כיבוש בקעת הירדן

מפה של זירת הקרבות בבקעת הירדן 1918
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים	14 בפברואר 1918 – ספטמבר 1918 (כ־200 ימים)
קרב לפני	כיבוש ירושלים קרב צליחת מעברות הירקון קרב עיון קרא
קרב אחרי	קרב מגידו
מקום	בקעת הירדן
עילה	ייצוב קו שתי העוג'ות וכינון בסיס להמשך פעילות הצבא הבריטי
תוצאה	ניצחון בריטי
הצדדים הלוחמים בריטניה האימפריה הבריטית אוסטרליה אוסטרליה ניו זילנד ניו זילנד הודו הבריטית הודו הבריטית . טורקיה האימפריה העות'מאנית האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית מפקדים בריטניה אדמונד אלנבי בריטניה הנרי שובל בריטניה פיליפ צ'טווד בריטניה ג'ון שי האימפריה הגרמניתאריך פון פאלקנהיין האימפריה הגרמניתאוטו לימן פון סנדרס כוחות הקורפוס ה-20 * הדיוויזיה הלונדונית ה-60 * הדיוויזיה הוולשית ה-53 קורפוס המדבר הרכוב * דיביזיית אנזא"ק הארמייה ה-4

כיבוש בקעת הירדן מתייחס למהלכים של חיל המשלוח המצרי להרחבת האחיזה של הכוחות הבריטים בבקעת הירדן בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרבות בבקעת הירדן נמשכו מפברואר עד ספטמבר 1918 אז פתח קרב מגידו את מתקפת הסתיו שהביאה, בסופו של דבר, לכיבוש ארץ ישראל וסוריה על ידי הבריטים. מטרות הכיבוש של בקעת הירדן היו לחזק את קו שתי העוג'ות ולהוות בסיס יציאה למבצעים לכיבוש עבר הירדן וצפון הארץ.

במהלך דצמבר 1917 השלימו הבריטים את כיבוש ירושלים (10 בדצמבר) ואת חציית הירקון (21 בדצמבר). עקב צורך לטפל בלוגיסטיקה של הכוחות ובהדרכה ואימון כוחות חדשים^[1] החליט גנרל אדמונד אלנבי להאט את התקדמות כוחותיו ולייצב קו הגנה מחוף הים התיכון דרך הרי יהודה (מצפון לירושלים) ועד נהר הירדן (קו הנקרא קו שתי העוג'ות). תהליך זה נעשה ב-3 שלבים:

• לאחר חציית הירקון תפסו כוחות של הקורפוס ה-21 את צידו המערבי של קו זה מאזור שפיים עד לשפלת יהודה עד 22 בדצמבר.
• במקביל התקדם הקורפוס ה-20 מירושלים אל גב הרי יהודה והשלים ייצוב הגנה בקו רמאללה עד 30 בדצמבר.
• ב-21 בפברואר הושלם כיבוש יריחו.

לאחר ייצוב קו שתי העוג'ות, החלו קצינים במפקדתו של אדמונד אלנבי לתכנן את הרחבת האחיזה בבקעת הירדן על מנת להשיג 3 מטרות:

• חיזוק האגף הימני (מזרחי) של קו ההגנה כדי למנוע פעולה התקפית של הכוחות הטורקים בעבר הירדן.
• נקודת מוצא לכיבוש עבר הירדן וכיבוש עמאן על מנת לנתק קווי אספקה של הטורקים שהתבססו על מסילת הרכבת החיג'אזית.
• בסיס לפריצה צפונה לכיבוש צפון הארץ וסוריה.

לפיקוד על כוחות הכיבוש וההגנה על הבקעת הירדן מונה גנרל הנרי שובל שמיקם את מפקדתו במצד אדומים. לרשותו הועמדו הכוחות הבאים^[2]:

• קורפוס המדבר הרכוב, בפיקודו של הנרי שובל, שכלל את היחידות הבאות:
  • הדיוויזיה הרכובה האוסטרלית בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון.
  • הדיוויזיה הרכובה האוסטרלית והניו זילנדית (אנזא"ק) בפיקודו של מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור.
  • דיוויזיית הפרשים הרכובה ה-4 בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ורג' בארו^[3].
  • דיוויזיית הפרשים הרכובה ה-5 בפיקודו של מייג'ור גנרל ה. ג'. מ. מאק-אנדריו^[4].
• חיל צ'ייטור בפיקודו של מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור:
  • הבטליונים ה-1 וה-2 של רגימנט הודו המערבית הבריטית.
  • הבטליונים ה-38 וה-39 של קלעי המלך (הם הגדודים העבריים).
  • הבריגדה ה-20 של הרגלים ההודים בפיקודו של בריגדיר גנרל ה. ד. ווטסון.
• הקורפוס ה-20 בפיקודו של לוטננט גנרל פיליפ צ'טווד:
  • הדיוויזיה הלונדונית ה-60 בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון שיי.

האחריות על בקעת הירדן נחלקה בין יחידות של הארמייה ה-7 שפעלו בצידו המערבי של נהר הירדן ויחידות של הארמייה ה-4 שפעלו בצידו המזרחי של הירדן על פי הנחיות של מפקדת הארמייה בעמאן.

בעקבות כיבוש יריחו נהדפו הכוחות העות'מאנים מצפון לנחל עוג'ה ומעבר לגשר אל גורניה. בעבר הירדן התבצרו הכוחות העות'מאנים בנקודות מפתח על מורדות הרי מואב על מנת להגן על הדרך העולה לעמאן.

במהלך תקופה זו, ב-1 במרץ, החליף גנרל אוטו לימן פון זאנדרס את אריך פון פאלקנהיין בפיקוד על הכוחות העות'מאנים והגרמנים בזירה.

הצבא הערבי של הנסיך פייסל פעל במדבר הערבי. הצבא הבריטי תמך כספית בצבא זה מתוך רצון להפכו לבן ברית ולהסתייע בו במהלכים צבאיים בעבר הירדן.

ערך מורחב – כיבוש יריחו (1918)

הפעילות בבקעת הירדן החלה ב-14 בפברואר ועד 21 בפברואר נכבשה יריחו. במסגרת קרב זה נכבש הצד המערבי של בקעת הירדן מצפון ים המלח על ואדי עוג'ה.

עם ייצוב קו שתי העוג'ות הורה אלנבי לכוחותיו לקדם את קו החזית צפונה:

• הדיוויזיה הלונדונית ה-60 חצתה את נחל עוג'ה והמשיכה צפונה עד הרכס בין נירן וייט"ב (רכס אבו טולול).
• שאר הדיוויזיות של הקורפוס ה-20 (ה-10, ה-53 וה-74) התקדמו ממערב לדיוויזיה ה-60, על רכס הרי יהודה, לאורך הדרך לשכם וייצבו קו הגנה בקו סינג'יל-נבי סאלח.
• כוחות הקורפוס ה-21 התקדמו מאזור פתח תקווה מזרחה לאזור ראש העין - דיר בלוט.

לאחר הרחבת אחיזת הבריטים בצידו המערבי של נהר הירדן הורה אדמונד אלנבי להנרי שובל (מפקד הגזרה) לפעול כנגד כוחות הארמייה ה-4 העות'מאנית ששלטו בהרי מואב וזאת מהסיבות הבאות:

• חיזוק האגף המזרחי של קו שתי העוג'ות כדי למנוע פלישה של כוחות עות'מאנים מזרחה.
• סיוע לכוחות הערבים של הנסיך פייסל על ידי הורדת הלחץ מהם.
• אימון הכוחות ההודים החדשים שהצטרפו לחיל המשלוח.

לאורך התקופה בין פברואר 1918 (כיבוש יריחו) לספטמבר 1918 (תחילת המערכה על מגידו) יזם הצבא הבריטי סדרה של קרבות מעבר לירדן כנגד הצבא הטורקי:

• קרב עבר הירדן הראשון התחולל בין 21 במרץ ל-2 באפריל 1918 ובמהלכו חצה הצבא הבריטי את הירדן על מנת לכבוש את עמאן. מזג אוויר קשה עיכבו את התקדמות הכוחות ולאחר קרבות קשים נסוגו הבריטים.
• מתקפת הנגד הטורקית נערכה ב-11 באפריל 1918 ובמהלכה פעלו הטורקים נגד ראשי הגשר של הצבא הבריטי וניסו להדוף את כוחותיו למערב הירדן אך נכשלו.
• קרב עבר הירדן השני התחולל בין 30 באפריל ל-4 במאי 1918 ובמהלכו ניסה הצבא הבריטי לכבוש את א-סאלט ושונת נימרין. לאחר קרבות קשים נסוגו הכוחות הבריטים.
• קרב רכס אבו טולול נערך ב-14 ביולי. הבריגדה הרכובה ה-1 (של דיביזיית אנזא"ק) שכללה כוחות מהגדודים העבריים הגנה על "בליטה" בתוך השטח העות'מאני שכללה מעיינות שהזינו את ואדי עוג'ה כשראש הבליטה היה רכס בין "אבו טולול" (מדרום לנירן) וה"מוסלבה" (מצפון לנירן). ב-14 ביולי יצאו הטורקים למתקפה לחיסול האחיזה הבריטית הזו. על פי התוכנית העות'מאנית, היקף הכח העות'מאני התוקף היה אמור לכלול 2 בטליונים גרמנים ו-2 דיוויזיות עות'מאניות. בפועל פעלו בשטח רק היחידות הגרמניות ללא תמיכה עות'מאנית. לאחר הצלחה גרמנית ראשונית יצאו פרשי אנזא"ק למתקפת נגד, הדפו את הגרמנים בחזרה לעמדותיהם, הרגו כ-100 חיילים ושבו כ-350.
• קרב עבר הירדן השלישי התחולל ב-22 בספטמבר 1918 במסגרת מערכת מגידו. במהלכו מנעה דיביזיית אנזא"ק את נסיגת הכוחות העות'מאנים מזרחה, כבשה את א-סאלט ועמאן, ניתקה בין הקורפוסים ה-2 וה-4 של הארמייה ה-4 הטורקית, הדפה את הקורפוס ה-8 צפונה לדמשק ושבתה את רוב חיילי הקורפוס ה-2 שישב במען.

• פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007. עמודים 164–154

מדיה וקבצים בנושא כיבוש בקעת הירדן בוויקישיתוף

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי	חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש יפו • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית
קרבות	תעלת סואץ • רומני • מגדבה • רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • תל חווילפה • תל א-שריעה • עזה השלישי • מרדף פלשת • גבעות מע'אר • עיון קרא • ואדי צראר • נבי סמואל • כיבוש ירושלים • צליחת מעברות הירקון • יריחו • בקעת הירדן • בעל חצור • עבר הירדן הראשון • עבר הירדן השני • מגידו • שכם • נצרת • עבר הירדן השלישי • נחל תרצה • חיפה • סמח' • גשר בנות יעקב • דמשק • חלב
יחידות	הצבא הבריטי: הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • חיל המשלוח ההודי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • הבריגדה הארצישראלית • הפרשים האוסטרלים הקלים • הקורפוס ה-20 • הקורפוס ה-21 • השריון הבריטי במערכה על ארץ ישראל • הדיוויזיה השביעית "מירוט" • הדיוויזיה השלישית "לאהור" • דיוויזיית הפרשים הרביעית • דיוויזיית הפרשים החמישית • קורפוס הגמלים הקיסרי • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי הצבא העות'מאני: קבוצת ארמיות יילדירים • קורפוס אסיה • מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני • הדיוויזיה ה-19 • הארמייה השביעית • הארמייה השמינית • טאבור עמליה
אישים	הצבא הבריטי:אדמונד אלנבי • אדוארד באלפין • ג'ורג' בארו • אריק גירדווד • הנרי הודג'סון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • ג'ון לונגלי • ארצ'יבלד מארי • סטנלי מוט • טהאקור דלפט סינג • קלמנט לזלי סמית' • ג'ון פטרסון • ניל פרימרוז • פיליפ צ'טווד • אדוארד צ'ייטור • אוולין דה רוטשילד • גרנוויל ריירי • הנרי שובל • ג'ון שיי הצבא העות'מאני: אוטו לימן פון זאנדרס • אחמד ג'מאל פאשה • אריך פון פאלקנהיין • פרידריך קרס פון קרסנשטיין
אתרים	בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת • המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח – באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן • אנדרטת הטייסים הטורקים • שער הודו • פארק החייל האוסטרלי • חניון הגדודים העבריים
תוצאות	הפסקת האש של מודרוס • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ • החייל העות'מאני האחרון בירושלים
ראו גם	פורטל היישוב