בעקבות תלונתה של דרום אפריקה לבית הדין הבין-לאומי בהאג על ישראל בטענה לרצח עם ברצועת עזה, ב-24 במאי 2024 קיבל בית הדין החלטה, ברוב של 13 מול 2, להורות לישראל לחדול מהתמרון ברפיח. בנוסף, הופעלו לחצים בין-לאומיים על ישראל, טרם התמרון ברפיח ובמהלכו, לחדול מהתמרון. כל אלו הובילו לבחינה מדוקדקת בין-לאומית של הפעילות הצבאית הנעשית במסגרת התמרון ברפיח.
כשבוע לפני האירוע פיזר מטוס של חיל האוויר הישראלי פתקים עם הוראה לתושבי מספר שכונות במזרח העיר לעבור למקלטים בדיר אל באלח, או לאזור ההומניטרי בשכונת תל א סולטאן שבמערב העיר, דרך כביש החוף[2].
ההתרחשות
בשעות הערב של 26 במאי 2024 הפציץ כלי טיס של חיל האוויר הישראלי, בהכוונה מודיעינית של אמ"ן ושב"כ, צריף פח במחנה עקורים בשכונת תל א סולטאן ברפיח. בהפצצה נהרגו אנשי חמאס וביניהם יאסין רביע, ראש "מטה הגדה" של חמאס, וח'אלד נג'אר, בכיר במטה הגדה, שניהם ריצו מאסרים ממושכים בישראל בגין רצח ישראלים במסגרת טרור, ושוחררו לרצועת עזה במסגרת עסקת שליט.
ההפצצה בוצעה במחנה העקורים "מחנה השלום הכוויתי 1" שהוקם על ידי כווית בינואר 2023[דרוש מקור] שבו שורות צפופות של צריפי פח מוארכים. מסביב לנקודה שהופצצה היו גם אוהלים רבים ובהם משפחות עקורים.
חלקים מהטילים ששוגרו ניתזו לצריפים אחרים ובין האוהלים, גרמו פציעות קשות והבעירו דליקה. על פי תחקיר הארץ גם אילו לא הייתה פורצת אש היו נפגעים רבים[3].
לפחות 50 פלסטינים נספו, גברים, נשים וילדים, ו-240 נפצעו[4][1].
בצה"ל דבקו בטענה כי לא ידעו שבצריפים ובאוהלים הצמודים ליעד התקיפה שהו עשרות אזרחים. בנוסף אמרו שנעשה שימוש בטילים מדויקים במשקל 17 ק"ג, שהם הקטנים ביותר שמטוסי הקרב יכולים לשגר, ולא אמורים לגרום נזק היקפי גדול[5]. על פי הכיתוב על שברי הטילים במאהל קבע תחקיר הוושינגטון פוסט שאלה טילים מסוג SDB GBU-39 מתוצרת ארצות הברית[6]. מדובר בפצצות השוקלות 113 ק"ג כל אחת, כאשר 17 ק"ג זה רק מטען הנפץ של כל פצצה[7]. דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית אמר כי התקיפה בוצעה "באמצעות הפצצה הקטנה ביותר בארסנל של צה"ל, במטרה לפגוע במחבלים"[8], חלקים ממנה הגיעו למאהל במרחק מטרים ספורים.
כמו כן צה"ל טען שהמחנה איננו באזור ההומניטרי כפי שהוגדר באותה עת, ונמצא במרחק של 1.7 קילומטר ממנו. אך תושבי המחנה לא הצטוו לעזוב אותו כפי שהצטוו תושבים בשכונות המזרחיות, וגם מחנה העקורים הקרוב במתחם האו"ם לא פונה.
בצה"ל העלו השערה שהדליקה פרצה בעקבות פיצוצי משנה של אמל"ח שהיה בקרבת מקום והתפוצץ מחמת התקיפה. ההשערה התבססה על הקלטה של שיחת טלפון בין שני עזתים, בה אחד הדוברים אומר שבמבנה שהותקף היה מחסן תחמושת[9][10] כמו כן תועדו פיצוצי משנה שלדברי דובר צה"ל מעידים על הימצאות אמל"ח במקום[10][11]. בנוסף שיערו בצה"ל שזיהו מה שנראה כבורות שיגור טילים 47 מטרים מנקודת התקיפה, אך בצידו השני של המחנה[3].
רבים מהפליטים הגיעו מבית לאהיא בעקבות המלחמה בצפון הרצועה. בתוך שלושה ימים פונה המחנה ופונה גם מחנה העקורים במתחם האו"ם[3][12].
בעקבות האסון
בעקבות האסון החלו גינויים לתקיפה הישראלית, והאשמת ישראל בטבח שהיא מבצעת באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. באוניברסיטה העברית בירושלים נערכה הפגנה פרו-פלסטינית "נגד ההשמדה והטבח בעזה", ביוזמת תא חד"ש באוניברסיטה[13]. גם בחיפה התקיימה הפגנה של ערבים ישראלים בעקבות מה שכונה בפי המפגינים "הטבח ברפיח"[14].
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אמר כי מדובר ב"תקלה טראגית" והביע צער על מותם של בלתי מעורבים, למרות מאמציהם של חיילי צה"ל להימנע מכך ככל האפשר[16].
ב-27 במאי קרא נשיא צרפת עמנואל מקרון בטוויטר להפסקת אש מיידית, בטענה שאין שום אזור בטוח ברפיח לאזרחים פלסטינים. שליח האו"ם למזרח התיכון תור ונסלן מסר כי הוא "מוטרד מאוד" ממותם של ילדים ונשים רבים כל כך, באזור ששימש כמחסה, וקרא לרשויות הישראליות לערוך חקירה מקיפה ושקופה לתקרית הזו, למצות את הדין עם כל מי שפעל שלא כדין ולנקוט צעדים מיידיים כדי להגן טוב יותר על אזרחים.[17]
