רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו[1] – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד; 1726 – 1781 או 1784), מכונה "המגיד מזלוטשוב". מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.
קורות חייו
נולד בברודי שבגליציה (כיום באוקראינה) בשנת ה'תפ"ו (1726). אביו, רבי יצחק מדרוהוביטש, התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, יחיאל מיכל, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. מצד אביו היה מיוחס למשפחת רבנים וצדיקים גדולה. סבו היה רבי יוסף ספראווידליוור רב בפיסטין ואבי סבו היה רבי משה מסווירז'. אח של רבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעז'בוז'. מצד אמו הרבנית פייגא היה מצאצאי רבי מאיר פופרש מגדולי מפיצי קבלת האר"י ורבי חיים ויטאל.
נישא לשרה (יענטא) רעכיל. לאחר פטירת הבעל שם טוב התחיל להנהיג עדה בישראל, וגם היה כמה פעמים אצל המגיד ממזריטש. הצטיין בהנהגה בקדושה עליונה ובפרישות יתרה, במיוחד במידת היסוד (שמירת הברית). חונן בכישרון דרשני. הוא נעשה מגיד מישרים בקהילות ברודי, קאלק, זלוטשוב ויאמפול. מהמקומות הנ"ל שמו יצא לתהילה כמוכיח ומגיד בעיקר בזכות דרכו המיוחדת שהייתה לא רגילה בימים ההם, הוא היה אומר על ידי רוח הקודש עוונת וחטאים שעשו חלק או כל הציבור שישבו לפניו מהם חטאים שנעשו בסתר או במחשבה וכך גרם לציבור לחזור בתשובה[2]. נהג להתפלל מאוחר וטען כי בדומה לשבט דן שצועד בסופו של מחנה ישראל ואוסף את האבדות, הוא אוסף את כל התפילות שהיו ללא כוונה ומעלה אותן למקורן. דרך זו גרמה להתנגדות כלפיו, במיוחד התנגד לדרכו הנודע ביהודה שבזמן ישיבתו ביאמפולי רדף את המגיד מזלוטשוב על איחורו בתפילה, למרות זאת לא שמר המגיד טינא אליו[3]. באחרית ימיו זכה רבי מיכל לעושר ואמר כי העשירות מרחיבה דעתו של אדם לעבודת ה'. שימש כמגיד בבראד ביאמפולי ובזלוטשוב בהם התפרסמה עד פטירתו בכ"ה באלול וקבורתו ביאמפול.
המגיד מזלוטשוב לא חיבר ספרים, אולם בניו ותלמידיו מרבים לצטט את דבריו בספריהם. לאחר שנים הוציא הרב נתן נטע דונר ספר ליקוט מתורתו, בשם "מים רבים" (שם הספר נובע מראשי התיבות של שמו).
תלמידיו הבולטים היו רבי ישכר בער מזלוטשוב, רבי חיים טירר, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, רבי משולם פייבוש הלר, רבי דוד שלמה אייבשיץ, ורבי מרדכי מנישכיז.
ניגוניו
רבי מיכל הלחין מספר ניגונים. ניגונו המפורסם נקרא "התעוררות רחמים רבים". החסידים מספרים שבשעת פטירתו ביקש הבעש"ט מתלמידיו לשיר ניגון זה, ובסופו הבטיח לכל אדם שישיר את הניגון הזה ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, שהוא יצטרף לשירה בנשמתו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא. מוטיבים מניגון זה נכללו בתוך הפואמה של ארנסט בלוך בפרק השני "ניגון".
בשנת ה'תשע"ד (2013) יצא דיסק בשם "רחמים רבים" ובו עשרה ניגונים המיוחסים לפי מסורות שונות, לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
יחוסו
אביו היה רבי יצחק מדרוהוביץ', תלמידו של הבעל שם טוב. אביו של רבי יצחק היה רבי יוסף מפיסטין שכונה "רבי יוסף איש אמת". אמו של רבי יצחק הייתה יענטה שכונתה "יענטה הנביאה". אביו של רבי יוסף היה רבי משה מסווירז'.
על פי מסורת משפחתית, רבי יחיאל מיכל היה נצר למשפחה מיוחסת מגליציה, שחיה ופעלה בעיירה ברודי ובסביבותיה. במסורות המשפחה, מיוחסת ראשית השושלת לרבי יצחק חיות הנזכר, שמשפחתו מתייחסת אל רש"י ואל דוד המלך[4]. בשם רבי יוסף מימפלא, בכור בניו של רבי יחיאל מיכל, מובא, ששבעים ושניים דורות לא פסקה רוח הקודש מבית אבותיהם. קשה להבחין במסורות אלה בין עובדות היסטוריות לבין סיפורי שבחים.
מוצאו של רבי יחיאל מיכל זכה לציון כבר בחייו בקרב תלמידיו, שביקשו לשבחו הן בגין צדקתו שלו והן בשל צדקת אבותיו. הערכה זו באה לביטוי בכינוי "בן של קדושים צדיק בן צדיק" שמכנה אותו תלמידו, רבי משולם פייבוש הלר.
בניו
היו לו בת אחת וחמישה בנים, עליהם נהגו לומר: "חמישה ארזים, נטיעות טובות אשר נטע והאירו בכל העולם, שעליהם נאמר כי הם נגד חמישה חומשי תורה"[5].
- רבי יוסף מיאמפולה. אבי שושלת יאמפולה
- רבי יצחק מראדוויל, בעל הספר "אור-יצחק"[6] אבי חסידות ראדוויל.
- רבי בנימין זאב וולף מזבאריז'
- רבי משה גולדמן, מייסד חסידות זוועהיל
- רבי מרדכי מקרמניץ
- מרים, אשת ר' דוד הלוי מסטעפין. (בזיווגו השני)
לקריאה נוספת
- משנת המגיד הקדוש מזלאטשוב ובניו הקדושים: על סדר פרשיות השבוע לחודשי הקיץ, ענייני שבת קודש, פרקי אבות / מכבוד רבי יחיאל מיכל, המגיד מזלאטשוב, ובניו הקדושים; לוקט סודר ונערך על ידי אליעזר עמנואל הלוי הורוויץ. ירושלים: מכון זכור לאברהם, תשע"ז 2017.
קישורים חיצוניים
- מור אלטשולר, הסוד המשיחי של החסידות, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, דביר
- יחיאל מיכל מזלוטשוב, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מהבעש"ט עם הרב הצדיק מו"ה מיכל מזלאטשוב באתר "דעת"
- מור אלטשולר על מחלוקת השחיטה
- המגיד מזלוטשוב - ר' יחיאל מיכלבאתר "MyTzadik"
- לשמיעת הניגון התעוררות רחמים רבים
- דוד הלחמי, רבי יחיאל מיכל מאי, המגיד מזלוצ'וב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קס"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יחיאל מיכל בן יצחק (1726-1786), המגיד, מזלוצ'וב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ לפי מסורת אחרת נולד בשנת ה'תצ"א (יצחק אלפסי, החסידות, מהדורה שניה, הוצאת ספרית מעריב, 1977, עמ' 243).
- ^ ספר קבוצת יעקב דף נ"ז עמוד א' וב'.
- ^ כנסת ישראל שחיבר ראובן ז"ק עמוד דף י"א עמוד 21.
- ^ ראו כאן.
- ^ ישראל זאב סלאנים, מאמר מרדכי, ירושלים תשס"ה, חלק ב' עמוד קה
- ^ הספר יצא לאור לראשונה רק בתשכ"א. ד"ר רון וקס, רצון, הכרח ובחירה חופשית בהגותו של ר´ יצחק מראדויל.
חצרות חסידיות
|
שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
|
חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
חסידויות ארץ ישראל
|
רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
|
חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|