ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית

איור של ארוחת הערב הממלכתית הראשונה בבית הלבן. דייוויד קלאקאוה, מונרך ממלכת הוואי נפגש עם הנשיא יוליסס ס. גרנט.

ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית היא ארוחת ערב רשמית הנערכת לכבודו של ראש מדינה זר, כגון מלך, מלכה, נשיא או כל ראש ממשלה בעת ביקורים רשמיים בארצות הברית. מארח הארוחה הוא נשיא ארצות הברית, והיא מתקיימת במקומות שונים, בדרך כלל בחדר האוכל הממלכתי בבית הלבן ובמימון הממשלה הפדרלית.[1] על תכנון וביצוע הארוחה ממונה המזכיר החברתי של הבית הלבן, לצד הגברת הראשונה של ארצות הברית, שעל פי המסורת היא המארחת בבית הלבן.

ארוחות ערב אחרות עבור אנשים חשובים ממדינות אחרות, כגון נסיך או שר בכיר, נקראות ארוחת ערב רשמית, והממשלה הפדרלית לא מממנת ארוחות אלה. כיום קוד הלבוש בארוחות לעיתים קרובות בסגנון שקרוב יותר לעניבה שחורה ופחות לעניבה לבנה.

ארוחות ערב ממלכתיות בארצות הברית כוללות מגוון אירועי אוכל ברחבי העולם, כולל כנסים ופסגות. הן משפיעות על מדינות רבות ועל אירועי האוכל שלהן. לארוחות ערב ממלכתיות כיום יש משמעות פוליטית גדולה יותר משהייתה להן בעבר, ומשתתפים בהן בעיקר מנהיגי מדינות כשהם מלווים בפוליטיקאים נוספים ממדינתם.

היסטוריה

ארוחת הערב הממלכתית הראשונה נערכה ב-22 בדצמבר 1874 על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט, כדי לקבל את פני המלך קלאקאוה מממלכת הוואי.[2][3][4] זו הייתה הארוחה הממלכתית היחידה של הנשיא גרנט, והארוחה הבאה הייתה רק 57 שנים לאחר מכן, כאשר החזיר הנשיא הרברט הובר את המנהג, והוא נמשך ברציפות משנת 1931 ועד היום.

משנת 1977 נהוג להציג בארוחות הערב גם מופע בידור. לאורך השנים הופיעו אמנים רבים בארוחות אלה, ומופע הבידור הראשון היה של הפסנתרן רודולף סרקין. מאז, נהנו המנהיגים המתארחים מהופעות של פרנק סינטרה, ויטני יוסטון, סטיבי וונדר, אלטון ג'ון, יצחק פרלמן, ג'יימס טיילור, יו-יו מה, ביונסה, גוון סטפני, דמי לובאטו ועוד. פעמים רבות תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית משולבת במופע הבידור.

סטטיסטיקה

נכון לשנת 2023, נערכו בארצות הברית 337 ארוחות ערב ממלכתיות, ו-17 נשיאים אירחו אותן. הנשיא שאירח הכי הרבה ארוחות הוא רונלד רייגן, 54 ארוחות. הנשיאים שאירחו את המספר המועט ביותר של ארוחות (מלבד גרנט) הם הרברט הובר ודונלד טראמפ, שתי ארוחות בלבד.

המדינות שהתארחו הכי הרבה הן הממלכה המאוחדת וגרמניה, עם 16 ארוחות כל אחת.

הנשיא מספר הארוחות זמן הכהונה (בשנים) מדינה שהתארחה הכי הרבה
יוליסס ס. גרנט 1 8 -
הרברט הובר 2 4 -
פרנקלין דלאנו רוזוולט 11 12 -
הארי טרומן 10 כמעט 8 שנים צרפתצרפת צרפת, הולנדהולנד הולנד, קנדהקנדה קנדה,הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת(2 ארוחות)
דווייט אייזנהאואר 24 8 קנדהקנדה קנדה (2 ארוחות)
ג'ון פיצג'רלד קנדי 15 כמעט 3 שנים הודוהודו הודו (2 ארוחות)
לינדון ג'ונסון 19 5 הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים (2 ארוחות)
ריצ'רד ניקסון 42 5 וחצי שנים גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת

(3 ארוחות)

ג'רלד פורד 33 שנתיים וחצי ישראלישראל ישראל; גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית

(3 ארוחות)

ג'ימי קרטר 40 4 ישראלישראל ישראל

(4 ארוחות)

רונלד רייגן 54 8 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית

(3 ארוחות)

ג'ורג' הרברט ווקר בוש 25 4 איטליהאיטליה איטליה;מקסיקומקסיקו מקסיקו;פוליןפולין פולין

(2 ארוחות)

ביל קלינטון 29 8 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית (3 ארוחות)
ג'ורג' ווקר בוש 13 8 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת (2 ארוחות)
ברק אובמה 13 8 -
דונלד טראמפ 2 4 -
ג'ו ביידן 4 3 (-היום) -

רשימת המדינות שהתארחו הכי הרבה:

המדינה מספר הארוחות התארחה הכי הרבה על ידי הנשיא מנהיג שהתארח הכי הרבה
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 16 ריצ'רד ניקסון

(3 ארוחות)

המלכה אליזבת השנייה[5]

הנסיך פיליפ

(4 ארוחות)

גרמניהגרמניה גרמניה[6] 16 ריצ'רד ניקסון, רונלד רייגן

(3 ארוחות)

הלמוט שמידט

(5 ארוחות)

יפןיפן יפן 14 -
צרפתצרפת צרפת 14 -
ישראלישראל ישראל 13 ג'ימי קרטר

(4 ארוחות)

יצחק רבין

(5 ארוחות)

קנדהקנדה קנדה 13 דווייט אייזנהאואר, הארי טרומן

(2 ארוחות)

פייר אליוט טרודו

(4 ארוחות)

איטליהאיטליה איטליה 12 ג'ורג' הרברט ווקר בוש

(2 ארוחות)

ג'וליו אנדראוטי

(4 ארוחות)

מקסיקומקסיקו מקסיקו 12 -
הודוהודו הודו 10 -
ירדןירדן ירדן 10 המלך חוסיין

(10 ארוחות)

קולומביהקולומביה קולומביה 8 אלפונסו לופס מיקלסן

(2 ארוחות)

מצריםמצרים מצרים 8 אנואר סאדאת
ונצואלהונצואלה ונצואלה 8 קרלוס אנדראס פרז

(2 ארוחות)

הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 6 פרדיננד מרקוס

(2 ארוחות)

איראןאיראן איראן 6 ג'ון קנדי

(2 פעמים)

מוחמד רזא פהלווי

(6 ארוחות)

פקיסטןפקיסטן פקיסטן 6 איוב ח'אן, זולפיקאר עלי בהוטו

(2 ארוחות)

אתיופיהאתיופיה אתיופיה 5 היילה סלאסי

(5 ארוחות)

ישראל

מדינת ישראל התארחה כ-13 פעמים בארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית, ושלחה חמישה ראשי ממשלה ונשיא אחד. עד כה, שבעה מנשיאי ארצות הברית אירחו מנהיגים ישראלים לארוחת ערב ממלכתית.

ראש הממשלה הישראלי הראשון שהתארח בארוחת ערב ממלכתית היה לוי אשכול, ב-1 ביולי 1964, בתקופת ממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון.

תאריך מנהיג המדינה המתארח הנשיא המארח אירוע
1 ביוני 1964 ראש הממשלה לוי אשכול לינדון ג'ונסון
25 בספטמבר 1969 ראשת הממשלה גולדה מאיר ריצ'רד ניקסון
12 בספטמבר 1974 ראש הממשלה יצחק רבין ג'רלד פורד
11 ביוני 1975 ראש הממשלה יצחק רבין ג'רלד פורד
27 בינואר 1976 ראש הממשלה יצחק רבין ג'רלד פורד
7 במרץ 1977[7] ראש הממשלה יצחק רבין ג'ימי קרטר
19 ביולי 1977[7] ראש הממשלה מנחם בגין ג'ימי קרטר
26 במרץ 1979[7] ראש הממשלה מנחם בגין, יחד עם נשיא מצרים אנואר סאדאת ג'ימי קרטר טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים
15 באפריל 1980[7] ראש הממשלה מנחם בגין ג'ימי קרטר
9 בספטמבר 1981 ראש הממשלה מנחם בגין רונלד רייגן
10 בנובמבר 1987 נשיא המדינה חיים הרצוג רונלד רייגן
6 באפריל 1989 ראש הממשלה יצחק שמיר ג'ורג' הרברט ווקר בוש
25 ביולי 1994[8] ראש הממשלה יצחק רבין, יחד עם מלך ירדן חוסיין ביל קלינטון ארוחה לקראת חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן

יוליסס ס. גרנט

הנשיא ה-18 של ארצות הברית היה הראשון לארח ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית, וערך ארוחה אחת בלבד בכהונתו השנייה.

תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
22 בדצמבר 1874[2] הוואיהוואי הוואי קלאקאוה מלך הוואי

הרברט הובר

לאחר 57 שנים, הנשיא ה-31 של ארצות הברית אירח שתי ארוחות ערב ממלכתיות באותה השנה, 1931. הרברט הובר הצליח להיבחר לכהונה אחת בלבד.

תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
29 באפריל 1931[9] תאילנדתאילנד תאילנד ראמה השביעי מלך תאילנד
22 באוקטובר 1931[10] צרפתצרפת צרפת פייר לאוואל ראש ממשלת צרפת

פרנקלין דלאנו רוזוולט

הנשיא ה-32 של ארצות הברית אירח 11 ארוחות ערב ממלכתיות בארבע תקופות הכהונה שנבחר אליהן, והארוחה האחרונה שאירח הייתה בסוף מרץ 1945, אחריה נפל למשכב ומת שבועיים לאחר מכן, ב-12 באפריל 1945.

תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
10 באוקטובר 1933[11] פנמהפנמה פנמה הרמודיו אריאס מדריד נשיא פנמה
8 ביוני 1939[12] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת ג'ורג' השישי מלך בריטניה
12 בפברואר 1941[13] לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג שארלוט הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
7 ביולי 1942[14] קולומביהקולומביה קולומביה אלפונסו לופז פומרג'ו נשיא קולומביה
8 בדצמבר 1942[15] קובהקובה קובה פולחנסיו בטיסטה נשיא קובה
9 ביוני 1943[16] פרגוואיפרגוואי פרגוואי היגינו מוריניגו נשיא פרגוואי
14 באוקטובר 1943[17] האיטיהאיטי האיטי אנטוני אלי לאסקו נשיא האיטי
19 בינואר 1944[18] ונצואלהונצואלה ונצואלה איסאייאס מדינה אנגריטה נשיא ונצואלה
7 ביוני 1944[19] פוליןפולין פולין סטניסלב מיקולאייג'ק ראש ממשלת פולין
24 באוגוסט 1944[20] איסלנדאיסלנד איסלנד סוון ביירנסון נשיא איסלנד
23 במרץ 1945[21] קנדהקנדה קנדה אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון הראשון המושל הכללי של קנדה

הארי ס. טרומן

הנשיא ה-33 של ארצות הברית אירח 10 ארוחות ערב ממלכתיות בשתי תקופות כהונתו, לאחר שירש את הנשיאות מהנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט שנפטר עקב מצבו הבריאותי הירוד.

הנשיא הארי ס. טרומן והגברת הראשונה בס טרומן יחד עם נשיא ברזיל יוריקו גספר דוטרה ומכובדים אחרים בארוחת ערב ממלכתית (1949)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
22 באוגוסט 1945[10] צרפתצרפת צרפת שארל דה גול נשיא צרפת
10 בנובמבר 1945 קנדהקנדה קנדההממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת וויליאם ליון מקנזי קינג

קלמנט אטלי

ראש ממשלת קנדה

ראש ממשלת הממלכה המאוחדת

29 באפריל 1947[22] מקסיקומקסיקו מקסיקו מיגל אלמן ואלדס נשיא מקסיקו
4 באפריל 1949[23][24] משלחת משותפת מטעם המדינות:

בלגיהבלגיה בלגיהקנדהקנדה קנדהדנמרקדנמרק דנמרקאיסלנדאיסלנד איסלנדאיטליהאיטליה איטליהלוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורגהולנדהולנד הולנדפורטוגלפורטוגל פורטוגלהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת

פול-אנרי ספאק

לסטר בי פירסון

רוברט שומאן

ביארני בנדיקטסון

ארנסט בווין

מנהיגי המדינות הרשומות: מלכים ומלכות, נשיאים וראשי ממשלה
18 במאי 1949[25] ברזילברזיל ברזיל גספאר דוטרה נשיא ברזיל
8 באוגוסט 1949[26] הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים אלפידיו קווירינו נשיא הפיליפינים
16 בנובמבר 1949[27] איראןאיראן איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
28 במרץ 1951[28][29] צרפתצרפת צרפת ונסן אוריו נשיא צרפת
20 ביוני 1951[30] אקוודוראקוודור אקוודור גאלו פלאזה נשיא אקוודור
2 באפריל 1952[31] הולנדהולנד הולנד יוליאנה מלכת הולנד

דווייט אייזנהאואר

הנשיא ה-34 של ארצות הברית אירח 24 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

דווייט ד. אייזנהאואר (קיצוני מימין), ניקיטה חרושצ'וב ונשותיהם בארוחת ערב ממלכתית (1959)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
28 באוקטובר 1953[32] יווןיוון יוון פבלוס מלך יוון
27 בינואר 1954[33] טורקיהטורקיה טורקיה ג'לל באייר ראש ממשלת טורקיה
26 במאי 1954[34] אתיופיהאתיופיה אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
26 ביולי 1954[35] קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית לי סינג-מן הנשיא הראשון של דרום קוריאה
18 באוקטובר 1954[36] ליבריהליבריה ליבריה וויליאם טיובמן נשיא ליבריה
26 בינואר 1955[37] האיטיהאיטי האיטי פול מגלוייר נשיא האיטי
8 במאי 1957[38] דרום וייטנאםדרום וייטנאם דרום וייטנאם נו דין דיים נשיא דרום וייטנאם
17 באוקטובר 1957[39] קנדהקנדה קנדה אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת מלכת בריטניה וראש חבר העמים הבריטי, מלכת קנדה
4 ביוני 1958[40] גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית תיאודור הויס הנשיא הראשון של גרמניה המערבית
17 ביוני 1958[41] הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים קרלוס פ. גרסייה נשיא הפיליפינים
20 בינואר 1959[42] ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ארתורו פרונדיסי נשיא ארגנטינה
10 במרץ 1959[43] אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור חוזה מריה לאמוס נשיא אל סלוודור
17 במרץ 1959[44] אירלנדאירלנד אירלנד שון או'קלי נשיא אירלנד
11 במאי 1959[45] בלגיהבלגיה בלגיה בודואן מלך הבלגים
15 בספטמבר 1959[46] ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
9 באוקטובר 1959[47] מקסיקומקסיקו מקסיקו אדולפו לופס מטאוס נשיא מקסיקו
26 באוקטובר 1959[48] גינאהגינאה גינאה אחמד סקו טורה הנשיא הראשון של גינאה
5 באפריל 1960[49] קולומביהקולומביה קולומביה אלברטו קמארגו נשיא קולומביה
22 באפריל 1960[10][50] צרפתצרפת צרפת שארל דה גול נשיא צרפת
27 באפריל 1960[51] נפאלנפאל נפאל מהנדרה מלך נפאל
3 ביוני 1960[52] קנדהקנדה קנדה ג'ון דיפנבייקר ראש ממשלת קנדה
28 ביוני 1960 תאילנדתאילנד תאילנד ראמה התשיעי מלך תאילנד
27 בספטמבר 1960[53] יפןיפן יפן אקיהיטו קיסר יפן
11 באוקטובר 1960[54] דנמרקדנמרק דנמרק פרדריק התשיעי מלך דנמרק

ג'ון פיצג'רלד קנדי

הנשיא ה-35 של ארצות הברית אירח 15 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונה של כמעט שלוש שנים, והארוחה האחרונה שאירח נערכה כחודש וחצי לפני שנרצח.

הנשיא חביב בורגיבה מתוניסיה והנשיא ג'ון קנדי עם נשותיהם והגנרל צ'סטר ויקטור קליפטון הבן בארוחת הערב הממלכתית ב-1961.
תאריך המדינה המבקרת אורחי כבוד תפקיד
3 במאי 1961[55] תוניסיהתוניסיה תוניסיה חביב בורגיבה נשיא תוניסיה
11 ביולי 1961[56] פקיסטןפקיסטן פקיסטן איוב ח'אן נשיא פקיסטן
19 בספטמבר 1961[57] פרופרו פרו מנואל פראדו אוגרצ'ה נשיא פרו
4 באוקטובר 1961[58] סודאןסודאן סודאן איבראהים עבוד נשיא סודאן
7 בנובמבר 1961[59] הודוהודו הודו ג'ווהרלל נהרו ראש הממשלה הראשון של הודו
13 בפברואר 1962[60] ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית המלך סעוד מלך ערב הסעודית
11 באפריל 1962[61] איראןאיראן איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
22 במאי 1962[62] חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב פליקס הופואה-בואני הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
19 בפברואר 1963[63] ונצואלהונצואלה ונצואלה רומולו בטנקור נשיא ונצואלה
27 במרץ 1963[64] מרוקומרוקו מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו
30 באפריל 1963[65] לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג שארלוט הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
3 ביוני 1963[66] הודוהודו הודו סרוופלי רדהקרישנן נשיא הודו
5 בספטמבר 1963[67] אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן מוחמד זאהיר שאה המלך האחרון של אפגניסטן, "אבי האומה" האפגנית
1 באוקטובר 1963[68] אתיופיהאתיופיה אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
15 באוקטובר 1963[69] אירלנדאירלנד אירלנד שון למס הטישך של אירלנד

לינדון ביינס ג'ונסון

הנשיא ה-36 של ארצות הברית אירח 19 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונה של 5 שנים, לאחר שהושבע לנשיאות בעקבות רצח הנשיא ג'ון קנדי. לינדון ג'ונסון הוא הנשיא הראשון לארח את ראש ממשלת ישראל.

לינדון ג'ונסון, לוי אשכול ונשותיהם נכנסים לארוחת ערב ממלכתית (1964)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
29 בדצמבר 1963[4] גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית לודוויג ארהרד קנצלר מערב גרמניה
1 ביוני 1964[70] ישראלישראל ישראל לוי אשכול ראש ממשלת ישראל
5 באוקטובר 1964[71] הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים דיוסדאדו מקפגל נשיא הפיליפינים
29 במרץ 1965[72] וולטה עיליתוולטה עילית וולטה עילית מוריס יאמאוגו הנשיא הראשון של וולטה עילית
17 במאי 1965[73] קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית פאק צ'ונג-הי נשיא קוריאה הדרומית
14 בדצמבר 1965[74] פקיסטןפקיסטן פקיסטן איוב ח'אן נשיא פקיסטן
21 ביוני 1966[75] ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית פייסל בן עבדולעזיז מלך ערב הסעודית
8 בספטמבר 1966[76] בורמהבורמה בורמה נה וין ראש ממשלת מיאנמר, נשיא מיאנמר
14 בספטמבר 1966[77] הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים פרדיננד מרקוס נשיא הפיליפינים
28 בספטמבר 1966 (luncheon rather than dinner)[78] סנגלסנגל סנגל ליאופולד סדאר סנגור נשיא סנגל הראשון
14 בפברואר 1967[79] אתיופיהאתיופיה אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
3 באפריל 1967[80] טורקיהטורקיה טורקיה ג'וודט סונאי נשיא טורקיה
27 ביוני 1967 תאילנדתאילנד תאילנד ראמה התשיעי מלך תאילנד
26 באוקטובר 1967[81] מקסיקומקסיקו מקסיקו גוסטבו דיאס אורדס נשיא מקסיקו
1 בנובמבר 1967[82] נפאלנפאל נפאל המלך מהנדרה מלך נפאל
20 במרץ 1968[83] פרגוואיפרגוואי פרגוואי גנרל אלפרדו סטרסנר נשיא פרגוואי
25 באפריל 1968[84] נורווגיהנורווגיה נורווגיה אולף החמישי מלך נורווגיה
15 במאי 1968[85] תוניסיהתוניסיה תוניסיה חביב בורגיבה נשיא תוניסיה
11 בדצמבר 1968[86] כוויתכווית כווית סבח אל-סלים אל-סבח אמיר כווית

ריצ'רד ניקסון

הנשיא ה-37 של ארצות הברית אירח 42 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה של 5 וחצי שנים, ועד להתפטרותו בעקבות פרשת ווטרגייט. הארוחה האחרונה בכהונתו נערכה מספר חודשים לפני שהתפטר, ואירח אותה סגן הנשיא ג'רלד פורד, לימים נשיא ארצות הברית.

ריצ'רד ניקסון, פט ניקסון וליאוניד ברז'נייב בארוחת ערב ממלכתית (1973)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד
24 במרץ 1969 קנדהקנדה קנדה פייר אליוט טרודו ראש ממשלת קנדה
8 באפריל 1969 ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
6 במאי 1969 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה ג'ון גורטון ראש ממשלת אוסטרליה
19 במאי 1969 סיירה לאוןסיירה לאון סיירה לאון סייאקה סטיבנס ראש ממשלת סיירה לאון, נשיא סיירה לאון
27 במאי 1969 הולנדהולנד הולנד פיט דה יונג ראש ממשלת הולנד
18 ביוני 1969 קולומביהקולומביה קולומביה קרלוס רסטרפו נשיא קולומביה
8 ביולי 1969 אתיופיהאתיופיה אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
8 באוגוסט 1969 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית קורט גאורג קיזינגר קנצלר מערב גרמניה
16 בספטמבר 1969 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד קית' הוליאוק ראש ממשלת ניו זילנד
25 בספטמבר 1969 ישראלישראל ישראל גולדה מאיר ראש ממשלת ישראל
7 באוקטובר 1969 לאוסלאוס לאוס סואוואנה פואומה ראש ממשלת לאוס
21 באוקטובר 1969 איראןאיראן איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
20 בנובמבר 1969 יפןיפן יפן אייסאקו סאטו ראש ממשלת יפן
27 בינואר 1970 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת הרולד וילסון ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
24 בפברואר 1970[10] צרפתצרפת צרפת ז'ורז' פומפידו נשיא צרפת, ראש ממשלת צרפת לשעבר
10 באפריל 1970 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית וילי ברנדט קנצלר מערב גרמניה
14 באפריל 1970 דנמרקדנמרק דנמרק הילמאר באונסגאארד ראש ממשלת דנמרק
27 במאי 1970 אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה סוהארטו נשיא אינדונזיה
2 ביוני 1970 ונצואלהונצואלה ונצואלה רפאל קלדרה נשיא ונצואלה
23 ביולי 1970 פינלנדפינלנד פינלנד אורהו קקונן ראש ממשלת פינלנד
4 באוגוסט 1970 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מובוטו ססה סקו נשיא זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו)
17 בדצמבר 1970 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אדוארד הית' ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
18 בפברואר 1971 איטליהאיטליה איטליה אמיליו קולומבו ראש ממשלת איטליה
27 במאי 1971 ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית פייסל בן עבדולעזיז מלך ערב הסעודית
28 באוקטובר 1971 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו נשיא יוגוסלביה
4 בנובמבר 1971 הודוהודו הודו אינדירה גנדי ראש ממשלת הודו
7 בדצמבר 1971 ברזילברזיל ברזיל אמיליו גרסטזו מדיסי נשיא ברזיל
21 במרץ 1972 טורקיהטורקיה טורקיה ניהאט ארים ראש ממשלת טורקיה
15 ביוני 1972 מקסיקומקסיקו מקסיקו לואיס אצ'ווריה אלברס נשיא מקסיקו
1 בפברואר 1973 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת אדוארד הית' ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
10 באפריל 1973 סינגפורסינגפור סינגפור לי קואן יו ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית
18 באפריל 1973 איטליהאיטליה איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה
2 במאי 1973 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית וילי ברנדט קנצלר מערב גרמניה
15 במאי 1973 אתיופיהאתיופיה אתיופיה היילה סלאסי קיסר אתיופיה
18 ביוני 1973 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
26 ביולי 1973 איראןאיראן איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
1 באוגוסט 1973 יפןיפן יפן קקואיי טנאקה ראש ממשלת יפן
20 בספטמבר 1973 פקיסטןפקיסטן פקיסטן זולפיקאר עלי בהוטו נשיא פקיסטן
29 בספטמבר 1973 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד נורמן קירק ראש ממשלת ניו זילנד
11 באוקטובר 1973 חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב פליקס הופואה-בואני הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
4 בדצמבר 1973 רומניה הקומוניסטיתרומניה הקומוניסטית רומניה הקומוניסטית ניקולאה צ'אושסקו שליט רומניה הקומוניסטית
12 במרץ 1974 (את הארוחה אירח סגן הנשיא ג'רלד פורד במקומו של ניקסון)[87][88] ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן

ג'רלד פורד

הנשיא ה-38 של ארצות הברית אירח 33 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה של שנתיים וחצי, זאת לאחר שירש את הנשיאות מריצ'רד ניקסון שהתפטר. לא נבחר לכהונה נוספת בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1976.

המלכה סופיה, הגברת הראשונה בטי פורד, המלך חואן קרלוס הראשון והנשיא ג'רלד פורד מברכים את האורחים בארוחת ערב ממלכתית (1976)
תאריך המדינה המבקרת אורח (י) הכבוד תפקיד
16 באוגוסט 1974 ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
12 בספטמבר 1974 ישראלישראל ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
25 בספטמבר 1974 איטליהאיטליה איטליה ג'ובאני לאונה ראש ממשלת איטליה
8 באוקטובר 1974 פוליןפולין פולין אדוורד גרק מנהיג פולין דה פקטו
12 בנובמבר 1974 אוסטריהאוסטריה אוסטריה ברונו קרייסקי קנצלר אוסטריה
4 בדצמבר 1974 קנדהקנדה קנדה פייר אליוט טרודו ראש ממשלת קנדה
5 בדצמבר 1974 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר מערב גרמניה
5 בפברואר 1975 פקיסטןפקיסטן פקיסטן זולפיקאר עלי בהוטו ראש ממשלת פקיסטן
30 בינואר 1975 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת הרולד וילסון ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
19 באפריל 1975 זמביהזמביה זמביה קנת קאונדה הנשיא הראשון של זמביה
29 אפריל, 1975 ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
1 במאי 1975 תוניסיהתוניסיה תוניסיה האדי נוארה ראש ממשלת תוניסיה
8 במאי 1975 סינגפורסינגפור סינגפור לי קואן יו ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית
14 במאי 1975 הולנדהולנד הולנד ז'ופ דן יואיל ראש ממשלת הולנד
15 במאי 1975 איראןאיראן איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
11 ביוני 1975 ישראלישראל ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
16 ביוני 1975 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית ולטר של נשיא גרמניה
5 באוגוסט 1975 יפןיפן יפן טקאו מיקי ראש ממשלת יפן
25 בספטמבר 1975 קולומביהקולומביה קולומביה אלפונסו לופס מיקלסן נשיא קולומביה
2 באוקטובר 1975 יפןיפן יפן הירוהיטו

קוג'ון

קיסר יפן

קיסרית רעיה של קיסר יפן

27 באוקטובר 1975 מצריםמצרים מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
12 בנובמבר 1975 לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג גסטון ת'ורן ראש ממשלת לוקסמבורג
27 בינואר 1976 ישראלישראל ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
17 במרץ 1976 אירלנדאירלנד אירלנד ליאם קוסגרייב הטישך של אירלנד
30 במרץ 1976 ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
17 במאי 1976[10] צרפתצרפת צרפת ואלרי ז'יסקר ד'אסטן נשיא צרפת
2 ביוני 1976 ספרדספרד ספרד המלך חואן קרלוס הראשון

המלכה סופיה מיוון ומדנמרק

מלך ספרד

מלכת ספרד

7 ביולי 1976 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת המלכה אליזבת השנייה

הנסיך פיליפ

מלכת בריטניה

דוכס אדינבורו

15 ביולי 1976 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית
27 ביולי 1976 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה מלקולם פרייזר ראש ממשלת אוסטרליה
3 באוגוסט 1976 פינלנדפינלנד פינלנד אורהו קקונן ראש ממשלת פינלנד
21 בספטמבר 1976 ליבריהליבריה ליבריה וויליאם טולברט נשיא ליבריה
6 בדצמבר 1976 איטליהאיטליה איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה

ג'ימי קרטר

הנשיא ה-39 של ארצות הברית אירח 40 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה אחת של ארבע שנים. המספר הגבוה של הארוחות שאירח מצביע על מספר הסכמים בין-לאומיים שנחתמו בתקופת נשיאותו. בין ההסכמים נמצא גם הסכם השלום בין ישראל למצרים, לכבודו אירח הנשיא קרטר את מנהיגי שתי המדינות: ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ונשיא מצרים אנואר סאדאת. הנשיא קרטר אירח את ישראל ל-4 ארוחות ממלכתיות.

ג'ימי קרטר במהלך הרמת כוסית לקרלוס אנדרס פרז, נשיא ונצואלה, במהלך ארוחת ערב ממלכתית (1977)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
14 בפברואר 1977[7] מקסיקומקסיקו מקסיקו חוסה לופס פורטייו נשיא מקסיקו רודולף סרקין
21 בפברואר 1977[7] קנדהקנדה קנדה פייר אליוט טרודו ראש ממשלת קנדה
7 במרץ 1977[7] ישראלישראל ישראל יצחק רבין ראש ממשלת ישראל
10 במרץ 1977[7] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת ג'יימס קלהאן ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
21 במרץ 1977[7] יפןיפן יפן טקאו פוקודה ראש ממשלת יפן
4 באפריל 1977[7] מצריםמצרים מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
25 באפריל 1977[7] ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן
24 במאי 1977[7] ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית המלך פהד מלך ערב הסעודית
22 ביוני 1977[7] אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה מלקולם פרייזר ראש ממשלת אוסטרליה
28 ביוני 1977[7] ונצואלהונצואלה ונצואלה קרלוס אנדראס פרז נשיא ונצואלה
13 ביולי 1977[7] גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית מטרופוליטן אופרה
19 ביולי 1977[7] ישראלישראל ישראל מנחם בגין ראש ממשלת ישראל
26 ביולי 1977[7] איטליהאיטליה איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה שירלי ורט
4 באוגוסט 1977[7] טנזניהטנזניה טנזניה ג'וליוס נייררה הנשיא הראשון של טנזניה, "אבי האומה" של טנזניה
7 בספטמבר 1977[7]

(ארוחה לכבוד חתימת הסכמי טוריחוס-קרטר בנוגע להעברת תעלת פנמה[89]. באירוע התארחו כל מנהיגי מדינות יבשת אמריקה)

פרגוואיפרגוואי פרגוואיהרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקניתבוליביהבוליביה בוליביהצ'ילהצ'ילה צ'ילהקוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקהונצואלהונצואלה ונצואלהגואטמלהגואטמלה גואטמלהקולומביהקולומביה קולומביההונדורסהונדורס הונדורספרופרו פרואקוודוראקוודור אקוודורארגנטינהארגנטינה ארגנטינהאורוגוואיאורוגוואי אורוגוואיאל סלוודוראל סלוודור אל סלוודורקנדהקנדה קנדהפנמהפנמה פנמהג'מייקהג'מייקה ג'מייקהאיי בהאמהאיי בהאמה איי בהאמהגרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדהברזילברזיל ברזילגיאנהגיאנה גיאנההאיטיהאיטי האיטיניקרגואהניקרגואה ניקרגואהמקסיקומקסיקו מקסיקוטרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגוסורינאםסורינאם סורינאםברבדוסברבדוס ברבדוס אלפרדו סטרסנר

ג'קווין באלאגוור הוגו באנזר סוארז אוגוסטו פינושה דניאל קוויירוס קרלוס אנדראס פרז אאוגניו גרסיה אלפונסו לופס מיקלסן חואן אלברטו קסטרו פרנסיסקו מוראלס ברמודז אלפרדו פובדה חורחה רפאל וידלה אפריסיו מנדז קרלוס הומברטו רומרו פייר אליוט טרודו עומאר טוריג'וס מייקל מנלי לינדן פינדלינג אריק גאיירי אדלברטו פריירה דוס סאנטוס פטואולמיי רייד אדנר ברוטוס קורנליו הואק

נשיא פרגוואי

נשיא הרפובליקה הדומיניקנית נשיא בוליביה ראש הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה נשיא קוסטה ריקה נשיא ונצואלה נשיא גואטמלה נשיא קולומביה הדיקטטור של הונדורס הדיקטטור של פרו נשיא אקוודור הדיקטטור של ארגנטינה הדיקטטור של אורוגוואי נשיא אל סלוודור ראש ממשלת קנדה הדיקטטור של פנמה ראש ממשלת ג'מייקה ראש ממשלת איי בהאמה, "אבי האומה" של בהאמה ראש ממשלת גרנדה סגן הנשיא של ברזיל ראש ממשלת גיאנה שר החוץ של האיטי נשיא הסנאט של ניקרגואה

אייזק שטרן, אנדרה פרווין ומרטינה ארויו
9 בספטמבר 1977[7] צרפתצרפת צרפת רמון באר ראש ממשלת צרפת
11 באוקטובר 1977[7] ניגריהניגריה ניגריה אולוסגון אובסנג'ו השליט הצבאי של ניגריה
19 באוקטובר 1977[7] בלגיהבלגיה בלגיה לאו טינדמנס ראש ממשלת בלגיה
15 בנובמבר 1977[7] איראןאיראן איראן מוחמד רזא פהלווי השאה של איראן
7 במרץ 1978[7] יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה יוסיפ ברוז טיטו נשיא יוגוסלביה
12 באפריל 1978[7] רומניה הקומוניסטיתרומניה הקומוניסטית רומניה הקומוניסטית ניקולאה צ'אושסקו שליט רומניה הקומוניסטית ג'ורג' שירינג, קלאמה דייל
3 במאי 1978[7] יפןיפן יפן טקאו פוקודה ראש ממשלת יפן
17 במאי 1978[7] זמביהזמביה זמביה קנת קאונדה הנשיא הראשון של זמביה
13 ביוני 1978[7] הודוהודו הודו מורארג'י דסאי ראש ממשלת הודו
14 בנובמבר 1978[7] מרוקומרוקו מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו אלווין איילי
29 בינואר 1979[7] הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין דנג שיאופינג המזכיר הכללי שלהמפלגה הקומוניסטית של סין
6 בפברואר 1979[7] תאילנדתאילנד תאילנד קריאנגסאק צ'אמאנאן ראש ממשלת תאילנד
26 במרץ 1979[7] (ארוחה לכבוד חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים) ישראלישראל ישראלמצריםמצרים מצרים מנחם בגין

אנואר סאדאת

ראש ממשלת ישראל

נשיא מצרים

יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן ולאונטין פרייס; עומאר חורשיד וג'מאל עבדאל ראחים
2 במאי 1979[7] יפןיפן יפן מסיושי אוהירה ראש ממשלת יפן
28 בספטמבר 1979[7] מקסיקומקסיקו מקסיקו חוסה לופס פורטייו נשיא מקסיקו
8 בנובמבר 1979[7] אירלנדאירלנד אירלנד ג'ק לינץ' הטישך של ארילנד
17 בדצמבר 1979[7] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
24 בינואר 1980[7] איטליהאיטליה איטליה פרנצ'סקו קוסיגה ראש ממשלת איטליה
20 בפברואר 1980[7] קניהקניה קניה דניאל אראפ מוי נשיא קניה
5 במרץ 1980[7] גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית
8 באפריל 1980[7] מצריםמצרים מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
15 באפריל 1980[7] ישראלישראל ישראל מנחם בגין ראש ממשלת ישראל
22 באפריל 1980[7] בלגיהבלגיה בלגיה המלך בודואן מלך הבלגים
17 ביוני 1980[7] ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן אנדרה ואטס
7 באוקטובר 1980[7] ניגריהניגריה ניגריה שאהו שאגארי נשיא ניגריה ולאחר מכן השליט הצבאי של ניגריה סיסלי טייסון

רונלד רייגן

הנשיא ה-40 של ארצות הברית אירח 54 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות, והוא הנשיא שאירח את המספר הגבוה ביותר של ארוחות ערב ממלכתיות.

משפחת רייגן עם הנשיא ז'ואאו פיגוארדו מברזיל ואשתו דולסה (1982)
הנשיא רייגן עם נשיא ברזיל חוסה סרני ופלה בארוחת ערב ממלכתית (1986)
רונלד רייגן, מיכאיל גורבצ'וב ונשותיהם מגיעים לארוחת ערב ממלכתית (1987)
Date המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
26 בפברואר 1981[90] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת Dance Theatre of Harlem
7 במאי 1981 יפןיפן יפן זנקו סוזוקי ראש ממשלת יפן שירלי ורט
21 במאי 1981 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית הלמוט שמידט קנצלר גרמניה המערבית רביעיית ג'וליארד
30 ביוני 1981 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה מלקולם פרייזר ראש ממשלת אוסטרליה
5 באוגוסט 1981 מצריםמצרים מצרים אנואר סאדאת נשיא מצרים
9 בספטמבר 1981 ישראלישראל ישראל מנחם בגין ראש ממשלת ישראל הפסנתרן אנדרה-מישל שוב
13 באוקטובר 1981 ספרדספרד ספרד המלך חואן קרלוס הראשון מלך ספרד אלה פיצג'רלד
2 בנובמבר 1981 ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן בני גודמן ובאדי ריץ'
17 בנובמבר 1981 ונצואלהונצואלה ונצואלה לואיס הררה קאמפינס נשיא ונצואלה
3 בפברואר 1982 מצריםמצרים מצרים חוסני מובארכ נשיא מצרים יצחק פרלמן וסמיואל סנדרס
25 במרץ 1982 איטליהאיטליה איטליה סנדרו פרטיני נשיא איטליה פרנק סינטרה ופרי קומו
19 באפריל 1982 הולנדהולנד הולנד המלכה ביאטריקס מלכת ממלכת ארצות השפלה ג'ורג' שירינג ובריאן טורף
12 במאי 1982 ברזילברזיל ברזיל ז'ואאו פיגיירדו נשיא ברזיל, הדיקטטור הצבאי האחרון של ברזיל סרז'יו מנדז
29 ביולי 1982 הודוהודו הודו אינדירה גנדי ראש ממשלת הודו הפילהרמונית של ניו יורק
16 בספטמבר 1982 הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים פרדיננד מרקוס נשיא הפיליפינים
12 באוקטובר 1982 אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה סוהארטו נשיא אינדונזיה פרדריקה פון שטאדה ומרטין כץ
7 בדצמבר 1982 פקיסטןפקיסטן פקיסטן מוחמד זיא אל-חאק נשיא פקיסטן והשליט הצבאי שלה פנחס צוקרמן, איבגניה צוקרמן, מארק נייקרוג
12 אפריל, 1983 עומאןעומאן עומאן קאבוס בן סעיד אאל סעיד סולטאן עומאן אנה מופו ורוברט מריל
7 ביוני 1983 חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב פליקס הופואה-בואני הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
19 ביולי 1983 בחרייןבחריין בחריין עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה אמיר בחריין הראשון
15 בספטמבר 1983 פורטוגלפורטוגל פורטוגל אנטוניו רמליו איאנש נשיא פורטוגל
4 באוקטובר 1983 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית קרל קרסטנס נשיא גרמניה שריל מילנס
7 בדצמבר 1983 נפאלנפאל נפאל המלך בירנדרה מלך נפאל פרנטה וטייכר
10 בינואר 1984 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין זאו זייאנג מנהיג המפלגה הקומוניסטית של סין אייזק שטרן
28 בפברואר 1984 אוסטריהאוסטריה אוסטריה רודולף קירכשלגר הנשיא הפדרלי של אוסטריה
22 במרץ 1984[10] צרפתצרפת צרפת פרנסואה מיטראן נשיא צרפת חוליו איגלסיאס
10 באפריל 1984 הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית סלבדור ג'ורג' בלאנקו נשיא הרפובליקה הדומיניקנית
15 במאי 1984 מקסיקומקסיקו מקסיקו מיגל דה לה מדריד נשיא מקסיקו גלוריה לורינג
18 ביוני 1984 סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה ג'וניוס ג'אייווארדנה ראש ממשלת סרי לנקה פרנק סינטרה
13 בנובמבר 1984 לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג הדוכס ז'אן הדוכס הגדול של לוקסמבורג, שליט לוקסמבורג טווילה תארפ
4 בדצמבר 1984 ונצואלהונצואלה ונצואלה ז'יימי ראמון לוסינצ'י נשיא ונצואלה אנדי ויליאמס
11 בפברואר 1985 ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית המלך פהד מלך ערב הסעודית מונסראט קאבאייה
19 במרץ 1985 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה ראול אלפונסין נשיא ארגנטינה פיט פאונטיין, ג'אז
17 באפריל 1985 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה שאד'לי בן ג'דיד נשיא אלג'יריה תיאטרון הבלט האמריקאי, פרננדו בוג'ונס
12 ביוני 1985 הודוהודו הודו רג'יב גנדי ראש ממשלת הודו מסטיסלב רוסטרופוביץ', לאמברט אורקיז
23 ביולי 1985 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין לי שייניין נשיא הרפובליקה העממית של סין
10 בספטמבר 1985 דנמרקדנמרק דנמרק פול שליטר ראש ממשלת דנמרק ויק דאמון, זמר
8 באוקטובר 1985[91] סינגפורסינגפור סינגפור לי קואן יו ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית קארן האקרס, מארק האמל
14 בינואר 1986 אקוודוראקוודור אקוודור לאון פאברס קורדרו נשיא אקוודור ג'סי נורמן, פיליפ מול
18 במרץ 1986 קנדהקנדה קנדה בריאן מלרוני ראש ממשלת קנדה רוזלין טורק
17 ביוני 1986 אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי חוליו מריה סנגינטי נשיא אורוגוואי דייב ברובק
10 בספטמבר 1986[92] ברזילברזיל ברזיל ז'וזה סרניי נשיא ברזיל פול אנקה
21 באוקטובר 1986 גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית הלמוט קוהל קנצלר מערב גרמניה ג'ואל גריי
31 במרץ 1987[10] צרפתצרפת צרפת ז'אק שיראק ראש ממשלת צרפת, בהמשך כיהן כנשיא צרפת דיון וורוויק
30 באפריל 1987 יפןיפן יפן יסוהירו נקסונה ראש ממשלת יפן הנרי מנסיני
9 בספטמבר 1987 שוודיהשוודיה שוודיה ינגוואר קרלסון ראש ממשלת שוודיה מרילין הורן, מרטין כץ
14 באוקטובר 1987 אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור חוזה נפוליאון דוארטה נשיא אל סלוודור ליונל המפטון
10 בנובמבר 1987 ישראלישראל ישראל חיים הרצוג נשיא מדינת ישראל רוברטה פיטרס, יעקב קרייזברג
8 בדצמבר 1987[90] ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ואן קלייברן
28 בינואר 1988 מצריםמצרים מצרים חוסני מובארכ נשיא מצרים פאטי אוסטין, דייוויד בנוייט
27 באפריל 1988 קנדהקנדה קנדה בריאן מלרוני ראש ממשלת קנדה
27 ביוני 1988 טורקיהטורקיה טורקיה קנן אוורן נשיא טורקיה
6 באוקטובר 1988 מאלימאלי מאלי מוסא טראוריי נשיא מאלי פיט פאונטיין, ג'אז
16 בנובמבר 1988 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת מיכאל פיינסטיין, פסנתר

ג'ורג' הרברט ווקר בוש

הנשיא ה-41 של ארצות הברית אירח 25 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה אחת.

הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש והגברת הראשונה ברברה בוש מארחים את הנשיא עבדו דיוף והגברת הראשונה אליזבת דיוף מסנגל
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
4 באפריל 1989 מצריםמצרים מצרים חוסני מובארכ נשיא מצרים
6 באפריל 1989 ישראלישראל ישראל יצחק שמיר ראש ממשלת ישראל תזמורת מיכאל קרני
19 באפריל 1989 ירדןירדן ירדן המלך חוסיין מלך ירדן מסטיסלב רוסטרופוביץ', לאמברט אורקיז
6 ביוני 1989 פקיסטןפקיסטן פקיסטן בנזיר בהוטו ראשת ממשלת פקיסטן יצחק פרלמן
27 ביוני 1989 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה בוב הוק ראש ממשלת אוסטרליה לאונטין פרייס
3 באוקטובר 1989 מקסיקומקסיקו מקסיקו קרלוס סלינס נשיא מקסיקו ג'ודי קאיי, זמרת
11 באוקטובר 1989 איטליהאיטליה איטליה פרנצ'סקו קוסיגה נשיא איטליה אייזק שטרן
24 בינואר 1990 תימןתימן תימן עלי עבדאללה סאלח נשיא צפון תימן ובהמשך נשיא תימן אלסנדרה מארק, זמרת
6 במרץ 1990 איטליהאיטליה איטליה ג'וליו אנדראוטי ראש ממשלת איטליה רוברטה פיטרס
21 במרץ 1990 פוליןפולין פולין טדאוס מזוווצקי ראש הממשלה הראשון בפולין הלא קומוניסטית גריק אוהלסון, פסנתרן
5 במאי 1990 תוניסיהתוניסיה תוניסיה זין אל-עאבדין בן עלי נשיא תוניסיה הארי קוניק ג'וניור
30 במאי 1990 ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות פרדריקה פון שטאדה
18 באוקטובר 1990 הונגריההונגריה הונגריה יוז'ף אנטל ראש ממשלת הונגריה הראשון (הונגריה הלא קומוניסטית) ואן קלייברן
20 בפברואר 1991[93] דנמרקדנמרק דנמרק המלכה מרגרטה השנייה מלכת דנמרק ומלכת גרינלנד פרדריקה פון שטאדה
20 במרץ 1991 פוליןפולין פולין לך ולנסה נשיא פולין קארן אייקרס, מופע קברט
17 באפריל 1991[93] ניקרגואהניקרגואה ניקרגואה ויולטה צ'מורו נשיאת ניקרגואה ג'וני מאטיס
14 במאי 1991[93] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת המלכה אליזבת השנייה

הנסיך פיליפ

מלכת בריטניה

דוכס אדינבורו

18 ביוני 1991[93] ברזילברזיל ברזיל פרננדו קולור דה מלו נשיא ברזיל גלוריה אסטפן
2 ביולי 1991[93] קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית נו טה-וו נשיא קוריאה הדרומית פנטום האופרה (מחזמר)
10 בספטמבר 1991[93] סנגלסנגל סנגל עבדו דיוף נשיא סנגל מקהלת הילדים של הארלם
26 בספטמבר 1991 מרוקומרוקו מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו רוברטה פיטרס
26 בפברואר 1992 (ארוחה שנערכה לכינוס פסגת המלחמה בסמים, סן אנטוניו)[94] בוליביהבוליביה בוליביהקולומביהקולומביה קולומביהאקוודוראקוודור אקוודורמקסיקומקסיקו מקסיקופרופרו פרוונצואלהונצואלה ונצואלה ז'יימי פאז זמורה

ססאר גוויריה רודריגו בורג'ה סוואלוס קרלוס סלינס אלברטו פוג'ימורי ארמנדו דוראן

נשיא בוליביה

נשיא קולומביה נשיא אקוודור נשיא מקסיקו נשיא פרו שר התיירות של ונצואלה

29 באפריל 1992 גרמניהגרמניה גרמניה ריכרד פון וייצזקר נשיא גרמניה
13 במאי 1992 צ'ילהצ'ילה צ'ילה פטריסיו איילווין נשיא צ'ילה יו-יו מה
16 ביוני 1992 רוסיהרוסיה רוסיה בוריס ילצין נשיא רוסיה קרול ואנס, זמרת

ביל קלינטון

הנשיא ה-42 של ארצות הברית אירח 29 ארוחות ערב ממלכתיות בשתי תקופות כהונתו. מספר חודשים לפני חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, נערכה עבור ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ומלך ירדן חוסיין ארוחת ערב ממלכתית. נכון לשנת 2023, זו הייתה ארוחת הערב הממלכתית האחרונה בה התארח מנהיג ישראלי.

הנשיא ביל קלינטון ונלסון מנדלה נושאים דברים לפני ארוחת הערב הממלכתית שלהם
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
23 בנובמבר 1993 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית קים יונג-סאם נשיא קוריאה הדרומית ג'סי נורמן
13 ביוני 1994 יפןיפן יפן אקיהיטו

מיצ'יקו

קיסר יפן

קיסרית רעיה של קיסר יפן

מסטיסלב רוסטרופוביץ'
25 ביולי 1994[8] ישראלישראל ישראלירדןירדן ירדן יצחק רבין

המלך חוסיין

ראש ממשלת ישראל

מלך ירדן

תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית
27 בספטמבר 1994 רוסיהרוסיה רוסיה בוריס ילצין נשיא רוסיה קת'לין באטל, זמרת
4 באוקטובר 1994 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה נלסון מנדלה נשיא דרום אפריקה, "אבי האומה" הדרום-אפריקאית ויטני יוסטון
9 בפברואר 1995 גרמניהגרמניה גרמניה הלמוט קוהל קנצלר גרמניה טוני בנט
15 במרץ 1995 מרוקומרוקו מרוקו המלך חסן השני מלך מרוקו רביעיית הג'אז המודרני
20 באפריל 1995 ברזילברזיל ברזיל פרננדו אנריקה קרדוזו נשיא ברזיל רמסי לואיס ובילי טיילור, ג'אז
27 ביולי 1995 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית קים יונג-סאם נשיא קוריאה הדרומית לייזה מינלי
10 באוקטובר 1995 מקסיקומקסיקו מקסיקו ארנסטו סדייו נשיא מקסיקו להקת המחול של חוזה לימון
1 בפברואר 1996[10] צרפתצרפת צרפת ז'אק שיראק נשיא צרפת, ראש ממשלת צרפת לשעבר תומאס המפסון
13 ביוני 1996 אירלנדאירלנד אירלנד מרי רובינסון נשיאת אירלנד מרי צ'ייפין קרפנטר, מארי בלאק
26 בפברואר 1997 צ'ילהצ'ילה צ'ילה אדוארדו פריי רואיס-טאגלה נשיא צ'ילה יו-יו מה, אדגר מאייר ומארק אוק'קונור
8 באפריל 1997 קנדהקנדה קנדה ז'אן קרטיין ראש ממשלת קנדה וורן ג'ונס ודניס גרייבס, אופרה
29 באוקטובר 1997 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין ג'יאנג דזה-מין נשיא הרפובליקה העממית של סין התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית
5 בפברואר 1998 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת טוני בלייר ראש ממשלת הממלכה המאוחדת אלטון ג'ון וסטיבי וונדר
6 במאי 1998 איטליהאיטליה איטליה רומנו פרודי ראש ממשלת איטליה דייוויד מילר ומרקוס האדוק, אופרה
9 ביוני 1998 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית קים דה-ג'ונג נשיא קוריאה הדרומית הונג היי קיונג, זמרת דרום קוריאנית
16 בספטמבר 1998 צ'כיהצ'כיה צ'כיה ואצלב האוול נשיא הרפובליקה הצ'כית הראשון לו ריד
28 באוקטובר 1998 קולומביהקולומביה קולומביה אנדרס פאסטראנה אראנגו נשיא קולומביה איינוהה ארטטה, זמרת ספרדייה
11 בינואר 1999 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה קרלוס מנם נשיא ארגנטינה רוברט דובאל ולוצ'יאנה פדרזה
24 בפברואר 1999 גאנהגאנה גאנה ג'רי ג'ון רולינגס נשיא גאנה הראשון נאג'י, ג'אז וחלילית
8 באפריל 1999 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין זאהו רונג'י ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין יו-יו מה
3 במאי 1999 יפןיפן יפן קייזו אובוצ'י ראש ממשלת יפן ואן קלייברן
8 ביוני 1999 הונגריההונגריה הונגריה ארפאד גנץ נשיא הונגריה ג'ודי קולינס וקורי פסאטורו
23 בפברואר 2000 ספרדספרד ספרד המלך חואן קרלוס הראשון מלך ספרד פלאסידו דומינגו
22 במאי 2000 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה תאבו מבקי נשיא דרום אפריקה אוואדאג'ין פראט
20 ביוני 2000 מרוקומרוקו מרוקו המלך מוחמד השישי מלך מרוקו Earth, Wind & Fire
17 בספטמבר 2000 הודוהודו הודו אטאל ביהארי ואג'פאיי ראש ממשלת הודו מרכז לינקולן למוזיקה קאמרית

ג'ורג' ווקר בוש

הנשיא ה-43 של ארצות הברית אירח 13 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

הנשיא ג'ורג' ווקר בוש בהרמת כוסית למלכה אליזבת השנייה במהלך ארוחת הערב הממלכתית לכבודה בבית הלבן. (2007)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
5 בספטמבר 2001 מקסיקומקסיקו מקסיקו ויסנטה פוקס נשיא מקסיקו דון אפשאוו, זמרת
17 ביולי 2002[95] פוליןפולין פולין אלכסנדר קוושנייבסקי נשיא פולין ונסה רובין, זמרת ג'אז
19 במאי 2003 הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים גלוריה מקפגל ארויו נשיאת הפיליפינים סוזאן גרהאם, זמרת
6 באוקטובר 2003[96] קניהקניה קניה מוואי קיבאקי נשיא קניה תיאטרון המחול של אלווין איילי
18 ביולי 2005[97] הודוהודו הודו מאנמוהאן סינג ראש ממשלת הודו להקת שימור הג'אז
2 בנובמבר 2005[98] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת הנסיך צ'ארלס השלישי

הנסיכה קמילה

נסיך ויילס

נסיכת ויילס ודוכסית קורנוול

יו-יו מה
16 במאי 2006[99] אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה ג'ון הווארד ראש ממשלת אוסטרליה קני צ'זני, קאנטרי
29 ביוני 2006 יפןיפן יפן ג'וניצ'ירו קואיזומי ראש ממשלת יפן תזמורת בריאן סצר
7 במאי 2007[100] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת המלכה אליזבת השנייה

הנסיך פיליפ

מלכת בריטניה

דוכס אדינבורו

יצחק פרלמן
6 בנובמבר 2007[10][101] צרפתצרפת צרפת ניקולא סרקוזי נשיא צרפת שחזור של מסעו של המרקיז דה לה פאייט בארצות הברית
15 בספטמבר 2008[102] גאנהגאנה גאנה ג'ון קופואור נשיא גאנה מלך האריות (מחזמר)
20 בספטמבר 2008[103] קולומביהקולומביה קולומביה אלווארו אוריבה נשיא קולומביה
13 באוקטובר 2008[104] איטליהאיטליה איטליה סילביו ברלוסקוני ראש ממשלת איטליה הפקה של ברודוויי ל"בחורי ג'רזי"

ברק אובמה

בדיוק כמו קודמו, הנשיא ה-44 של ארצות הברית אירח 13 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

שי ג'ינפינג וברק אובמה מרימים כוסית הדדית בארוחת ערב ממלכתית (2015)
תאריך המדינה המבקרת אורח (י) הכבוד תפקיד בידור
24 בנובמבר 2009 הודוהודו הודו מאנמוהאן סינג ראש ממשלת הודו התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית, ג'ניפר הדסון, קורט אלינג וא. ר. רחמן
19 במאי 2010 מקסיקומקסיקו מקסיקו פליפה קלדרון נשיא מקסיקו ביונסה, רודריגו וגבריאלה
19 בינואר 2011[105] הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין חו ג'ינטאו נשיא הרפובליקה העממית של סין כריס בוטי, די די ברידג'ווטר, הרבי הנקוק, לאנג לאנג, דיאן ריבס
7 ביוני 2011[106] גרמניהגרמניה גרמניה אנגלה מרקל קנצלרית גרמניה ג'יימס טיילור
13 באוקטובר 2011[107] קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית לי מיונג-באק נשיא קוריאה הדרומית ג'אנל מונה, אהן טריו
14 במרץ 2012[108] הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת דייוויד קמרון ראש ממשלת הממלכה המאוחדת ממפורד אנד סאנז, ג'ון לג'נד
11 בפברואר 2014[10][109] צרפתצרפת צרפת פרנסואה הולנד נשיא צרפת מרי ג'יי בלייג'
28 באפריל 2015[110] יפןיפן יפן שינזו אבה ראש ממשלת יפן קאסט "בחורי ג'רזי"
25 בספטמבר 2015[111](ארוחת צהריים שהתקיימה במחלקת המדינה של ארצות הברית) הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין שי ג'ינפינג נשיא הרפובליקה העממית של סין, המזכיר הכללי שלהמפלגה הקומוניסטית של סין ני-יו
10 במרץ 2016[112] קנדהקנדה קנדה ג'סטין טרודו ראש ממשלת קנדה שרה ברליס
13 במאי 2016[113] דנמרקדנמרק דנמרקפינלנדפינלנד פינלנדאיסלנדאיסלנד איסלנדנורווגיהנורווגיה נורווגיהשוודיהשוודיה שוודיה לארס לקה ראסמוסן

סאולי ניניסטה סיגורדור אינגי יוהנסון ארנה סולברג סטפן לוון

ראש ממשלת דנמרק

נשיא פינלנד ראש ממשלת איסלנד ראש ממשלת נורווגיה ראש ממשלת שוודיה

דמי לובאטו
2 באוגוסט 2016 סינגפורסינגפור סינגפור לי שיינלונג ראש ממשלת סינגפור קריסט מישל, זמרת
18 באוקטובר 2016[114] איטליהאיטליה איטליה מתאו רנצי ראש ממשלת איטליה גוון סטפאני

דונלד טראמפ

הנשיא ה-45 של ארצות הברית אירח 2 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונתו האחת. המדינות שהתארחו הן צרפת ואוסטרליה.

הנשיא דונלד טראמפ מאזין לדבריו של ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, במהלך ארוחת הערב הממלכתית בגן הוורדים של הבית הלבן. (2019)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
24 באפריל 2018[115] צרפתצרפת צרפת עמנואל מקרון נשיא צרפת האופרה הלאומית של וושינגטון
20 בספטמבר 2019 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה סקוט מוריסון ראש ממשלת אוסטרליה תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית, יחד עם תזמורת חיל האוויר והיבשה

ג'ו ביידן

הנשיא ה-46 והנוכחי של ארצות הברית אירח 4 ארוחות ערב ממלכתיות מאז שהושבע לתפקיד בינואר 2021.

לפני ארוחת הערב הממלכתית: הגברת הראשונה של צרפת בריז'יט מקרון ונשיא צרפת עמנואל מקרון, הנשיא ג'ו ביידן והגברת הראשונה של ארצות הברית ג'יל ביידן (2022)
תאריך המדינה המבקרת אורח הכבוד תפקיד בידור
1 בדצמבר 2022[116] צרפתצרפת צרפת עמנואל מקרון נשיא צרפת ג'ון באטיסט
26 באפריל 2023[117] קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית יון סוק-יאול נשיא קוריאה הדרומית נורם לואיס, ג'סיקה ווסק, ליאה סלונגה, יון סוק יאול[118][119]
22 ביוני 2023 הודוהודו הודו נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו ג'ושוע בל
25 באוקטובר 2023 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה אנתוני אלבניזי ראש ממשלת אוסטרליה תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית

הערות שוליים

  1. ^ Monkman, Betty C. "The White House State Dinner". The White House Historical Association. The White House Historical Association. נבדק ב-28 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Grant, Ulysses Simpson (2003). John Y. Simon (ed.). The Papers of Ulysses S. Grant: 1874. Carbondale: Southern Illinois University Press. p. xxv. ISBN 978-0-8093-2498-9. OCLC 249193698.
  3. ^ "The First State Dinner". PBS LearningMedia. PBS & WGBH Educational Foundation. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Jaime, Fuller (11 בפברואר 2014). "That time FDR served hot dogs to the king, and three other strange state dinner facts". Washington Post. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ התארחה לבדה פעם נוספת כמלכת קנדה
  6. ^ עד שנת 1990 התארחה כגרמניה המערבית
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 "Menus for State Dinners during the Carter Administration" (PDF). The Jimmy Carter Presidential Library and Museum. National Archives and Records Administration. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-28 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Remarks at the State Dinner for King Hussein of Jordan and Prime Minister Yitzhak Rabin of Israel
  9. ^ "Herbert Hoover: 175 - Message to King Prajadhipok of Siam About His Visit to Washington, D.C." The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 6 במאי 1931. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "History of State Dinners at the White House" (הודעה לעיתונות). Washington, D.C.: The White House Historical Association. 10 באפריל 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  11. ^ "October 10th, 1933". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Shim, Sandra; Lomio, Michael; Flom, Hannah; Laurence, Julia (24 בספטמבר 2015). "A Look Back at White House State Dinners". whitehouse.gov. נבדק ב-25 בספטמבר 2015 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "February 12th, 1941". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "July 7th, 1942". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Franklin D. Roosevelt: 138 - Toast at the State Dinner for the President of Cuba". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 בדצמבר 1942. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "June 9th, 1943". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-2015-09-25.
  17. ^ "Franklin D. Roosevelt: 115 - Toast to the President of Haiti at a White House Dinner". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 14 באוקטובר 1943. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Franklin D. Roosevelt: 5 - Toast to the President of Venezuela". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 19 בינואר 1944. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Franklin D. Roosevelt: 39 - Toast at a State Dinner for the Prime Minister of Poland". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 7 ביוני 1944. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Franklin D. Roosevelt: 65 - Toast at a State Dinner for the President of Iceland". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 24 באוגוסט 1944. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "March 23rd, 1945". Franklin D. Roosevelt: Day by Day. The Pare Lorentz Center at the FDR Presidential Library and Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Daily Appointments of Harry S. Truman: Tuesday, April 29, 1947". Harry S. Truman Presidential Library & Museum. Harry S. Truman Library & Museum. נבדק ב-25 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Harry S. Truman: 69 - Toasts of the President and the Prime Minister of Belgium". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 4 באפריל 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Bevans, Charles Irving (1970). "North Atlantic Treaty". Treaties and other International Agreements of the United States of America, 1776-1949. Vol. 4: Multilateral, 1946–1949. Washington, D.C.: United States Department of State. p. 831. LCCN 70600742. OCLC 6940. נבדק ב-1 במאי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ "Harry S. Truman: 103 - Remarks and Toasts at a Dinner in Honor of President Dutra of Brazil". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 18 במאי 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Harry S. Truman: 173 - Toasts of the President and President Quirino at the State Dinner". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 באוגוסט 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Harry S. Truman: 259 - Toast of the President at the Dinner in Honor of the Shah of Iran". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 16 בנובמבר 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "History of State Dinners at the White House" (הודעה לעיתונות). Washington, D.C.: The White House Historical Association. 10 באפריל 2018. {{cite press release}}: (עזרה)
  29. ^ "Harry S. Truman: 62 - The President's Toast at a State Dinner for President Auriol of France". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 16 בנובמבר 1949. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Harry S. Truman: 130 - Toasts of the President and the President of Ecuador". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 20 ביוני 1951. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Harry S. Truman: 74 - Toasts of the President and the President of Ecuador". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 2 באפריל 1952. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Dwight D. Eisenhower: 233 - Toasts of the President and King Paul of Greece". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 28 באוקטובר 1953. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Dwight D. Eisenhower: 20 - Toasts of the President and President Bayar at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 27 בינואר 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Dwight D. Eisenhower: 124 - Toasts of the President and Emperor Haile Selassie of Ethiopia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 במאי 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Dwight D. Eisenhower: 171 - Toasts of the President and President Rhee of Korea at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 ביולי 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Dwight D. Eisenhower: 293 - Toasts of the President and the President of Liberia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 18 באוקטובר 1954. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Dwight D. Eisenhower: 23 - Toasts of the President and President Magloire of Haiti". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 בינואר 1955. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Dwight D. Eisenhower: 82 - Toasts of the President and President Diem of Viet-Nam". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 במאי 1957. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "Dwight D. Eisenhower: 220 - A Toast to Her Majesty Queen Elizabeth II". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 17 באוקטובר 1957. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Dwight D. Eisenhower: 127 - Toasts of the President and President Heuss of Germany". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 4 ביוני 1958. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Dwight D. Eisenhower: 140 - Exchange of Toasts Between the President and the President of the Philippines". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 17 ביוני 1958. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "Dwight D. Eisenhower: 16 - Toasts of the President and the President of Argentina". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 20 בינואר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Dwight D. Eisenhower: 52 - Toasts of the President and the President of El Salvador". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 10 במרץ 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Dwight D. Eisenhower: 59 - Toasts of the President and the President of Ireland". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 17 במרץ 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Dwight D. Eisenhower: 100 - Toasts of the President and King Baudouin". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 11 במאי 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Dwight D. Eisenhower: 219 - Toasts of the President and Chairman Khrushchev". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 15 בספטמבר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Dwight D. Eisenhower: 255 - Toasts of the President and the President of Mexico at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 9 באוקטובר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Dwight D. Eisenhower: 269 - Toasts of the President and President Toure of the Republic of Guinea". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 26 באוקטובר 1959. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "Dwight D. Eisenhower: 109 - Toasts of the President and President Lleras at the White House". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 5 באפריל 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Dwight D. Eisenhower: 121 - Toasts of the President and President de Gaulle". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 22 באפריל 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Dwight D. Eisenhower: 129 - Toasts of the President and King Mahendra of Nepal". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 27 באפריל 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Dwight D. Eisenhower: 171 - Toasts of the President and Prime Minister Diefenbakcr of Canada". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 3 ביוני 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Dwight D. Eisenhower: 308 - Toasts of the President and the Crown Prince of Japan". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 27 בספטמבר 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Dwight D. Eisenhower: 321 - Toasts of the President and King Frederik of Denmark". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 11 באוקטובר 1960. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Events: **3 May 1961, Dinner, President Bourguiba of Tunisia and Mrs. Bourguiba". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "Events: **11 July 1961, Dinner and Concert, President Mohammad Ayub Khan of Pakistan [2 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Events: **19 September 1961, Dinner, President De Prado of Peru and Señora De Prado". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Events: **4 October 1961, Dinner, President Abboud of the Republic of the Sudan [2 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Events: *7 November 1961, Dinner, Prime Minister Nehru of India". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "Events: **13 February 1962, Dinner, King Saud of Saudi Arabia". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Events: **11 April 1962, Dinner, Shah of Iran and Empress of Iran [2 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "Events: ***22 May 1962, Dinner, President Houphouet-Boigny of the Ivory Coast [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Events: *19 February 1963, Dinner, President Betancourt of Venezuela and Mrs. Betancourt". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Events: ***27 March 1963, Dinner, King Hassan of Morocco [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Events: ***30 April 1963, Dinner, Grand Duchess of Luxembourg [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Events: ***3 June 1963, Dinner, President of India [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "Events: ***5 September 1963, Dinner, King and Queen of Afghanistan [1 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Events: ***1 October 1963, Dinner, Emperor Haile Selassie of Ethiopia [1 of 3 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Events: ***15 October 1963, Dinner, Prime Minister of Ireland [1 of 2 folders]". Papers of John F. Kennedy. Presidential Papers. White House Staff Files of Sanford L. Fox. Social Events, 1961–1964. Columbia Point, Boston, Massachusetts: John F. Kennedy Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Johnson Hails Eshkol and Calls for Mideast Peace". The New York Times. 2 ביוני 1964. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Daily Diary (Worksheet): October 5, 1964" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 5 באוקטובר 1964. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "Daily Diary: March 29, 1965" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 29 במרץ 1965. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "Daily Diary: May 17, 1965" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 17 במאי 1965. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "Daily Diary: December 14, 1965" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 14 בדצמבר 1965. נבדק ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Daily Diary: June 21, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 21 ביוני 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ "Daily Diary: Sept 8, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 8 בספטמבר 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ "Daily Diary: September 14, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 14 בספטמבר 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Daily Diary: Sept 28, 1966" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 28 בספטמבר 1966. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Daily Diary: February 14, 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 14 בפברואר 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Daily Diary: april 3, 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 3 באפריל 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ "Daily Diary: 26 October 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 26 באוקטובר 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ "Daily Diary: November 1, 1967" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 1 בנובמבר 1967. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ "Toasts of the President and President Stroessner of Paraguay". The American Presidency Project. UC Santa Barbara. נבדק ב-28 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ "Daily Diary: April 25, 1968" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 25 באפריל 1968. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ "Daily Diary: MAY 15, 1968" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 15 במאי 1968. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ "Daily Diary: December 11, 1968" (PDF). LBJ Presidential Library. The Lyndon Baines Johnson Presidential Library. 11 בדצמבר 1968. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Hickey, C. K. (16 בפברואר 2019). "All the Presidents' Meals". Foreign Policy. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ "Hussein Assured on U.S. Peace Efforts". The New York Times. 13 במרץ 1974. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Goshko, John M. (8 בספטמבר 1977). "Carter, Torrijos Sign Panama Canal Treaties". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-24 באפריל 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ 1 2 "White House State Dinner in Honor of Mikhail Gorbachev 1981-1989". The Ronald Reagan Presidential Foundation & Library. Ronald Reagan Presidential Foundation and Library. 2010. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2015. נבדק ב-24 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ "Ronald Reagan: Toasts at the State Dinner for Prime Minister Lee Kuan Yew of Singapore". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 8 באוקטובר 1985. נבדק ב-30 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ "SPORTS AND ATHLETES". Ronald Reagan Presidential Library & Museum. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2015. נבדק ב-6 בינואר 2016. C36833-27, President Reagan and President Sarney of Brazil with soccer player Pele during a state dinner for President Sarney in the blue room. 9/10/86. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ 1 2 3 4 5 6 "President George H.W. Bush, Meetings with Foreigners, 1991" (PDF). George Bush Presidential Library and Museum. נבדק ב-27 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ GEORGE H. W. BUSH, Remarks at the State Dinner for Drug Summit Participants in San Antonio, The American Presidency Project, ‏26 בפברואר, 1992
  95. ^ "State Dinner in Honor of His Excellency, Aleksander Kwasniewski, The President of the Republic of Poland and Mrs. Jolanta Kwasniewska: Menu". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ "Kenya State Visit • Monday October 6". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prime Minister Manmohan Singh of India". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 18 ביולי 2005. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  98. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prince Charles and Duchess Camilla of the United Kingdom". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 2 בנובמבר 2005. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prime Minister John Howard of Australia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 16 במאי 2006. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ "Queen Elizabeth II: Welcoming Her Majesty Queen Elizabeth II and His Royal Highness The Prince Philip, Duke of Edinburgh". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring President Nicolas Sarkozy of France". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 6 בנובמבר 2007. נבדק ב-28 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ "Ghana: Welcoming President of the Republic of Ghana". whitehouse.gov. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring President Alvaro Uribe Velez of Colombia". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 20 בספטמבר 2008. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ "George W. Bush: Remarks at a State Dinner Honoring Prime Minister Silvio Berlusconi of Italy". The American Presidency Project. Gerhard Peters and John T. Woolley. 13 באוקטובר 2008. נבדק ב-26 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ^ "The China State Visit" (PDF), whitehouse.gov, 19 בינואר 2011, ארכיון (PDF) מ-29 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2015 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  106. ^ "The German State Dinner, In Honor of Her Excellency Dr. Angela Merkel, Chancellor of the Federal Republic of Germany" (PDF), whitehouse.gov, 7 ביוני 2011, ארכיון (PDF) מ-30 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2015 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  107. ^ Curtis, Colleen (13 באוקטובר 2011). "South Korea State Dinner: What's on the Menu?". whitehouse.gov. ארכיון מ-16 בפברואר 2017. נבדק ב-28 ביולי 2016 – via National Archives. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ "State Dinner, In Honor of the Right Honorable David Cameron, M.P., Prime Minister of the United Kingdom and Northern Ireland, and Mrs. Samantha Cameron" (PDF), whitehouse.gov, 14 במרץ 2012, ארכיון (PDF) מ-29 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2015 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  109. ^ "State Dinner, In Honor of His Excellency François Holland, President of the French Republic" (PDF), whitehouse.gov, 11 בפברואר 2014, ארכיון (PDF) מ-27 בינואר 2017, נבדק ב-28 באפריל 2014 – via National Archives {{citation}}: (עזרה)
  110. ^ "White House state dinner for Japan's Shinzo Abe features haiku and R&B". The Guardian. Associated Press. 29 באפריל 2015. נבדק ב-29 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ^ Liptak, Kevin (26 בספטמבר 2015). "Tech CEOs among guests at state dinner for China". CNN. Washington, DC: Turner Broadcasting System, Inc. נבדק ב-26 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  112. ^ The Canadian Press (28 בדצמבר 2015). "Justin Trudeau to visit White House, attend state dinner on March 10". CBC. Canadian Broadcasting Corporation. נבדק ב-11 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  113. ^ East, Kristen (13 במאי 2016). "The Nordic State Dinner, in pictures". POLITICO. POLITICO LLC. נבדק ב-22 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ Office of the Press Secretary (12 בספטמבר 2016). "Statement by the Press Secretary on the Visit of Prime Minister Matteo Renzi of Italy". whitehouse.gov (הודעה לעיתונות). ארכיון מ-15 בפברואר 2017. נבדק ב-24 בספטמבר 2016 – via National Archives. {{cite press release}}: (עזרה)
  115. ^ "Trump to host France's Macron for state visit on April 24: White House". Reuters. Washington/Paris. 26 בפברואר 2018. נבדק ב-28 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  116. ^ "Biden to host Macron for first state dinner". Politico. Washington. 27 בספטמבר 2022. נבדק ב-27 בספטמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  117. ^ "South Korea gets a Biden state dinner and makes a deal with Japan".
  118. ^ במהלך הארוחה, ביידן ציין שהוא יודע שאחד השירים האהובים על נשיא דרום קוריאה יון סוק-יאול הוא "American Pie" של דון מקלין, ואז שר יון את הבלדה לקול מחיאות כפיים נלהבות. לאחר מכן הוצגה ליון גיטרה חתומה על ידי הזמר דון מקלין.
  119. ^ Agence France-Presse, South Korean president sings American Pie at state dinner with Biden, הגרדיאן, ‏27.04.2023