רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המונח "אמגושים" מפנה לכאן. לערך העוסק בסיפור מהאוונגליון, ראו שלושת האמגושים.
זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם[1], היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.
קהילות מאמינים של דת זו קיימות היום בעיקר באיראן ובהודו ומונות יחד כמה מאות אלפי בני-אדם.
הזורואסטריות הייתה הדת הרשמית והמרכזית באימפריה הפרסית על גלגוליה השונים, מהמאה ה-7 לפנה"ס ועד הכיבוש הערבי-מוסלמי במאה ה-7 לספירה. יש הטוענים כי היא השפיעה על מנהגים ומסורות שונים של הדת היהודית, וכן גם בפיצול מהאסלאם הסוני לדת אסלאם שיעי באיראן.
עם התפשטות האסלאם והצרת צעדיהם של מאמינים בדתות אחרות, היגרו כמה מאות אלפים ממאמיני זרתוסטרא מאיראן להודו, והם מכונים בהודו עד היום בכינוי "פארסים". גל נוסף היגר מאיראן להודו בתקופת השושלת הקאג'ארית והם מכונים בהודו "איראני" (אנ').
הדת הזורואסטרית היא אחת הדתות העתיקות בעולם, עם השפעות נרחבות על התרבויות והדתות שהתפתחו באזור המזרח התיכון ותת-היבשת ההודית. במהלך ההיסטוריה, דת זו השפיעה באופן עמוק על התרבות, החברה והכלכלה של אזורים רבים, כולל הודו.[2]
הזורואסטריות היא דת פרסית עתיקה שנוסדה במאה ה-6 לפני הספירה על ידי הנביא זרתוסטרה (המכונה גם זרתושטרא או זורואסטר). הדת נחשבת לאחת הדתות המונותאיסטיות הראשונות ומבוססת על האמונה באל אחד, אהורא מזדא, ובמאבק הנצחי בין כוחות האור והחושך, כאשר אהורא מזדא מייצג את האור והטוב, ואנגרא מייניו מייצג את החושך והרע.
האמונה הזורואסטרית מדגישה עקרונות מוסריים של אמת, צדק, ויחס כבוד לטבע. הממלכה הסאסאנית, ששלטה בפרס לפני הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה, הייתה גם היא זורואסטרית, והייתה ידועה בפיתוח תרבותי וכלכלי משמעותי, כולל פיתוח של מדעים, אומנויות ומסחר.[2]
הרעיון המרכזי בדת הזורואסטרית הוא הבחנה דיכוטומית בין טוב לרע, כשעל האדם לסייע בהשלטת הטוב על הרע. העולם הגשמי נוצר כזירת מלחמה בין הטוב לרע, ובו טוב ורע יכולים להתערבב.
כל הטוב בעולמנו נברא על ידי האל הראשי, אַהוּרַא-מַזְדָא (תרגום מילולי – אדון החוכמה), הנקרא בפרסית תיכונה אוֹהְרמַזד.
לפני זרתושטרה, הייתה משמעות המילה אהורה "שֵׁד". זרתוסטרה הפך את תפקידי הטובים והרעים בעולם האלים, כך ש-דַאיוַה (בסנסקריט देव), המילה המשמשת בלשונות הודו לאֵל, הפכה בדת הזורואסטרית לשֵׁד (דִיוְ, באווסטית 𐬛𐬀𐬉𐬎𐬎𐬀).
כל הרע נברא על ידי הישות הרעה, אַנְגרַה-מַניוּ, הנקרא בפרסית תיכונה אַהְרֵימַן. בממד הרוחני הטוב והרע הם נפרדים. לכן עיקרון נוסף של הדת הזורואסטרית הוא הבחנה בין המימד הגשמי (פרסית תיכונית גֵיתִיג) למימד הרוחני (מֵינוֹג).
הדת הזורואסטרית שימרה את קיום האלים האיראניים, אך הגבילה אותם בהיררכיה מסובכת של "אלמותיים" ו"נערצים", שכעת היו תחת שליטתו של אהורה מאזדה או של אהרימן, מכיוון שכל היקום היה חלק מהטוב או הרע.
האור והאש נבראו על ידי אהורה-מזדא, ולכן הם מסמלים את הטוב. היעדר אור, כלומר חושך, מסמל את הרע. לפיכך האש היא מרכיב חשוב בפולחן הזורואסטרי, ולכן הזורואסטרים נקראים בטעות "עובדי אש".
מדורת אש ניצבת במרכז המקדשים הזורואסטריים, והמתפללים פונים אליה בזמן התפילה. נהוגות חמש תפילות בכל יום. התפילות כוללות מזמורים מה"גאת'ות" (מזמורים שחיבר זרתוסטרא, ראו להלן), וכן התרה וקשירה של שרוך הקשור תמיד סביב מותניו של המאמין ומחובר לחולצתו, ונקרא קושטי (אנ'). טקסי טהרה מתקיימים לפני התפילה, והם כוללים רחצת הגוף. לכלוך נחשב קשור ברוע ולכן קיימת הקפדה יתרה על ניקיון בזורואסטריות. כיוון שאש ואור נחשבים כביטוי לטוב, לא מקובל לכבות נר, אלא להמתין לדעיכתו מאליו. בעת הדלקת אש מקובל לומר תפילה. נהוג ללכת עם כיסוי ראש כל הזמן.
מכיוון שהטוב והרע נמצאים במלחמה מתמדת, חשוב מאוד לשמור על טהרה. הזורואסטרים מפורסמים בדיני הנידה ובדיני טומאת המת שלהם.
על פי הזורואסטריות, הווסת היא המצאה של אהרימן, הישות הרעה. היא נבראה על מנת להחליש את הנשים כדי שלא יילחמו ברוע. בזמן הווסת, האישה נתונה לשליטתו של אהרימן ולכן היא טמאה. נידות היו סגורות בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטן לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים. אסור היה להן ללבוש את בגדיהן הרגילים אלא רק תכריכים. כדי שלא יהיו חזקות בזמן זה, היה עליהן לאכול מעט מאוד, בכפפות, מצלחת מתכת (שאינה יסוד מקודש). את השיירים היו משמידים. יומיים לאחר תום הווסת, או תשעה ימים לאחר הופעתה, היה על האישה להיטהר באמצעות טבילה ב"גוֹ-מֶז" – שתן של פר שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור.
את המתים לא ניתן לקבור באדמה, שהיא מיסודות העולם המקודשים, וכן לא לשרוף באש או להשליך לנהר, שגם הם יסודות מקודשים בדת. מחמת כך גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם דַחְ'מָה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. מנהגי טומאת המת של הדת הזורואסטרית הקנו לה שם של דת אקולוגית.
כיום מותר לשרוף את המת בחשמל, שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית.
לוח השנה הזורואסטרי הוא לוח שנה שמשי. גרסה של לוח השנה הזה עדיין מקובלת באופן רשמי באיראן. גרסה זו משמשת גם בסיס לכתיבת הורוסקופים באסטרולוגיה המודרנית. קיימות שתי גרסאות נוספות של לוח השנה המשמשות אחדות מהקהילות הזורואסטריות.
על-פי הלוח הנהוג היום באיראן, מתחילה השנה בשנייה המדויקת של ההשתוות האביבית (20 או 21 במרץ על-פי הלוח הגריגוריאני). יום זה מכונה "נוֹ-רוּז" ("יום חדש", בפרסית: نوروز), והוא פותח את חגיגות השנה החדשה, הנהוגות היום באיראן גם בקרב מוסלמים.
חגים נוספים הם צ'רבאשה סורי, הנחוג ביום רביעי שלפני הנורוז, ליל היולידה הנחוג בלילה הארוך של השנה, וחג הסנדה.
הספר הקדוש לזורואסטרים הוא האווסטה (בפרסית: اوستا), הכוללת בעיקר מזמורים ותפילות בשפה המכונה "אווסטית" - שפה איראנית עתיקה אשר אינה מוכרת משום מקור אחר. 17 מהמזמורים, שנכתבו בידי זרתוסטרא עצמו, מכונים גאת'ות (בפרסית: گاتها; ביחיד: גאת'ה, אווסטית gāθa "מזמור"). מחבריהם של יתר המזמורים אינם ידועים. במשך דורות רבים נמסרה האווסטה בעל-פה. גם בתקופה שבה השפה הפרסית כבר נכתבה, העלאת האווסטה על הכתב נחשבה חילול קודש משום שכך מעבירים אותה מהממד הרוחני לממד הגשמי, שבו טוב ורע יכולים להתערבב. בתקופת האימפריה הסאסאנית הועלתה האווסטה על הכתב באלפבית שהומצא במיוחד למטרה זו. ההצדקה לכך הייתה מלחמות וכיבושים רבים שסיכנו את העברתה של האווסטה בעל פה. האווסטה הסאסאנית כללה 24 כרכים, וחלקים ממנה אף תורגמו לפהלווי (הניב הזורואסטרי של פרסית אמצעית ששימש שפת הממלכה הרשמית באותה תקופה) בצד הטקסט המקורי. רוב האווסטה הסאסאנית אבדה במהלך הדורות, כך שהאווסטה המודרנית כוללת רק קטעים מעטים ממנה. כתב היד העתיק ביותר של האווסטה המודרנית הוא משנת 1323.
ספרות משנית זורואסטרית רבה נכתבה בלשון הפהלווית, הניב הזורואסטרי של הפרסית התיכונה, בתקופת האימפריה הסאסאנית. בהם הדינקרד "מעשי הדת", "בונדהישן" ו"ריוויאת". הראשון הוא סדרה של תשעה ספרים אשר נכתבו ככל הנראה במאה התשיעית, וכונו על ידי חוקרים בשם "אנציקלופדיה מזדאית".
המונח זנד תורגם לעברית "פרשנות". ספרות הזנד היא ספרות פרשנית לאווסטא בעיקרה, הכתובה בפהלווי. בין הדיונים בספרות זו ניתן למצוא פירושים אודות דרך לימוד הכתבים הדתיים ועריכת הטקסים הדתיים הזורואסטריים.
ברוב כתבי הזנד ניתן למצוא תרגום מילולי של הטקסט האווסטי ולאחר מכן (לעיתים אף בתוך התרגום) פירושים וביאורים למונחים שונים ופרשנויות, לעיתים תוך הבאת יותר מדעה אחת או מקור אחד (פעמים רבות מובאת דעה נוספת תוך ציון הנוסחה "יש האומרים כך: ...", ולעיתים תוך ציון הסמכות עצמה).
הדת הזורואסטרית הייתה דת מרכזית ונפוצה בתקופת התגבשותה של היהדות. בין הדתות נמצאו מספר קוי דמיון בחוקים ובאמונות שבמקרא, בספרות ימי הבית השני ובתלמוד מחד ובאווסטה מאידך.
בעקבות זאת יש הסוברים כי מוטיבים מן הדת הזורואסטרית השפיעו על היהדות, ובמידה מועטה גם להיפך. בחלק מהמקרים מדובר דווקא בפולמוס ביניהן. על המוטיבים המשותפים נמנו חוקים ומנהגים כמו דיני טהרה, מצוות הקשורות באש המזבח, מנהגי כיסוי ראש, לבישת גדילים, חגירת אבנט וקבורת ציפורניים גזוזות. בנוסף אמונות שונות כגון האמונה בתחיית המתים, במאבק הנצחי בין כוח טוב לכוח רע, קיום יום הדין, חיי נצח, וקיום מלאכים ושדים כגון השטן ואשמדאי מלך השדים.
בתורה
אחת ההשערות במחקר המקרא היא כי מספר מוטיבים בתורה המיוחסים למקור הכהני וקשורים באש - מקורם בהשראה זורואסטרית של מקדשי האש. עליהם נמנו ההוראות לשמור על אש תמיד על המזבח (ויקרא ו) ולקחת אש לקטורת דווקא מהמזבח (שם טז); וכן הסיפורים על האש האלוהית בחנוכת המשכן שיצאה וטיהרה אותו (שם ט), הסיפור על האש ה"זרה" והמסוכנת של נדב ואביהוא (שם י), האש הזרה שכילתה את 250 מקריבי הקטורת מעדת קורח (בתרגום השבעים שם הגרסה היא "ואת האש הזָרָה זְרֵה הלאה") ולבסוף גם ההצלה מהמגיפה בידי אהרון באמצעות האש שלקח מהמזבח (במדבר יז). המוטיבים הללו מזכירים את מקדשי האש של הדת הזורואסטרית בפרס, שלפי ההשערה היו קיימים כבר בזמן כתיבת הרובד הכהני בתורה.[3]
מנהג דומה ליהודים ולזורואסטרים הוא לבישת גופייה בעלת גדילים מתחת לחולצה. אצל היהודים מדובר על טלית קטן וציציות, אצל זורואסטרים הפתיל הקדוש נקרא קאסטי.
בנביאים
בספרי הנביאים אפשר למצוא הדים לפולמוס עם הזורואסטריות. אחד הפולמוסים האלה מופיע בספר ישעיהו: "כֹה אָמַר ה' לִמְשִיחוֹ לְכוֹרֶשׁ (...) כִי-אֶפֶס בִלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶה." (ספר ישעיהו, פרק מ"ה, פסוקים א'–ז').[4]
במגילת אסתר
השפעות זרואסטריות קלות נמצאו בסיפור מגילת אסתר. "שבעת רואי פני המלך" מזכירים את האמשא ספנדאן, שבעת האלים התומכים באל הראשי אהורא מזדא. ביניהם מהומן שמשמעותו ווהו מאנה, "בעל מחשבה טובה". סיפור המגילה מתכתב עם משמעות השם ומשחק עם המונח כגון בהזכרת "מחשבתו הרעה".[5]
בפרסית עתיקה פירוש השם המן (hama manah) הוא בעל "אותה הדעת/הדעה" כשל המלך. אביו של המן נקרא המדתא (hama data), שפירושו: בעל "אותו החוק" כשל המלך. פירוש השם ושתי הוא "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה).[6]
הדת הזורואסטרית נודעה בתלמוד הבבלי, שם נזכרים אהורה-מזדא כ"אהורמיז", ואהרימן כ"הורמיז",[8] או כ"הורמיז" וכ"הורמין".[9] הכהנים הזורואסטריים מכונים בתלמוד 'חַבָּרִים'.[10] במסכת נדרים, רבא התיר לחכמים להצהיר לשלטונות הפרסיים שהם עובדי האש, כדי לקבל פטור ממסים: ”שרי ליה לצורבא מרבנן למימר: "עבדא דנורא אנא, לא יהיבנא אכרגא"”. בדומה, רב אשי מכר עצים למקדשי האש הזורואסטרים וטען שאין בכך איסור.[11]
האבנט הוא פריט לבוש סמלי מאוד בזורואסטריות, ומשמש להפרדה בין החלקים העליונים של הגוף לבין חלקיו התחתונים, כעין מחסום בפני הרע. במסכת זבחים מובא סיפור על המלך הסאסאני יזדגרד הראשון (“איזגדר מלכא”) שתיקן את מקום אבנטו של הונא בר נתן בטענה שהיהודים הם "ממלכת כהנים". עד היום קיים המנהג בקרב חלק מהיהודים לאזור גרטל בעת התפילה.[4]
ההוראות בתלמוד לאופן הטיפול בציפורניים גזוזות דומות להוראות זורואסטריות שנכתבו באווסטה, בספר ונדידד (אנ'). כך לדוגמה נאסר לזרוק את הציפורניים הגזוזות במקום שייתכן שיעברו בו בני אדם, ובתלמוד מעודדים את שריפתן או קבורתן.[12] זאת בדומה לזורואסטרים שהורו לקבור אותן בטקס קפדני.[13]
בתלמוד מוזכר גם אשמדאי מלך השדים, שמוזכר גם בגאת'ות בשמו "אשמא" (Aeshma) כשד מזיק שיש להתגבר עליו.[14]
חנוכה
אחת ההשערות למקור סיפור נס פך השמן המופיע לראשונה בתלמוד בבלי היא בפולחן האש הזורואסטרי. סיפור דומה על אש ניסית במקדש בירושלים, מופיע בספר מקבים ב' בתוך הקשר זורואסטרי-פרסי מובהק. לפי הטענה, ייתכן שהסיפור בספר מקבים ב' מקיים זיקה לנס פך השמן, שגם הוא מופיע לראשונה בתלמוד שהתחבר תחת שלטון הפרסים.[15]
לפי חלק מהפרשנויות, כוונת התלמוד ל"שעת הסכנה" שבגינה התירו להדליק את נרות חנוכה על השולחן במקום בפתח הבית, היא מפני חג ה"סדה" הזורואסטרי החל בתקופת חנוכה.[16]
חדירת הזורואסטריות להודו
האגדה המקומית מספרת על קבוצה של פליטים זורואסטרים שהגיעו לחופי הודו בספינות קטנות וביקשו מקלט מהשליט המקומי. לפי הסיפור, הם נשאו עמם כלים פולחניים, ספרי דת ומזכרות דתיות, והשלטון ההודי המקומי, לאחר בדיקה, קיבל אותם בברכה. הם קיבלו את השם "פרסים" מכיוון שהגיעו מפרס (איראן של היום), והם שמרו על דתם, תרבותם ומנהגיהם במשך דורות רבים.
חדירת הזורואסטריזם להודו היא פרק עידן בדברי הימים של ההיסטוריה הדתית, ההגירה החלה בתקופת האימפריה האחמנית, כאשר הפרסים הרחיבו את שליטתם למערב תת-היבשת ההודית. אך ההגירה המשמעותית של זורואסטרים להודו התרחשה במאה ה-7 לספירה, בעקבות הכיבוש הערבי של פרס. בעקבות כיבוש זה, זורואסטרים רבים נמלטו מהרדיפות הדתיות לפרס ונמלטו לאזורים מערביים של הודו, בעיקר למדינות גוג'ראט ומהרשטרה של ימינו. לאחר הכיבוש האסלאמי של פרס במאה ה-7 לספירה, הזורואסטרים התמודדו עם רדיפות עזות, מה שגרם להגירה משמעותית מתוך רצון לשמר את אמונתם. ההגירה הבולטת ביותר התרחשה דרך הים, והובילה קבוצה של זורואסטרים לחוף המערבי של הודו. על פי המסורת, הם נחתו באזור גוג'אראט בסביבות המאה ה-8 לספירה, וסימנו את תחילתה של קהילת הפרסי בהודו.
מרכזית בנרטיב זה היא הדמות הבולטת, דאסטור נריוסאנג דאוואל, אחד מהכהנים הזורואסטריים הראשונים שהובילו את קהילתו להודו. להנהגתו הייתה חשיבות מכרעת במשא ומתן עם השליט ההינדי המקומי, ג'די ראנה, כדי להבטיח מקלט. הרישומים מצביעים על כך שהזורואסטרים הבטיחו להיטמע בתרבות המקומית מבלי לפגוע בזהותם הדתית, המסומלת באמצעות האנלוגיה הידועה של סוכר בחלב. הסכם זה אפשר להם לקיים את דתם בחופשיות תוך תרומה לחברה המקומית.
תאריכים היסטוריים מרכזיים בהגירה זו כוללים הקמת מקדשי אש בולטים, כגון אטאש בהרם בגוג'אראט ואחר כך במומבאי, שהפכו למוקדים לפעילויות הדתיות והחברתיות של הקהילה הפרסית. במשך מאות שנים, שמרו הפארסים על זהותם, הטקסים והמנהגים המובהקים שלהם, תוך השתלבות הדרגתית בסביבה החברתית-תרבותית ההודית הרחב יותר.[17]
דמויות מפתח בתהליכי ההגירה וההתיישבות
Jadi Rana: השליט המקומי בגוג'ראט שקיבל את הזורואסטרים הראשונים שהגיעו לאזור. לפי האגדה, הוא התנה את קבלת הזורואסטרים בקבלת חוקים ומנהגים מקומיים, אך אפשר להם לשמור על דתם ומסורתם. דמותו מסמלת את ההבנה והסובלנות שהפגינו חלק מהשליטים המקומיים כלפי המהגרים הזורואסטרים.[18]
Changa Asa: דמות מפתח בהקמת קהילת Udvada, אחד המקומות הקדושים ביותר לזורואסטרים בהודו. תפקידו בהקמת המקדש הראשון ובשמירה על האש הקדושה הפך אותו לדמות מרכזית בהיסטוריה הדתית של הזורואסטרים בהודו.[18]
Shah Jahan: קיסר מוגולי מהמאה ה-17 שהעניק זכויות ופריבילגיות לפרסים בהודו. למרות היותו מוסלמי, Shah Jahan הכיר בתרומת הקהילה הזורואסטרית לפיתוח כלכלי ותרבותי של האימפריה שלו.[18]
שלבים עיקריים במהלכי ההגירה
המאה ה-7 לספירה: תחילת ההגירה - הכיבוש הערבי של פרס ב-651 לספירה הביא לסוף האימפריה הסאסאנית ולהתחלת ההגירה של זורואסטרים להודו. האירועים הללו הציבו אתגר עצום בפני זורואסטרים, אשר חיפשו מקום בו יוכלו לשמור על דתם ומסורתם ללא רדיפות.
המאה ה-8 לספירה: התיישבות בגוג'ראט - הגירה משמעותית התרחשה כאשר קבוצות של זורואסטרים הגיעו לחופי גוג'ראט בהודו. לפי האגדה המתוארת ב-Qissa-i Sanjan, קבוצה של זורואסטרים קיבלה מקלט מהשליט המקומי, Jadi Rana, בהסכמה לשמור על כמה כללים ולקבל את המנהגים המקומיים. הם הורשו להקים יישובים ולהקים מרכזים דתיים וקהילתיים.
המאה ה-10 וה-11 לספירה: הקמת הקהילות - במהלך המאות הללו, הקהילות הזורואסטריות המשיכו לגדול ולהתחזק בגוג'ראט, עם הקמתם של מקדשי אש ומרכזים דתיים נוספים. מקומות כמו Udvada הפכו למוקדי עלייה לרגל חשובים עבור זורואסטרים.[18]
השפעות דתיות ותרבותיות
הפרסים הביאו עמם עושר תרבותי וידע דתי אשר השפיעו על החברה ההודית במספר דרכים. ראשית, הטקסים והמסורות הזורואסטריות השתלבו בטקסים ובמנהגים ההודיים המקומיים, במיוחד באזורי גוג'ראט ומהרשטרה. הפולחנים של הפרסים, הכוללים הדלקת אש קדושה וביצוע טקסים מסורתיים במקדשים, השפיעו על טקסים דתיים בהודו והתמזגו בחלקם עם טקסים הינדואים מקומיים.
בנוסף, הערכים הזורואסטריים של כבוד לטבע ולחיים, לצד עקרונות המוסר של אמת וטוב לב, חלחלו לתוך התרבות ההודית והשתלבו בתרבויות ובדתות המקומיות. זורואסטרים רבים בהודו נחשבים למתקדמים מבחינת השכלה ותרבות, ותורמים רבות לתחומים שונים כמו ספרות, אומנות, מדע וטכנולוגיה.
לנוכחות הזורואסטריזם בהודו היו השלכות דתיות ותרבותיות משמעותיות, הן עבור הקהילה הפרסית והן עבור החברה ההודית הרחבה יותר. הדגש הזורואסטרי על הדואליות של טוב ורע והציווי המוסרי לבחור בצדק השפיע לא רק על אורח החיים הפרסי אלא גם הדהד עם מחשבה דתית הודית רחבה יותר.
טקסים ופסטיבלים פארסיים, כמו נברוז (ראש השנה) והגהמברס (חגים עונתיים), העשירו את המרקם התרבותי של הודו. חגיגות אלו, בסימן מנהגים ספציפיים, מוזיקה וחגים קהילתיים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית באזורים עם אוכלוסיות פרסיות משמעותיות. יתרה מכך, טקסי האש הקדושים של הזורואסטריות, שנשמרו בקפידה במקדשי אש, ממשיכים להוות מוקד של פולחן דתי וזהות תרבותית עבור הקהילה הפרסית.
סובלנות והתבוללות דתית היו גם סימני ההיכר של חוויית פרסים בהודו. למרות היותם מיעוט, הצליחו הפרסים לקיים את המנהגים הדתיים שלהם תוך טיפוח יחסים הרמוניים עם קהילות דתיות אחרות. השילוב הייחודי הזה של שימור ושילוב היווה דוגמה לדו-קיום דתי, תורם לחברה הפלורליסטית של הודו. בנוסף, האתיקה הזורואסטרית המדגישה את הצדקה, האמת והטוהר מקבילה והשלימה את תורתם המוסרית של ההינדואיזם והבודהיזם, וטיפחה עוד יותר כבוד והבנה הדדיים.[18][19]
השפעות חברתיות וכלכליות
קהילות הזורואסטרים בהודו, הידועות כקהילות הפרסים, תרמו רבות להתפתחות הכלכלית והחברתית של הודו. כבר מהמאה ה-19, הפרסים התבלטו כיזמים וכאנשי עסקים מובילים. הם היו בין מקימי תעשיות רבות בהודו, כולל תעשיית הטקסטיל והתעשיות הכבדות. לדוגמה, משפחת טאטא, אחת המשפחות הפרסיות המפורסמות, ייסדה את קונגלומרט טאטא, שהפך לאחת החברות הגדולות והחשובות בהודו.
הפרסים ידועים גם בפעילותם הפילנתרופית הענפה. תרבות הצדקה והפילנתרופיה שהביאו עמם הפרסים הובילה להקמת מוסדות חינוך ובריאות רבים ברחבי הודו. הם הקימו בתי ספר, בתי חולים, ומוסדות קהילתיים שהיטיבו עם כלל האוכלוסייה המקומית, ולא רק עם בני קהילתם.
התרומות החברתיות והכלכליות של הקהילה הזורואסטרית בהודו הן עמוקות ומרחיקות לכת. הפרסים, הידועים בחריצותם וביזמותם, מילא תפקיד מרכזי במודרניזציה הכלכלית של הודו במהלך המאות ה-19 וה-20. משפחות בולטות כמו הטאטאס, גודרי' והוואדיאס התגלו כעליות תעשייתיות ועסקיות, והניחו את היסודות לתיעוש של הודו.
ג'משדג'י טאטה, הנערץ לעיתים קרובות כ'אבי התעשייה ההודית', הקים את מפעל הפלדה והמפעלים ההידרואלקטריים הראשונים בהודו, ופתח עידן חדש של פיתוח תעשייתי. החזון שלו השתרע מעבר לעסקים; ייסוד מוסדות כמו המכון ההודי למדע בבנגלור מדגיש את המחויבות של הפרסים לחינוך ולקידום מדעי. באופן דומה, המאמצים הפילנתרופיים של יזמים פרסים הותירו חותם בל יימחה על הנוף החברתי של הודו, עם תרומה משמעותית לבריאות, לחינוך ולרפורמה חברתית.
מבחינה חברתית, הפרסים היו בחזית התנועות הפרוגרסיביות, דוגלות בזכויות נשים, בחינוך ובצדק חברתי. האתוס הפרוגרסיבי הזה מושרש בעקרונות הזורואסטריים הדוגלים בשיפור החברה והעלאת הנחלשים. נשים פרסיות, במיוחד, היו פורצות דרך בתחומים הנעים ממשפטים ועד ספרות, המדגימות את המחויבות של הקהילה לשוויוןמגדרי ולהעצמה.[20]
חלחול רעיונות זורואסטריים בהודו
הזמן והאינטראקציה בין הקהילות הזורואסטריות וההודיות הובילו לחלחול הדדי של רעיונות, מסורות וערכים. כמה רעיונות זורואסטריים שמצאו דרכם להודו כוללים:
עקרונות מוסריים: עקרונות של אמת, צדק וטוב לב, המהווים יסוד בתורת זורואסטר, השתלבו בתרבות ההודית והפכו לחלק מהערכים המוסריים של הקהילות המקומיות. למאמצים הפילנתרופיים של קהילת הפרסים הייתה השפעה מתמשכת על החברה ההודית. פילנתרופים פרסיים בולטים, כמו משפחת טאטא, מימנו מוסדות חינוך רבים, בתי חולים ומרכזי מחקר. מוסדות כמו מכון טאטא למדעי החברה (TISS), שהוקם ב-1936, ובית החולים טאטא ממוריאל, שהוקם ב-1941, ממשיכים למלא תפקיד קריטי בקידום החינוך, שירותי הבריאות והרווחה החברתית בהודו.[20]
כבוד לטבע: הדת הזורואסטרית מדגישה את הכבוד לטבע והגנה על הסביבה. ערכים אלו השפיעו על תפיסות אקולוגיות בהודו, במיוחד בקרב קהילות שחיו בקרבת הזורואסטרים.[20]
חגיגות וטקסים: טקסים דתיים וחגיגות זורואסטריות, כגון נורוז (חג השנה החדשה), הפכו לאירועים חשובים גם בקרב קהילות הודיות אחרות, כאשר בני הדתות השונות מצטרפים לחגיגות ולשמחות.[20]
השפעה קולינרית: המטבח הפרסי, הידוע בתערובת הייחודית שלו של טעמים פרסיים והודיים, הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הקולינרי בהודו. מנות כמו Dhansak (קארי על בסיס עדשים עם בשר) ו-Patra ni Machhi (דג עטוף בעלי בננה) נהנים מכל הקהילות. מאפיות ומסעדות פרסיות בערים כמו מומבאי ופונה פופולריות בזכות ההיצע הייחודי שלהן, ומציגות את המורשת הקולינרית של הקהילה הזורואסטרית.[20]
שמירה על איכות הסביבה: הדגש של הזורואסטריזם על שימור הסביבה וכבוד לטבע השפיע על יוזמות סביבתיות מודרניות בהודו. הנוהג של הקהילה לתחזק מקדשי אש וחורשות קדושות משקף את מחויבותם לשימור משאבים טבעיים. עיקרון זה מתיישב עם המודעות הסביבתית ההולכת וגוברת של הודו ומאמצים לקדם פיתוח בר קיימא.[20]
דמויות מפתח והוגים רוחניים
Jamsetji Tata: מעבר להישגיו העסקיים, Jamsetji Tata היה ידוע בהשפעתו הרוחנית והמוסרית, בהנחלת ערכים זורואסטריים של טובת הכלל ושירות לקהילה.
Dadabhai Naoroji: מעבר לפעילותו הפוליטית, Naoroji היה גם הוגה רוחני שהפיץ את ערכי הזורואסטריות במישור האתי והחברתי, והדגיש את חשיבות האמת והצדק בחיי היומיום.
Ratan Tata: כיום, Ratan Tata ממשיך את מורשת משפחת טאטא עם דגש על ערכים זורואסטריים של אחריות חברתית ופילנתרופיה, מקדם פרויקטים רבים לטובת החברה.
השפעות הזורואסטרה על הודו המודרנית
תורתו של זורואסטר ממשיכה לשלוט בהודו המודרנית, במיוחד בקרב קהילת פרס. הדגשת הנביא על המוטו המשולש של "מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים" משמשת עיקרון מנחה עבור הפרסים, המשפיע עמוקות על התנהלותם האתית והחברתית. מסגרת מוסרית זו לא רק עיצבה התנהגויות אינדיבידואליות אלא גם חלחלה לאתוס הקולקטיבי של הקהילה, וטיפחה תרבות של יושרה, פילנתרופיה ואחריות חברתית.
התפיסה הזורואסטרית של אשה (אמת וסדר) מול דרוג' (שקר ואי-סדר) מוצאת הדים בהיבטים שונים של החברה ההודית, ומשפיעה בעדינות על פרדיגמות אתיות ושיח מוסרי. התודעה הסביבתית המשובצת בזורואסטריזם, הדוגלת בהגנה על יסודות טבעיים, מהדהדת עם תנועות אקולוגיות עכשוויות בהודו. שיטות כגון השימוש במגדלי הדממה לסילוק המתים משקפות כבוד מושרש עמוק לטבע, המתיישר עם ערכי הסביבה הרחבים יותר של הודו.
יתרה מכך, ההצלחה והבולטות של קהילת הפרסים בהודו המודרנית עומדות כעדות להשפעתו המתמשכת של זורואסטר. למרות מספרם הקטן, הפרסים תרמו תרומה גדולה לפיתוח התעשייתי, המדעי והתרבותי של הודו. הרלוונטיות המתמשכת הזו מדגישה את יכולת ההסתגלות והחוסן של העקרונות הזורואסטריים, שהשתלבו בצורה חלקה במרקם החברה ההודית המודרנית.[19]
השפעה על המחשבה והערכים ההודיים המודרניים
שיטות עסקיות אתיות: העיקרון הזורואסטרי של "מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים" השפיע על האתוס העסקי של מפעלים בולטים בבעלות פרסים. חברות כמו Tata ו-Godrej ידועות במחויבותן לשיטות עסקיות אתיות, לאחריות חברתית תאגידית ולרווחת הקהילה. ערכים אלו קבעו סטנדרט לעסקים אחרים בהודו, תוך קידום יושרה והתנהלות אתית במגזר הארגוני.
תרומות חינוכיות: הדגש של הזורואסטריזם על חינוך וידע הוביל להקמת מוסדות חינוך רבים על ידי הקהילה הפרסית. בתי ספר ומכללות שנוסדו על ידי פרסים מספקים חינוך איכותי ותורמים לצמיחה האינטלקטואלית של החברה ההודית. מוסדות בולטים כוללים את בית הספר התיכון לבנות ג'יי בי פטיט במומבאי ואת בית הספר התיכון לבנות פטיט באי אבאי פרג'י בפונה, שלשניהם מסורת ארוכת שנים של מצוינות אקדמית.
דיאלוג והרמוניה בין-דתית: ההיסטוריה של קהילת הפרסים של דו-קיום בשלום והשתלבות בחברה ההודית משמשת מודל לדיאלוג והרמוניה בין-דתית. יכולתם לשמור על זהותם הדתית תוך תרומה למרקם החברתי והתרבותי הרחב של הודו מדגישה את החשיבות של כבוד הדדי והבנה בין קהילות מגוונות. מורשת זו ממשיכה לעורר מאמצים לקדם סובלנות דתית ואחדות בהודו המודרנית.[2]
אירועים משמעותיים בתהליך ההגירה הזורואסטרית להודו והשפעתם
הקמת Bombay Parsi Panchayat (BPP): נוסד בשנת 1681, Bombay Parsi Panchayat הוא אחד המוסדות הפרסיים הוותיקים והמשפיעים ביותר בהודו. היא מילאה תפקיד חיוני ברווחה ובממשל של קהילת פארסי במומבאי, בניהול קרנות צדקה, בתי ספר ופרויקטי דיור. מאמצי ה-BPP סייעו לשמר את המסורות הזורואסטריות ולספק תמיכה לצרכים החברתיים והכלכליים של הקהילה.
הקרן האיראנית זורואסטריאן אנג'ומאן (IZA): הוקמה בשנת 1895, IZA משרתת את הצרכים של זורואסטרים ממוצא איראני בהודו. היא מפעילה יוזמות חינוכיות ותרבותיות שונות כדי לקדם את המורשת הזורואסטרית ולטפח תחושת קהילה בקרב הזורואסטרים האיראנים. עבודתה של IZA מדגישה את חילופי התרבות והתמיכה ההדדית המתמשכת בתוך הפזורה הזורואסטרית הרחבה יותר בהודו.
חוק הנישואין והגירושין של הפרסים (1936): חקיקה משמעותית זו סיפקה מסגרת חוקית לנישואים וגירושין פרסי בהודו, תוך הכרה במנהגים ובשיטות הדת הייחודיות של הקהילה. המעשה סייע להבטחת הזכויות המשפטיות וההגנה של יחידים ומשפחות פרסיות, המשקף את הזהות המובחנת של הקהילה בתוך מערכת המשפט ההודית.[17]
הזורואסטריות כדת מונותאיסטית
יש הרואים בזורואסטריות דת מונותאיסטית, אולם יש מחלוקת על ההשקפה הזאת. המוסלמים שכבשו את פרס ראו את הזורואסטרים כחלק מ"אהל אל-כתאב" ("עם הספר"), אלא שלא עשו כן מפני שלא היו פאגאנים אלא מפני שיש בידם ספר המכיל את הכרזת האל שלהם. המחקר האירופי המודרני של הזורואסטריות, מראשית המאה ה-18 ואילך, ניסה תחילה להראות כי זורואסטר היה נביא מונותאיסט שרעיונותיו עוותו וסולפו במשך הזמן, אולם דעה זו אינה מקובלת עוד, ורוב החוקרים דווקא מצביעים על המשכיות והתמדה של הרעיונות והמנהגים הזורואסטרים לאורך הדורות.
Jamsetji Tata (1839-1904): נודע בתור "אבי התעשייה ההודית", Jamsetji Tata היה תעשיין חלוץ שייסד את קבוצת Tata, אחת הקונגלומרטים הגדולים והמכובדים בהודו. חזונו ורוח היזמות שלו הניחו את הבסיס לתיעוש הודו. המחויבות של Tata לפרקטיקות עסקיות אתיות ולפילנתרופיה, המושפעת מערכי הזורואסטריים, ממשיכה להנחות את פעילות החברה כיום. בהנהגתו, קבוצת Tata הקימה מספר תעשיות מפתח, כולל Tata Steel בשנת 1907, שהיה מפעל הפלדה הראשון של הודו.[18]
Dadabhai Naoroji (1825-1917): מכונה לעיתים קרובות "הזקן הגדול של הודו", Dadabhai Naoroji היה אינטלקטואל ופוליטיקאי פרסי רב השפעה. הוא היה ההודי הראשון שנבחר לפרלמנט הבריטי, שם דגל בשלטון עצמי הודי וברפורמות כלכליות. עבודתו של נאורג'י הדגישה את הניצול הכלכלי של הודו תחת השלטון הבריטי, ומאמציו היו מכריעים בשלבים הראשונים של תנועת העצמאות ההודית.[18]
Homi J. Bhabha (1909-1966): פיזיקאי גרעיני חלוץ, Homi Bhabha נחשב לאבי תוכנית הגרעין ההודית. הוא מילא תפקיד מכריע בהקמת מכון טאטה למחקר יסודי (TIFR) ב-1945 והוועדה לאנרגיה אטומית של הודו ב-1948. לתרומותיו של בהאבה למדע ולטכנולוגיה הייתה השפעה מתמשכת על מעמדה של הודו במחקר המדעי העולמי.[18]
^ 12Kulke, H., & Rothermund D, A History of India. Routledge., 2004
^ 12345678Hinnells, J. R., The Zoroastrian Diaspora: Religion and Migration., Oxford University Press., 2005
^ 12Nigosian, S. A.., The Zoroastrian Faith: Tradition and Modern Research., McGill-Queen's University Press
^ 123456Maneck, S. H., The Death of Ahriman: Culture, Identity, and Theological Change Among the Parsis of India., University of California Press, 1997
Oktovianus Mainmani Informasi pribadiNama lengkap Oktovianus MainmaniTanggal lahir 27 Oktober 1990 (umur 33)Tempat lahir Jayapura, Papua, IndonesiaTinggi 1,67 m (5 ft 5+1⁄2 in)Posisi bermain WingerInformasi klubKlub saat ini PSBS BIAKNomor 28Karier senior*Tahun Tim Tampil (Gol)2008–2009 PSMS Medan 24 (1)2009 (6 bulan) Persidafon Dafonsoro 7 (0)2010 (6 bulan) Persitara Jakarta Utara 13 (2)2010–2011 Sriwijaya 15 (3)2011–2012 Persiram Raja Ampat 19 (3)2013 Persit...
Salisilamida Salisilamida adalah turunan dari asam salisilat yang sering dikombinasikan dengan parasetamol dan kafeina.[1] Salisilamida merupakan zat analgesik.[1] Cara kerja salisilamida kurang kuat apabila dibandingkan dengan asetosal tetapi banyak digunakan karena sifatnya yang tidak terlalu asam.[1] Karena tidak terlalu asam, obat tersebut tidak menimbulkan radang dan pendarahan pada lambung.[1] Obat ini sering digunakan untuk menurunkan panas, mengurangi r...
Halaman Universitas Al-Qarawiyyin di Fes, Maroko. Salah satu sudut Fakultas Ekonomi, Universitas Indonesia pada 2013. Di Indonesia, perguruan tinggi (disingkat PT atau Perti) adalah satuan pendidikan yang menyelenggarakan pendidikan tinggi dan dapat berbentuk akademi, politeknik, sekolah tinggi, institut, atau universitas. Perguruan tinggi berkewajiban menyelenggarakan pendidikan, penelitian, dan pengabdian kepada masyarakat. Perguruan tinggi dapat menyelenggarakan program akademik, profesi, ...
Penjelasan tentang superskrip dan subskrip yang terlihat dalam notasi nomor atom. Nomor atom adalah jumlah proton, dan karenanya juga muatan positif total, dalam inti atom. Model Rutherford-Bohr dari atom hidrogen (Z = 1) atau ion seperti hidrogen (Z > 1). Dalam model ini, penting bahwa energi foton (atau frekuensi) dari radiasi elektromagnetik yang dipancarkan (ditampilkan) ketika sebuah elektron melompat dari satu orbit ke orbit yang lain sebanding dengan kuadrat matematika muatan atom (...
Dutch economist Willem BuiterBuiter in 1984Born (1949-09-26) 26 September 1949 (age 74)The Hague, NetherlandsNationalityAmerican; BritishAcademic careerInstitutionPrinceton UniversityLondon School of EconomicsUniversity of BristolYale UniversityUniversity of CambridgeColumbia UniversityFieldEconomics, Finance, Political EconomyAlma materUniversity of CambridgeYale UniversityInformation at IDEAS / RePEc Willem Hendrik Buiter CBE (born 26 September 1949) is an American-Briti...
Pakistani film distribution company Geo FilmsLogo used as of 2015IndustryFilm distributionFounded2007HeadquartersKarachi, PakistanOwnerImran Aslam (CEO) Rehmat Fazli (director)ParentGeo Television NetworkWebsitegeofilms.tv Geo Films is a film production and distribution company owned by Geo Television Network based in Karachi, Pakistan.[1] Geo Films distributes Hollywood, Lollywood and Indian films in cinemas across Pakistan.[2] Films distributed Foreign films The following is...
Johnson 18BoatDraft.127 m (5)1.37 m (4' 6)HullHull weight~218 kg (~480 lb)LOA5.54 m (18')LWL5.05 m (16' 7)Beam2.03 m (6' 7)RigMast length7.08 m (23')SailsMainsail area127.7 sq ftJib/genoa area56.6 sq ftSpinnaker area256 sq ftRacingD-PN86.1[edit on Wikidata] The Johnson 18 is an 18-foot (5.5 m) sailing dinghy designed by Rodger Martin. Although it is no longer produced, Johnson Boat Works fabricated over 100 of these sport boats before closing its doors in 1998. History Johnson Boat W...
فاركادونا خريطة الموقع تقسيم إداري البلد اليونان [1] خصائص جغرافية إحداثيات 39°36′00″N 22°04′00″E / 39.6°N 22.06667°E / 39.6; 22.06667 [2] الارتفاع 248 متر السكان التعداد السكاني 13396 (إحصاء السكان) (2011)14495 (legal population of Greece) (2021)[3]16238 (legal population of Greece) (2011)[4 ...
Regular Exhibition in Spain from 1856 to 1968; in Madrid This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: National Exhibition of Fine Arts Spain – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (August 2020) (Learn how and when to remove this template message) The National Exhibition of Fine Arts (Spanish: ...
Railway station in Lancashire, England Poulton-le-FyldePoulton-le-Fylde station in 2023General informationLocationPoulton-le-Fylde, WyreEnglandCoordinates53°50′54″N 2°59′26″W / 53.8484°N 2.9906°W / 53.8484; -2.9906Grid referenceSD349395Managed byNorthern TrainsPlatforms2Other informationStation codePFYClassificationDfT category EKey dates15 July 1840Original station opened1896New station on realigned routePassengers2018/19 0.433 million2019/20 0.547 million...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Februari 2023. Pauline AuzouKonon potret diriLahirJeanne-Marie-Catherine Desmarquets(1775-03-24)24 Maret 1775Paris, PrancisMeninggal15 Mei 1835(1835-05-15) (umur 60)Paris, PrancisKebangsaanPrancisPendidikanJacques-Louis David, Jean-Baptiste Regnault's atelierDi...
Aarhus BSSLatin: Universitas AarhusiensisTypeBusiness SchoolEstablished2007 (1928)DeanThomas Pallesen (dean of Aarhus BSS)Academic staff737Students16,000LocationAarhus and Herning, Denmark 56°09′N 10°13′E / 56.150°N 10.217°E / 56.150; 10.217AffiliationsEUAWebsitebss.au.dkLocation in Denmark The Aarhus University School of Business and Social Sciences (in short Aarhus BSS[1]) is one of four faculties of Aarhus University in Denmark. The school consists o...
John Ostrander John Ostrander (20 aprile 1949) è un fumettista statunitense. Indice 1 Carriera 2 Filmografia 3 Altri progetti 4 Collegamenti esterni Carriera Iniziò come attore in una compagnia teatrale di Chicago, ma cominciò a scrivere fumetti nel 1983. I suoi primi lavori pubblicati erano storie sul personaggio di Sargon, Padrona della Guerra, che apparve nella serie Warp pubblicata dalla First Comics e basata su una serie di commedie della stessa compagnia teatrale di Chicago. È il co...
American jazz critic and enthusiast This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Rudi Blesh – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2020) (Learn how and when to remove this message) Rudi BleshBlesh (right) and Baby Dodds in 1947BornRudolph Pickett BleshJanuary 21, 1899Guthrie, Oklahoma, U.S...
نبت معلومات شخصية تاريخ الميلاد القرن 24 ق.م تاريخ الوفاة القرن 24 ق.م مواطنة مصر القديمة الزوج أوناس عائلة الأسرة المصرية الخامسة الحياة العملية المهنة سياسية تعديل مصدري - تعديل لمعانٍ أخرى، طالع نبت (توضيح). نبت في الهيروغليفية[1] نبتال�...
See also: Sexual minorities in Sri Lanka LGBT rights in Sri LankaSri LankaStatusIllegal since 1885[1] (as British Ceylon)Penalty10 years imprisonment and fines [2][3] (Not enforced, ruled unenforceable by the Supreme Court, legalisation proposed)[4]Gender identityLegally permitted following medical vetting; surgical intervention not legally required[5][6]MilitaryNoFamily rightsAdoptionNo Lesbian, gay, bisexual, and transgender (LGBT) people in ...
Voce principale: Paganese Calcio 1926. Unione Sportiva PaganeseStagione 1981-1982Sport calcio Squadra Paganese Allenatore Lucio Mujesan Presidente Vincenzo De Risi Serie C16º nel girone B. Maggiori presenzeCampionato: Fiorucci, Giordano, Oddo, Truddaiu (34) Miglior marcatoreCampionato: Fracas (12) 1980-1981 1982-1983 Si invita a seguire il modello di voce Questa voce raccoglie le informazioni riguardanti la Unione Sportiva Paganese nelle competizioni ufficiali della stagione 1981-1982....
Primera División1960-1961 Généralités Sport Football Édition 18e Date du Jour inconnu 1960au Jour inconnu 1961 Palmarès Tenant du titre Chivas de Guadalajara Promu(s) CF Monterrey Navigation Saison précédente Saison suivante modifier La Primera División 1960-1961 est la dix-huitième édition de la première division mexicaine. Lors de ce tournoi, le Chivas de Guadalajara a conservé son titre de champion du Mexique face aux treize meilleurs clubs mexicains. Chacun des quatorze club...
Disambiguazione – Ortigia rimanda qui. Se stai cercando altri significati, vedi Ortigia (disambigua). OrtigiaGeografia fisicaLocalizzazioneMar Ionio Coordinate37°03′42″N 15°17′40″E37°03′42″N, 15°17′40″E Superficie0,604 km² Sviluppo costiero5,200 km Geografia politicaStato Italia Regione Sicilia Provincia Siracusa Comune Siracusa DemografiaAbitanti3889 (2020) Densità7068 ab./km² EtnicoOrtigiani CartografiaOrtigia voci di isole d'Italia presenti su Wi...
