גזרות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810)
חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה'

גזרות אנטיוכוס, הידועות גם כגזרות השמד, היו גזרות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס. גזרות אלו היו אירוע יוצא דופן בהיסטוריה של הדתות במערב, עד אז. גזרות השמד היו המניע המיידי לפרוץ מרד החשמונאים. במובן עמוק יותר, הייתה זו התנגשות בין דת מונותיאיסטית לבין דת פוליתאיסטית.

רקע היסטורי

המצב הפוליטי העולמי

אנטיוכוס הרביעי, שעמד בראש הממלכה הסלאוקית, היה אחד מהמלכים החזקים ביותר במזרח. אנטיוכוס הרביעי המשיך את המהלך שהחל בו אביו - הניסיון להכניע את מצרים התלמיית. אנטיוכוס השלישי נכשל בניסיונו לכבוש את מצרים, והובס על ידי תלמי הרביעי בקרב רפיח (13 ביוני 217 לפנה"ס) במלחמה הקואלה-סורית הרביעית. ואולם, למרות הכישלון במלחמה זו הצליח אנטיוכוס לנצל מצב פוליטי קשה במצרים ופתח במלחמה הקואלה-סורית החמישית, בה הצליח לכבוש את ארץ ישראל, בשנת 198 לפנה"ס.

המלחמה הקואלה-סורית השישית בין הממלכה הסלאוקית לבין הממלכה התלמית החלה בשנת 170 לפנה"ס. אנטיוכוס הרביעי הצליח לכבוש למעשה את כל מצרים, למעט אלכסנדריה, בה התבצרו אחיו ואחותו של המלך. אנטיוכוס הגיע להסכם עם המלך התלמי, תלמי השישי "פילומטור", לפיו תלמי הוא מלך מצרים, ואנטיוכוס הוא המגן על האינטרסים של תלמי. לפי הסכם זה, הפכו אחיו ואחותו של המלך למורדים, ותלמי החל להילחם נגדם. אנטיוכוס חזר לביתו, דרך ארץ ישראל, כמנצח: הוא הגשים, לכאורה, חלום ישן של הממלכה הסלאוקית - לאחד את הממלכות ההלניסיטיות במזרח התיכון לממלכה אדירה אחת; עם ניצחון זה, הגיעה הממלכה הסלאוקית לשיא כוחה.

ואולם, תוך זמן קצר התפוררו הישגיו של אנטיוכוס. תלמי כרת ברית מחדש עם אחיו ואחותו, ומעמדו של אנטיוכוס כ"מגינו" של תלמי התבטל. אנטיוכוס חזר למצרים בשנת 168 לפנה"ס כדי למנוע את השמטותה מידיו, וגם הפעם הצליח לכבוש למעשה את כולה.

ואולם, הפעם מצאה הממלכה הסלאוקית את עצמה מול אויב חדש. רומא, שסיימה בניצחון מכריע את מאבקה בקרתגו, הפנתה את כוחה ואת משאביה לחלקו המזרחי של הים התיכון. הרומאים הביסו את מוקדון, ועתה היו פנויים למנוע מהממלכה הסלאוקית להתחזק יתר על המידה; הרומאים הציבו לאנטיוכוס אולטימטום, ובו דרשו ממנו לוותר מיד על כל כיבושיו במצרים, ולא - ייאלץ להתמודד מול הרומאים (סופרי התקופה מתארים שהאולטימטום הוגש לאנטיוכוס בדרך משפילה ומבזה, ללא הגינונים הרגילים, והוא נדרש להשיב עליו מיד וללא כל אפשרות להתחמק ממנו).

עוצמתה של רומא הייתה מוכרת עוד מימיו של אנטיוכוס השלישי, שהובס בידי רומא בקרב מגנסיה ונאלץ לחתום על חוזה אפאמיאה בשנת 188 לפנה"ס עם תנאים קשים נגדו. בשל כך, לא הייתה לאנטיוכוס הרביעי ברירה אלא ללכת בדרכי אביו, והוא קיבל את התנאים הרומיים. אנטיוכוס חזר לביתו דרך ארץ ישראל, לאחר שויתר על כל הישגיו במצרים. הוא היה עדיין אחד מהמלכים החזקים ביותר במזרח התיכון, אך הושפל לעיני כל בידי הרומים.

המצב ביהודה

שנת 168 לפנה"ס הייתה גם שנת שיא במאבקים הפנימיים בתוך יהודה, בין שני הכהנים שנאבקו ביניהם על משרת הכהן הגדול: יאסון ומנלאוס. יאסון הציע לאנטיוכוס סכום כסף גדול בתמורה למינויו ככהן גדול ובכך הדיח את אחיו חוניו השלישי ממשרת הכהונה הגדולה בשנת 176 לפנה"ס.

יאסון החל בתהליך שנועד להפוך את ירושלים לפוליס הלניסטית. מהלך זה היה מאפשר ליאסון לשלוט, ככהן גדול, על כל יהודה, הכפופה לפוליס זו, ועל בית המקדש עצמו, על האוצרות האדירים שנצברו בו עם השנים. אנטיוכוס הרוויח ממהלך זה כסף רב (שלו היה זקוק מאוד, כדי לשלם לרומא את הפיצויים הכבדים שהתחייב להם), שליטה ביהודה (במקום חוניו, שנטה כנראה לטובת בית תלמי[דרוש מקור]), והפצת התרבות ההלניסטית. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הודח כהן גדול בעת כהונתו, אם כי מחליפו היה גם הוא ממשפחת הכהנים הגדולים. היה זה תקדים. הפיכת הכהונה הגדולה למשרה המועברת תמורת כסף הייתה תקדים נוסף; ותקדים שלישי היה מתן דריסת רגל לשלטון הזר במינויים הפנימיים היהודיים.

יאסון ייסד בירושלים גימנסיון ואפביון (מוסד קדם צבאי לאחר הגמנסיון) - מוסדות שאפיינו ערים הלניסטיות, ושבהם התחנכה האליטה בדרך הלניסטית, על חשבון הדרך היהודית. ספר מקבים ב' מתאר כיצד הכהנים היו עוזבים את עבודת בית המקדש כדי להשתתף בתחרויות בגימנסיון.

יאסון ביקש לשנות את שמה של ירושלים לאנטיוכיה, על שמו של המלך אנטיוכוס, ולרשום את תושבי ירושלים המתייונים כתושבי העיר אנטיוכיה. חוקי האבות, החוקה שנהגה עד אז בירושלים, שהייתה מבוססת על חוקי התורה ואושרה על ידי השלטונות, בוטלה, ובמקומה הוכנסה חוקה הלניסטית חדשה. הפעילות בבית המקדש המשיכה כסדרה, אך לצידו התנהל פולחן אלילי בגימנסיון ובאפביון. תושבי ירושלים שהשתלבו בפעילות ההלניסטית נרשמו כאנטיוכים; הדבר יצר הבדלי מעמדות ברורים בין אותם תושבים לבין תושבים מחוץ לירושלים.

יאסון היה הכהן הגדול בשנים 175 לפנה"ס עד 172 לפנה"ס. באותה שנה שלח יאסון את מנלאוס, אחיו של שמעון ואחד מן הכהנים המיוחסים אל אנטיוכוס. מנלאוס הציע למלך סכום כסף גדול בהרבה מזה שהבטיח יאסון, תמורת מינויו לכהן גדול. אנטיוכוס קיבל את ההצעה. בכך נקבע תקדים של מינוי כהן גדול שלא ממשפחת צדוק, משפחת הכהנים הגדולים.

יאסון אמנם התמנה לתפקידו תמורת בצע כסף, אך מסתבר שזכה לאהדה מסוימת, שכן מנלאוס נזקק לסיוע צבאי כדי לתפוס את השלטון. יאסון נמלט למדבר, ומנלאוס השתלט על העיר. ואולם, בתוך זמן קצר הסתבר למנלאוס שהוא אינו עומד בהתחייבויות הכספיות שלו לאנטיוכוס. הוא יצא לאנטיוכיה כדי לעמוד בפני המלך. כדי שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו, לקח עמו כמה מכלי המקדש ומכר אותם בצור. חוניו השלישי, הכהן הגדול שהודח בידי יאסון והסתתר עד אז באנטיוכיה, גילה את המעשה והעביר את המידע לירושלים. גילוי המעשה הביא לסערת רוחות בעיר, ולבסוף עלה לחוניו בחייו; מנלאוס הביא להוצאתו להורג בידי אנדרוניקוס, שמילא את מקומו של אנטיוכוס ששהה באותה עת בחזית המלחמה באסיה הקטנה.

מנלאוס השאיר בירושלים את אחיו, ליסימכוס, וזה המשיך את שוד המקדש כדי לסייע לאחיו בהתחייבויותיו הכספיות. הדבר גרם להמשך הסערה הציבורית, ולהתנגשות בין תומכי מנלאוס למתנגדיו. בהתנגשויות נהרג ליסימכוס. המלך זימן אליו נציגים של מתנגדי מנלאוס ואת מנלאוס עצמו כדי לברר את התקרית. מנלאוס שיחד את אחד הפקידים הבכירים בחצרו של אנטיוכוס, וזה שכנע את המלך לתמוך במנלאוס. מתנגדיו של מנלאוס הוצאו להורג, ומנלאוס הוסיף להיות בעל בריתו של אנטיוכוס.

התנגשויות בין אנטיוכוס ותומכיו ליהודים

ההתנגשות הראשונה אירעה, כאמור, כאשר מתנגדי מנלאוס התנגשו עם אחיו, ליסימכוס, בעת שניסה לשדוד את המקדש, בשנת 170 לפנה"ס. עם שובו של אנטיוכוס ממסעו הראשון למצרים, בשנת 169 לפני הספירה, הוא פשט על בית המקדש ושדד את הכלים שבו. התנהגות זו לא הייתה מקובלת בעולם העתיק, אך לא יוצאת דופן אצל אנטיוכוס עצמו, ששדד גם מקדשים במצרים. מכל מקום, שוד זה התקבל בסערה גדולה אצל היהודים, גם בין אותם שתמכו בהתקרבות לתרבות ההלניסטית; מנלאוס ואנשיו, בעלי בריתו של אנטיוכוס, נותרו מבודדים יותר ממה שהיו בעבר. לאחר השפלתו של אנטיוכוס על ידי רומא במסע השני למצרים, פשטה בארץ ישראל שמועה שאנטיוכוס נהרג בקרב. יאסון ניצל את המצב, ובראש כוח צבאי תקף את ירושלים ודחק את אנשי מנלאוס מכל העיר אל המצודה שבהר הבית.

השמועה לא הייתה נכונה. אנטיוכוס חש נבגד, ובראש צבא שלא נפגע בקרב, פשט על העיר כדי לדכא את המרידה. יאסון נמלט מן העיר לפני שהמלך הגיע, ונראה שהמרד המשיך להתנהל בראשותם של גורמים אחרים; תושבי העיר נטבחו על ידי צבא המלך. זמן קצר לאחר מכן (בסוף שנת 168 לפנה"ס או בתחילת 167 לפנה"ס) נשלח צבא נוסף, בראשותו של אפולוניוס, מושל השומרון (שנהרג מאוחר יותר בקרב מעלה לבונה מול יהודה המכבי). אפולוניוס הפתיע את תושבי ירושלים וטבח בהם. בעיר הוקמה המצודה, החקרא, שבה התבצרו מנלאוס ותומכיו יחד עם חיל מצב סורי ועם מתיישבים יווניים, שהתערבו במתייוונים. החקרא שלטה על בית המקדש ועל הנעשה בעיר, והחיילים הסוריים החלו לקיים פולחן עבודה זרה בבית המקדש עצמו. על היהודים הוטלו מיסים כבדים, וחלק נכבד מאדמותיהם הוחרם לטובת המתיישבים היווניים. בעקבות הטבח, הגזרות הכלכליות וחילול בית המקדש, נטשו רבים מן היהודים את העיר.

הגזירות

בתחילת חורף שנת 167 לפנה"ס פרסם אנטיוכוס שורת גזרות, שכוונו נגד הדת היהודית. הגזרות נועדו למנוע את קיום המצוות, ולהכריח את היהודים לעבוד עבודה זרה. ספר מקבים א' מתאר בכלליות כמה מן הגזרות:

  • הפסקת העלאת הקרבנות והזבחים וניסוך הנסך בבית המקדש.
  • דרישה לחלל שבתות וחגים.
  • לטמא את בית המקדש על ידי בניית מזבחות עבודה זרה במקדש והקרבת חיות טמאות.
  • איסור קיומה של ברית המילה.
  • דרישה מהיהודים לאכול מאכלים לא כשרים.
  • החלפת חוקי התורה בחוקת המלך ואיום בעונש מוות למי שייתפס מפר את הוראות המלך.

ספר מקבים ב' מוסיף, שהמלך דרש לטמא את המקדש ולקרוא אותו על שם זאוס האולימפי. היהודים הוכרחו להשתתף בתהלוכות של האל דיוניסוס ובימי ההולדת של המלך. כך מתאר מחבר הספר את הגזרות בשיאן:

קשה היה לכולם וכבד פרץ הרשעה: כי המקדש היה מלא על ידי הגויים ניאוף והוללות בהתעלסם עם זונות ובחצרות הקודש היו קרבים אל נשים ומביאים שמה דברים אשר לא יובאו: והמזבח היה מלא דברים האסורים מן התורה: ואי אפשר היה לשבות ולא לשמור את חגי האבות ולא להיקרא בשם יהודי בכלל: ויהיו סוחבים אותם אנוסים במרירות ביום הולדת המלך בכל חודש אל אכילת הזבחים ובהיות חג דיוניסוס היו נאנסים להלך בתהלוכת דיוניסוס והם מעוטרים עטרות קיסוס:

מכבים ב', ו', א' - ח'

ישנם חוקרים הטוענים[דרוש מקור], כי אין המדובר בפולחן זאוס האולימפי אלא בפולחן בעל הסורי, וכי אין המדובר בדיוניסוס אלא באל מקומי. יצוין כי התרבות העתיקה התאפינה בסינקרטיזם[1], כלומר במיזוג בין דתות שונות. היה מקובל ונהוג לזהות אלים מזרחיים מקומיים עם אלים יוונים ולמזג את פולחנם לפולחן אחד משותף. ייתכן שהשמות היוונים זאוס ודיוניסוס מתייחסים כאן לאלים מקומיים, או לאלים יוונים, או למיזוג של שניהם.[1]

יוסף בן מתתיהו מספר כי הגזרות על היהודים השפיעו גם על מצב השומרונים. הוא מצטט "תזכיר" (היפומנמה) שכתבו נציגי השומרונים אל המלך אנטיוכוס, בו הם מזדהים בתור "הצידונים שבשכם" ומתלוננים על כך שאפולוניוס, מושל מחוז שומרון, וניקנור, הממונה על גביית המיסים, מנסים להחיל עליהם את הגזרות שהוטלו על היהודים. הם טוענים כי מדובר בטעות, משום שהם "צידונים" לפי מוצאם (כלומר, כנענים) ורק בשל מגפות שפקדו את הארץ בעבר, אבותיהם נתפסו "לאמונה טפלה עתיקה" והחליטו לשמור את השבת היהודית ולבנות להם בית מקדש על הר גריזים "לאל האלמוני". השומרונים מסכימים כי אנטיוכוס "מתייחס אל היהודים כראוי לרשעתם" ומבקשים שתופסק "הטלת האשמות שחלות על היהודים" וש"מקדש האל האלמוני" שלהם ייקרא על שם זאוס ההלני. בתשובה לפניית השומרונים, כתב אנטיוכוס לניקנור שמאחר ושליחיהם קבעו "שאין להם שום שייכות להאשמות שהוטחו כנגד היהודים" והם בוחרים "לחיות לפי מנהגי היוונים", הוא פוטר אותם מההאשמות ומורה לקרוא את מקדשם על שם זאוס. יוספוס מוסיף כי אנטיוכוס שלח את ההוראות הללו לאפולוניוס בשנת 146 (בין אוקטובר 167 לאוקטובר 166 לפנה"ס).[2] עם זאת, ישנם חוקרים הסבורים כי תעודה זאת אינה אותנטית.[3]

בתלמודים ובמדרשים מתוארת גזרה שלא הייתה מקובלת בארץ ישראל עד אותה תקופה: זכות הלילה הראשון לנציב, שבה כל אישה, נמסרה בליל כלולותיה לאונס על ידי השליט.[4]

השאלה המחקרית: הסיבות להטלת הגזרות

לא ברור מדוע ביקש אנטיוכוס להטיל את הגזרות האלה. הדת ההלניסטית הפוליתאיסטית הייתה סבלנית מטבעה ולא ידועים מקרים אחרים של כפייה דתית מצד שליטים הלניסטיים על נתיניהם. חוקרים רבים[5] ניסו לתת תשובות שיכולות להסביר את התופעה המשונה.

רבים קושרים את הגזירות עם דמותו של המלך. עוד בעת העתיקה רבים[6] תיארו את אנטיוכוס הרביעי בצורה שלילית ועמדו על אופיו האכזר. עם זאת, לא כל התיאורים הם לרעת אנטיוכוס. הוא ניסה לשקם את הממלכה הסלאוקית אחרי התבוסה הקשה שהנחילה לה הרפובליקה הרומית והצליח לשמור על הממלכה בזמן שלטונו. יתרה מכך, חלק מהגזרות, דוגמת הפולחן האלילי בירושלים לאו דווקא נבעו מרוע. הענקת זכויות של פוליס לעיר שאוכלוסייתה אינה יוונית, הייתה פרס יקר ערך בממלכה הסלאוקית וייתכן שאנטיוכוס רצה דווקא להיטיב עם העיר, ופגיעתו בדת היהודית לא הייתה מכוונת.

חוקרים אחרים, שלא מקבלים את הטענה שכל האשמה תלויה באישיותו של אנטיוכוס, טוענים שהאשמה היא בדבקותו הרבה של אנטיוכוס בהלניזם. לדבריהם, ניסה אנטיוכוס להפיץ את התרבות ההלנית ה"נעלה" לעומת התרבות הברברית ה"נחותה". יש אחיזה במקורות גם לטענה זו. פוליביוס מספר על הסעד שהגיש ליוונים וגם מקורות אחרים נותנים תמונה של מלך התומך ברעיונות ההלניזם. היות שהיהודים דבקו במנהגיהם הישנים, החליט אנטיוכוס, לפי אותם חוקרים, לכפות עליהם את ההלניזם בכוח.[7]

אף על פי שגישה זו נראית טובה, היא סובלת מקושי רב היות שההלניזציה הייתה פוליטית ולא תרבותית. בשום מקום אחר בממלכתו לא כפה אנטיוכוס את ההלניזם בכוח ולא "בדק בציציותיהם" של התושבים. יתרה מכך, הפצת ההלניזם והגשת הסעד ליוונים לא נעשו לשם שמיים. היו למעשים אלה מטרות פוליטיות מובהקות, ולא ברור כיצד המרדת פרובינציה שלמה על ידי גזירות קשות משרתת את האינטרסים האלה.

על פי חוקרים אחרים, הסיבה העיקרית לגזירות, היא השאיפה של המלך לאחד את ממלכתו, שסבלה מפיצול רב של עמים ושבטים שהרכיבו אותה. גם לגישה זו יש אחיזה במקורות העתיקים. נראה שצעדיו של אנטיוכוס היו מתונים בהתחלה. הוא בחר בזאוס, אל שהיה קל לזהותו עם אלים מקומיים רבים. חיזוק נוסף לטענה זו מצוי בעובדה שהלניזציה הייתה רק אחד המרכיבים ברפורמות פוליטיות מקיפות שקידם אנטיוכוס, שמטרתן הייתה שיקום מדינתו אחרי החורבן שהמיטו עליה הרומים.

בניגוד לאלה התולים את האשמה באנטיוכוס ובשאיפותיו, יש כאלה שלדבריהם הסיבה לגזרות הייתה פרי יוזמתם של המתיוונים ששאפו להגדיל את השפעתם בקהילה. עם זאת, לא מוצאת גרסה זו תמיכה מפורשת במקורות העתיקים.

כמו כן, ייתכן שהייתה סיבה אחרת לגזרות שלא קשורה לדת ולתרבות ואותה מביע אביגדור צ'ריקובר[8]. ייתכן שהגזירות באו כעונש על מהומות יהודיות שפרצו ביהודה. בשנים 169 ו-168 לפנה"ס פתח אנטיוכוס במלחמה הקואלה-סורית השישית שבה כבש את מצרים, אך נאלץ להתפנות ממנה בגלל לחץ רומי. בדרכו חזרה (168 לפנה"ס) שלח ידו באוצרות בית המקדש והחרים רכוש רב. מעשה זה היה הסיבה למהומות חמורות בכל רחבי יהודה, ורק קומץ אריסטוקרטים מתייוונים, בעיקר בני משפחת טוביה נותרו נאמנים לאנטיוכוס. בזיזת אוצרות בית המקדש לא היו הסיבה היחידה למהומות. גם הרפורמות ההלניסטיות שקודמו ע"י העלית החברתית, אף שבתחילה לא לבשו אופי דתי, לא היו מקובלות על שכבות רחבות של העם, ואלה רק חיכו להזדמנות להתמרד. בזיזת אוצרות המקדש על ידי אנטיוכוס ועל ידי מנילאוס היו העילה למרידות אלה, אך לא הסיבה היחידה.

אנטיוכוס ניסה לדכא את המהומות בכוח הזרוע, אך אירועים חשובים במקומות אחרים בממלכתו רחבת הידיים דרשו את נוכחותו. כתוצאה מכך, הוא לא הספיק לוודא שהמהומות הודברו סופית, והעביר את התפקיד לאפולוניוס, מפקד שכירי חרב פריגים. הנ"ל יסד בירושלים קאטויקיה – מושבת חיילים. הפירוש המעשי של הדבר הזה הוא החרמת רכוש תושבי העיר וגירושם.

כדרכו של כל מרד, הקנאים תפסו את המושכות. בגלל הצביון הדתי שהיה למעשהו של אפולוניוס עם חילול בית המקדש, עמדו בראש הקנאים קבוצות בעלות רגשות דתיים עזים. ייתכן שאנטיוכוס ראה בגישות הדתיות של הקנאים היהודים משום סכנה למשטרו ולמעמדו וביקש להשמיד את הדת היהודית.[9] ייתכן שהגזירות של אנטיוכוס שפורסמו רק שנה לאחר פרוץ מהמהומות היו דרכו להעניש את המורדים ולהשמיד את הסיבה לקיומם ולא רק לכפות עליהם את הדת ההלניסטית.[10]

נגד עמדה זו של צ'ריקובר שמקורה בשנות ה-50, קם מחקר חדש יותר המטיל ספק בעצם כינון קאטויקיה בירושלים. לדבריהם, היות שירושלים נהנתה כבר ממעמד של פוליס בשנת 175 לפנה"ס, לא הייתה סיבה מיוחדת לכונן בה מושבת חיילים שרק תחריף את הבעיות. כמו כן, כל המהלך נראה לא סביר לאור פירוש המקורות.[11]

הגזרות היו קשות וחריפות ולא נראה כדוגמן בשום מקום ובשום זמן בעולם העתיק. יתכן שמדובר בהתנגשות בין שתי תרבויות שראו עצמן נעלות על שאר העמים. היוונים סברו שתרבותם היא מתנת יוון לעולם, וברוב הארצות המקומיים אימצו המקומיים את ההנחה הזאת ואתה את תרבות יוון. אולם ביהודה נתקל השלטון היווני בעם שלא קיבל את תפיסת הממשלה בדבר עליונות התרבות היוונית, ולכן גם לא מיהר לאמץ אותה. לפי גישה זאת הסיבה להטלת הגזרות היא התנגשות תרבותית על רקע השאלה מי עליונה.

גישה נוספת טוענת שה"גזירות" לא היו גזירות מיוחדות ליהודים כלל, אלא הנחיות שהשלטון הסלווקי דרש מכל העמים בממלכתו. ספר מכבים א פרק א מספר שאנטיוכוס שלח צוים "אל כל מדינות מלכותו לאמור: אך תורה אחת וחוקה אחת [יהיו] לכל יושבי ארצנו, להיות כולם לעם אחד"[12]. הדרישה העיקרית הייתה להקריב מדי חודש קורבן לכבוד המלך. רוב העמים נעתרו לכך, אולם ביהודה נתפש הציות כזניחת דרכי אבות מקודשות.

התגובות לגזירות

לפי העדויות היו יהודים רבים שנכנעו לגזירות. אולם, המקורות גם מתארים תופעה של התנגדות מצד היהודים, התנגדות שזכתה לצעדי ענישה מצד השלטון הסלאוקי, דוגמה לכך היא הסיפור של חנה ושבעת בניה. יחד עם תופעות אלו, החלה גם התנגדות מזוינת שהלכה והתרחבה, עד שהפכה למרד החשמונאים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אביגדור צ'ריקובר, "גזרות אנטיוכוס ובעיותיהן", בתוך: אשכולות, קובץ א, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשי"ד, עמ' 86–109; א' צ'ריקובר, היהודים בעולם היווני־רומי, הוצאת מ' ניומן, תל אביב-ירושלים, תשל"ד, עמ' 156–180; אוריאל רפפורט, מגלות לקוממיות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 5, עמ' 62–81.
  • רומן וילק, ולא זרקו אבן עליהם (חשמונאים א', ב', לו) סיני קג, תשמ"ט עמ' רלה-רלח
  • בצלאל בר כוכבא, "גזרות הדת של אנטיוכוס אפיפנס כמציאות היסטורית", בתוך: תרביץ – רבעון למדעי היהדות, שנה פד, חוברת ג (תשע"ז), עמ' 295–344.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 סינקרטיזם
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 12, פרק ה, פסקה ה, סעיפים 258–264.
  3. ^ אוריאל רפפורט, מגלות לקוממיות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, יחידה 5, עמ' 49.
  4. ^ בירושלמי נכתב: "בראשונה גזרו שמד ביהודה, שכן מסורת להם מאבותם, שיהודה הרג את עשו דכתיב (בראשית מט) "ידך בעורף אויביך", והיו הולכין ומשעבדין בהן ואונסין את בנותיהן, וגזרו שיהא איסטרטיוס בועל תחילה." (ירושלמי, כתובות דף ה, ב' פרק א הלכה ה') דבר דומה צוין בתלמוד הבבלי: "דאמרי בתולה הנשאת ביום הרביעי - תיבעל להגמון תחלה." (בבלי, כתובות ג' ב') "תנו רבנן, בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל...ועוד גזרו שכל מי שנושא אשה תבעל להגמון תחלה ואחר כך תחזור לבעלה. ונהגו בדבר הזה שלש שנים ושמונה חדשים עד שנשאת בתו של יוחנן כהן גדול." (מדרש לחנוכה, בית המדרש חדר א' צד קל"ב מכ"י לפסיא, מובא בי"ד אייזנשטיין, אוצר המדרשים, עמוד קפה) וכן מובא בקיצור שולחן ערוך, הלכות חנוכה - סימן קלט סעיף ג'.
  5. ^ דיון מקיף אודות החוקרים השונים ודעותיהם ניתן למצוא במאמרו של אביגדור צ'ריקובר שפורסם בכתב העת "אשכולות" ובספרים אחדים דוגמת "היהודים בעולם היווני והרומי" מאת צ'ריקובר ואסופת מאמרים בשם "התקופה הסלאוקית בארץ ישראל"
  6. ^ פוליביוס כ"ו 10, ליוויוס מא 19–20 ואחרים
  7. ^ התקופה הסלאוקית בארץ ישראל עמוד 111
  8. ^ פרופ' אביגדור צ'ריקובר, גזירות אנטיוכוס ובעיותיהן (ירושלים, תשי"ד), באתר מתוך הסיפריה הלאומית
  9. ^ יש דוגמאות רבות למעשים אלה בעולם הקלאסי כשהשלטון חש שהדת מאיימת עליו. כך למשל רדפו הרומאים את הדרואידים משנוכחו לדעת שאלה מציתים את המרידות הקלטיות.
  10. ^ התקופה הסלאוקית בארץ ישראל עמודים 116–125
  11. ^ לדיון והשוואת מקורות ראו בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, 1980, עמודים 325–331
  12. ^ מקבים א פרק א פסוק 42 https://he.wikisource.org/wiki/ספר_המקבים_א_א


Read other articles:

Puding vanila dengan karamel. Karamel adalah gula-gula yang terbentuk dari proses karamelisasi, sehingga menghasilkan cairan lengket berwarna krem sampai cokelat gelap. Karamel kadang terbentuk ketika memasak permen. Karamel dapat digunakan sebagai perisa dalam puding dan berbagai macam hidangan penutup, sebagai isian permen atau cokelat, atau sebagai topping es krim atau hidangan custard. Karamel terbentuk dengan memanaskan gula pada suhu 170°C (338°F). Ketika gula meleleh dan mendekati su...

 

Pour les articles homonymes, voir Empire peul. Si ce bandeau n'est plus pertinent, retirez-le. Cliquez ici pour en savoir plus. Certaines informations figurant dans cet article ou cette section devraient être mieux reliées aux sources mentionnées dans les sections « Bibliographie », « Sources » ou « Liens externes » (juin 2019). Vous pouvez améliorer la vérifiabilité en associant ces informations à des références à l'aide d'appels de notes. Calif...

 

Election in Colorado Main article: 1900 United States presidential election 1900 United States presidential election in Colorado ← 1896 November 6, 1900 1904 →   Nominee William Jennings Bryan William McKinley Party Democratic Republican Home state Nebraska Ohio Running mate Adlai Stevenson I Theodore Roosevelt Electoral vote 4 0 Popular vote 122,733 93,072 Percentage 55.43% 42.04% County Results Bryan   40-50%   50-60%  ...

More than 550,000 Americans died fighting the Civil War, including these men who fell during the bloody Battle of Antietam. This section of the timeline of United States history concerns events from 1860 to 1899. 1860s 1860s in the United States: 1860, 1861, 1862, 1863, 1864, 1865, 1866, 1867, 1868, 1869. Further information: Timeline of events leading to the American Civil War Presidency of James Buchanan U.S. territorial extent in 1860 April 3, 1860 – Pony Express begins. November 6 – ...

 

BMW Seri 5 (G30/G31/G32)InformasiProdusenBMWModel untuk tahun2017–2023Bodi & rangkaKelasKendaraan mewah ukuran medium / Mobil eksekutif (E)Bentuk kerangka4-pintu sedan5-pintu estateTata letakMesin depan, penggerak roda belakangMesin depan, penggerak 4 rodaPlatformBMW OKL platformPenyalur dayaMesinMesin bensin:2.0 L B48 turbocharger I43.0 L B58 turbocharger I64.4 L N63TU2 turbocharger V8mesin diesel:2.0 L B47 turbocharger I43.0 L B57 turbocharger I63.0 L quad-turbo I6Transmisi6...

 

Former bantustan in South Africa This article is about the former bantustan in South Africa. For the modern South African province, see KwaZulu-Natal. For other uses, see Zululand (disambiguation). This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: KwaZulu – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December...

Australian actress (born 1982) Abbie CornishCornish in 2012Born (1982-08-07) 7 August 1982 (age 41)Lochinvar, New South Wales, AustraliaOther namesDuskOccupationActressYears active1997–presentRelativesIsabelle Cornish (sister) Abbie Cornish (born 7 August 1982) is an Australian actress. In film, Cornish is known for her roles as Heidi in Somersault (2004), Fanny Brawne in Bright Star (2009), Sweet Pea in Sucker Punch (2011), Lindy in Limitless (2011), Clara Murphy in RoboCop ...

 

Cet article est une ébauche concernant un canton français. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Canton de Serres Situation du canton de Serres dans le département des Hautes-Alpes. Administration Pays France Région Provence-Alpes-Côte d'Azur Département Hautes-Alpes Arrondissement(s) Gap Bureau centralisateur Serres Conseillersdépartementaux Mandat Françoise PinetGérard Tenoux 2021-2028 Code ...

 

Voce principale: Unione Sportiva Foggia. Unione Polisportiva FoggiaStagione 1942-1943Sport calcio Squadra Foggia Allenatore Angelo Benincasa Presidente Alceo Gigli Serie C4º posto nel Girone M. 1941-1942 1945-1946 Si invita a seguire il modello di voce Questa voce raccoglie le informazioni riguardanti l'Unione Polisportiva Foggia nelle competizioni ufficiali della stagione 1942-1943. Rosa N. Ruolo Calciatore A Ernesto Bertè A N. Bruno C M. Caputo P Paolo Caracozzi C Giuseppe Carrara P...

For the Washington Metro station, see Dupont Circle station. Place in the United StatesDupont CircleNeighborhood of Washington, D.C. Clockwise from the top: Dupont Circle Fountain; Connecticut Avenue; St. Matthew's Cathedral; historic Riggs Ntl. Bank; Patterson Mansion.CountryUnited StatesDistrictWashington, D.C.QuadrantNorthwestWard2Government • CouncilmemberBrooke Pinto United States historic placeDupont Circle Historic DistrictU.S. National Register of Historic PlacesU.S. Histo...

 

American TV series or program The Triangle Factory Fire ScandalGenreDramaWritten byMel BrezEthel BrezDirected byMel StuartStarringDavid DukesTovah FeldshuhLauren FrostStacey NelkinTed WassMusic byWalter ScharfCountry of originUnited StatesOriginal languageEnglishProductionExecutive producersMerrill GrantDon KirshnerAlan LandsburgProducerPaul FreemanProduction locationNew York CityCinematographyMatthew F. LeonettiEditorCorky EhlersRunning time98 minutesProduction companiesAlan Landsburg Produ...

 

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (نوفمبر 2019) دوري كرة القدم الصربي الدرجة الأولى 2006–07 تفاصيل الموسم دوري كرة القدم الصربي الدرجة الأولى  [لغات أخرى]‏  النسخة 3  البلد صربيا  التاريخ بداي...

Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Bank BJB Syariah – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR PT Bank BJB SyariahJenisAnak perusahaanIndustriJasa keuanganDidirikanBandung, Jawa barat Indonesia (2010)KantorpusatBandung, Indonesia...

 

Al HunterNazionalità Stati Uniti Altezza180 cm Peso88 kg Football americano RuoloRunning back Termine carriera1980 CarrieraGiovanili  Notre Dame Fighting Irish Squadre di club 1977-1980 Seattle Seahawks StatistichePartite52 Partite da titolare5 Yard corse715 Touchdown su corsa4   Modifica dati su Wikidata · Manuale Alfonse Hunter (Greenville, 21 febbraio 1955) è un ex giocatore di football americano statunitense che ha militato nel ruolo di running back per tutta l...

 

Saraiki shalwar suits from south Punjab, Pakistan. A Pakistani man in Saraiki shalwar suit There are two types of Saraiki shalwar suits which originate in the southern area of Punjab, Pakistan. These are the Bahawalpuri shalwar suit and the Multani shalwar suit. The two main suits from that area. Bahawalpuri shalwar suit The Bahawalpuri shalwar originates from the Bahawalpur region of Punjab, Pakistan.[1] The Bahawalpuri shalwar is wide and baggy with voluminous folds.[2][...

Questa voce sull'argomento schermidori italiani è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Giorgio BocchinoNazionalità Italia Scherma SpecialitàFioretto Palmarès  Italia Competizione Ori Argenti Bronzi Giochi olimpici 1 0 1 Mondiali 5 1 1 Campionati italiani 3 0 0 Vedi maggiori dettagli  Modifica dati su Wikidata · Manuale Giorgio Bocchino (Firenze, 14 luglio 1913 – Firenze, 4 dicembre 1995) è stato uno schermidore ital...

 

Cet article est une ébauche concernant une association. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Si ce bandeau n'est plus pertinent, retirez-le. Cliquez ici pour en savoir plus. Certaines informations figurant dans cet article ou cette section devraient être mieux reliées aux sources mentionnées dans les sections « Bibliographie », « Sources » ou « Liens externes » ...

 

Turkish-German writer Feridun Zaimoğlu Feridun Zaimoğlu (born 4 December 1964, in Bolu) is a German author and visual artist of Turkish descent. His central themes are the problems of the second and third generation of Turkish immigrants to Germany. Life Feridun Zaimoğlu, born in Bolu/Turkey, came to Germany with his parents in 1965. Until 1985 he lived in Berlin and Munich, and then began studying medicine and arts in Kiel, where he is still living. He works as an author and journalist. H...

مطبخ هنديمعلومات عامةالبلد / المنطقة الهند النوع مطبخ وطني صنف فرعي مطبخ جنوب آسيا جزء من ثقافة الهند الثقافة ثقافة الهند تعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات جزء من سلسلة مقالات حولالثقافة الهندية التاريخ المجموعات العرقية [الإنجليزية] الدين المطبخ الرياضة اللغات اللغ�...

 

Cleveland-based steelmaking company Cleveland-Cliffs Inc.200 Public Square, headquarters of Cleveland-CliffsFormerlyCliffs Natural Resources Inc. (2008-2017)Company typePublic companyTraded asNYSE: CLFS&P 400 Index componentIndustrySteelFounded1847; 177 years ago (1847) as Cleveland Iron Company in Cleveland, OhioFounderSamuel Mather and associatesHeadquarters200 Public Square, Cleveland, Ohio, United StatesKey peopleC. Lourenco Goncalves, Chairman, CEO & Presid...