דניאלס האמין ש"האיוולת והפשע הגדולים ביותר" בהיסטוריה של ארצות הברית היו מתן זכות בחירה לשחורים[1]. הוא ועיתונו דגלו בעליונות הגזע הלבן בדיווחי חדשות, במאמרי מערכת מנוסחים היטב, במכתבים למערכת קנטרניים ובקריקטורות מרושעות שפורסמו בעמוד השער של העיתון והפנו את תשומת הלב למה שהעיתון כינה "אימת שלטון הכושים"[2]. דניאל טען שכל עוד לאפרו-אמריקאים יהיה כוח פוליטי, הם יבלמו את הרפורמות הפרוגרסיביות.
דניאלס היה גורם משפיע ביותר במעבר החקיקתי של קרוליינה הצפונית ב-1900 לתיקון שלמעשה הפקיע את זכות הבחירה של השחורים במדינה, הדיר אותם מהמערכת הפוליטית למשך עשורים עד לסוף המאה ה-20. הם גם הודרו מהשתתפות בחבר מושבעים והיו נתונים להפרדה גזעית בחסות החוק.
כמזכיר הצי, טיפל דניאל במדיניות ובסוגיות הפורמליות במהלך מלחמת העולם הראשונה, בעוד שתת-מזכיר הצי, פרנקלין דלאנו רוזוולט, קיבל את ההחלטות המבצעיות העיקריות של המלחמה. כשגריר במקסיקו, לאחר המהפכה שהתחוללה בה, טיפל דניאלס ביחסים עם הממשלה האנטי-אמריקאית ובצעדי ההפקעה של השקעות הנפט האמריקאיות שננקטו על ידה. בקרוליינה הצפונית של ראשית המאה ה-20 הוא היה פרוגרסיביסט מוביל, קידם את בתי הספר הציבוריים ואת העבודות הציבוריות וקרא להרחבת הרגולציה על חברו ועל רשת הרכבות. הוא תמך בחוק היובש ובזכות הבחירה לנשים והשתמש בעיתונו כדי לתמוך במועמדי המפלגה הדמוקרטית. הוא היה תומך נלהב בקו קלוקס קלאן, אף על פי שמעולם לא היה חבר בו.
ראשית חייו
ג'וזפוס דניאלס נולד בוושינגטון, קרוליינה הצפונית. אביו היה בונה ספינות. ב-1861 פרשה קרוליינה הצפונית מהאיחוד. לפני שמלאו לו 3 שנים, נהרג אביו של דניאלס על ידי צלף של צבא הקונפדרציה בשל אהדתו לאיחוד שהייתה ידועה. האב ניסה לעזוב עם כוחות צבא האיחוד את וושינגטון במהלך מלחמת האזרחים. דניאלס הצעיר עבר עם אמו האלמנה ושני אחיו לוילסון, קרוליינה הצפונית. הוא התחנך במוסד האוניברסיטאי של וילסון ובקולג' טריניטי (כיום אוניברסיטת דיוק).
דניאלס ערך עיתון מקומי בשם Wilson Advance ובסופו של דבר רכש אותו. תוך כמה שנים, הוא היה אחד הבעלים, יחד עם אחיו צ'ארלס, של העיתונים Kinston Free Press ו-Rocky Mount Reporter. הוא למד משפטים באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל וב-1885 התקבל ללשכת עורכי הדין, אך לא עסק בעריכת דין.
לאחר שהיה מעורב יותר ויותר בפעילות המפלגה הדמוקרטית בקרוליינה הצפונית, והשתלט על השבועון Daily State Chronicle, שימש דניאלס בתפקיד המדפיס הממשלתי של קרוליינה הצפונית בין השנים 1887–1893. הוא מונה על ידי הנשיא גרובר קליבלנד לפקיד הראשי של מחלקת הפנים של ארצות הברית ושימש בתפקיד זה בין השנים 1893–1895.
קריקטורה נגד השחורים שפורסמה בעיתון News and Observer שהיה בבעלותו של דניאלס
ב-1894, בסיועו הכספי של התעשיין ג'וליאן ש. קאר, שהיה גם הוא תומך בעליונות הגזע הלבן, רכש דניאלס את השליטה בעיתון The News & Observer מראלי ופרש ממשרתו בממשל הפדרלי. בהנהגתו תמך עיתון זה במפלגה הדמוקרטית, שבאותה תקופה נאבקה לשמור על מעמדה בקרוליינה הצפונית מול המיזוג של הרפובליקנים והפופוליסטים.
על פי הכתוב באוטוביוגרפיה של דניאלס, "ה-News and Observer נועד להפיץ את המסרים של המפלגה הדמוקרטית ולהוות את הקול המיליטנטי של עליונות הגזע הלבן, והוא לא כשל במשימתו זו"[3]. בממצאי הוועדה שחקרה את המהומות בוילמינגטון הוזכר אך ורק שמו של דניאלס כגורם למהומות[4]. לדברי ההיסטוריונית הלן אדמונדס, העיתון "הוביל מערכה של דעות קדומות, מרירות, השמצות, מצגי שווא והפרזות כדי להשפיעה על רגשות הלבנים כנגד השחורים"[5]. המהומות הובילו להפיכה המוצלחת היחידה בתולדות ארצות הברית, כאשר ממשל נבחר הודח בכוח הזרוע.
המערכה של הדמוקרטים למען עליונות הגזע הלבן הובילה לניצחונות של המפלגה ב-1898 וב-1900. לאחר שהשיגו את השליטה על בית המחוקקים של קרוליינה הצפונית, הם העבירו תיקון לחוק שהציב מחסומים להרשמתם של השחורים להצבעה, שהשפיעו על רוב האפרו-אמריקאים במדינה. ההשפעה הפוליטית של המהלך הזה התמשכה עד לסוף שנות ה-60 של המאה ה-20.
בתקופה מאוחרת יותר בחייו, כאשר דן על הצלחתו, "הודה דניאלס שהעיתון הפריז לעיתים בחד-צדדיות שלו כלפי הדמוקרטים והידיעות שהובאו לעיתון לא נבדקו ביסודיות לפני פרסומם וככל הנראה לא יכלו לעמוד במבחן משפטי"[5]. הוא תמך בכמה מאבקים של הפרוגרסיבים, כמו קידום מערכת החינוך וחקיקה נגד עבודת ילדים[6].
העיתון The News and Observer נותר בבעלות משפחת דניאלס עד 1995, כאשר הוא נמכר לחברת מקלאצ'י[7].
דניאלס האמין בצורך בבעלות ממשלתית על המפעלים לייצור לוחות שריון, ועל המפעלים לייצור מכשירי טלפון וטלגרף. בסיום המלחמה הוא עשה מאמצים רציניים להעביר באופן קבוע את השליטה על כל מכשירי הרדיו בארצות הברית לידי הצי. אם היה עולה הדבר בידו, כל הפעילות של חובבי הרדיו הייתה באה לקיצה וייתכן ששידורי הרדיו היו מתעכבים באופן משמעותי[10].
דניאלס, שהתנזר מאלכוהול, אסר על צריכת משקאות חריפים על ספינות הצי, כאשר הוציא את הפקודה הכללית מספר 99 ב-1 ביוני1914[11]. לאחר תום תקופת היובש ב-1933 קבעו מפקדי הספינות שהאיסור על צריכת אלכוהול על הספינות היה עדיין בתוקף, אך צריכה מוגבלת של בירה הותרה למלחים שהיו על הים במשך 45 ימים או יותר. צריכת משקאות חריפים יותר על ידי קצינים הותרה על פי שיקול דעתם בעת חופשת חוף[12].
ב-15 במרץ1919 פרסם דניאלס את פקודה מספר 456 שעל פי נאסרה בצי כל עבודה ביום המנוחה הנוצרי (יום ראשון). בפקודה נכתב:
כדי להבטיח שמירה ראויה על יום האדון בצי ארצות הברית, וכדי לאפשר לקצינים ולאנשים מנוחה ובילוי הנחוצים ליעילות, תבוצע ההוראה הבאה: מעתה והלאה כל הקצינים המפקדים וכל הנוגעים בדבר ידאגו לכך שעל סיפוני הספינות ובבסיסי החוף שבהם הם מוצבים, שלא תבוצע כל עבודה מכל סוג שהוא למעט עבודות נחוצות. הוראה זו תכלול פעילות אימונים ותרגילים מכל סוג, פעולות ביקורת על הספינות וצוותיהן, ביקורת לבוש, פעולות אחסון וכל פעילות אחרת על גבי הספינות שתפר את לשונה של הוראה זו ואת רוחה. אף ספינה של הצי לא תצא להפלגה ביום ראשון למעט במקרה חירום..[14].
במהלך מלחמת העולם הראשונה הקים דניאלס את הוועד המייעץ לצי (Naval Consulting Board) כדי לעודד חידושים שיועילו לצי. דניאלס ביקש מתומאס אלווה אדיסון לעמוד בראש המועצה, שכן הוא היה מודאג מכך שארצות הברית לא הייתה מוכנה לתנאי הלחימה החדשים והייתה זקוקה לטכנולוגיות חדשות[15]. בנוסף, היה דניאלס מזכיר הצי הראשון שקידם את נושא התעופה הימית. הוא הקים את בסיס הצי האווירי פנסקולה (אנ'), באומרו, "כלי הטיס חייבים להיות חלק עיקרי מהכוח הימי שלנו לפעולות התקפה והגנה"[16].
שערוריית המין של ניופורט, שטופלה על ידי תת-מזכיר הצי רוזוולט, פרצה ב-1919. הפרשה החלה כניסיון לטפל במה שנראה כ"תנאים בלתי מוסריים" בבסיס הצי בניופורט והתרחבה לחקירה של האוכלוסייה האזרחית בעיר. הפרשה הובילה למעצרים בעוון פעילות הומוסקסואלית של 17 מלחים ושל כומראפיסקופלי נודע, ועל כמה מהם נגזר עונש מאסר. כאשר התחבולות שבהן נעשה שימוש בציד המכשפות הזה נודעו ברבים, הן נחשפו בעיתונות הארצית. הדיווח הגדיר את התנהגותו של רוזוולט כ"ראויה לנזיפה" ואמר שהמעשים "הפרו את זכויות האזרח והתעלמו מהזכות של כל נער אמריקאי שהתגייס לצי ללחום למען מולדתו"[17].
כאשר נבחר רוזוולט לנשיאות, הוא מינה את דניאלס לשגריר ארצות הברית במקסיקו. הוא ציפה שדניאלס יסייע להוציא לפועל את "מדיניות השכן הטוב" באמריקה הלטינית. אך על הגעתו של דניאלס למקסיקו העיבה הפגנה אלימה בה קבוצה של מקסיקנים יידתה אבנים אל עבר השגרירות האמריקאית[18][19].
רוזוולט מינה את דניאלס כשגריר כדי לאחות את הקרע ביחסי שתי המדינות שנגרם עקב פלישת ארצות הברית למקסיקו במהלך המהפכה המקסיקנית. נראה שנאומיו של דניאלס והצעדים שנקט בעת כהונתו כשגריר במקסיקו שיפרו את יחסי שתי המדינות. הוא שיבח תוכנית שהוצעה במקסיקו לחינוך כללי ובנאום שנשא לפני הפקידים הקונסולריים של ארצות הברית, הוא ייעץ להם להימנע מהתערבות יתרה בענייניהם של ארצות אחרות[6].
היחסים עם הכנסייה הקתולית
הקתולים בארצות הברית תקפו במרירות את דניאלס על כך שכשל בהתנגדותו להתקפות הארסיות של הממשלה המקסיקנית כנגד הכנסייה הקתולית במהלך המהפכה המקסיקנית ואחריה. דניאלס היה מתודיסט אדוק ושיתף פעולה עם הקתולים בארצות הברית, אך הייתה לו חיבה מועטה כלפי הכנסייה במקסיקו. הוא האמין שהיא ייצגה את אצולת הקרקע שגישתה הייתה מנוגדת לתפיסתו הליברלית. במקסיקו הייתה הסוגיה הראשית המאמצים של הממשלה לסגור את בתי הספר הקתולים. דניאלס הצדיק בפומבי את הפעולות הללו ושיבח את הפוליטיקאים האנטי-קתולים המקסיקנים. ביולי 1934, בנאום שנשא בשגרירות ארצות הברית, שיבח דניאלס את הצעדים האנטי-קתולים שננקטו בהובלתו של נשיא מקסיקו לשעבר, פלוטארקו אליאס קאייס:
גנרל קאייס רואה, כפי שג'פרסון ראה, שאף עם לא יכול להיות גם חופשי וגם בור. לפיכך, הוא והנשיא רודריגס, הנשיא הנבחר קארדנאס וכל המנהיגים הצופים את פני העתיד, שמים את החינוך הציבורי בראש סדר העדיפות של המדינה. כולם מכירים בכך שגנרל קאייס הציב אתגר שיורד לשורשים של פתרון כל הבעיות של מחר כאשר הוא אמר: "אנחנו חייבים להיכנס לעובי הקורה ולקחת על עצמנו את עיצוב תודעת הילדות, תודעת הנעורים"[20].
שנותיו האחרונות
ב-1941 מונה בנו של דניאלס, ג'ונתן, כעוזרו האישי של הנשיא רוזוולט. באותה עת התפטר דניאלס מתפקידו כנשיא ושב לקרוליינה הצפונית. שם הוא חידש את עבודתו כעורך ה-News and Observer והמשיך את סגנון העריכה גלוית הלב שלו. הוא פרסם זכרונות משנותיו בשירות הציבורי. בנוסף לספרו "הצי והאומה" (The Navy and the Nation), הוא כתב את "הצי שלנו במלחמה" (1922, Our Navy at War), "חיי וודרו וילסון" (1924, The Life of Woodrow Wilson) ו"עידן וילסון" (1944, The Wilson Era).
דניאלס ובנו ג'ונתן נסעו ברכבת שהובילה את גופתו של הנשיא רוזוולט מראלי ועד למקום קבורתו בביתו, ספרינגווד, שבהייד פארק, מדינת ניו יורק. השניים התלוו ברכבת בדרכה בחזרה לוושינגטון די. סי. בחברת אלמנתו של רוזוולט, אלינור רוזוולט והנשיא החדש הארי טרומן[21].
ג'וזפוס דניאלס נפטר בראלי ב-15 בינואר1948 ונטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר.
_ballot_LCCN2007681651.jpg)
.svg)