נחל ייט"ב

מידע כללי
אורך	24 ק"מ
מוצא	רמת חצור
גובה מוצא הנהר	1,016 מטרים
שפך	הירדן
מדינות באגן הניקוז	ישראל
(למפת דרום השומרון מוגדלת)   נחל ייט"ב (למפת דרום השומרון רגילה)   נחל ייט"ב (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל ייט"ב (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נחל ייט"ב

נחל ייט"ב (ראשי תיבות: נחל יד יצחק טבנקין, בערבית: ואדי עוג'א – נחל מפותל, על שם פיתוליו הרבים) הוא נחל איתן ואחד הערוצים הגדולים במזרח בנימין. אורכו של הנחל כ-24 ק"מ והוא נשפך אל נהר הירדן בבקעת הירדן^[1] ובו כמה אתרים קדומים.

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל II. בחירבת עוג'ה אל פוקא, במוצא הוואדי, נמצאו שרידי חומות ומגדלים מתקופה זו.

במלחמת העולם הראשונה ואדי עוג'ה היה הגבול בסוף 1917 ותחילת 1918 בין הטורקים לבריטים. הבריטים ישבו מדרומו והטורקים מצפונו. קו החזית בין הבריטים והטורקים בארץ ישראל השתרעה בין הירקון (שגם קרוי עוג'ה בערבית) ממערב לואדי עוג'ה ממזרח. קו זה כונה "קו שתי העוג'ות". ב-21 בפברואר 1918 נכבשה יריחו על ידי צבאו של הגנרל אלנבי. ב-8 במרץ 1918, החלה פעולה, שתוכננה להתבצע בר זמנית במספר גזרות, לכיבוש האזור שמצפון ליריחו, אל מעבר לוואדי אל-עוג'ה העשיר במים והשתלטות על רכס הגבעות שמצפון לוואדי. הכוח התרכז בתל א-סולטן ונע בשעות החשיכה לואדי אל עוג'ה. לאחר הרעשה ארטילרית החלה ההתקפה הבריטית ממערב על רכס אבו תולול, שנבלמה לזמן מה, כוח אחר תקף את הרכס מדרום מזרח ובשעות אחר הצהריים המוקדמות של 9 במרץ הושלמה ההשתלטות על ואדי אל עוג'ה ועל הרכס החולש עליו מצפון, מזרחה משם, כוח בריטי קטן תפס את שפך ואדי עוג'ה אל נהר הירדן^[2]. ניתן למצוא המון שרידי פגזים מקרב זה בגבעות שמשני צידי הנחל עד לטווח של כ-2 ק"מ ממנו.

הנחל מתחיל צפונית ליישוב כוכב השחר. ושם נמצאת תחנת שאיבה של חברת המים הפלסטינית. אורך הנחל הוא 24 ק"מ במדבר שומרון ובקעת הירדן. תחילתו של המסלול כ-350 מטרים מעל גובה פני הים במורדות רמת חצור (ג'בל עסור), ומכאן הוא יורד לצפון-מזרח ומתרחב לאחר קילומטרים אחדים לבקעה ושמה בקעת סאמיה. הנחל עובר ברובו בתחום שמורת נחל ייט"ב וכוכב השחר, חולף לכל אורך קניון הנחל והמפלים, ומגיע לעין עוג'א. חורבת סמיה היא תחילת מסלולו של נחל עוג'א. יובליו העליונים של הנחל יורדים מהר בעל חצור, שיא הגובה בשומרון 1,016 מטרים מעל פני הים, והוא נשפך לירדן בגובה 330 מטרים מתחת לפני הים. שמות קטעי הנחל בערבית הם ואדי סאמיה, ואדי א-לסם וואדי אל עוג'א^[3].

מתחת לנחל נמצא קניון ענק שהאורך שלו הוא כ-7.5 ק"מ ויש בו מצוקים ומערות. בקטע של הקניון מצויים מספר מפלים נמוכים ולא גבוהים. נחשפים שם סלעים מיוחדים כגון סלעי גיר קשים וסלעי דולומיט, שהם יוצרים טור מצוקים ובהן חיים דורסים נדירים כגון: עיט ניצי, בז צוקים, נשר, רחם, אוח ועקב עיטי.

צמחיית נחלים שופעת וכוללת עבקנה שכיח, פלגית שיחנית, סמר חד, סוף מצוי ועצי תמר. מדרונות השמורה מכוסים בצמחייה ערבתית. בה בולטים רותם המדבר ושלהבית קצרת שיניים. אוכלוסייה גדולה של חצבים, אירוס שחום, חלמונית גדולה, יקינטונת מעורקת, צבעוני ההרים, עיריוני צהוב, נורית אסיה, העשב הנדיר ציפורנית חדת שיניים, סתוונית וכרכום חורפי. בפברואר פורח באזור מין נדיר ואנדמי לבקעה, יקינטונת מעורקת. בתקופה זו פורח במצוקים גם צבעוני ההרים. במרץ פורחים במצוקי הנחל אירוס שחום ועיריוני צהוב, וכן גדלים באזור צמר מפוצל ונורית אסיה. בנובמבר פורחת חלמונית גדולה מעל למפל הגדול בוואדי קיס. בשני הוואדיות שמובילים לנחל יש הרבה רקפות וקצת סתווניות. בוואדי אל קיס חלמוניות וגם קצת כרכומים חורפיים^[3].

בבקעת סאמיה יש מעיין גדול שלידו כמה אתרים קדומים (ח'ירבת סאמיה, ח'ירבת אל-קסר).

• 
  נחל ייט"ב, 1919
• 
  עיזים בנחל ייט"ב, 1969
• 
  מצוקי נחל ייט"ב, 2016

מדיה וקבצים בנושא נחל ייט"ב בוויקישיתוף

• נחל ייט"ב - ואדי עוג'ה באתר ישראל ב-360
• זרימה בנחל ייטב (ואדי עוג'א) - טבת תשע"ג חורף 2013, סרטון באתר יוטיוב