השם איווה נגזר מאנשי האיווה, השייכים לשבט הסו הילידי. השבט היה אחד מן השבטים שישבו במדינה בעת גילוייה על ידי האירופאים. זו המדינה היחידה ששמה המקוצר מכיל שתי אותיות תנועה (IA).
ב-28 בדצמבר 1846 הפכה איווה למדינה ה-29 בארצות הברית, באישורו של הנשיא ג'יימס פולק.
בזמן מלחמת האזרחים (1861–1865) תמכה איווה באיחוד ולא התקיימו בה קרבות. באופן יחסי לכלל ארצות הברית (גם בדרום וגם בצפון), החזיקה איווה בשיא הגיוס לצבא.
בשנים שלאחר מלחמת האזרחים, גדלה אוכלוסייתה של המדינה באופן דרמטי: מ-674,913 תושבים בשנת 1860 עד 1,194,020 בשנת 1880. בתקופה זו ועד המשבר הכלכלי העולמי בשנת 1929, נהנתה איווה משגשוג וצמיחה כלכלית בחקלאות ובתעשייה. לאחר המשבר החל תהליך של אורבניזציה ותיעוש. בשנות ה-80 התרחש משבר גדול בחקלאות, דבר שגרם לעוני רב ולמשבר דמוגרפי, שנמשך כעשור.
גידול האוכלוסייה במדינת איווה הוא הגדול ביותר בארצות הברית (בחלק יחסי), ותלותה של כלכלת המדינה בחקלאות הולך ופוחת.
בשנת 2023 נאסרו במדינה הפלות החל מהשבוע ה-6 להיריון. המצב המשפטי טרם חקיקת החוק היה שאישה באיווה יכלה לבחור להפסיק את היריונה עד שבוע 20. לאחר חקיקת החוק, אסורה הפסקת ההיריון אחרי זיהוי פעילות לבבית בעובר, מלבד במקרים מיוחדים, בהם אונס – אם דווח למשטרה או לספק שירותי בריאות ב-45 הימים אחרי המעשה – וגילוי עריות, אם דווח ב-145 הימים שאחריו; אם בעובר זוהו מומים שאינם מאפשרים חיים; ואם ההיריון מסכן את חיי האישה.[1]
איווה הייתה מהמדינות הראשונות במאה ה-19 שחוקקו חוקים נגד אפליה גזעית. ביולי1839 בית המשפט העליון אסר את העבדות במדינה. בשנת 1851 הותרו נישואים בין-גזעיים במדינה, יותר ממאה שנה לפני ההיתר הארצי בנושא. בהמשך המאה נחקקו חוקים הנוגעים לשוויון גזעי, בעיקר בחינוך, בכלכלה, במרחב הציבורי ובאוניברסיטאות.