לאחר שנים ספורות בטארנא, חזר לירוסלב והעביר בה שיעורים בתלמוד לבחורים צעירים ממנו, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בקיץ 1940 גורש יחד עם מאות אלפי יהודים אחרים באזורי הספר, לסיביר. הוא נקלע למחוז בודייבה באירקוטסק ועבד בגולאג עד תום המלחמה.
ב-1950 נענה לקריאת האדמו"ר הרב אהרן רוקח מבעלז ועלה לישראל לכהן כראש ישיבת בעלז, שהוקמה באותה שנה בירושלים. בתפקידו זה תרם להשתקמות חסידות בעלז בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא גם נודע במסורות הרבות שהעביר מאדמו"רי החסידות בדורות קודמים.