כיהן כתת-מזכיר הצי מ-1959 עד 1963, ולאחר מכן כשר ההגנה, מ-1963 עד 1967. לאחר הבחירות הכלליות בהולנד ב-1967, נבחר דה יונג לראשות ממשלת הולנד ולשר לעניינים ציבוריים, ועמד בראש הקבינט של הולנד. למרות הפופולריות שלו, סירבה מפלגת העם הקתולית למנות אותו בתור "לייסטרקר" (המועמד העליון) בבחירות הכלליות ב-1971 בגלל "דימויו השמרני" לכאורה.
לאחר הבחירות לראשות הממשלה, נשאר דה יונג פעיל בפוליטיקה, והפך למנהיג הפרלמנטרי של מפלגת העם הקתולית בסנאט של הולנד, ושם כיהן בין 1971 ל-1974, ולבסוף פרש מהפוליטיקה בגיל חמישים ותשע.
לאחר סיום הקריירה הפוליטית שלו, אייש דה יונג תפקידים רבים בפיקוח בעסקים ובתעשייה. הוא היה ידוע בשנינותו היבשה ובהערותיו המהירות. העריצו מאוד את יכולותיו כראש צוות בעל פרספקטיבה ופרגמטיזם כאחד. הקבינט שלו היה הקבינט הראשון לאחר מלחמת העולם השנייה שהשלים תקופת כהונה שלמה ללא כל התנגשויות פנימיות.
Jan Willem Brouwer and Johan van-Merriënboer, Van buitengaats naar Binnenhof: P.J.S. de Jong, een biografie, Netherlands: Sdu Uitgevers, 2011, ISBN 9789012087742. (בהולנדית)