קרלוצ'י שירת במגוון של משרות ממשלתיות בכירות, כולל ראש "המשרד להזדמנויות כלכליות" (Office of Economic Opportunity) בממשלו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, סגן ראש ה-CIA בממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר וכסגן מזכיר ההגנה וכיועץ לביטחון לאומי בממשל רייגן.
סרט ביוגרפי בדיוני משנת 2000 אודות לומומבה, בבימויו של ראול פק, מתאר את קרלוצ'י כמי שהיה מעורב במהלך שירותו בקונגו ברציחתו של לומומבה.[12][13] קרלוצ'י דחה בזעם את ההאשמות ובעקבות תביעה מוצלחת שהגיש לבית המשפט עלה בידו למנוע את אזכור שמו בסרט כאשר זה הוצג בארצות הברית.[12][13]
תפקידים בממשל הפדרלי
ב-1969, כאשר שכנע הנשיא ריצ'רד ניקסון את חבר הקונגרסדונלד רמספלד לעזוב את מושבו ולהתמנות למנהל "המשרד להזדמנויות כלכליות" (Office of Economic Opportunity), סוכנות ממשלתית שהוקמה על ידי סרג'נט שרייבר כדי לנהל את מלחמתו של הנשיא לינדון ג'ונסון בעוני, הועברו אליה רמספלד וקרלוצ'י ממחלקת המדינה לעמוד בראש "תוכנית הפעולה הקהילתית" (Community Action Program). קרלוצ'י היה לסגן מזכיר הבריאות, החינוך והרווחה כשוויינברגר היה המזכיר במהלך תקופת ממשלו של ניקסון.
ב-1987, בעקבות התפטרותו של קספר וינברגר מתפקידו כמזכיר ההגנה בשל מעורבותו בפרשת איראן-קונטראס, החליף אותו קרלוצ'י. במהלך כהונתו הוא בלט בדחיפתו לבניית הכוח כדי להחיש את סיומה של המלחמה הקרה, מדיניות שהנשיא רונלד רייגן הוביל.
לאחר פרישתו
פעילות עסקית
בין השנים 1992 – 2003 שימש קרלוצ'י כיושב ראש מועצת המנהלים של "קבוצת קרלייל" ולאחר מכן עד שנת 2005 כיושב ראש אמריטוס של החברה. היו לו אינטרסים עסקיים בחברות הבאות: "אשלנד אחזקות עולמיות", "ג'נרל דיינמיקס", "וסטינגהאוס", "נוירוגן", "CB נכסי נדל"ן", "נורטל", BDM, Quaker Oats, ו-Kaman. לתקופה מסוימת הוא היה המנכ"ל לשל חברת האבטחה הפרטית Wackenhut והיה המייסד השותף ומנהל בכיר בקבוצת ההשקעות Frontier Group. הוא גם היה חבר במועצה המנהלת של G2 Satellite Solutions ויושב הראש לשעבר של חברת נורטל רשתות.
פעילות ארגונית
קרלוצ'י היה מקושר ל"פרויקט למען מאה אמריקאית חדשה" (Project for the New American Century), צוות חשיבה שמרני.[15] הוא היה יושב הראש לשעבר של "המועצה העסקית ארצות הברית-טאיוואן" לאחר שכיהן כיושב הראש בין השנים 1999 – 2002 והוחלף בויליאם כהן.[16] קרלוצ'י היה חבר במועצת הנאמנים של מכון ראנד ויושב ראש-מייסד שותף של המועצה המייעצת למכון ראנד למדיניות המזרח התיכון.[17] הוא גם היה חבר במועצת הכבוד של "ברית מדיניות הסמים" (Drug Policy Alliance), גוף שמקדם לגליזציה של סמים קלים.
חיים אישיים
קרלוצ'י היה נשוי לבילי ג'ין אנתוני משנת 1954 ועד לגירושיהם בשנת 1974 ולאחר שנולדו להם שני ילדים.[18] משנת 1976 ועד למותו הוא היה נשוי למרסיה מקמילן מאיירס. נולדה להם בת אחת.
.svg)
