוא הקדום ושתורת הקדושה מאוחרת לו. ראיותיו של קנוהל מקובלות כיום במחקר, והחוקרים משערים שתורת הקדושה נכתבה החל מתקופת חזקיהו ועד לתקופת עזרא הסופר.[4][5]
מועד החיבור
קיימות סברות שונות באשר לזמנו ומוצאו של המקור הכהני.
גרסת ולהאוזן
להערכתו של אבי השערת התעודות יוליוס ולהאוזן, שהיא ההשערה הרווחת בקרב חוקרי התורה גם בימינו, מוצאו של המקור הכהני בתקופת גלות בבל או בימי בית שני, שכן הוא איננו מבטא את אופיה של דת ישראל בתקופת המקרא אלא את הפולחן הדתי שהנחילו הכהנים לעם ישראל לאחר הגלות.
לטענתו, את השלב הראשון בפולחן הישראלי מייצגים המקורות היהוויסטי והאלוהיסטי, שנכתבו לפני המאה ה-7 לפנה"ס. במקורות אלה נרמז על ריבוי מקורות פולחן: כך, למשל, לאחר סיפור חלום יעקב שבספר בראשית, פרק כ"חיעקב מקדיש את בית אל: ”וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא "בֵּית אֵל"... וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר:"... וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה, יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים, וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּו לָךְ".” (פסוקים י"ט–כ"ב). כך גם בספר החוקים שמופיע בספר שמות, פרק כ', המכונה בשם "ספר הברית" ושייך למקור האלוהיסטי, מופיע ציווי לבנות מזבח לאלוהים ללא הגבלת מיקום, בכל מקום שבו אלוהים "יזכיר את שמו": ”מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי... בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ.” (פסוק כ').
את השלב השני בפולחן הישראלי מייצגת האסכולה הדויטרונומיסטית, שהייתה אחראית לכתיבת ספר דברים. אסכולה זו מביאה לידי ביטוי את הרפורמות הדתיות שהנהיג המלך יאשיהו בסביבות שנת 622 לפנה"ס, לאחר שהלה מצא ספר תורה בבית המקדש, שמורה על ריכוז הפולחן במקום אחד, הוא בית המקדש שבירושלים. בתנ"ך, הכינוי "ספר התורה" מתייחס כמעט תמיד לספר דברים.[6] ספר התורה שמצא יאשיהו מזוהה עם ספר דברים, שאף בו ניכרת הדרישה לריכוז הפולחן: ”הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ, שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ.” (ספר דברים, פרק י"ב, פסוקים י"ג–י"ד). לפיכך נהוג למקם את מועד כתיבת ספר דברים בימי יאשיהו.
את השלב השלישי בפולחן הישראלי מייצגת המציאות בימי בית שני. שבי ציון, ובהם כוהנים ולווים רבים, התרכזו באזור ירושלים, כמסופר בספרי עזרא ונחמיה. הדרישה לריכוז הפולחן הייתה אז מובנת מאליה. לכן, ולהאוזן ייחס את כתיבת המקור הכהני לכוהנים אלו. ראייה לכך היא בסיפור אוהל מועד, המוזכר, כמעט תמיד, במקור הכהני. מסיפורי נדודי בני ישראל במדבר נראה כי היה להם אך ורק מקום פולחן אחד, כנדרש בחוק ריכוז הפולחן, אך חוק זה אינו מוזכר בסיפורים אלה, כיוון שלעדת ולהאוזן הוא היה ידוע לכל בראשית ימי בית שני.[7]
גרסת קויפמן
לעומתו, טען החוקר הישראלי רב ההשפעה יחזקאל קויפמן שיש להקדים את תארוך מקור זה לתקופת הבית הראשון. דעה זאת מגובה כיום בניתוח לשוני, והאוחזים בה מסבירים את אי התאמתם של חוקי המקור הכהני לידוע לנו על דת ישראל בתקופת הבית הראשון בכך שבעת כתיבתו של מקור זה הוא ייצג חוג מצומצם של כהנים.[8] דעה זאת קנתה לה מהלכים במיוחד בקרב חוקרים מהאוניברסיטה העברית ותלמידיהם, והיא מקובלת כיום על כל החוקרים מאסכולת השערת התעודות המחודשת.
הדת בממלכת יהודה שלפני גלות בבל הייתה מרוכזת סביב הקרבת קורבנות בבית המקדש בירושלים. לדעת חלק מהחוקרים, הפולחן נוהל בידי הכהנים בני צדוק שנעזרו בלויים. בני צדוק היו הכהנים בירושלים, אך במרכזי פולחן אחרים שלטו קבוצות אחרות. במקדש בית אל, שהיה מרכז פולחני של ממלכת ישראל, הייתה קבוצת כוהנים שעסקה בפולחן "עגל הזהב" שהיה נהוג בממלכת הצפון. עדות לפולחן העגלים בממלכת הצפון מצויה בנבואות הושע שנאבק בפולחן הסינקריטיסטי של יהוה שרווח בימיו. הוא מחה נגד עירוב פולחן הבעל עם הפולחן ליהוה ויצא נגד פולחן העגלים. הוא כינה את העיר בית אל בכינוי הלעגני "עֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן", המשקף את העמדה שלפיה פולחן העגלים עושה את בית אל לעיר של אָוֶן, מעשי תועבה ורשע.
חוקרים המאחרים את ס"כ לתקופה הבתר־גלותית משערים כי לאחר חורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך בבל, אשר כבש את ירושלים, הוגלו רוב ההכהנים בני צדוק, והמקדש בבית אל הפך למרכז פולחן ליהודאים. קבוצת הכוהנים שהתגבשה אז ייחסה עצמה ל"בני אהרן".[9] לאחר שהכהנים בני צדוק חזרו מגלות בבל סביב שנת 538 לפנה"ס הם ייסדו שוב את הפולחן בירושלים והחל מאבק בין שתי הקבוצות. לבסוף בני צדוק חזרו לשלוט בכהונה, אך אימצו את דמות אהרון כראשון הכוהנים, כפשרה וניסיון שילוב עם בני אהרן. סיפור קורח בספר בבמדבר, שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרן, ולבסוף נבלע באדמה, מסמל את העתיד לקרות למורד בכהונה לפי המקור הכהני.[10]
לפי אותם חוקרים, לאחר שיבת ציון, הכוהנים בני צדוק פעלו בחסות השלטון הפרסי בארץ ישראל והם אלו שעמדו בראש הקהילה היהודית במחוז יהוד מדינתא. כבעלי העניין של הדת הם הכניסו לתורה הן את החוקים והתקדימים ההיסטוריים שמטפחים את מעמדם, סמכותם ורווחתם והן את האמונה באל הטרנסצנדנטלי שמסוגל לברוא עולם שלם במאמר בלבד - אמונה לה נחשפו בגלות בבל, שם הם באו במגע עם הדת הזורואסטרית, לדברי אותם חוקרים, שלימדה אותם לא רק על קיומו של הממד הרוחני אלא גם על הריחוק והנשגבות של האל שלא נהג להתערב בענייני דיומא.
תוכן ומאפיינים
חלקי החוק
המקור הכהני הוא המפותח והארוך ביותר, והוא כולל את כל ספר ויקרא ופרקים רבים בבראשית, שמות, ובמדבר. הוא מגלה עניין מיוחד בעבודת הקרבנות, בענייני טומאה וטהרה ובדקדוקי המצוות, ומתרחק מן התיאורים האנושיים של האל.[11] לפי ולהאוזן, מצוות השבת וברית המילה עוצבו בתקופת גלות בבל על ידי האסכולה הכהנית וכך הגיעו אל המקור הכהני שבתורה.[12]
המקור הכהני עוסק בעבודות הכהונה כגון עבודת הקורבנות, שהיא התפקיד המרכזי של הכהנים:
”וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם... וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת” (במדבר י"ח, א, ז)
בעבודה במקדש, הכהנים נדרשים ללבוש בגדי כהונה מיוחדים, ארבעה בגדים לכהן רגיל, הנקרא כהן הדיוט, ושמונה בגדים לכהן הגדול. העבודות של הכהנים במקדש כוללות בין השאר, זריקת דם הקרבנות על המזבח, העלאת בשר הקרבנות למזבח, הדלקת הנרות במנורה, תקיעה בחצוצרות, הקטרת קטורת ודישון המזבח.
”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׁם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.” (ספר במדבר, פרק ו', פסוקים כ"ב–כ"ז)
בנוסף, המקור הכהני מדבר על "אוהל מועד" כמשכן הממוקם במרכז המחנה, מקום פולחן אחד מוסדר כשבו ורק בו זובחים כולם. לעומת המקור האלוהיסטי שבו המשכן טרם הוקם, ובעקבות חטא העגל אוהל מועד הוקם בידי משה הרחק מן המחנה[13]:
אלוהים מתגלה לאברהם רק בשם "אל שדי" או "אלוהים". להבדיל, משה הוא הראשון שאליו מתגלה אלוהים בשמו המפורש "יהוה": ”וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּ"אֵל שַׁדָּי", וּשְׁמִי "ה'" לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.” (פסוק ב').
בהתגלויות אלה נעשה שימוש בביטוי "הקימותי את בריתי" – בפעם הראשונה אלוהים כורת ברית עם נח, שלא יהיה עוד מבול: ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם, וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל.” (פסוק י"א) בפעם השנייה אלוהים כורת ברית עם אברהם: ”וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ.” (פסוק ז'). בפעם השלישית אלוהים כורת ברית עם עם ישראל, בעוד משה מנהיג אותם: ”וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם.” (פסוק ד').
מתן הארץ – בהתגלותו לאברהם אלוהים מבטיח לתת לצאצאי אברהם ולזרעו אחריו ארץ כנען: ”וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן.” (פסוק ח'). הכתוב מספר כמעט אותו דבר באשר ליעקב, תוך שהוא מזכיר את שם הוריו: ”וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק - לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ.” (פסוק י"ב) כך מסופר גם בהתגלות של אלוהים למשה, במילים דומות, אך בעוד הכוונה היא לכלל בני ישראל: ”לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.” (פסוקים ד'–ח').
אמונה באלוהים – בהתגלותו לאברהם אלוהים דורש כי אברהם יאמין בו, תמורת ההבטחה לירושת הארץ: ”לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים.” (פסוק ז'). כך מסופר גם בהתגלות של אלוהים למשה, במילים דומות, אך בעוד הכוונה היא לכלל בני ישראל: ”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים.” (פסוק ד').
החלפת שם – בהתגלותו לאברהם אלוהים מחליף לו את שמו: ”וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ "אַבְרָם", וְהָיָה שִׁמְךָ "אַבְרָהָם".” (פסוק ה'). מאוחר יותר, אלוהים מחליף את שמו של יעקב במילים דומות: ”לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד "יַעֲקֹב", כִּי אִם "יִשְׂרָאֵל" יִהְיֶה שְׁמֶךָ.” (פסוק ט').
פרייה ורבייה – בהתגלותו לנח מצווה אלוהים על בני דור המבול לפרות, להתרבות ולשרוץ בארץ: ”וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ".” (פסוק א') אלוהים מצווה זאת במילים דומות גם על אברהם, אך הפעם באופן אישי, בתוספת הבטחה כי מלכים יקימו מצאצאיו של אברהם: ”וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם, וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ.” (פסוק ו'). אלוהים אומר דברים דומים מאוד גם ליעקב: ”פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ.” (פסוק י"א). ניתן לראות כאן אף דמיון למצוות הפריה והרבייה שנצטווה בה האדם שבסיפור הבריאה הראשון: ”וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ".” (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח).
סיום חגיגי – אלוהים נפרד לשלום מאברהם אבינו בדרך חגיגית, בעודו "עולה" מעליו: ”וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם.” (פסוק כ"ב). באופן דומה הוא נפרד גם מיעקב: ”וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ.” (פסוק י"ג).
בספר במדבר, פרק כ"ה, לאחר שפינחס הורג את זמרי בן סלוא עקב חטא בעל פעור, אלוהים מבטיח את הכהונה הגדולה לפינחס ול"זרעו אחריו", בדומה להבטחה שניתנה לאברהם, ליעקב ולמשה באשר למתן הארץ: ”וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם.” (פסוק י"ג). קשר זה מבסס את ההנחה שלפיה כהנים היו אחראיים לכתיבת מקור זה, ומכאן שמו.
סיפורים נוספים
בהתבסס על ביטויים חוזרים אלה, ניתן להגדיר סיפורים נוספים בתורה המשויכים אף הם למקור הכהני.
סיפור הבריאה הראשון
סיפור הבריאה הראשון שבספר בראשית, פרק א', חולק את המאפיינים של המקור הכהני, כגון מצוות הפריה והרבייה וכן השימוש ב"אלוהים" כשם האל. נוסף על כך, ישנן מספר נקודות דמיון בין סיפור זה לבין סיפור הברית בין אלוהים לנח, שהוגדר כבר כחלק מהמקור הכהני:
אוכל – אלוהים אומר לבני האדם מה יתאפשר להם לאכול. בסיפור הבריאה הראשון מדובר אך ורק במזון מן הצומח: ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה".” (פסוק כ"ט). לעומת זאת, בברית בין אלוהים לנח מותר לבני האדם לאכול מן החי, אך ציווי זה נכתב במילים דומות: ”כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.” (פסוק ג').
הביטוי "בצלם אלוהים" – ביטוי זה מוזכר לראשונה בסיפור הבריאה הראשון: ”וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ.” (פסוק כ"ז). הוא מוזכר פעם נוספת בברית בין נח לאלוהים: ”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם - דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.” (פסוק ו').
שליטה על החיות – בבוראו את האדם מצווה עליו אלוהים לשלוט בחיות: ”וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.” (פסוק כ"ח). אלוהים מצווה זאת גם על נח וצאצאיו, בהזכירו את אותן החיות: ”וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם.” (פסוק ב').
סיפור זה אף קשור קשר הדוק לחוקי התורה הכהניים שבאים בהמשך התורה. תכליתו של סיפור בריאה זה היא מתן הסבר למנוחה ביום השבת. החלקים החוקתיים בתורה העוסקים ביום השבת כתובים במילים דומות מאוד לאלה שבסיפור הבריאה הראשון, ושניהם כוללים ביטויים חוזרים, כגון "לקדש", "לעשות מלאכה" ו"לשבות ביום השביעי". כך כתוב בסיפור הבריאה הראשון: ”וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.” (ספר בראשית, פרק ב', פסוקים ב'–ג'). כך כתוב בחלקים העוסקים במצוות השבת: ”וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם... כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לה', כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.” (ספר שמות, פרק ל"א, פסוקים י"ד–י"ז).
רשימות גנאלוגיות
הרשימה הגנאלוגית שבספר בראשית, פרק ה' פותחת במילים ”זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ.” (ספר בראשית, פרק ה', פסוק א'). אף סיפור הבריאה הראשון מסתיים במילה "תולדות": ”אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם.” (ספר בראשית, פרק ב', פסוק ד'). נוסף על כך, גם סיפור הבריאה הראשון כולל את המילים "בצלם" או "בדמות אלוהים". לפיכך, נוטים לייחס את הרשימות הגנאלוגיות מאדם לנח שבפרק ה' ומשם בן נח לאברהם שבספר בראשית, פרק י"א למקור הכהני גם כן. שתי הרשימות הללו פועלות בתבנית קבועה: ”וַיְחִי X (מספר שנים) וַיּוֹלֶד אֶת Y. וַיְחִי X אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת Y (מספר שנים) וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי X (מספר שנים) וַיָּמֹת.”.
נדודי יעקב לפדן ארם
בתנ"ך יש כפילות בסיבה שבגינה עזב לחרן בספר בראשית, פרק כ"ז ובפרק כ"ח. במקור היהוויסטי, רבקה מצווה על בנה יעקב לעזוב לחרן פן יהרגו עשו אחיו, עקב כעסו הרב על שאחיו גנב ממנו את ברכותיו של אביו: ”וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי, חָרָנָה".” (פרק כ"ז, פסוקים מ"ב–מ"ג). לעומת זאת, במקור הכהני דווקא יצחק הוא זה המצווה על בנו יעקב ללכת לחרן, פן יעקב ינהג כאחיו עשו וייקח לו אישה מבנות הכנעני: ”וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ: "לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ, וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ".” (פרק כ"ח, פסוקים א'–ב'). הכפילות בסיבה זו מעוררת תמיהה, שכן זה עתה יעקב "גנב" מאביו יצחק את הברכות שהלה ייעד לעשו, ולא ניכר כי יצחק כועס על יעקב עקב גניבת הברכות.
נוסף על כך, בסיפור מופיעים מספר ביטויים, הזהים לביטויים שהוזכרו בקטעים השייכים למקור הכהני. בסיפור נעשה שימוש בשם "אל שדי" לתיאור האל, ויעקב מצווה לפרות ולרבות: ”וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ.” (פסוק ג'). בסיפור מוזכרת ההבטחה כי יעקב וזרעו אחריו יירשו את הארץ: ”וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם.” (פסוק ד'). חרן אף מקבלת את השם החלופי פדן ארם: ”קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ.” (פסוק ב'). כך גם בהתגלותו של אלוהים ליעקב שבאה מאוחר יותר: ”וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם.” (פרק ל"ה, פסוק ט').
רכישת מערת המכפלה
סיפור רכישת מערת המכפלה שבספר בראשית, פרק כ"ג קשור אף הוא למקור הכהני, כיוון שנעשה בו שימוש בביטויים הנמצאים בקטעים אחרים בתורה, המיוחסים אף הם למקור הכהני. כך, למשל, הביטויים ”אֲחֻזַּת עוֹלָם” ו”מִקְנַת כֶּסֶף”, הנזכרים בפרק י"ז, מופיעים שוב במילים דומות כ”אֲחֻזַּת קֶבֶר” וכ”מִקְנָה”. גילה של שרה במותה מופיע במדויק: ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה.” (פרק כ"ג, פסוק א'). זאת, בדומה לכתוב ברשימות הגנאלוגיות. נוסף על כך, תושבי הארץ שמהם קונה אברהם את מערת המכפלה הם חתים, לרבות עפרון החתי. גם בסיפור נדודי יעקב לפדן ארם מוזכרים תושבי הארץ כחתים: ”וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק: "קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת. אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים?"” (פרק כ"ז, פסוק מ"ו).
Viviano, Pauline A (1999). Stephen R. Haynes, Steven L. McKenzie (ed.). Form criticism [To each its own meaning: an introduction to biblical criticisms and their application]. Westminster John Knox Press.
^Magne Sæbø, Hebrew Bible/Old Testament The History of Its Interpretation, Volume III: From Modernism to Post-Modernism. Vandenhoeck & Ruprecht, 2013. עמ' 311.
^ברוך יעקב שורץ, תורת הקדושה: עיונים בחוקה הכוהנית שבתורה, ירושלים: מאגנס, תשנ"ט, עמ' 17–24
^אלכסנדר רופא, מבוא לחיבור התורה, ירושלים (אקדמון) התשנ"ד, 141 עמ'.
^A. Hurvitz, "The Evidence of Language in Dating the Priestly Code", Revue Biblique, 81 (1974), pp.24-56; אך השוו: B. Levine, "Late Language in the Priestly Source: Some Literary and Historical Observations", Proceedings of the Eighth World Congress of Jewish Studies, Jerusalem, 1983, pp. 69-82.
^כך מובן מן הכתוב בבמדבר טז', לב ובבמדבר כו', י'. אך הגמרא במסכת סנהדרין, דף קי' עמוד א', מביאה שתי דעות נוספות: האחת - קורח לא נענש כלל! והשנייה - קורח גם נשרף באש (יחד עם 250 הנשיאים) וגם נבלע באדמה (יחד עם בני ראובן).
Adelbert von ChamissoLahirLouis Charles Adélaïde de Chamissot(1781-01-30)30 Januari 1781Ante, Champagne, Kerajaan PrancisMeninggal21 Agustus 1838(1838-08-21) (umur 57)Berlin, Provinsi Brandenburg, Kerajaan PrusiaPekerjaanPenulisKebangsaanJermanGenrePuisi, novella Adelbert von Chamisso (pelafalan dalam bahasa Jerman: [ˈaːdl̩bɛʁt fɔn ʃaˈmɪso]; 30 Januari 1781 – 21 Agustus 1838) adalah seorang penyair dan botanis Jerman, penulis dari Peter Schlemihl, sebua...
Bran FerrenFerren di O'Reilly Emerging Technology Conference 2005Lahir16 Januari 1953 (umur 71)[1]New York City, New York, ASKebangsaanAmerikaAlmamaterMIT[2]PekerjaanSalah satu Pendiri dan Kepala Jabatan Kreatif, Applied Minds[3] Bran Ferren (lahir 16 Januari 1953), adalah seorang teknologis,[4][5] artis,[6][7] perancang arsitektural,[8][9] perancang kendaraan,[10][11][12] insinyur,[10 ...
Strada statale 349di Val d'Assa e Pedemontana CostoDenominazioni successiveStrada statale 349 di Val d'Assa e Pedemontana Costo (in Trentino-Alto Adige)Strada provinciale 349 Costo (in Veneto) LocalizzazioneStato Italia Regioni Trentino-Alto Adige Veneto DatiClassificazioneStrada statale InizioTrento FineMotta di Costabissara Lunghezza109,200[1] km Provvedimento di istituzioneD.M. 01/02/1962 - G.U. 97 del 13/04/1962[2] GestoreTratte ANAS: nessuna (dal 1998 la ge...
Vice President of Turkmenistan This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Raşit Meredow – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (July 2011) (Learn how and when to remove this templat...
هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (أغسطس 2018) بايريش جمأين شعار الاسم الرسمي (بالألمانية: Bayerisch Gmain) الإحداثيات 47°43′10″N 12°53′48″E / 47.719444444444°N 12.896666666667°E / 47.719444444444; 12.896666666667 &#...
Национализм Общая информация Автор Дмитрий Иванович Донцов Тип литературное произведение[d] Жанр политическая философия Название укр. Націоналізм Язык украинский Издательство Misioner[d] Год издания 1926 «Национализм» (укр. «Націоналізм») — книга Д. И. Донцова[1]...
Keuskupan Agung FlorianópolisArchidioecesis FlorianopolitanusArquidiocese de FlorianópolisKatedral Metropolitan Maria Bunda PengasinganLokasiNegara BrazilProvinsi gerejawiFlorianópolisStatistikLuas7.862 km2 (3.036 sq mi)Populasi- Total- Katolik(per 2006)1.385.0001,080,000 (78.0%)InformasiRitusRitus LatinPendirian19 Maret 1908 (116 tahun lalu)KatedralKatedral Maria Bunda Pengasingan di FlorianópolisKepemimpinan kiniPausFransiskusUskup agungWilson Tad...
Partai Revolusioner Rakyat Mongolia Монгол Ардын Хувьсгалт НамKetua umumNambaryn EnkhbayarDibentuk8 November 2010 (2010-11-08)Dibubarkan28 Mei 2021 (2021-05-28)IdeologiDemokrasi sosialPopulisme sayap kiriNasionalisme sumber dayaPosisi politikKiri tengahAfiliasi internasionalAliansi ProgresifSitus webwww.maxh.mnPolitik Mongolia Partai Revolusioner Rakyat Mongolia (bahasa Mongolia: Монгол Ардын Хувьсгалт Нам, romanisasi: Mongol Ardyn ...
Historic church in Wisconsin, United States United States historic placeFirst Unitarian Society Meeting HouseU.S. National Register of Historic PlacesU.S. National Historic Landmark First Unitarian Meeting HouseShow map of WisconsinShow map of the United StatesInteractive map showing the First Unitarian Society Meeting House’s locationLocation900 University Bay Dr.,Shorewood Hills, WisconsinCoordinates43°4′33.2″N 89°26′6.65″W / 43.075889°N 89.4351806°W / ...
Chinese diving sport event Diving was a sport at the 2011 Summer Universiade from August 16 to August 22 at the Shenzhen Swimming and Diving Gym in Shenzhen, China. Men's and women's 1 and 3 metre springboard, 10 metre platform, synchronized 3 and 10 metre platform, and team events will be held.[1] Medal summary Medal table RankNationGoldSilverBronzeTotal1 China (CHN)1122152 Mexico (MEX)13373 Russia (RUS)02244 Ukraine (UKR)0213 United State...
Place in Michoacán, MexicoJiquilpan SealNickname: Ciudad de las JacarandasMotto: Generamos Cultura y PatriotismoCoordinates: 19°35′N 102°26′W / 19.59°N 102.43°W / 19.59; -102.43CountryMexicoStateMichoacánFoundation (municipality)1831Government • TypeMunicipalityArea • Total242.13 km2 (93.49 sq mi)Elevation1,542 m (5,059 ft)Population • Total36,158 municipality (2,020)Time zoneUTC-6 (CST)&#...
Флаг Греческой Республики Субъект Греция Утверждён 22 декабря 1978 (также существовал в 1970—1975) Использование Пропорция 2:3 Предыдущие флаги 15 марта 1822 — 22 декабря 1978 Медиафайлы на Викискладе Флаг Греции (греч. Σημαία της Ελλάδας) представляет собой прямоугольное полотни...
American writer and academic Paul G. KengorKengor in 2016Born (1966-12-06) December 6, 1966 (age 57)Pittsburgh, PennsylvaniaSpouseSusan KengorChildren8Academic backgroundEducationUniversity of Pittsburgh (BA, PhD)The American University (MA)Academic workDisciplinePolitical ScienceInstitutionsGrove City College Paul G. Kengor (born December 6, 1966) is an author and professor of political science at Grove City College and the senior director of the Institute for Faith and Freedom, a Grove...
Believability of a source or message Cred redirects here. For other uses, see Cred (disambiguation). Credible redirects here. For the American financial technology company, see Credible (company). For the concept in monetary policy, see Monetary policy credibility. Scientists with PhD degrees are considered credible sources in their field of expertise, due to their state-accredited advanced study. Credibility comprises the objective and subjective components of the believability of a source o...
Educational philosophy, movement, and method Herbartianism (Her-bart-ti-an-ism) is an educational philosophy, movement, and method loosely based on the educational and pedagogical thought of German educator Johann Friedrich Herbart, and influential on American school pedagogy of the late 19th century as the field worked towards a science of education. Herbart advocated for instruction that introduced new ideas in discrete steps. About a quarter-century after his death, Herbart's ideas were ex...
