מסכת עֲרָכִין (בקרב חוגים מסוימים מקובלת ההגייה: עֶ֫רְכִין) היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה. המסכת עוסקת בדיני נדרים והקדשות לבדק הבית. דיני נדרים נדונים גם במסכתות נוספות בסדר קדשים, אלא שמסכת ערכין מתמקדת בשני סוגים מיוחדים של נדרי הקדש - נדר לתרום להקדש ממון בשווי ערכו של אדם, והקדש "שדה אחוזה" (קרקע בארץ ישראל שהגיעה לאדם בירושה מהחלוקה המקורית של הארץ בימי יהושע בן נון). בנוסף, עוסקת המסכת ב"נדרי חרמין", ובנדרים נוספים.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 33 דפים. תחילת המסכת עוסקת בגדרים שונים בהלכה של "כללים" דהיינו מקומות במשניות וברייתות בהם מוזכרת המילה הכול (הכל חייבין בסוכה, הכול שוחטין וכו'). לאחר מכן עוברת המסכת לעסוק בפרטי הדינים השונים של ערכין. בפרק השני נידונה בדרך אגב עבודת הלויים ובפרק השלישי מובאים בירורים שונים בהלכות לשון הרע.
רקע
השם "ערכין" ניתן למסכת על-שם הנדר שבו אדם מעוניין להקדיש לבית המקדש סכום בשווי "ערך" אדם:
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון בקדושות (קרבנות ובכורות), הגיע עת לדבר על ענייני הערכים שהם כמו קודש. דבר זה אף תואם את המובא בכתוב שכן פרשת הערכין מובאת בסופו של ספר ויקרא[1], לאחר שנשנו כבר ענייני הקודשים השונים.
פרקי המסכת
הכל מעריכין (ארבע משניות[2]) - הגדרת המעריכים והנערכים.
אין נערכין (שש משניות) - ענייני ערכין וענייני שירה בבית המקדש.