כאשר מלאו לנסיך אלכסנדר תשע שנים, נמלטו הוריו למשך שנתיים מבריטניה לאירופה מפחד נושיהם, אך הוא נשאר ללמוד באיטון עד אשר עבר למכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. באוקטובר 1894 הוא השלים את הכשרתו כקצין והוא הוצב כלוטננט משנה ברגימנט ההוסרים השביעי של המלכה,[1] וזמן קצר לאחר מכן הוא לקח חלק במלחמת מטבלה השנייה. הוא קיבל כמה ציונים לשבח במהלך עימות זה ועם סיומו הוענק לו על ידי המלכה ויקטוריה התואר אביר מפקד של המסדר הוויקטוריאני המלכותי.[2] ביוני 1899 הוא קודם לדרגת לוטננט,[3] ובאפריל 1900 הוא קודם לדרגת קפטן.[4] על פועלו במלחמת הבורים הוענק לאלכסנדר באפריל 1901 על ידי המלך אדוארד השביעיאות השירות המצוין.
ב-16 בנובמבר1903 הוכרז שהנסיך אלכסנדר התארס לאליס, נסיכת אולבני, בתו של בן דודו מדרגה שנייה של הנסיך אלכסנדר, לאופולד, דוכס אולבני, בנה של המלכה ויקטוריה. טקס הנישואים של השניים נערך בקפלת סנט ג'ורג' שבטירת וינדזור ב-10 בפברואר1904 ושישה ימים לאחר מכן קודם אלכסנדר לתואר אביר הצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני המלכותי.[5] לאלכסנדר ולאליס נולדו שלושה ילדים: הנסיכה מיי מטק (נולדה ב-1906), הנסיך רופרט מטק (נולד ב-1907) והנסיך מוריס פרנסיס ג'ורג, שנולד במרץ 1910 ומת בספטמבר אותה שנה. באותה שנה מונה הנסיך אלכסנדר כיושב הראש של בית החולים מידלסקס.
במהלך המלחמה הובילו רגשות אנטי-גרמניים בכל רחבי האימפריה הבריטית את המלך לשנות את שמו של בית המלוכה מהשם הגרמני בית סקסה-קובורג-גותה לשם היותר אנגלי, בית וינדזור, ובו זמנית ויתרו המלך וחברי המשפחה המלכותית על כל תואריהם הגרמניים. באמצעות צו מלכותי שהוצא ב-14 ביולי1917 ויתר הנסיך אלכסנדר, יחד עם אחיו, הנסיך אדולפוס, דוכס טק, על תאריו הגרמניים ותחת זאת בחר בשם המשפחה קיימברידג', עד אשר ב-7 בנובמבר אותה שנה יצר המלך עבורו את התואר רוזן אתלון וויקונט טרמטון.[8] הוא דחה את התואר מרקיז, שכן תואר זה לא נשמע לו מספיק בריטי. אשתו של הלורד אתלון שמרה על תאריה המלכותיים וילדיהם שנותרו אז בחיים נקראו ליידי מיי קיימברידג' ורופרט קיימברידג', ויקונט טרמטון. רופרט היה אמור לרשת מאביו את התואר רוזן אתלון, אך ב-15 באפריל1928 הוא מת, עשרה ימים לפני יום הולדתו ה-21. כך התואר רוזן אתלון נכחד עם מותו של הנסיך אלכסנדר.
לאחר המלחמה
לאחר סיום המלחמה קודם אתלון לדרגת כבוד של קולונל ביוני 1919,[9] ובנובמבר הוא פרש מהשירות הצבאי עם דרגת כבוד של בריגדיר גנרל.[10] הוא החל למלא תפקידים במגזר האזרחי והמשיך בתפקידו כיושב ראש בית החולים מידלסקס. בשל ניסיונו שם הוא התמנה ב-1921 להיות יושב ראש ועדה לחקירת צורכי הרופאים, שנודעה בשם "ועדת אתלון" ותוצאות עבודתה כללו את הקמתם של בתי הספר שלאחר התואר להכשרה ולמחקר רפואיים, כמו בית הספר הרפואי המלכותי בבית החולים המרסמית' ובית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית של לונדון. במרץ 1922 קודם אתלון לדרגת קולונל בצבא המילואים והוא המשיך להחזיק בדרגת הכבוד שלו כבריגדיר גנרל,[11] וב-1937 הוא מונה להיות יושב ראש הוועדה שחקרה את ההסדרים ל"גיוס, הכשרה ורישום ואת תנאי השירות" של האחיות.[12]
בעת שהותם בלונדון התגוררו בני הזוג אתלון בדירה ששימשה קודם לכן את אמה המנוחה של אליס, הלנה, נסיכת ולדק ופירמונט, בארמון קנזינגטון וב-1923 הם רכשו את המעון הכפרי ברנטרידג' פארק שבמערב סאסקס.[13]
בבחירות שנערכו ביוני אותה שנה (ושבעטיים נאלץ אתלון לבטל את הביקור המתוכנן של אדוארד, נסיך ויילס[15]) זכתה המפלגה הלאומית ברוב המושבים בפרלמנט ומשמעות הדבר היה שאתלון מינה את מנהיג המפלגה, ג'יימס ברי מוניק הרצוג כראש הממשלה החדש. באותה עת תפסה הלאומנות האפריקאנרית תאוצה בדומיניון והרצוג היה רפובליקניסט שקידם את פרישתה של דרום אפריקה מהאימפריה הבריטית. ככזה, הוא הציע שהמדינה תאמץ דגל במקום דגל הממלכה המאוחדת. אתלון עצמו גילה רגשות של אהדה וטקט ופתר את הסוגיה על ידי הצעת דגל שיהיה ייחודי עבור דרום אפריקה, אך עדיין יכלול את דגל הממלכה המאוחדת, וזאת על אף ההתנגדות מחוגים רחבים בציבור האפריקאנרי. הוא גם רכש את אהדתם של הדרום אפריקאים מכל הגזעים במהלך סיוריו התכופים ברחבי הארץ וביצע את תפקידיו הטקסיים, כולל פתיחת פרק החלוצים ביוהנסבורג.[16]
מיד עם כניסתו לתפקיד לקח אתלון חלק פעיל בניהול המאמץ המלחמתי. הוא נסע בכל רחבי קנדה ומיקד את רוב תשומת לבו לכוחות הלוחמים, הן אלו שעסקו באימונים והן הפצועים שהיו מאושפזים בבתי החולים. בראותו את תפקיד המושל הכללי כמי שמקשר בין הקנדים לבין מלכם, אתלון נשא נאומים בהם הדגיש את עמידתו של המלך לצדם במאבקם מול אדולף היטלר והמשטר הנאצי.
במהלך תקופת כהונתו כמושל הכללי, העניק אתלון גם את חסותו למגוון אירועי צדקה וחברה ויזם פעילויות שונות, כמו מסיבות מזחלות ושיעורי החלקה על הקרח בשטח אחוזת רידו וכן אירועי סקי בפארק גטינו שבקוויבק סיטי.
^ 12U.S.A. Crisis". Time. New York: Time Inc. III (16). 21 April 1924. ISSN0040-781X. Archived from the original on 29 March 2009. Retrieved 25 March 2009.
.png){kind=small}
