המונח "פרסי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פרסי (פירושונים).
מירזא יחיא נוריהכיתוב הראשון המציין את המילה ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירהארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי
הארץ המכונה היום איראן, כונתה שנים רבות פָּרַס ויש המשתמשים בשם זה עד היום. השם "פרס" היה מקובל ביוונית עתיקה בהתייחס לאנשי ממלכת פרס וכך נקלט בלשונות אירופה והיה מקובל באופן רשמי עד 1935. זאת אף על פי שהאיראנים עצמם מעולם לא קראו לעצמם פרסים. הפרסים עצמם מהווים כרוב האוכלוסייה באיראן ושלטו בה בעת העתיקה. בשנת 1935 דרש השאה האיראני רזא ח'אן מכל מדינות המערב לחדול מהשימוש בשם "פרס" ולאמץ את השם "איראן", ארץ הארים. זאת על סמך התואר שהעניק לעצמו דריווש הראשון. זאת בנוסף לכינוי העצמי שהעניקו לעצמם אנשי ממלכת פרס שמופיע כבר בכתבים פרסיים עתיקים כמו האווסטה, שפירושו: גאה ומכובד.
אטימולוגיה
השם "פרס" הגיע אל היוונית בצורה "פרסיס" (Persis בתעתיק לטיני), ומקורו, ככל הנראה, בשפה האשורית (ניב מאוחר של אכדית), או כמינוח לפרספוליס שהייתה עיר מרכזית באימפריה הפרסית. הפרסים מוזכרים בכתובת אשורית משנת 834 לפני הספירה, שבה מופיע הביטוי "פרס (אזור בדרום מערב איראן) ומדי (צפון מערב איראן)" (Parsua, Muddai בתעתיק בלשני), שתי הממלכות העיקריות שהרכיבו את האימפריה הפרסית. בתנ"ך מופיע הביטוי "מלך פרס", בהתייחס למלכים כורש ודריווש, בספר דניאל (פרק י', פסוק א'), בספר עזרא (פרק ד', פסוק ג'), ובמקומות נוספים. הביטוי "פרס ומדי" מופיע במגילת אסתר (פרק א', פסוק ג').
השם פרס\פרסים מגיע מפרסית עתיקה כפארסה, המשמעות כנראה קשורה במילה בסנסקריט (קרובה של הפרסית): parsu, משמעות המילה היא שמו של שבט לוחם. קשור לעוד מילה בסנסקריט paraśu – גרזן, בהשוואה לפרוטו איראנית: párcuš – צלע.
פרסים ואיראנים
עד היום שורר בלבול בין המונח "פרסים", שהיוו את המנהיגים של האימפריה הפרסית לבין המונח "איראנים". מקובל להתייחס לדוברי השפה הפרסית ולכל מי שאימץ את השפה הפרסית ואת תרבותה כאל "פרסים", אולם פרסית היא רק שפה אחת מבין קבוצה של שפות קרובות המכונות שפות איראניות, והפרסים הם תת-קבוצה אתנית בתוך קבוצת האיראנים. כיוון שהמדינה שבה מרוכזים מרבית הפרסים נקראת "איראן", רוב הפרסים מכונים "איראנים" גם בשל מעמדם המדיני כאזרחי איראן. (אבל גם מי שאינו תושב איראן יכול להיות איראני, למשל כורדים)
פרסית היא שפה איראנית המשתייכת לקבוצת השפות ההודו איראניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות. הפרסית מדוברת כשפת אם בפי לפחות 52 מיליון דוברי פרסית באיראן, 10 מיליון דוברי פרסית באפגניסטן ועוד קהילות במדינות סמוכות לאיראן. פרסית היא שפתה הרשמית של הרפובליקה האיסלאמית של איראן וכמחצית מאזרחיה דוברים אותה כשפת אם והשאר דוברים אותה כשפה שנייה. בטג'יקיסטן השפה הרשמית היא טג'יקית, שהיא למעשה דיאלקט של פרסית. גם באפגניסטן יש לפרסית מעמד רשמי, אם כי היא מכונה שם דארי. באיראן השם דארי מתייחס רק לשפה הפרסית הספרותית הקלאסית.
הפרסית היא שפה עתיקה שהתפתחה בשלושה שלבים עיקריים: הפרסית העתיקה, הפרסית התיכונה והפרסית החדשה. הפרסית הקלאסית, הקרובה יותר לפרסית החדשה, קיימת בצורה כתובה מהמאה התשיעית לערך.
