חסידות לינסק הייתה חסידות גליציאנית ענף מחסידות רופשיץ. אבי החסידות היה רבי אברהם חיים הורוביץ, בנו הגדול של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ.
תולדות החסידות
הדור הראשון
רבי אברהם חיים נולד בשנת תקמ"ב. כיהן משנת תקע"ח ברבנות לינסק, מקום רבנותו של סבו, רבי מנחם מנדל מלינסק. אביו רבי נפתלי צבי שימש גם הוא במשך תקופה ברבנות לינסק. היה חתנו של דודו רבי שמואל שמעלקע הורביץ רבן של רומן ובאר שבבוקובינה וחתנו של רבי חיים טירר ה"באר מים חיים". לאחר פטירת אביו החל להתנהג באדמו"רות אך נפטר זמן קצר לאחר מכן בכ"ה באב תקצ"א. בנו היחיד רבי מנחם מנדל מילא את מקומו. חתניו היו רבי משולם זלמן ליפשיץ מבריגל בנו של רבי אריה לייביש מחסידות וישניצא, רבי אביגדור הלברשטאם מדוקלא (אחיו של ה"דברי חיים"), אחיינו רבי ישראל מבארנוב, רבי צבי הירש מפטשינזשין, רבי משה חיים אפרים מבליגראד (נכד ה"דגל מחנה אפרים") והרב מנחם מנדל וינפלד מגורליץ.
הדור השני
רבי מנחם מנדל נולד בשנת תקס"ה. בילדותו היה אצל החוזה מלובלין. היה חתנו של הרב מנחם נחום ענגלרד מפשוב. לאחר פטירת אביו הגיע רבי צבי הירש מרימנוב ללינסק להכתירו כממלא מקום אביו ברבנות ושימשו כדי להראות שהוא רב. נפטר בכ"ב בטבת תרכ"ב (לפי גרסאות אחרות תרכ"ח).
בנו השני רבי אברהם חיים מילא את מקומו. ילדיו האחרים היו רבי נפתלי צבי שנפטר בחייו, רבי ישראל רב בוויסליץ (חותנו של רבי שם קלינברג מקראקא), רבי יעקב, חתנו הרב אברהם ישכר בר אביגדור וחתנו הרב אהרן זליג הורוביץ-ליברמן.
הדור השלישי
רבי אברהם חיים השני נולד בשנת ה'תק"ץ. היה חתנו של הרב ישכר דוב בריש בעער, רב באיסטריק ובליטוביסק. היה תלמידם של רבי חיים מצאנז ושל רבי שלום רוקח מבעלז. נפטר בכ"ג בחשוון תרס"ה. בנו השני רבי מאיר מילא את מקומו. ילדיו האחרים היו רבי שמעון חתן רבי אליעזר מאוזיפולי, רבי יעקב שכיהן בדיינות בלינסק, רבי אליעזר, חתנו רבי אברהם שלום מסטרופקוב, חתנו רבי פנחס חיים מראזלא ורבי ברוך בן רבי משה מקשאנוב.
הדור הרביעי
רבי מאיר נולד בערך בשנת תרי"ז. בתו הרבנית הענטשא נישא להרב רבי נפתלי צבי פרנס. חמיו נפטר בצעירותו וחמותו רבקה (בתו של רבי אלימלך טורם, נכד רבי מנדל מרימנוב) נישאה בשנית לרבי חיים מצאנז. עקב זאת רבי מאיר התגורר לאחר חתונתו בצאנז שם כיהן כדיין בבית דינו של חותנו החורג רבי חיים מצאנז. לאחר פטירת רבי חיים חזר ללינסק. היה נוסע לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בנו של רבי חיים שחיבבו מאוד. בשנת תרנ"ז כשאביו חלה, מינהו לכהן כ"רב הצעיר" בלינסק. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו. נפטר בד' בניסן תרפ"ד. בנו רבי מנחם מנדל מילא את מקומו. ילדיו האחרים היו רבי יעקב חתן הרב אלימלך רובין מיאברוב שכיהן כראב"ד בלינסק, חתנו רבי אביגדור מבארנוב, חתנו רבי צבי הירש הלברשטאם מסאטמר בנו של רבי אריה לייביש מטרנוב, רבי יחזקאל שרגא תאומים דיין בוויליטשקב, רבי אלימלך מדעש ואחיינו הרב נפתלי צבי פרנס מלונדון.
הדור החמישי
רבי מנחם מנדל השלישי נולד בשנת תרמ"ד. נישא לבתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם אדמו"ר מסטרופקוב (אשתו לא הייתה בת דודתו אלא מאשתו השנייה של רבי אברהם שלום בתו של הרב שמואל ויצמן רבה של קרעשוב). לאחר חתונתו גר בסטרופקוב אצל חמיו. לאחר פטירת אביו חזר ללינסק למלא את מקומו והיה לרב ואדמו"ר האחרון בלינסק לאחר כ-200 שנה שרבנות לינסק עברה במשפחתם. נרצח בזאסלאב בשנת תש"ג יחד עם ארבעת בניו, ארבע בנותיו ושני חתניו (הרב בן ציון הלברשטאם בנו של רבי אביגדור צבי מברדיוב והרב חיים אליעזר הלפרין).
אחיו רבי יעקב היה ראש בית דין בלינסק, חתן הגה"ק רבי אלימלך יאברוב'ר.
צאצאי השושלת לאחר השואה
חתנו של רבי שמעון בנו של רבי אברהם חיים השני, הרב זונדל ישכר דוב רוקח (נינו של רבי אלעזר מבעלז) כיהן כאדמו"ר בלינסק. בשנת תרצ"ח היגר לארצות הברית ובסוף ימיו עלה לישראל. נפטר בשנת תשכ"ה. חתנו היה רבי מנחם שלמה מקאליב. נכדיו של רבי מנחם שלמה, בני חתנו רבי ישראל מסטניסלב מכהנים באדמו"רות לינסק בבני ברק. כמו כן בנו של האדמו"ר מנדבורנא חדרה (גיסו של רבי ישראל), רבי דב מכהן באדמו"רות לינסק בוויליאמסבורג. כמו כן מכהן בברוקלין רבי אברהם חיים רוקח, נכדו של רבי זונדל ישכר דב.
נכדו של רבי מנדל מלינסק, רבי נפתלי צבי (בן רבי ישראל מויסליץ ונינו של רבי יוסף ברוך מניישטאט) כיהן כאדמו"ר בקראקא ואחר כך בטורונטו. נולד בשנת תרכ"ה. בשנת תר"פ היגר לאמריקה והתיישב בטורונטו. נפטר בכ"ז בסיוון תרפ"ח. חתנו היה רבי שמואל אברהם ממז'יבוז'-בראנזוויל.
רבי אלימלך (ל' באב תרע"א - ח' ניסן תשנ"ה), בנו של רבי יעקב ראב"ד לינסק בנו של רבי מאיר מלינסק, כיהן כאדמו"ר מיארטשוב (יארטשאוו) בארצות הברית. בנו רבי יעקב שרגא פייבוש מכהן כראש ישיבת בית מאיר ורב בית הכנסת טעלז (כעת 'קהל זרע קודש') בבורו פארק והוא גם חבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית. בנו הרב יהושע פרץ משמש כר"מ בישיבת אביו בית מאיר וכראש חבורת נחלת יעקב בבורו פארק.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
חצרות חסידיות
|
שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
|
חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
חסידויות ארץ ישראל
|
רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
|
חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|