PROFILPELAJAR.COM

דיוויזיית הפרשים החמישית
5th Cavalry Division
פרטים
מדינה	הודו הבריטית
שיוך	צבא הודו הבריטית
סוג	דיוויזיית פרשים
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	ספטמבר 1914 – אפריל 1920 (כ־5 שנים)
מקים היחידה	מייג'ור גנרל קוקסון (G A Cookson)
מלחמות	מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
יחידת אם	קורפוס הפרשים ההודי (אנ') (אירופה); הארמייה הרביעית (אירופה); הארמייה החמישית (אירופה); קורפוס המדבר הרכוב (אנ') (ארץ ישראל)
מפקדים	מייג'ור גנרל קוקסון (G A Cookson); מייג'ור גנרל מק-אנדרו (H.J.M. Macandrew)

מכוניות משורינות של דיוויזיית הפרשים החמישית מצפון לחלב שבסוריה (אוקטובר 1918)

דיוויזיית הפרשים החמישית הייתה דיוויזיה של צבא הודו הבריטית שנלחמה במלחמת העולם הראשונה. הדיוויזיה הוקמה בתחילת המלחמה והורכבה מיחידות אנגליות והודיות. היא פעלה בחזית המערבית באירופה ובשלהי המלחמה הועברו היחידות ההודיות של הדיוויזיה לחזית ארץ ישראל, שם הייתה שותפה, בשלהי 1918, למספר קרבות שהביאו לכניעת הטורקים (וביניהם קרב מגידו, כיבוש חיפה וכיבוש דמשק וחלב שבסוריה). לאחר המלחמה נשארה הדיוויזיה בארץ ישראל ככוח שיטור עד פירוקה ב-1920.

ההיסטוריה של הדיוויזיה

בניית הדיוויזיה

הדיוויזיה הוקמה בספטמבר 1914, בבומביי שבהודו, בשם "דיווזיית הפרשים ההודית השנייה" (2nd Indian Cavalry Division) (אנ') והפליגה ב-16 באוקטובר 1914 לצרפת.

המערכה בחזית המערבית באירופה

בהגיעה לחזית הצרפתית שירתו חיילי הדיוויזיה בחפירות כחיל רגלים. בתקופה זו סבלה הדוייוזיה מנפגעים רבים מקרב הפיקוד הזוטר שהכיר את החיילים, היחידות, השפה והמנהגים. תהליך החלפתם במפקדים חדשים ארך זמן וגרם לדמורליזציה בקרב החיילים.

במרץ 1916 צורפה הדיוויזיה לארמייה הרביעית וביולי אותה שנה השתתפה בריגדת הפרשים התשיעית "סיקונדראבאד" (אנ') של הדיוויזיה בקרב על הסום ובהמשך אותו חודש ב"קרב רכס בזנטין-לונגוול" (בזנטין (אנ')- לונגוול (אנ')).

בספטמבר 1916 חזרה הדיוויזיה למערכה על הסום והשתתפה ב"קרב פלרז-קורשלט" (אנ').

בנובמבר 1916 שינתה הדיוויזיה את שמה ל"דיוויזיית הפרשים החמישית" (5th Cavalry Division) וצורפה לארמייה החמישית.

במרץ 1918 פוצלה הדיוויזיה והיחידות ההודיות שלה נשלחו למצרים להשתתף במערכה בארץ ישראל.

המערכה בארץ ישראל

באפריל 1918 אוחדו היחידות ההודיות של "דיוויזיית הפרשים החמישית", שהגיעו מאירופה, עם יחידות של דיוויזיית הרגלים הרכובה השנייה "יומנרי" (2nd Mounted Division) (אנ') שיחידותיה לחמו לפני כן במערכה בגליפולי. הדיוויזיה המאוחדת שמרה על השם "דוייוזיית הרגלים הרכובה השנייה" והייתה כפופה לקורפוס המדבר הרכוב בפיקוד גנרל הנרי שובל.

באפריל-מאי 1918 השתתפו חלק מיחידות הדיוויזיה בקרב עבר הירדן השני וביולי אותה שנה השתתפו היחידות בקרב רכס אבו טולול.

בסוף יולי 1918 הוחלף שמה של הדיוויזיה ל"דיוויזיית הפרשים החמישית" וגם שמן של הבריגדות שונה.

החל מ-19 בספטמבר 1918 השתתפה הדיוויזיה בקרב מגידו כשהיא מובילה, יחד עם דיוויזיית הפרשים הרביעית, את ההסתערות הרכובה לאורך מישור החוף, ואדי עארה, עפולה ובית שאן^[1]. בהמשך אותו חודש השתתפה הבריגדה ה-15 בקרב לכיבוש חיפה ובמהלך אוקטובר 1918 השתתפה הדיוויזיה בכיבוש דמשק ובכיבוש חלב. ב-30 באוקטובר נחתם הסכם הכניעה של הטורקים.

לאחר סיום המלחמה נשארה הדיוויזיה בארץ ישראל ככוח שיטור. ב-1919 החל תהליך הדרגתי של שחרור היחידות, תהליך שהסתיים באפריל 1920.

סדר הכוחות של הדיוויזיה

במערכה באירופה


יחידה	מפקד	יחידות משנה
בריגדת הפרשים החמישית "מאהאו" (אנ') (עזבה בספטמבר 1915 לדיוויזיית הפרשים הראשונה)	• מייג'ור גנרל יו דלרימפל פאנשאווה (אנ') • קולונל וילוגבי (M.E. Willoghby) • בריגדיר גנרל ג'ורג' דה סימונס בארו • בריגדיר גנרל הייג (N.W. Haig)	• רגימנט הדרגונים השישי (איניסקילינג) (אנ') • רגימנט נושאי הרומח השני (פרשי גרדנר) (אנ') • רגימנט הפרשים של מרכז הודו (אנ') • סוללה X מהארטילריה הנגררת המלכותית (אנ')
בריגדת הפרשים השביעית "מירוט" (אנ') (עזבה ביוני 1916 למערכה במסופוטמיה)	• בריגדיר גנרל אדווארדס (FitzJ.M. Edwards) • בריגדיר גנרל ג'ונס (L.C. Jones)	• רגימנט ההוסרים ה-13 (אנ') • רגימנט הפרשים השלישי (פרשי סקינר) (אנ') • רגימנט נושאי הרומח ה-19 (אנ') (עבר ביוני 1916 לבריגדה השלישית) • רגימנט נושאי הרומח ה-30 (פרשי גורדון) (אנ') (עבר ביוני 1916 לבריגדה השלישית) • סוללה V מהארטילריה הנגררת המלכותית (אנ') • פלגת מכונות הירייה ה-15 (מפברואר 1916)
בריגדת הפרשים התשיעית "סקונדרבאד" (אנ')	• מייג'ור גנרל וודסון (F.W.G. Wadeson) • בריגדיר גנרל צ'ארלס לבינג גרגורי (אנ')	• רגימנט משמר הדרגונים השביעי (אנ') • רגימנט הפרשים ה-20 "דקן"(אנ') • רגימנט הפרשים ה-34 של הנסיך אלברט "פונה" (אנ') • סוללה N מהארטילריה הנגררת המלכותית (אנ') • פלגת מכונות הירייה ה-13 (מפברואר 1916)
בריגדת הפרשים השלישית "אמבלה" (אנ') (הצטרפה בספטמבר 1915 מדיוויזיית הפרשים הרביעית)	• בריגדיר גנרל צ'ארלס רנקין (Charles Herbert Rankin)	• רגימנט ההוסרים האירי המלכותי השמיני של המלך (אנ') • רגימנט הפרשים התשיעי (פרשי הודסון) (אנ') • רגימנט נושאי הרומח ה-30 (פרשי גורדון) (אנ') (הועבר ביוני 1916 לבריגדה השביעית) • רגימנט נושאי הרומח ה-18 של המלך ג'ורג' (אנ') (הצטרף ביוני 1916 מהבריגדה השביעית) • סוללה X מהארטילריה המלכותית • פלגת מכונות הירייה ה-14 (מפברואר 1916)
בריגדת הפרשים הקנדית (אנ')	• בריגדיר גנרל ג'ון אדווארד ברנרד סילי (אנ') • בריגדיר גנרל פטרסון (R.W. Paterson)	• רגימנט הדרגונים הקנדים המלכותי (אנ') • רגימנט הפרשים לורד סטראסקונה (הקנדי המלכותי) (אנ') • רגימנט פרשי "מבצר גארי" (אנ') • סוללות A ו B של בריגדת הארטילריה הנגררת הקנדית (אנ')• פלגת מכונות ירייה של בריגדת הפרשים הקנדית

האיחוד עם ה"יומנרי"

באפריל 1918 אוחדו היחידות ההודיות של הדיוויזיה, שהגיעו האירופה, עם היחידות של דיוויזיית הרגלים הרכובה "יומנרי" (Yeomanry Mounted Division) (אנ'):

בריגדת הרגלים הרכובים החמישית (אנ') (יומנרי) אוחדה עם בריגדת הפרשים השלישית "אמבלה" (אנ').
בריגדת הרגלים הרכובים ה-14 (אנ') (יומנרי) אוחדה עם בריגדת הפרשים התשיעית "סקונדרבאד" (אנ').
בריגדת שירות הפרשים המלכותי (אנ') הצטרפה לדיוויזיה כבריגדה שלישית.

במערכה בארץ ישראל

ביולי 1918 שונה שמה של הדיוויזיה ושל הבריגדות:


יחידה	מפקד	יחידות משנה
בריגדת הפרשים ה-13 (אנ') (שם קודם: בריגדת הפרשים השלישית "אמבלה" (אנ'))	• בריגדיר גנרל פיליפ ג'יימז ואנדלר (אנ') • ג'ורג' אלכסנדר וייר (אנ')	• גדוד 1/1 של רגימנט הפרשים המלכותי גלוסטרשייר (אנ') • רגימנט הפרשים התשיעי "הודסון" (אנ') • רגימנט הרמחים ה-18 (אנ') • פלגת מכונות הירייה ה-19
בריגדת הפרשים ה-14 (אנ') (שם קודם: בריגדת הפרשים התשיעית "סקונדרבאד" (אנ'))	בריגדיר גנרל גולנד קלארק (אנ')	• גדוד 1/1 של רגימנט היאומנרי סיירי שרווד (אנ') • רגימנט הפרשים ה-20 (פרשי דקן)(אנ') • רגימנט פרשי פונה ה-34 של הנסיך אלברט (אנ') • פלגת מכונות הירייה ה-20
בריגדת הפרשים ה-15 (אנ') (שם קודם: בריגדת פרשי השירות הקיסרי Imperial Service Cavalry Brigade)	בריגדיר גנרל סיריל רודני הרבורד (Cyril Rodney Harbord)	• רגימנט נושאי רומח מייסור (Mysore Lancers) • רגימנט נושאי הרומח הראשון של היידראבאד (1st Hyderabad Lancers) • רגימנט נושאי הרומח הראשון של ג'ודפור (1st Jodhpur Lancers) • פלגת מכונות הירייה ה-15
הארטילריה הדיוויזיונית		• סוללת הארטילריה הנגררת המלכותית "אסקס" (אנ') • סוללת הארטילריה הנגררת המלכותית "נוטינגהאמשייר" (אנ')

לקריאה נוספת

ג'ון גריינג'ר, "הלחימה על ארץ ישראל-1917", הוצאת מודן והמעבדה התפיסתית באגף המבצעים של הוצאת משרד הביטחון, 2012
פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007

Haythornthwaite, Philip J. (1996). The World War One Source Book. London: Arms and Armour Press. ISBN 1-85409-351-7.
Perry, F.W. (1992). Order of Battle of Divisions Part 5A. The Divisions of Australia, Canada and New Zealand and those in East Africa. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-25-6.
Perry, F.W. (1993). Order of Battle of Divisions Part 5B. Indian Army Divisions. Newport: Ray Westlake Military Books. ISBN 1-871167-23-X.
Preston, R.M.P. (1921). The Desert Mounted Corps: An Account of the Cavalry Operations in Palestine and Syria 1917–1918. London: Constable & Co. OCLC 3900439.
Sumner, Ian (2001). The Indian Army 1914–1947. Osprey Publishing. ISBN 1-84176-196-6.
Becke, Major A.F. (1936). Order of Battle of Divisions Part 2A. The Territorial Force Mounted Divisions and the 1st-Line Territorial Force Divisions (42–56). London: His Majesty's Stationery Office. ISBN 1-871167-12-4.
James, Brigadier E.A. (1978). British Regiments 1914–18. London: Samson Books. ISBN 0-906304-03-2.