ג'ון ג'ורג' אדוארד הנרי דאגלס סאת'רלנד קמפבל, דוכס ארגייל התשיעי (באנגלית: John George Edward Henry Douglas Sutherland Campbell, 9th Duke of Argyll; 6 באוגוסט1845 – 2 במאי1914) היה איש אצולהבריטי שכיהן בתפקיד המושל הכללי של קנדה, הרביעי מאז איחוד קנדה, בין השנים 1878–1883. הוא זכור בעיקר בשל שמות מקומות בקנדה הקרויים על שם אשתו.
ב-21 במרץ1871 נשא קמפבל לאישה את לואיז, נסיכת הממלכה המאוחדת, בתה הרביעית של המלכה ויקטוריה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1515 בה נישאה בת חוקית של הריבון לנתין הכתר (אז הייתה זו מרי טיודור שנישאה לצ'ארלס ברנדון, דוכס סאפוק הראשון). בני הזוג חלקו אהבה משותפת לאומניות, אך לא נולדו להם ילדים ונישואיהם לא היו מאושרים, והם בילו חלק ניכר מזמנם בנפרד. קמפבל קשר קשרי ידידות רבים עם גברים, כולל הלורד רונלד גאוור, מורטון פולרטון והרוזן מוניי, שהיה ידוע כהומוסקסואל או כביסקסואל, קשר שהזין שמועות בלונדון על נטייתו המינית. בכל אופן, לשמועות אלו לא היה שום ביסוס של ממש.[2][3]
ב-1878, כאשר הוכרז על מינויו של קמפבל, אחזה התרגשות רבה את תושבי קנדה. לראשונה התגוררו באחוזת רידו, מעון המושל הכללי באוטווה, דיירים מהמשפחה המלכותית. ראש ממשלת קנדה, ג'ון אלכסנדר מקדונלד פינה את סדר יומו כדי לארגן כרכרה מיוחדת מלווה במשמר עבור הנסיכה ועבור קמפבל. צ'ארלס דנט כתב ב-1880 ש"המינוי התקבל בשביעות רצון בכל חלקי הדומיניון ועם כניסתו לתפקיד נכנס המושל הכללי החדש לליבותיהם של האנשים שהתרשמו ממנו לטובה".[4]
אף על פי כן, קמפבל ורעייתו לא התקבלו בתחילה בצורה חיובית על ידי העיתונות הקנדית, שהלינה על כפיית הזוג המלכותי על החברה הקנדית שהייתה עד אז נטולת זיקה מלכותית, גישה שגרמה לתקלות ולאי-הבנות. הדאגות בנוגע ליצירתה של חצר מלכות נוקשה במעון הרשמי התבררו בסופו של דבר כחסרות ביסוס. בני הזוג היו מתונים יותר בהשוואה לקודמיהם בתפקיד, כפי שניתן היה לראות במסיבות רבות בהן התקיימו פעילות של החלקה על הקרח ושל גלישה על מזחלות, נשפים, ארוחות רשמיות ואירועים שהם אירחו.
בגיל 33 היה הלורד לורן למושל הכללי הצעיר ביותר של קנדה, אך הוא לא היה צעיר מדי כדי לקיים את החובות המשניות של תפקידו. הוא והנסיכה לואיז תרמו תרומות ארוכות טווח לחברה הקנדית, במיוחד בתחומי האומנויות והמדעים. הם עודדו את הקמתן של "החברה המלכותית הקנדית", את "האקדמיה המלכותית הקנדית לאומנויות" ואת הגלריה הלאומית של קנדה, ואף בחרו חלק מהיצירות הראשונות שהוצגו בה. קמפבל היה מעורב בהשלמת סלילתו של קו הרכבת הקנדית הפסיפית ובהקמתם של מיזמים נוספים כמו בית חולים שנבנה בקולומביה הבריטית.[2] בנוסף להיותו פטרון של האומנויות והספרות בקנדה, כתב קמפבל ספרי פרוזה ושירה רבים.
במשך כל תקופת כהונתו בקנדה, התעניין קמפבל בארץ וביושביה. הוא ערך מסעות בכל רחבי קנדה, עודד את הקמתם של מוסדות רבים וערך פגישות עם בני האומות הראשונות ועם אנשים רבים מכל שדרות החברה הקנדית. ב-1887 נרכש אוסף הפריטים מתרבות האומות הראשונות שלו על ידי המוזיאון הבריטי.[5]
השיבה לבריטניה
ב-1881 שבה הנסיכה לואיז לבריטניה ושנתיים לאחר מכן סיים קמפבל את תפקידו ואז פורסם ספרו "זיכרונות מקנדה ומסקוטלנד" (Memories of Canada and Scotland).[6]
ב-1907 נעשו מאמצים כבירים על ידי בכיר ממשל להבטיח ששמו של קמפבל לא ישתרבב לחקירת גנבת תכשיטי הכתר האיריים (אנ'). מאמצים אלו נעשו בשל העובדה שאחד מידידיו הקרובים, לורד רונלד גאוור, על אף שלא נחשד במעורבות בגנבה, היה מקורב לחוגי ההומוסקסואלים שהיו מעורבים בה.
קמפבל היה המושל והנציב של טירת וינדזור בין השנים 1892–1914 ושימש כחבר הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה של דרום מנצ'סטר משנת 1895 ועד מות אביו ב-24 באפריל1900, אז הוא ירש את תוארו כדוכס ארגייל התשיעי. הוא והנסיכה חיו בארמון קנזינגטון עד למותו מדלקת ריאות ב-1914, הוא נטמן בכנסיית קילמון שבמחוז ארגייל וביוט.
