הקורפוס ה-20 * הדיוויזיה הלונדונית ה-60 * הדיוויזיה הוולשית ה-53 קורפוס המדבר הרכוב * דיביזיית אנזא"ק
הארמייה ה-4
כיבוש בקעת הירדן מתייחס למהלכים של חיל המשלוח המצרי להרחבת האחיזה של הכוחות הבריטים בבקעת הירדן בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הקרבות בבקעת הירדן נמשכו מפברואר עד ספטמבר 1918 אז פתח קרב מגידו את מתקפת הסתיו שהביאה, בסופו של דבר, לכיבוש ארץ ישראל וסוריה על ידי הבריטים. מטרות הכיבוש של בקעת הירדן היו לחזק את קו שתי העוג'ות ולהוות בסיס יציאה למבצעים לכיבוש עבר הירדן וצפון הארץ.
האחריות על בקעת הירדן נחלקה בין יחידות של הארמייה ה-7 שפעלו בצידו המערבי של נהר הירדן ויחידות של הארמייה ה-4 שפעלו בצידו המזרחי של הירדן על פי הנחיות של מפקדת הארמייה בעמאן.
בעקבות כיבוש יריחו נהדפו הכוחות העות'מאנים מצפון לנחל עוג'ה ומעבר לגשר אל גורניה. בעבר הירדן התבצרו הכוחות העות'מאנים בנקודות מפתח על מורדות הרי מואב על מנת להגן על הדרך העולה לעמאן.
לאחר הרחבת אחיזת הבריטים בצידו המערבי של נהר הירדן הורה אדמונד אלנבי להנרי שובל (מפקד הגזרה) לפעול כנגד כוחות הארמייה ה-4 העות'מאנית ששלטו בהרי מואב וזאת מהסיבות הבאות:
חיזוק האגף המזרחי של קו שתי העוג'ות כדי למנוע פלישה של כוחות עות'מאנים מזרחה.
סיוע לכוחות הערבים של הנסיך פייסל על ידי הורדת הלחץ מהם.
אימון הכוחות ההודים החדשים שהצטרפו לחיל המשלוח.
לאורך התקופה בין פברואר 1918 (כיבוש יריחו) לספטמבר 1918 (תחילת המערכה על מגידו) יזם הצבא הבריטי סדרה של קרבות מעבר לירדן כנגד הצבא הטורקי:
קרב עבר הירדן הראשון התחולל בין 21 במרץ ל-2 באפריל1918 ובמהלכו חצה הצבא הבריטי את הירדן על מנת לכבוש את עמאן. מזג אוויר קשה עיכבו את התקדמות הכוחות ולאחר קרבות קשים נסוגו הבריטים.
מתקפת הנגד הטורקית נערכה ב-11 באפריל 1918 ובמהלכה פעלו הטורקים נגד ראשי הגשר של הצבא הבריטי וניסו להדוף את כוחותיו למערב הירדן אך נכשלו.
קרב רכס אבו טולול נערך ב-14 ביולי. הבריגדה הרכובה ה-1 (של דיביזיית אנזא"ק) שכללה כוחות מהגדודים העבריים הגנה על "בליטה" בתוך השטח העות'מאני שכללה מעיינות שהזינו את ואדי עוג'ה כשראש הבליטה היה רכס בין "אבו טולול" (מדרום לנירן) וה"מוסלבה" (מצפון לנירן). ב-14 ביולי יצאו הטורקים למתקפה לחיסול האחיזה הבריטית הזו. על פי התוכנית העות'מאנית, היקף הכח העות'מאני התוקף היה אמור לכלול 2 בטליונים גרמנים ו-2 דיוויזיות עות'מאניות. בפועל פעלו בשטח רק היחידות הגרמניות ללא תמיכה עות'מאנית. לאחר הצלחה גרמנית ראשונית יצאו פרשי אנזא"ק למתקפת נגד, הדפו את הגרמנים בחזרה לעמדותיהם, הרגו כ-100 חיילים ושבו כ-350.