מריו קפקי
MarioCapecchi

לידה	6 באוקטובר 1937 (בן 87) ורונה, איטליה
שם לידה	Mario Renato Capecchi
ענף מדעי	גנטיקה מולקולרית, גנטיקה
מקום מגורים	איטליה
מקום לימודים	אוניברסיטת הרווארד מכללת אנטיוק אוניברסיטת אנטיוק בית הספר ג'ורג'
מנחה לדוקטורט	ג'יימס ווטסון
מוסדות	בית הספר לרפואה של הרווארד (1969–1971) המכון הרפואי הווארד יוז (1988–31 ביולי 2015) בית הספר לרפואה של הרווארד (1971–1973) אוניברסיטת יוטה (1973) University of Utah School of Medicine (1989) אוניברסיטת יוטה אוניברסיטת הרווארד
פרסים והוקרה	AACR Award for Lifetime Achievement in Cancer Research (2015) פרס גבאי (2007) פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2007) Clarivate Citation Laureates (2006) פרס מרץ' אוף דיימס בביולוגיה התפתחותית (2005) פרס וולף לרפואה (2002) פרס מסרי (2002) מדלית ג'ון סקוט (2002) המדליה הלאומית למדעים (2001) פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (2001) מדליית פרנקלין (1997) פרס קיוטו למדעים בסיסיים (1996) פרס אלפרד סלואן (1994) פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1993) פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר נוירוביולוגיה (1992) פרס קיוטו

מריו קפקי (איטלקית: Mario Capecchi; נולד ב-6 באוקטובר 1937) הוא גנטיקאי אמריקאי יליד איטליה אשר זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2007. קפקי הוא פרופסור לגנטיקה אנושית וביולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת יוטה.

מריו רנאטו קפקי נולד בעיר ורונה באיטליה ללוצ'יאנו קפקי, קצין בחיל האוויר האיטלקי, וללוסי במברג, משוררת ילידת ארצות הברית שהייתה חברה בארגון אנטי-פשיסטי והתנגדות לנאצים. הוריו לא נישאו זה לזה ולא חיו ביחד. במהלך מלחמת העולם השנייה נעצרה אימו ונשלחה למחנה הריכוז דכאו (או מקום אחר סמוך למינכן). טרם מאסרה מסרה את רכושה ואת בנה מריו למשפחת איכרים ליד בולצנו במטרה שיגדלוהו. כעבור כשנה אזל הכסף והמשפחה שלחה את מריו בן הארבע וחצי להתמודד לבד עם העולם. במהלך ארבע השנים הבאות הצליח לשרוד ברחובות כחלק מכנופיית ילדים שגנבו על מנת לאכול. קפקי כמעט מת מתת-תזונה. אימו, ששוחררה מדכאו, הקדישה למעלה משנה בחיפושים אחריו ולבסוף מצאה אותו קודח (לפי אחת הגרסאות מטיפוס) בבית חולים ברג'ו אמיליה. הם עברו לרומא ואחרי תקופה קצרה דודו אדוארד במברג מימן את נסיעתם לארצות הברית, שם השתקעו בפנסילבניה^[1].

קפקי סיים לימודי תואר ראשון בכימיה ופיזיקה באנטיוק קולג' באוהיו בשנת 1961. הוא המשיך לימודי באוניברסיטת הרווארד וסיים דוקטורט בביופיזיקה בשנת 1967. מנחהו בעבודת התזה לתואר היה ג'יימס ווטסון. בשנת 1969 מונה למרצה במחלקה לביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. הוא קודם לדרגת מרצה בכיר בשנת 1971. בשנת 1973 הוא הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת יוטה. מאז 1988 קפקי הוא גם חוקר במכון הרפואי ע"ש הווארד יוז. הוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים.

קפקי התפרסם בזכות מחקרו הראשוני על התמקדות בגנים מסומנים בתאי גזע שהופקו מעוברי עכברים. מחקריו הקימו את היסודות לפיתוח טכנולוגיות ליצירת אורגניזמים בעלי שינויים גנטיים וכן שיבוט. עבודתו הגיעה לידי בשלות בזכות עבודתם של מרטין אוואנס ואוליבר סמיתיס על "עכבר הנוקאואט" (Knockout Mouse). על מחקרים אלו זכה בפרס קיוטו ב-1994, בפרס וולף ברפואה לשנת 2002/3 יחד עם אוליביר סמיתיס, ולשלושתם הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2007.

לאחר שפורסם שזכה בפרס נובל, טענה אישה אוסטרית שהוא אחיה-למחצה, אותו לא ראתה מאז מלחמת העולם השנייה [1]. השניים נפגשו והסתבר שהיא נולדה לאימו מאב אחר ונמסרה לאימוץ^[2]

מדיה וקבצים בנושא מריו קפקי בוויקישיתוף

• מריו קפקי, באתר פרס נובל (באנגלית)
• מריו קפקי באתר אוניברסיטת יוטה
• מריו קפקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)