רבי יהודה צבי ברנדויין התגורר בעיירה סטרטין שבגליציה, והיה תלמידו של ("השרף") רבי אורי מסטרליסק. בה'תקפ"ו הסמיך רבי אורי מסטרליסק את רבי יהודה צבי כממלא מקומו, ומאז החלו לנהור אליו המוני חסידים, לקבל ממנו עצה וברכה. על פי המסורת, רבי יהודה צבי היה בן אחר בן שישה עשר דורות של בעלי רוח הקודש.
מהמייסד רבי יהודה צבי התפצלו החסידים לשלושת בניו, רבי אליעזר מאוזופולי, רבי שמואל זאנוויל, ובראשם רבי אברהם מסטרטין, ועם השנים ההתפצלות התמסדה והפכה לחסידויות רבות, ובהן סטרטין, טורקא-סטרטין, בורשטיין, אליק, טולנא, סטאניסלב, קוסובה, לבוב ועוד. לאחר פטירתו של כל אדמו"ר נוספו סניפים והתפצלויות רבות לחסידות סטרטין.
עיקר דרכם של ראשוני אדמור"י סטרטין הייתה כדרכו של רבם השרף מסטרליסק שהיא התמקדות עיקרית בעבודת התפילה והנהגה של פשטות וריבוי צדקה וחסד. אדמו"רי סטרטין (לפחות הראשונים של השושלת) היו ידועים כבעלי מופת עושי ניסים ובעלי כוחות על טבעיים. דברים דומים לזה כתב רבי חיים מצאנז[1] על רבי יהודה צבי הראשון מסטרטין ועל בנו רבי אברהם:
" הלא ידוע שהקדוש רבי אברהם (מסטרטין) ואביו הקדוש (רבי יהודה צבי) זכרונם לחיי העולם הבא לא היו רבנים ורק מחמת גודל קדושתם ויראתם נשמעו דבריהם לכל הגליל וינהו אחריהם ללמוד תורה ויראה מהם גם נתנו להם נדבות לכבד יראי השם כמותם ירבו בישראל ושאלו עצות כאשר ישאל איש בדבר אלקים כי היו בעלי רוח הקודש ותפילתם ודיבורם בקדושה עשו פרי..".
אדמו"רי סטרטין
מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון: רבי יהודה צבי ברנדויין. הנהיג בין השנים: תקפ"ו - תר"ד, נולד בשנת תק"ם בזוואליב, לרבי שמואל זנוויל בן רבי מרדכי פעשיס אב"ד נראיוב. נפטר י"א באיירתר"ד, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה.
האדמו"ר השני: רבי אברהם ברנדויין (בנו של רבי יהודה צבי). הנהיג בין השנים: תר"ד-תרכ"ה, נולד בשנת תקס"ה, ונפטר בג' בטבתתרכ"ה, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה. היו לו ארבעה חתנים. רבי ישכר דב מדולינא, רבי אורי ממלא מקומו, רבי אהרן ברנדוויין מפלעשטין (גזע אליק וקרמניץ) ורבי פנחס ברנדווין מברז'אן (גזע קרמניץ)[2]. שניים מחתניו החליפו את שם משפחתם לברנדווין בשביל שיישארו צאצאים עם שם משפחתו.
האדמו"ר השלישי: רבי אורי לנגנר מרוהאטין (חתנו של רבי אברהם), הנהיג בין השנים: תרכ"ה-תרמ"ט. נולד בשנת תק"ף בראהטין, לרבי יצחק לנגנר מראהטין, נישא לשרה בת רבי אברהם ברנדויין (האדמו"ר הקודם) ונפטר בי"ח באיירתרמ"ט. ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה. עקב פטירתו בל"ג בעומר, הפך קברו למקום עלייה לרגל ליהודי גליציה, וקיום הילולה על קברו במקביל להילולה במירון על ציון קברו של רשב"י[3]. חתנו רבי חיים יוסף לנגנר הוא נכדם של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב המגיד הגדול ממעזריטש והבעש"ט, שימש כאדמו"ר בטורקא.
במקביל לאדמו"ר החמישי - רבי יצחק אייזיק, שימש אחיו רבי משה לנגנר אדמו"ר מסטרטין בקוזובה, הוא היה חתן דודו רבי ישראל מרוהאטין-בראד . בעת מלחמת העולם הראשונה נמלט ללבוב, וחסידיו הצטרפו אליו. בשנת תרפ"א היגר לטורונטו בירת קנדה. ושם שימש כאדמו"ר מסטרטין עד פטירתו בתשט"ו. חתניו היו רבי יוחנן טברסקי האדמו"ר מטולנא, ורבי דוד פלאם, האדמור מאלעסק מונטריאול.
בני רבי משה מטורונטו
בנו הבכור של רבי משה, הרב מרדכי הנהיג קהילה יהודית גדולה בשכונת הצומת בטורונטו ונקרא הג'נקשונר.
רבי שלמה, "הנעריווער רב".
רבי יצחק-אייזיק "השני". נולד בשנת תרס"ו. חתן רבי אברהם שמואל זילברשטיין, מחבר ספר "קרבן שמואל". כיהן באדמו"רות בשכונת דאון טאון. נודע בפרישותו המופלגת ובריבוי טבילות במקווה. נפטר ללא ילדים בא' בטבתתש"מ.
עוד בן היה ושמו רבי אברהם שנקרא הפילאדלפיער.
חתנו רבי דוד פלאם האדמו"ר מאלעסק בנו של רבי יצחק מקארטשין[4], מגזע המגיד מלוצק. לאחר שהתייתם בגיל צעיר יחסית גדל על ברכי קרוב משפחתו[5] רבי ישכר דב מבעלז. עזב את אירופה למונטריאול ובסוף ימיו היה אדמו"ר בשכונת מאה שערים בירושלים. חתנו היה רבי אברהם יהושע השיל פרנקל אב"ד היבנוב[6].
בנו רבי ישראל פלאם נפטר בשנת תשס"ד מייסד בית הספר התיכון היהודי ישיבה ספרינג וואלי במונסי.
בנו האדמו"ר רבי שלום פלאם[7] התחתן עם ביילא ברנדווין בתו הבכורה מזיוו"ש של הרב יחיאל מיכל ברנדווין האדמו"ר מסטרטין-טורקא (בנו של רבי אהרן מפלעשטין חתן רבי אברהם מסטרטין). לאחר פטירת דודו רבי יצחק אייזיק השני בתש"ל הנהיג את שארית חסידי סטרעטין בארה"ב וקנדה, נפטר תשס"ג ונקבר בהר הזיתים בחלקת גליציא. מבין חתניו חתנו הוא האדמו"ר רבי שמשון משה שטרנברג מקוז'ניץ, הרה"ג רבי יהודה נח וינברג נכד לבית סלונים ורב דחסידי סלונים בארה"ב, הרה"ג רבי שלמה הכהן מאשקאוויטש מלייקווד שבנו הרב יצחק הכהן יו"ר מכון מאמר משה ומהדיר ספרי בית סטרעטין ותולדותיהם, חתן נוסף הרה"ג רבי חיים וואגשאהל מירושלים
בנו הגדול רבי יחיאל מיכל רב בביהמ"ד בלייקוואד.
בנו הזמר החסידי אברומי פלאם.
בנו האדמו"ר רבי משה מ"מ בבית המדרש של אביו בפלטבוש.
בנו האדמו"ר רבי דוב בער הקים בית המדרש דובר שלום סטרעטין בלייקוואד.
בן זקוניו האדמו"ר רבי דוד הקים בית המדרש תפילה למשה סטרעטין בלייקוואד.
עוד בנים של רבי יהודה צבי לנגנר היו: רבי אברהם מקנייהניטש (תרכ"ג-כ"ח בתמוזתרע"ז). חתנו של דודו זקינו רבי פנחס ברנדוויין מברז'אן. בגיל 18 התמנה לרב בקנייהניטש ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר לחלק גדול מחסידי אביו. בשנת תרע"ד ברח לבודפשט שם נפטר. בניו היו רבי משה מקנייהניטש ורבי אורי (תרנ"ו-תשל"א). רבי אורי החל לכהן בשנת תרפ"א כרב ואדמו"ר בקנייהניטש ובשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר עד פטירתו. חיבר כ-15 ספרים. היה חתנו של דודו זקינו רבי פנחס ברנדויין מברז'אן. חתנו הוא רבי ברוך נתן מקשאנוב;
חתניו של רבי יהודה צבי לנגנר היו: רבי יחיאל מיכל מהורודנה (תר"כ-תר"צ), בן הרב שמעון מגליגורה ומתלמידי הרב אליעזר סג"ל מישל, שכיהן ברבנות גליגורה וחותנו מינהו לרב העיר במקומו. במלחמת העולם הראשונה עבר לסטרי; רבי משה פנחס תאומים-פרנקל מחודורוב-טרנוב, בנו של רבי יהושע העשיל נכדו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא; רבי חיים אייזן בן הרב אביגדור שכיהן כרב ואדמו"ר בסווירז'. בני ר' חיים אייזן וחתנו היו: רבי אורי (נפטר כ"ב בטבתתרצ"ו), חתן דודו הרב יחיאל מיכל מהורודנה, שכיהן כרב בסווירז', סטרטין, ברזן ובתר"צ בבוברקה שבה כיהן גם כאדמו"ר, וחיבר ספר בשם "יאיר חיים" שאבד בשואה; ורבי משה פנחס, חתנו וממלא מקומו של דודו רבי ישראל מרוהטין-ברוד, שנרצח בשואה; רבי דב בער שפירא מסטרטין בלבוב, בנו של רבי אלחנן מקאלושין (מיוחס לגזע דומברובה), ובנו היה רבי יעקב יצחק אב"ד בירטש.
בראש חודש אלול היו אומרים לדוד ה' אורי בפתיחת הארון.
את הקדיש דרבנן לפני התפילה היה אומר החזן ולא היתום כנהוג.
חסידות סטרטין כיום
לאחר שחרבה לגמרי קהילת סטרטין באירופה, נשארו לפליטה קהילות בארצות הברית ובארץ ישראל.
בשנת תשכ"ו עבר רבי שלום פלאם לגור בברוקלין שבניו יורק, שם פתח את בית מדרשו סטרעטינר בית המדרש בשכונת פלטבוש. התפרסם בתפילותיו הנלהבות, וקירוב לבבות נשברות לאביהם שבשמים. בשמחה משפחתית בחופה הכריז עליו ש"ב הרה"ק מסקווירא רבי יעקב יוסף טברסקי כאדמו"ר מסטרעטין אך הוא סירב לקבל עליו את התואר. בשנת תש"מ עם פטירת דודו רבי יצחק אייזיק השני מסטרעטין החל לנהוג באדמו"רות כפי הוראת דודו וכל אדמורי ורבני המשפחה להמשיך את שושלת בית סטרעטין עד פטירתו בשנת תשס"ג, לאחר פטירתו מונו בניו לממלאי מקומו. בבית מדרשו מכהן בנו הרב משה פלאם, כמו כן בניו הרב דוב בער והרב דוד מכהנים בלייקווד (ניו ג'רזי), שם פתחו בתי מדרש סטרטין.
בברוקלין שבניו יורק קיים "קלויז" נוסף בית כנסת ובית מדרש של חסידות סטרטין, ובהנהגתה עמד האדמו"ר רבי אהרון יעקב ברנדויין (תרצ"ה - ט"ז בסיווןתשע"ד) חתנו של רבי נפתלי מעטשד (נכדו של רבי אברהם אהרן מקולבוסוף). רבי אהרן יעקב הוא בנו של רבי יחיאל מיכל מסטרטין-טורקא (בנו של רבי אהרן מפלעשטין חתנו של האדמו"ר השני רבי אברהם). התייתם בילדותו. למד בישיבת תורה ודעת ובישיבת בית מדרש עליון. הוציא לאור מספרי אדמו"רי סטרטין ואליק.
בארץ ישראל עלו במהלך המאה ה-19 לצפת אישים רבים משושלת החסידות, שכיהנו כאדמו"רים בירושלים, בני ברק ובעיקר בצפת. למשפחה חלקת קבר משפחתית ב"מערת הבאר מים חיים" בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יוסף שמואל ברנדויין-מוריה נודע כרבי מסטרטין בארץ ישראל. הרב אברהם ברנדווין בנו של הרב יהודה צבי ברנדויין היה ידוע כ'רבי מסטרטין' בעיר העתיקה בירושלים עד לפטירתו בשנת ה'תשע"ג. את מקומו ממלא בנו רבי משה חיים ברנדוויין. חתנו ותלמידו של רבי יהודה צבי הרב מרדכי שיינברגר מכהן כרב היישוב 'אור הגנוז' שליד צפת. כמו כן הוקם בשנת תשע"ו הארגון 'איגוד צאצאי הרה"ק מסטרעטין העולמי' המנציח את צדיקי השושלת, ואף מארגנת נסיעות להילולא בתאריך י"א אייר בעיירה סטרטין באוקראינה.
גזעים אחרים
בני רבי יהודה צבי
בנו השני של רבי יהודה צבי היה רבי אליעזר מאוזופולי. רק חלק קטן מחסידי אביו נסעו אליו אך משך חסידים רבים מהונגריה. נפטר בכ' באבתרכ"ה. חתניו היו: רבי יהושע העשיל מחודורוב, רבי שמעון בן רבי אברהם חיים השני מלינסק ורבי ישכר בער מסאטמר.
בנו השלישי של רבי יהודה צבי היה רבי שמואל זנוויל תלמידם של רבי אורי מסטרליסק, אביו ורבי ישראל מרוז'ין שהסמיכו לאדמו"רות. נדד מעיר לעיר וסירב להתיישב במקום קבוע. נפטר בג' באדרתרמ"ז.
אחרי רבי אליעזר מאוזיפולי כיהנו בניו רבי נחום מבורשטיין ורבי אורי מאוזיפולי שכיהן בסטניסלב. רבי נחום היה חתנו של רבי צבי הירש מפטשניזין. כיהן כאדמו"ר בבורשטיין ובשנת תרע"ד עבר לסטניסלב. חיבר את הספרים:"אמרי טוב" על התורה, "אמרי רצון" על מסורת בראשית, "אמרי ברכה" על אגדות חז"ל ואמרי חיים על תרי"ג מצוות. לאחר פטירת אביו, תבע רבי נחום את ירושת בית הכנסת בסטרטין שהוחזקה בידי חתן דודו, רבי אורי לנגר, בטענה שחתן אינו יורש. רבי חיים מצאנז פסק[8] שהירושות מתחלקות בין שלושת בני רבי יהודה צבי ככל ירושה (מלבד דברים המסופקים), אך לגבי האדמו"רות סירב לפסוק באומרו שאינה שררה העוברת בירושה אלא לפי קדושת הרבי.
בני רבי נחום:
רבי אליעזר (השני) מאוזופולי-סטניסלב ("הצדיק מבורשטיין"), חתנו של רבי שמואל רובין מסערט. נולד בשנת תרכ"ט. החל לכהן בשנת תרע"ח בסטניסלב. נפטר במחנה ריכוז בשבט תש"ג.
רבי משה מבורשטין חתנו של רבי שלמה מסאסוב. בזמנו גדלה חסידות בורשטין. נחנק למוות בשנת תש"ב והובא לקבורה בסטניסלב.
בנו של רבי אורי, רבי אלעזר מאוזיפולי, כיהן בסטניסלב שם נרצח בשנת תש"ב.
רבי פנחס מבערז'אן חתן רבי אברהם
רבי פנחס היה בנו של רבי יעקב יוסף משנה, בן רבי יחיאל מיכל מוישנוביץ בנו של רבי מרדכי מקרעמניץ בנו של רבי יחיאל מיכל מזלטשוב, כמו כן היה נכדם של הצדיקים רבי יעקב יוסף מאוסטראה רבי פנחס מקוריץ ורבי דוד לייקעס .
הוא נשא את הרבנית בלומה, כשנפטר חותנו הוחלט שהאדמורו"ת תעבור בגורל למי שיזכה במקל ובבגדים של הרבי, והוא עלה בגורל, אך סירב לשמש באדמורו"ת ומסר אותה תיכף ומיד לגיסו רבי אורי מרוהאטין.
הוא היה דבוק באדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ובבנו רבי יצחק מבויאן.
הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרס"ז ונפטר בכז' כסליו תרע"ז.
הותיר אחריו בן יחיד ו3 בנות:
רבי ישראל הי"ד שימש כאדמו"ר בבערזאן, נספה בשואה ביום כיפור תש"ב.
מזיווג זה נולד לו בנו, רבי יעקב מרדכי בראנדוויין, נולד בבערז'אן, ועלה לארץ ישראל ביחד עם זקינו רבי פנחס מבערז'אן, נשא את הרבנית בריינא פריידא, בתו של הרב החסיד רבי ברוך בנימין זאב ויינשטוק מירושלים (נכדו של הדיין רבי ברוך ויינשטוק).
היה תלמידו הקרוב של רבי יהודה לייב אשלג בעל 'הסולם', נפטר ד' כסליו תשט"ו. מקום מנוחתו בסמיכות לאוהל של רבו בעל 'הסולם'.
בני
רבי פנחס, חסידי סטרעטין בירושלים פנו אליו כמה פעמים על מנת שישמש באדמורו"ת אך הוא סירב.
רבי חיים יוסף, מחשובי חסידי באיאן חתן הרב ר' משה יעקב אייזנברג נקבר בסמוך לאביו ר' יעקב מרדכי, נפטר י"א בניסן תשנ"ד מקום מנוחתו בסמוך לאביו ר' יעקב מרדכי,
רבי יהודה צבי, חתנו הוא האדמו"ר הנוכחי מסטרעטין רבי משה חיים ברנדויין שליט"א.
רבי אברהם, שימש כגבאי צדקה מפורסם בירושלים, וכחבר הנהלת כולל גאליציה.
הרבנית אסתר יענטא, אשת הרב אברהם יהושע פדר מירושלים, מפארי וחשובי חסידי בעלזא, ומראשי ישיבת בעלזא בטלז סטון.
בזיווג שני נשא את הרבנית נעכא דבורה בתו של רבי אלימלך רובין מיאריטשוב, נכדתם של הרב מאפטא השר שלום מבעלזא ורבי נפתלי מראפשיץ, נספתה בשואה.
וממנה נולדו לו:
רבי יהודה צבי מגורליץ, חתן רבי אפרים טמפלר מדמביץ, נכדו של רבי פנחס מבריגל. נספה בשואה עם כל בני משפחתו.
רבי יצחק. נספה בשואה.
מרים. נספתה בשואה.
הרבנית בת שבע, אשת הגאון רבי אברהם צבי שור ראב"ד ירושלים, בנו של הגאון רבי שמואל יצחק שור ממונסטריץ', בעל 'מנחת שי'.
הרבנית טויבא רחל, אשת אחיינו האדמו"ר רבי אברהם מקנייהניטש.
רבי אהרן מפעלשטין חתן רבי אברהם
רבי אהרן היה בנו של רבי צבי אריה מפעלשטיין בן רבי יוסף דוד מאליק וחתן רבי יצחק מגראנוב. גדל אצל רבי ישראל מרוז'ין. לאחר פטירת חותנו שינה את שם משפחתו מלנדא לברנדוויין. עלה לישראל והתגורר בצפת. נפטר בכסלו תרס"ז ונטמן במערת הבאר מים חיים. חתנו היה רבי פינחס דוד הורוביץ מבוסטון.
רבי נחום דוד משה, האדמו"ר מטורקא בישראל. נפטר בח' בכסלותשמ"ח ונטמן בנחלת אדמו"רי בוסטון, בחלקת גליציא בהר הזיתים בירושלים.
רבי אהרן, אדמו"ר מטורקא בני ברק. חתן רבי ברוך פנחס גולדברג-ידלר, מחבר הספר "פני ברוך" על הלכות אבילות, ונכדו של הרב יצחק זאב ידלר, נפטר בח' כסלו תשפ"ד ונטמן בבית החיים ויז'ניץ בבני ברק.
רבי יהושע חיים, נפטר בי"ב באלול תשע"ג ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
רבי אהרן יעקב מטורקא סטרטין בורו פארק.
חתניו: רבי שלום פלאם מסטרטין (נכד רבי משה מסטרטין), רבי דוד מסקווירא בורו פארק, רבי אהרן צבי לנדא מוורצקי.
רבי יוסף דוד בעל ה"כתר מלכות" חתנו של רבי מנדל מגלגוב. חותנו של הרב פנחס בן רבי דוד בידרמן מלעלוב.
ספרים על אדמורי סטרטין וחסידיה
דגל מחנה יהודה, ובו שלושה ספרים - סדר הדורות, תולדות רבי יהודה צבי הראשון, וספר סגולות ורפואות לקט מן הסיפורים ניתן לראות באתר דעת.
קן ציפור על תהלים, על פי דרך הקבלה, ובסופו מודפס תולדות אדמור"י החסידות.
על רבני סטרטין - שלמה זלמינא וינברג (אח הרבי מטולנא) ה'תשס"ו
יחד כולם קדושה - ר' שלמה קרליבך סיפורים הוצאת קול מבשר ה'תשס"ג
המדריך לעסקים של רב האומן החסידי, משה קרנץ, (אנגלית, באתר אמזון) הו"ל דבורה (אוגוסט 2004)
בספר "לגעת בשמים לגעת בארץ" מסופר על חסיד סטרטין שהתעשר, אך חש שלא בנוח בסביבתם של שאר החסידים שהיו עניים מרודים. משום כך החל לחלק את עשרו בין החסידים, ולהיפטר מכספו. שמע על כך רבי יהודה צבי, קרא אותו אליו ונזף בו: אם הקב"ה החליט לנסותך ולבדוק אם אתה יכול להישאר בן אדם גם בהיותך עשיר, מי אתה שתוותר על ניסיון זה?[12]
עיירות שהונהגו בידי חצר חסידות סטרטין
בסביבתה של סטרטין רבות היו העיירות שבהן יהודי העיירה דבקו בחצר זו. על כך העיד מספר פעמים הסופר ש"י עגנון, שבעצמו התפלל בירושלים בבית הכנסת של חסידים אלו וכתב עליהם בחלק מספריו[13].
בין העיירות שהושפעו מהחסידות או הונהגו בידי חצר זו, העיירות: יזופול (יידיש: איזיפאהל)[14], נרייבה[15], סטרליסק, רוהטין. בעיירות רבות היה בית מדרש פעיל וגדול של חסידי סטרטין ובהן העיירות: לבוב, בודאניב, בוטשטש, נדבורנה[16][17]
^בן רבי יעקב יוסף נכדו של רבי מרדכי מקרמניץ, ראו כאן. בנו של רבי פנחס היה היה רבי ישראל מברז'אן שעזב את האדמו"רות ועלה לארץ ישראל. בנו של רבי ישראל היה רבי יעקב מרדכי חותנו של רבי זושא מצ'רנוביל וחתניו היו בן אחיינו, רבי אברהם מקנייהניטש והרב אברהם צבי שור, ראב"דבד"צ כוללות החסידים בירושלים.
^בניו וחתניו של רבי שלום פלאם עוסקים בהוצאת ספריו ודברי תורתו ב"שולחן הטהור" שערך בלילות שבת. כולם עוסקים בפירוש והרחבה לספר דברת שלמה. בה'תש"ע (2009) יצא ספרו "דובר שלום" על ספר במדבר בהוצאה עצמית.
