חסידות רדושיץ (ביידיש: ראַדאָשיץ) היא חסידות פולנית. אבי החסידות היה רבי ישכר דב מראדושיץ.

דור ראשון

רבי ישכר בער בארון נולד לרבי יצחק בשנת תקכ"ה. היה תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, הרב מאפטא והיהודי הקדוש מפשיסחא. היה מלמד תינוקות בצעירותו ולאחר שעשה מופתים התגלה והחלו לנהור אליו חסידים. היה מכונה ה'בעל שם טוב השני' על שם מופתיו הגלויים והמסעירים. נפטר בי"ח בסיוון תר"ג.

דור שני

רבי ישראל יצחק מילא את מקום אביו רבי ישכר בער. נולד בשנת ה'תק"ע. היה חתנו של רבי יהודה לייב בן רבי ראובן מדזרנובצה^[1] ובזיווג שני חתנו של רבי ישעיהו הכהן זינגר^[2]. היה תלמידם של אביו, רבי יחזקאל מקוזמיר, השרף ממוגלינצא, רבי ישראל מרוז'ין ורבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב. גם הוא היה בעל מופת כאביו. נפטר בוורשה בכ' בכסלו תרי"ח. בניו האחרים של רבי ישכר בער (דוב) היו בנו בכורו רבי מאיר משידלובצא וחתניו רבי יצחק פינקלר ורבי חיים יוסף.

דור שלישי

בדור זה כיהנו ארבעה אדמו"רים, בנו של רבי ישראל יצחק ושלושה מאחייניו, בני גיסו רבי יצחק פינקלר שהחלו לכהן אחר פטירת אביהם.

• רבי יעקב דוד בנו של רבי ישראל יצחק, החל לשמש כאדמו"ר אחר פטירת אביו. היה חתנו של רבי בריש וינברג, חתנו של רבי ישעיהו מפשדבורז' ובזיווג שני חתן דודו, רבי יצחק פינקלר.
• בנו של רבי יצחק פינקלר, רבי הלל, מילא מקום דודו רבי ישראל יצחק והיה תלמידם של סבו (ה"סבא קדישא"), דודו, רבי שלמה מראדומסק, רבי משה מללוב ושל השרף ממוגלינצא. נהג לדבר רק בלשון הקודש וחי בפרישות. נפטר בכ"ו בטבת תרס"א.
• רבי חיים מאיר מפינטשוב בנו של רבי יצחק פינקלר היה גם הוא תלמידם של דודו רבי ישראל יצחק ושל רבי שלמה מראדומסק. כיהן כאדמו"ר בפינטשוב. בשנת תרע"ה עבר לקילץ שם נפטר בכ"ט באדר תרע"ז^[3].
• רבי ישכר דב בנו של רבי יצחק פינקלר היה תלמידו של רבי חיים מצאנז וכיהן כאדמו"ר בלודז'.

בניו האחרים של רבי ישראל יצחק היו רבי אליעזר ירוחם חתנו של רבי חיים מצאנז^[4], רבי ירחמיאל מדזרנוב חתנו של רבי נפתלי רובין ממאלינץ, רבי אפרים חתן רבי אריה לייבוש ליפשיץ, רבי פנחס מטומשוב, וחתנו רבי טוביה ליפשיץ מוישניצא-בריגל. מזיווג שני היו ילדיו בנו רבי בעריש שמואל חתן הרב עובדיה משה מראדום וחתניו רבי פנחס לרר מחלם ורבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.

דור רביעי

כיהנו בו שישה אדמו"רים, המפורסמים ביניהם היו בניו של רבי הלל, רבי אליעזר דוד ורבי מאיר מנחם פינקלר מפיוטרקוב.

• רבי אליעזר דוד - ממלא מקומו של אביו רבי הלל. חתנו של רבי אברהם יצחק ויסבלום מסטשוב (בנו של רבי נפתלי מליז'ענסק). חסידיו נאמדו באלפים. היה מחמיר גדול בהלכה והיה מתייגע בעבודת ה' ובצרכי ציבור. נפטר בלודז' בכ"ב באדר תרפ"ז, בהלווייתו השתתפו כ-29,000 איש^[5]
• רבי מאיר מנחם - כיהן כאדמו"ר בפיוטקרוב. היה חתנו של רבי שמואל אליהו מזווהלין (בנו של רבי יחזקאל מקוזמיר ואבי שושלת מודז'יץ). כדרך צדיקי השושלת היה מרבה בסיגופים ובטבילות. נפטר בה' בסיוון תרע"ב. חתניו היו רבי יעקב הורוביץ מפיוטרקוב ורבי ראובן ישכר ירחמיאל רבינוביץ מסוכדניוב ורב בקמינסק.
• רבי מנדל - נכדו של רבי ישראל יצחק (בן בנו רבי אליעזר ירוחם) וחתנו של רבי אברהם יהושע העשיל רובין מיאסלו (מגזע רופשיץ) כיהן כאדמו"ר ביאסלו.
• רבי אשר אנשיל גוטשאל - חתנו של רבי הלל כיהן כאדמו"ר בלודז'. חתניו היו רבי יוסף יהודה צרניכא ורבה של סטרצוב (Straszow).
• רבי אליעזר - בנו של רבי חיים מאיר מפינטשוב וחתנו של רבי מאיר השני מאפטא כיהן כאדמו"ר בקילץ ובסוסנוביץ. נפטר בז' בשבט תרצ"ו. חתניו היו רבי יעקב יצחק אלחנן מצ'נסטוחובה (קרוב משפחתו, צאצא של רבי מאיר מאפטא) ורבי שמואל פנחס מבלנדוב-לודז'.
• רבי יצחק - בנו של רבי ישכר דב כיהן כאדמו"ר בלודז' ובשדליץ.

בנים של רבי הלל שלא כיהנו כאדמו"רים היו רבי אברהם, חתן הרבי מקאויל, ורבי חיים, חתן האדמו"ר ממודז'יץ. חתנו של רבי הלל היה (בזיווג ראשון) רבי אלימלך יעקב יצחק מסוכידניוב (בזיווג שני נישא לאחייניתו של רבי אליעזר דוד).

דור חמישי

כיהנו בו שמונה אדמו"רים, המפורסמים ביניהם היו בני רבי אליעזר דוד ורבי מאיר מנחם.

• רבי חיים אשר - בנו של רבי אליעזר דוד וחתן דודו רבי מאיר מנחם כיהן כאדמו"ר בקילץ. היה מופלג בקדושה ופרישות, ולא לן על מיטתו מימיו. בנוסף לתורתו היה גם בעל מנגן. נפטר בכ"ד באדר תש"א.
• רבי ישראל יוסף - בנו של רבי אליעזר דוד וחתנו של הרב יעקב יוסף טנינברציל מלובלין כיהן כאדמו"ר וכרב ברדושיץ'. נפטר בכ"ב בתמוז תרצ"ז, את מקומו מילא בנו רבי קלמיש שנרצח עם כל קהילתו על ידי הנאצים.
• רבי יצחק שמואל אליהו - בנו של רבי מאיר מנחם מפיוטרקוב, מילא את מקום אביו והיה הרבי מראדושיץ–פיוטרקוב. היה חתנו של רבי מנחם דוד מקוזמיר, בן דודה של אמו. התנהג באומץ לב תחת שלטון הנאצים ובמחנות הריכוז ואף שם שמר על כשרות ומצוות נוספות. נפטר מחולשה מכך שנמנע לאכול טרף במחנה שליבן.
• רבי יוסף ברוך - בנו של רבי אשר אנשיל כיהן כאדמו"ר בלודז'.
• רבי בנימין בנו של רבי אשר אנשיל וחתנו של רבי אלתר מאיר דוד מוולברום. כיהן כאדמו"ר ברדושיץ'.
• רבי פנחס ישכר - בנו של רבי אליעזר מקילץ כיהן כאדמו"ר בסוסנוביץ. היה חתנו של רבי שלמה יחיאל בידרמן משילץ. היה עסקן ציבורי ואדמו"ר לחסידים רבים. נרצח בשואה בדרכו לקרקוב. היה חותנם של רבי שמואל אהרן שצדרוביצקי מביאליסטוק-תל אביב ושל רבי שמחה בונים קאליש מפאלינצא.
• רבי יצחק - בן רבי אליעזר מקילץ, כיהן כאדמו"ר אחר פטירת אביו. היה רווק. נרצח אף הוא בשואה.
• רבי נתן יעקב פערל - נכדו של רבי ישראל יצחק כיהן אף הוא כאדמו"ר ברדושיץ ובקינצק. נפטר בשנת תש"א.

רובה של החסידות נכחדה בשואה. בשנות ה-80 החל רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק (כ"ט בשבט תשי"ד, 1954 - י' באדר א' תשע"ו, 2016), בנו של רבי חיים אליעזר (חתנו של רבי משה מרדכי בידרמן) וחתנו של רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, לכהן כאדמו"ר מראדושיץ. סדר ייחוסו לרבי ישכר בער ידוע^[6]. רבי דוד צבי שלמה פתח מוסדות בתל אביב ואחר כך בבני ברק ובית שמש^[7]. בנו רבי אהרן יוסף, ממלא את מקומו באדמו"רות, חתנו הוא רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים האדמו"ר מחסידות מיאלען.

בארצות הברית מכהן באדמו"רות רבי יחזקאל יהודה גליקמן ^{[דרוש מקור]} צאצא של רבי ישכר בער. לרבי יחזקאל יהודה יש ישיבה בשם "תורת אמת ד'ראדושיץ".^{[דרוש מקור]}

• יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב : הוצאת מעריב, 1977, עמ' 155.