|
ייט"ב
יִיטַ"ב היא התנחלות ומושב שיתופי בעל מאפיינים קיבוציים בבקעת הירדן, בתחום מועצה אזורית בקעת הירדן. המושב נקרא על שמו של יצחק טבנקין (יד יצחק טבנקין), שהיה מנהיג מפלגת אחדות העבודה בשנות ה-40 של המאה ה-20[3].
היסטוריה
המושב הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל נערן בדצמבר 1970, על ידי גרעיני "מי טל", "גשר" ו"בית הערבה" של הקיבוץ המאוחד. הוא אוזרח ב-16 בנובמבר 1976[4] על ידי גרעין של הצופים מאזור גדרות[5], יחד עם אנשי הקיבוץ המאוחד מגבעת חיים[6][7] שהגיעו לתחזק את הקיבוץ עד התבססותו. ביניהם היו בלה ויואל קציר, זוג מבוגר מגבעת חיים, שקיבל על התגייסותו את פרס הרצל[8]. הגרעין המקורי של נח"ל נערן ייסד את הקיבוץ נערן הנמצא צפון-מזרחית לייט"ב. עם הקמתו היה מבוסס היישוב על חקלאות ונגריה שהייתה שלוחה של הנגרייה בגבעת ברנר[9][10]. הנגרייה נחנכה רשמית ב-1979[11]. ביולי 1978 הוחלט במשרד השיכון על התחלת בניית מבני קבע ביישוב[12]. בשנותיו הראשונות הקפיד הקיבוץ על עבודה עברית[13].
הקיבוץ המאוחד פעל לגייס מצטרפים לקיבוץ דרך מודעות בעיתונים[14] ואלו גובשו בחבורות שעברו הכשרה בגבעת חיים לפני הגיעם לייטב[15]. הקיבוץ נמצא בסמיכות לשטחי אש של צה"ל ובשנת 1979 חבריו בקשו לעבור לאזור אחר, בגלל הרעש מאימוני צה"ל בשטחי האש[16]. עד סוף 1982 מאמצי הגיוס לא צלחו ולא נוצר במקום גרעין שיראה במקום את עתידו[17]. בימי האינתיפאדה הראשונה הקיבוץ התפרק ומהבתים נבזזו חלונות ודלתות על ידי ערביי האזור. המקום הוצע לקבוצה של עולים מברית המועצות[18] שחלקם סובוטניקים, שהסכימו לעלות ליישב את המקום בשנת 1993[19] לאחר שיצחק רבין כתב להם שבקעת הירדן היא גבול הביטחון של מדינת ישראל ושאף אחד לא מתכוון לוותר על בקעת הירדן". הם הקימו במקום מושב שיתופי[20].
הועברו בשנת 2004 כ-5,000 דונם לידי חוות עינות קדם הנמצא בסמיכות למושב. החווה מחזיקה דיר כבשים ומגדלת חלקות של זיתים, מנגו וחרובים. בעינות קדם משפחה המחזיקה את המקום יחד עם בני נוער ומתנדבים[21].
המושב כיום
התושבים עוסקים במגוון עיסוקים באזור ובחקלאות: ישנם מטעי תמרים, גידולי שדה כגון פלפלים ועוד. חלק מן התושבים עובדים ביישובי הסביבה ובירושלים.
ביישוב מוסדות המספקים שירותים כגון: צרכנייה, מרפאה, בית כנסת, מקווה, ברכת שחייה, מוסך, מספרה, סטודיו לעיצוב גרפי, קליניקה לנטורופתיה וייעוץ לאורח חיים בריא.
אתרים בקרבת היישוב
קישורים חיצוניים
- ייט"ב, באתר המועצה האזורית בקעת הירדן
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור
סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור
סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שלוש סיבות, מעריב, 19 בנובמבר 1976
- ^ האחזות הנח"ל בנערן אוזרחה, דבר, 17 בנובמבר 1976
היאחזות נערן בבקעת הירדן נהפכה ליישוב הקבע ייטב, מעריב, 17 בנובמבר 1976
- ^ הצופים יקימו 6 קיבוצים, דבר, 16 באוגוסט 1976
- ^ "ייטב" במקום היאחזות נערן ע"ש טבנקין, דבר, 30 בספטמבר 1976
- ^ המעוניינים להצטרף לקיבוץ חדש, מעריב, 9 באוקטובר 1977
- ^ נקבעו חתני פרס הרצל, מעריב, 4 בדצמבר 1979
הוותיקים נתנו ואנחנו לקחנו, דבר, 3 בדצמבר 1981
- ^ יהןשע מרקוס, ייטב (יד י. טבנקין) – שם היאחזות הנח״ל שהתאזרחה בבקעה, על המשמר, 17 בנובמבר 1976
- ^ קיבוץ צעיר בבקעת הירדן שלידו נפל ה"יסעור", מעריב, 12 במאי 1977
- ^ שלוחה של רהיטי גבעת ברנר נחנכה בקיבוץ ייט"ב בבקעה, מעריב, 4 באוקטובר 1979
- ^ מתחילה הקמת מיבני קבע בששה ישובים, דבר, 21 ביולי 1978
- ^ אצלנו מוכנים יהודים להתכופף, מעריב, 22 במרץ 1979
- ^ עלינו על הקרקע לייטב, מעריב, 20 באוגוסט 1979
טלפון אל ייטב, מעריב, 2 בנובמבר 1979
- ^ החבורות תגבורת לקיבוץ המאוחד, דבר, 4 ביוני 1980
- ^ חברי ייט"ב מבקשים להעתיק קיבוצם, דבר, 23 בנובמבר 1979
- ^ מרדכי ברקאי, כתובת על הקיר, דבר, 3 בדצמבר 1982
- ^ פרוטוקול מס' 180 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, 26 ביוני 2011
- ^ איילה דהן מספרת על שורשי המשפחה, המשרד לשוויון חברתי, 8 בינואר 2023
- ^ עדי בן ישי, אורי כרמיאל, מושב ייטב, מועצת יש"ע, 8 באוגוסט 2018
- ^ עינות קדם, חווה חקלאית במדבר
|
|
