שומר נולד בעיר ניו יורק לסלמה (לבית רוזן) ואברהם שומר ארצות הברית, משפחה יהודית-אשכנזית ממוצא אוקראיני ופולני. גדל בשכונת מידווד שבברוקלין.[1] שומר למד בבתי ספר ציבוריים בברוקלין, וסיים כבוגר המצטיין בשכבתו בתיכון ג'יימס מדיסון ב-1967.[2] שומר התמודד מטעם תיכון מדיסון בתוכנית החידונים הטלוויזיונית לבתי ספר התיכוניים "זה אקדמי".[3] השחקנית והבמאית איימי שומר היא דודנית שלו.
בשנת 1974, עם סיום לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת הרווארד, רץ שומר לבית הנבחרים המדינתי של מדינת ניו יורק, ובחירתו, בגיל 23, הפכה אותו למחוקק הניו יורקי הצעיר ביותר מאז תאודור רוזוולט.[4]
ב-1980, אחרי שלוש תקופות כהונה רצופות בבית הנבחרים המדינתי, התמודד שומר על מושב שהתפנה בבית הנבחרים של ארצות הברית, מטעם מחוז הנמצא בברוקלין ובקווינס, שבו התמיכה במפלגה הדמוקרטית היא בין הגבוהות במדינת ניו יורק. שומר נבחר מחדש שמונה פעמים במחוז זה בגלגוליו השונים (המחוז ה-16, המחוז ה-10 ולבסוף המחוז ה-9), ללא תחרות משמעותית. בשנת 1997, כאשר משה צבי פולין עזב את תפקידיו במערכת הרבנית האמריקאית, שומר הקדיש לו נאום בקונגרס.
לקראת הבחירות של 1998, החליט שומר להתמודד על ייצוג מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית. הוא ניצח בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית כשזכה ב-51% מהקולות לעומת 21% לג'רלדין פררו ו-19% למארק גרין. בבחירות הכלליות הוא הצליח להביס את הסנאטור הרפובליקני המכהן זה שלוש כהונות, אל ד'אמטו, ברוב של 55% ממניין הקולות מול 44%.[5] ב-2004 נבחר מחדש ברוב של 71% מהקולות.[6] ב-2010 ניצח שוב בבחירות לסנאט כשזכה לרוב של 66% מקולות הבוחרים. ב-2016 זכה בכהונה רביעית עם 70.6% מהקולות. ב-2022 זכה בכהונה חמישית עם רוב של 56%. הוא הסנאטור מניו יורק עם הכהונה הארוכה ביותר אי פעם.
במרץ 2015 תמכו הסנאטורים הארי ריד ודיק דרבין במינויו של שומר למנהיג המפלגה הדמוקרטית בסנאט, עם פרישתו של ריד ב-2017.[7]
בקיץ 2019 צ'אק שומר הביע "חששות רציניים באשר להגנה על הנתונים הנצברים בפייס אפ, כמו גם באם המשתמשים מודעים למי עשוי לקבל גישה אליו" וקרא לחקירתה של האפליקציה על ידי ה-FBI.[8]
ועדות
שומר הוא יושב ראש "הוועדה המשותפת (לסנאט ולבית הנבחרים) לכלכלה".
תחום בולט שבו פעל שומר הוא נושא ההגבלות על מכירת נשק. בזמן שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית הוביל את תהליך החקיקה בבית הנבחרים של שנים מהחוקים הבולטים בתחום: ב-1993 הוביל, במקביל להווארד מצנבאום בסנאט, את חקיקת חוק בריידי שקבע תקופת המתנה בזמן רכישת נשק; ב-1994 הוביל, במקביל לדיאן פיינסטיין בסנאט, חקיקת הגבלות על מכירת סוגי נשק מסוימים (כגון עוזי וקלשניקוב). תקנה זו שכונתה "איסור מכירת רובי סער" ("Assault Weapons Ban") הייתה חלק מחוק כולל למניעת פשע, ונקבע כי היא תפקע לאחר 10 שנים. ב-2004, עם פקיעתה הובילו פיינסטיין ושומר ניסיון להאריך את תוקפה, אך הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס הכשיל זאת.
במסגרת פעילותו בוועדת המשפטים של הסנאט, כיושב ראש וועדת המשנה לבקרה מינהלית ובתי המשפט, לשומר תפקיד חשוב בכל הקשור למינוי שופטים ומינויים אחרים בתחום. כך ב-2007, תמיכתו של שומר, יחד עם דיאן פיינסטיין, באישור מינויו של מייקל מוקייסי לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית סללה את הדרך למינויו.[9] לשומר היה גם תפקיד מרכזי בחקירת הפרש של פיטורי שמונה תובעים פדרליים על ידי ממשל בוש מסיבות פוליטיות, והיה המחוקק הראשון שדרש את פיטורי התובע הכללי אלברטו גונזאלס בשל הפרשה, שאכן הובילה בסוף לפרישתו של גונזאלס.[10]
נושאי חוץ וביטחון
ב-2002 שומר הצביע בעד ההחלטה שאישרה לנשיא שימוש בכוח צבאי בעיראק ושהובילה למלחמת עיראק.[11] גם אחרי שהמלחמה הסתבכה שומר המשיך לעמוד מאחורי הצבעתו,[12] אך ביקר את ניהול המלחמה על ידי ממשל בוש והתנגד לתגבור הכוחות (the surge) האמריקני בעיראק ב-2007.[13]
ב-2006 שומר הוביל מאמץ דו-מפלגתי שהכשיל עסקה שאושרה על ידי ממשל בוש להעביר שליטה של שישה נמלים לתאגיד בבעלות ממשלת איחוד האמירויות הערביות, "דובאי פורט וורלד",[14][15][16] עקב קשריה הדו פרצופיים עם ארצות הברית ואל-קאעידה בו זמנית ועקב תמיכת חברת האם בחרם נגד ישראל.[17]
הוא התנגד לעמדת הממשל להכליל את חמאס בבחירות לרשות הפלסטינית[21] וכן תומך בעקביות בהעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים.[22] ביולי 2006 החרים שומר, יחד עם חברי קונגרס דמוקרטיים נוספים, את הנאום שראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, נשא בפני שני בתי הקונגרס, בעקבות הערות אנטי-ישראליות שמאלכי השמיע זמן קצר לפני כן.[23] שומר גם קרא מספר פעמים לשחרורו המוקדם של ג'ונתן פולארד.[24]
בשנת 2005 מונה שומר ליושב-ראש "הוועדה הדמוקרטית לבחירות לסנאט" (DSCC), האחראית לניהול הארצי הכולל של מערכת הבחירות לסנאט מטעם המפלגה: הטווית אסטרטגיה, תיאום מערכות הבחירות במדינות השונות של הדמוקרטים לסנאט, גיוס כספים עבורן ואף גיוס מועמדים לבחירות. כשנטל על עצמו את תפקיד זה, הוא הכריז כי לא ירוץ למשרת מושלמדינת ניו יורק ב-2006 כפי שרבים סברו. צעד זה מנע מערכת פריימריס סוערת בין שומר ואליוט ספיצר, התובע הכללי של מדינת ניו יורק, שנבחר לתפקיד.
תחת הנהגתו הצליחה המפלגה הדמוקרטית לבצע מהפך בסנאט בבחירות אמצע הקדנציה של 2006. המועמדים הדמוקרטים הדיחו שישה סנאטורים רפובליקנים מכהנים. בעקבות ההצלחה, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הארי ריד, שכנע את שומר להמשיך לכהונה נוספת כיושב ראש הוועדה. שומר מונה לסגן יושב-ראש הסיעה הדמוקרטית בסנאט, התפקיד השלישי בחשיבותו בסנאט, אחרי מנהיג הרוב הדמוקרטי ומצליף הסיעה.
ב-1980 נישא לאייריס ויינשל (אנ'). לבני הזוג שתי בנות, והם מתגוררים בברוקלין, ניו יורק. ויינשל עוסקת במינהל ציבורי, וכיהנה בתפקידים בכירים בעיריית ניו יורק.[30][31][32]