כיום החסידות מחולקת לשתי חצרות. החצר המרכזית, שמונה כ-260 משפחות,[1] נמצאת בבני ברק בראשות רבי דוד ברנדר. החצר השנייה נמצאת בירושלים, בראשות רבי יעקב דן שטרן.
ייסוד והיסטוריית החסידות
לאחר פטירתו של הישמח ישראל מאלכסנדר, בכ"ט בטבתה'תר"ע, ללא בנים, הושיבו רוב החסידים את אחיו, רבי שמואל צבי דנציגר בכס האדמו"רות. חלק אחר פנה לרבי אהרן צבי לנדא מביאלה, בנו של רבי דוב בעריש מביאלה, ומינוהו לאדמו"ר בעיירה סטריקוב. כמו חסידות אלכסנדר, ממשיכה גם חסידות סטריקוב את דרכה של חסידות וורקא.
בעת בקשת חלק מחסידיו של הישמח ישראל, שלאחר פטירתו רצו למנות את רבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דוב בעריש מביאלה, הביעה אמו התנגדות עזה לכך שבנה יקבל את האדמו"רות בהפטירה שזו סכנה עבורו, אך בשל לחץ החסידים שגברו הוא קיבל את ההנהגה. לצערם של החסידים אכן צדקה אמו, וכארבעה חודשים לאחר התמנותו נפטר ביום טוב שני של שבועותתר"ע. את מקומו מילא אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב, הנודע בכינוי "האדמו"ר הזקן מסטריקוב". רבי אלימלך מנחם מנדל כיהן בהתחלה בזדונסקה וולה, לתקופה קצרה בסטריקוב ובסוף ימיו בזגערז'.
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת תרצ"ו, ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו בשואה.
רבי דוד ברנדר, האדמו"ר מסטריקוב בני ברקרבי יעקב דן שטרן, האדמו"ר מסטריקוב י-ם
בהנהגתו הוקמו מספר בתי כנסיות לחסידות, בתל אביב ובבני ברק. מוסדות אלו הצטרפו לבית המדרש הוותיק של החסידות בירושלים, שייסד האדמו"ר הזקן מסטריקוב בעת ביקורו בארץ ישראל. בשנת תשמ"ו עבר רבי אברהם אביגדור נחום מתל אביב שם דר עשרות שנים לבני ברק, וקבע את מקום תפילתו בבית המדרש של החסידות ברחוב אלשיך. בשנת תשנ"ב נבנה בית כנסת חדש בירושלים בשכונת נווה צבי, ובחנוכת הבית הכתיר רבי אברהם אביגדור נחום את נכדו הבכור רבי יעקב דן שטרן לרב בית הכנסת.
בשנת תש"ן, הקים רבי אברהם אביגדור נחום ישיבה בבני ברק בשם "קול יעקב סטריקוב", על שמו של אביו. חתניו, הרבנים משה שמואל שטרן, בנו של גאב"ד ביליץ, ישעיהו פרנקל-תאומים ודוד ברנדר בנו של רבי שלום ברנדר, כיהנו כראשי הישיבה עד לסגירתה בתשע"ג.
האדמו"ר רבי אברהם אביגדור נחום נפטר בט"ז באלולתשס"א, בלא בנים וללא שהותיר צוואה מפורשת בדבר ממלא מקומו.
החסידות במאה ה-21
בתוך השנה לפטירת הרב אברהם אביגדור נחום הוכתר לאדמו"ר נכדו הרב יעקב דן שטרן (בן חתנו הרב משה שמואל שטרן וחתן רבי מנחם נחום בן רבי יוחנן מרחמסטריווקא), שכיהן עד אז כרב בית הכנסת סטריקוב בירושלים. הרב יעקב דן שטרן משמש כר"מ בישיבת מאור עיניים הקטנה, ובראשותו שני בתי מדרש וכוללי אברכים בירושלים ובבני ברק.
תקופה לאחר מכן הוכתר גם חתנו הצעיר, רבי דוד ברנדר. החסידות בראשותו מפעילה בתי מדרש בבני ברק, ירושלים ביתר עלית ובית שמש וסמינר חסידי בירושלים בהנהלת אשתו.
תחת הנהגתו של רבי אברהם, שהיה תלמידו של הרב מבריסק, נטתה החסידות לסגנון ליטאי. השתתף באירועי חב"ד וגם בחגיגת יום הולדת לרבי מליובאוויטש בכפר חב"ד[2] רבים מחסידיו למדו בישיבות ליטאיות (בפרט בישיבת פוניבז' וישיבת בריסק) והושפעו מדרך הלימוד בהן. החברותא המפורסמת במשך עשרות שנים של האדמו"ר מסטריקוב היה הרב זעליג פלדמן ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. רבי אברהם סלד מגינוני אדמו"רות. בשנת תשמ"ט, כאשר נחלקו החסידים והליטאים לשתי מפלגות, אגודת ישראל ודגל התורה, סירב רבי אברהם להביע דעה. חלק מחסידיו היו חברים במפלגת דגל התורה. כשאר חצרות חסידויות פולין, החסידות הייתה פתוחה יותר מחצרות הונגריה-גליציה, כמו בסגנון הלבוש של הנשים ודיבור בעברית. החצר בהנהגתו של רבי דוד ברנדר אימצה סגנון דומה יותר לחסידויות גליציה, בעקבות מוצאו ממשפחה של חסידי בעלז.
