סיגד

פירוש נוסף ערך זה עוסק בחג של ביתא ישראל. אם התכוונתם לצייר ישראלי, ראו אליהו סיגד.
חג הסיגד
סוג חג עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבה אירוע מקראי: "וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם. וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם. וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱלֹהֵיהֶם."[1]
סמלים תענית, מתן תורה, גאולה ומשיח, ירושלים
מתקשר עם יום הכיפורים, סוכות, הקהל, ספירת העומר, שבועות
מועד
תאריך

כ"ט בחשוון ה'תשפ"ו

יום חמישי 20 בנובמבר 2025
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021

סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל. החג חל חמישים יום אחרי יום הכיפורים הנקרא אסתרי, בתאריך כ"ט בחשוון. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות וכמיהה לירושלים[2]. במרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל, הכולל קריאת קטעים מן המצהף קדוס וברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל למעמד הר סיני, ומנהלים אותו כוהני הקהילה. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה שאותו קיימו עזרא ונחמיה בירושלים בימי שיבת ציון, כמתואר בפרקים ח'-י' של ספר נחמיה.

בישראל התקבל המנהג לערוך את טקס הסיגד בטיילת ארמון הנציב, המשקיפה אל הר הבית בירושלים, בנוכחות בני העדה ואישי ציבור. בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כחג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה.[3]

שם החג וזמנו

המהללה חל בערב ראש חודש שהוא גם צום המאליא החודשי.[4] בעבר היה מועד החג בכ"ט בכסלו, אך לאחר רפורמה שהתרחשה בלוח השנה של ביתא ישראל באמצע המאה ה-19 הוא הועבר לכ"ט בחשוון, 50 יום אחר אסתסרי (יום הכיפורים).[5]

השם "מהללה" משמעותו תחינה או תחנון, ומבדיל את החג מתפילות ימות הצום האחרים הנקראים 'סומא'.[6] השם העממי "סיגד", או סֶגדֶת, המתפרש כ"יום עבודת ה'", סגידה, שימש בעבר אחד הכינויים ליום הכיפורים[7] וממנו ירש את השם. שם נוסף לחג הוא עמתה סו שמשמעותו, "יום הקיבוץ".[8] שמות אלו מעידים כולם על אופי החג.

באתיופיה לעיתים היו דוחים את החג בכמה ימים, אם כדי להבדילו מימי המהללה הנוצריים - צומות הנוצרים - ואם בשל חפיפתו את השבת; כאשר נפל ביום שישי היה מוקדם ליום חמישי, וכאשר חל בשבת היה נדחה ליום ראשון.

קביעת החג

קיימות מספר מסורות לגבי זמן ונסיבות קביעת החג. למרות ההבדלים ביניהן, המסורות כולן מדגישות כי החג נקבע בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה לחידוש הברית בין עם ישראל ואלוהיו בימי שיבת ציון, וכי מטרתו הייתה בראש ובראשונה להגן על הקהילה ולשמר את זהותה בימים קשים של מלחמות, רדיפות והתבוללות[9] באמצעות שיבה למעמד הר סיני וקבלת התורה.[10]

  1. על פי אחת המסורות, החג נקבע בזמן תקופתו של הקיסר האקסומי גברה מסקל, עם תום הלחימה בין האימפריה החבשית לממלכת הגדעונים, בראשית המאה ה-6. מלחמות אלו, שהחלו בעקבות הכרזתו של הקיסר עזנה על האימפריה החבשית כעל מדינה נוצרית, בשנת 325, כללו את מלחמת האזרחים שפרצה בין המתנצרים לבין היהודים אשר התנגדו למגמת ההתנצרות וכונו בפי המשטר בשם "ביתא ישראל", ואת המלחמות העוקבות שהתנהלו בין הצדדים לאחר קום ממלכת הגדעונים.[11] המלחמות הגיעו לקצן רק עם עליית גברה מסקל לכס הקיסרות, תקופה בה שררו יחסים טובים בין החבשים ליהודים שבראשם עמד המלך גדעון. לפי המסורת, סיום המלחמות הארוכות, שגרמו לסבל רב ולמספר רב של הרוגים בקרב היהודים, הביא את המלך גדעון לציין את יום סיום האיבה כיום מיוחד, ולכוהנים עזריה וצדוק לקבעו כחג לדורות, שיהיה יום הודאה לאלוהים על הנסים שעשה לעדה, כמו גם יום חידוש הברית בין עם ישראל לאלוהיו.[12]
  2. לפי מסורת שנייה, נקבע החג על ידי כוהנים ונזירים במאה ה-15, בתקופה של רדיפות קשות. מטרת החג לפי מסורת זו, הייתה 'לרכך את לב המלכים האתיופים'.[12]
  3. מסורת אחרת טוענת כי החג נקבע במאה ה-15, כחלק ממאמציו של אבא צברה להרחיק את עדת ביתא ישראל מהשפעת הנוצרים.[13]

האזכור הראשון לחג נמצא במקורות נוצריים מהמאה ה-15.[14][15]

משמעות החג

כהן ביתא ישראל וקהל בחג הסיגד, ארמון הנציב, ירושלים, 2009

החג משמש כבניין קומה נוספת על חשבון הנפש הפרטי של יום הכיפורים. ביום זה מוסיפים לחשבון הנפש הפרטי את הפן הציבורי, ובהתקהלות המונים מכריזים על חידוש הברית עם האל ומתפללים על המשכיות האמונה ובוא הגאולה השלמה.

בנוסף, מבטא החג את הכמיהה לירושלים. הכמיהה לשוב לירושלים והדאגה לשלומה של העיר הן מוטיבים מרכזיים בתפילות החג[16]. דוגמה לכך ניתן למצוא בפיוט נְאוּ נְסַגֶדֶ ("בואו נשתחווה") הנאמר בחג, ומופיעה בו הכמיהה לירושלים ולבית המקדש, בין היתר בבתים הבאים:

וְיָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיִשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלָיִם׃

וְיָבוֹאוּ מִצָּפוֹן וּמִדָּרוֹם וְיִשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלָיִם׃

וְיָבוֹאוּ מֵאַרְבָּעָה כִּוּוּנים וְיִשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלָיִם׃

הרב שרון שלום מקהילת ביתא ישראל מציין חמש נקודות משמעותיות בחג:

  • הזכרת מתן תורה וחיזוק הקשר של הציבור עם התורה
  • חידוש הברית עם ה' כפי שעשו העולים בימי עזרא
  • עידוד הקהילה לשמירה על הזהות היהודית והמצוות למרות הקושי והבידוד מיתר העם
  • יום צום, חזרה בתשובה ותחינה לישועה משמים
  • יצירת אחדות בקהילה


מהלך החג באתיופיה

באתיופיה היה נהוג להתחיל בהכנות לחג ימים רבים לפניו. תושבי כפרים נידחים היו מתקבצים לכפרים היהודיים הגדולים ומתארחים אצל קרובי משפחתם או אצל תושבים מקומיים, כדי לקיים עצרת המונית.

ערב החג

יום לפני החג היה נהוג להיטהר ולהכין את מלבושי החג. בנוסף, יום לפני החג, או מוקדם בבוקר החג, היו הכוהנים בסיוע גברים אחדים, שוחטים כבשים ופרות שישמשו לתפילה ולשבירת הצום. נוסף על כך, נהגו הכוהנים לבחור הר שיתאים לטקס ולוודא שהוא נקי וטהור מעצמים גדולים ומקברים.[17] הבחירה בהר נעשתה משתי סיבות: לשם הגברת הדמיון למעמד הר סיני ומתוך אמונה שמקום גבוה הוא טהור יותר וששורים בו שכינה וחסד.[18] אחרי בחירת ההר המתאים הקימו הכוהנים סביב פסגתו מעגל אבנים והכינו שולחן מיוחד למצהף קדוס.

נשים בדרכן להר הסיגד עם אבנים על ראשיהן, סמל להכנעה בפני אלוהים, אמבובר 1984
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ליל ובוקר החג

בערב החג היה נהוג להתפלל תפילות מיוחדות במסגיד, וביום החג, שהיה גם יום צום, נהגו אנשי הקהילה להשכים קום, לטבול בנהר וללבוש בגדי חג. לאחר מכן התאסף הקהל במסגיד. בני הקהילה נהגו לשאת בחג תפילות רבות, רובן לסיום הגלות ולשיבה לירושלים.

אז היו הכוהנים מוציאים את ספר האורית מן ההיכל שבו שכן, כשהם מלווים בקריאות שמחה של החוגגים. אחר הוצאת הספר החלו החוגגים לצעוד לעבר ההר הנבחר, ובראשם הכוהנים והשמגלוּץ',[19] זקני העדה, הנושאים את האורית. אנשים מן הקהל נהגו לא פעם לטפס במעלה ההר כשעל ראשיהם אבנים או ספרי קודש.[17]

קריאה מהמצהף קדוס

בהגיעם לפסגת ההר היו הכוהנים מוציאים את האורית מהבד העוטף אותו והקהל ליווה אותם בשירה. ברגע זה קיבל הטקס סבר חמור יותר; הכוהן הגדול של היישוב היה נכנס למתחם המגודר - צעד סמלי הדומה לכניסת הכוהן הגדול לקודש הקודשים בבית המקדש - ומתחיל בקריאת מקטעים מן המצהף קדוס, המספרים על התגלות האלוהים בהר סיני למשה רבנו - פרשת הסנה הבוער ומעמד הר סיני -, ועל טקס האֲמָנָה - טקס חידוש הברית בין העם לאלוהיו בתקופת נחמיה - ואת פרשת הברכות והקללות מספר ויקרא, ופרקים נוספים מספר מלכים, ירמיהו, ישעיהו, דניאל ותהילים. הקריאה בפרקים נעשתה בשפת געז ותורגמה במקביל לשפת ההמון - אמהרית או טיגראינית. הקהל היה חוזר על המילים כשהוא פורס ידיו לעבר השמים, מעשה המציין את קבלת חוקי התורה.

בתום חלק זה של החג, היו בני הקהילה מתוודים על חטאיהם, כשהם פורשים ידיהם כלפי מעלה וכורעים ומשתחווים. בסיום הטקס היו תוקעים בחצוצרות ומביעים את הרצון לחגוג בשנה הבאה בירושלים.

סיום החג

לאחר מכן היו יורדים מן ההר וצועדים חזרה אל הכפר בשירה ובריקודים, ומתכנסים שוב במסגיד, שם נהגו הכוהנים להכות בתוף ולרקוד ולשיר עם האורית.[17] בכפר היו מקיימים סעודת מצווה חגיגית לחתימת היום. אף על פי שטקסי החג נערכו ביום אחד, נהוג היה בקרב העם לחגוג ולשמוח משך כמה ימים לאחריו. נזירי העדה, לעומת זאת, נהגו לפרוש בתום היום המקודש לתקופת התבודדות.[20]

בישראל

התאספות העדה בפסגת ארמון הנציב לרגל החג
ראובן ריבלין בטקס התפילה ההמוני לציון חג הסיגד, חגה המרכזי של העדה האתיופית בישראל, נובמבר 2016

מקום טקס הסיגד

טקסי הסיגד הראשונים בישראל נחוגו בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר אירועי החג בשנת 1982 אף נערכו בהשתתפות הנשיא יצחק נבון.[21] העצרת המרכזית והתפילות נערכו במקומות שונים עד שהתקבע המנהג לערכם בהר ציון, ולקיים בסיומם תהלוכה לעבר הכותל המערבי בליווי שירה ותפילות. חוסר הנחת של הכוהנים מן המעבר בסמוך לכנסיות הרבות שבהר ציון הוביל להחלטה לנהל את טקס החג באזור טיילת גבריאל שרובר (טיילת ארמון הנציב), שם מתכנסים כיום בני העדה האתיופית. במסורת חדשה החלו חניכי תנועות הנוער בני עקיבא והנוער העובד והלומד לצעוד אחר ירידת הכוהנים מן ההר אל הכותל המערבי, בתהלוכה המלוּוה בשירה ובריקודים. מתכונת החג בישראל שונה מזו שהייתה נהוגה באתיופיה, ולמעט התהלוכה המשותפת והתפילות, רבים מן המנהגים מצוינים באופן סמלי בלבד.

בשנת 2023 בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוחלט לבטל את הטקס הממלכתי בארמון הנציב.[22]

חוק חג הסיגד

ב-30 ביוני 2008 אישרה הכנסת את חוק חג הסיגד, ה'תשס"ח-2008, שהוצע על ידי חבר הכנסת אורי אריאל מן האיחוד הלאומי, בשיתוף חברי כנסת מש"ס, מרצ, העבודה והליכוד.[23] החוק קובע כי חג הסיגד יצוין על ידי המדינה בכ"ט בחשוון, בעצרת מרכזית שתאורגן על ידי משרד התרבות והספורט ובפעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד על ידי שר החינוך. כמו כן נקבע בחוק כי יום הסיגד הוא יום בחירה. נוסח הצעת החוק התבסס על נוסח חוק יום ירושלים.[24] בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "אימוץ החג על ידי הכנסת ועל ידי מדינת ישראל יאפשר את שימורה של מסורת עתיקת יומין ויתרום לתחושת ההזדהות והמעורבות של בני הקהילה האתיופית בחברה הישראלית".[25] עוד קובע החוק, כי אם יחול יום כ"ט בחשוון ביום השבת, יוקדם החג ליום חמישי, כ"ז בחשוון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שושנה בן דור, הסיגד של ביתא ישראל, חג חידוש הברית, האוניברסיטה העברית, תשמ"ה
  • אהרן זאב אשכולי, ספר הפלשים - יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם, מוסד הרב קוק וראובן מס, תשל"ג
  • רחל שרעבי, ממקום קטן למקום גדול – חג הסֶגְד באתיופיה ובישראל, הוצאת כרמל, ה'תשפ"ג, 2023.
  • Wolf Leslau, Falasha Anthology, Yale University Press, 1951
  • Kay Kaufman Shelemay, "Seged, a Falasha Pilgdmage Festival", Musica Judaica, Vol. lII, 1, pp. 42-62.
  • Jon G. Abbink,"Segd Celebration in Ethiopia and Israel: Continuity and Change of a Falasha Religious Holiday", Anthropos, Vol. 78, 1983, pp. 789-810
  • Kay Kaufman Shelemay, Music, Ritual, and Falasha History, Michigan State University Press, 1986, ISBN 9780870132742
  • Shoshana Ben-Dor, "The Sigd of Beta Isarel: Testimony To A Community In Transition" in Michael Ashkenazi and Alex Weingrod (Editors), Ethiopian Jews and Israel, Transaction Publishers, 1987, ISBN 9780887381331, p. 140 - 159
  • James Arthur Quirin, The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to 1920, University of Pennsylvania Press, 1992, ISBN 9780812231168

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: סיגד
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: תפילת נְאוּ נְסַגֶדֶ לחג הסיגד
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיגד
עיינו גם בפורטל:
פורטל ביתא ישראל

הערות שוליים

  1. ^ ספר נחמיה, פרק ט', פסוקים א'–ג'
  2. ^ מערכת אתר אגודת יהודי אתיופיה, הקהילה האתיופית קוראת לכלול את חג הסיגד בחגי ישראל, באתר אגודת יהודי אתיופיה
  3. ^ חוק חג הסיגד, ה'תשס"ח-2008, ס"ח 2164, מיום 9 ביולי 2008
  4. ^ מאליא היא מילה באגאו ופירושה "האמצעים אשר עוזרים לשמור". ראו, Leslsu, Anthology, p. xxxiii
  5. ^ הרפורמה בלוח השנה מיוחסת לנזיר אבא וואדג'ה ראו Quirin, p. 156
  6. ^ שלמיי 1989, עמוד 102
  7. ^ אהרן זאב אשכולי, "ההלכה והמנהג בין יהודי חַבָּשׁ (הפָלָשים) לאור ההלכה הרבנית והקראית", תרביץ ז' (תרצ"ו), עמ' 132
  8. ^ Kay Kaufman Shelemay ,Music, Ritual, and Falasha History, p. 49
  9. ^ שושנה בן-דור 1985, עמוד 142
  10. ^ שלמיי 1989, עמוד 65
  11. ^ מלחמת האזרחים גרמה להגירת היהודים מאקסום דרומה, אל עבר הרי סמין ואגם טאנה, אזור שהקימו בו, תחת הנהגתו של פינחס, ממלכה עצמאית.
  12. ^ 1 2 שושנה בן דור, 1985, עמוד 141
  13. ^ Michael Ashkenazi & Alex Weingrod, Ethiopian Jews and Israel, p. 141 – 142
  14. ^ Quirin, Evolution, p. 149
  15. ^ סטיבן קפלן, "לתולדות ביתא ישראל (הפאלאשים)", פעמים 15, תשמ"ג 1983, עמ' 116
  16. ^ אדוה הכהן-בומנדיל ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו, 'עוד מעט, עוד קצת': על געגוע וכמיהה, באתר Sefaria
  17. ^ 1 2 3 שלמיי 1989, עמוד 50
  18. ^ שלמיי 1989, עמוד 40
  19. ^ השמגלוּץ' - התקווה לפתרון סכסוכים בקהילה האתיופית? - מתוך עלון המידע והמחקר, באתר הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, 20 בפברואר 2020
  20. ^ שלמיי 1989, עמוד 49
  21. ^ הפלאשים ציינו את יום ה"סיגד"; רב העדה: אנחנו אחרוני הציונים, דבר, 16 בנובמבר 1982
  22. ^ אתר למנויים בלבד ישי אלמקייס, ‏חג הסיגד: הטקס בארמון הנציב לא יתקיים השנה, בעיתון מקור ראשון, 7 בנובמבר 2023
  23. ^ אושר בכנסת: חג הסיגד יצוין במערכת החינוך, באתר ynet, 1 ביולי 2008
  24. ^ הכנסת השבע עשרה, מושב שלישי, פרוטוקול מס' 401 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, י"ב באדר ב' ה'תשס"ח (19 במרץ 2008)
  25. ^ הצעת חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008


חגי ישראל ומועדיו
חגים מהתורה ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • שמיני עצרת • ערב פסח • פסח • שביעי של פסח • פסח שני • שבועות • חול המועד
חגים מדרבנן או מסורת אסרו חג • הושענא רבה • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים • ל"ג בעומר • ט"ו באב
ימים מיוחדים שבת • ראש חודש • חודש אלול • עשרת ימי תשובה • פורים קטן • ראש השנה למלכים ולרגלים • ספירת העומר • בין המצרים
תעניות חובה צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב
תעניות אחרות יום כיפור קטן • תענית בכורות • כ' בסיוון • שובבי"ם • תענית בה"ב • תעניות גשמים • ז' באדר
שבתות מיוחדות שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו
מדינת ישראל
חגים לאומיים ממלכתיים יום העצמאות • יום ירושלים
ימי זיכרון ממלכתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל • יום גירוש היהודים מארצות ערב
מועדי עדות יום שמחת כהן • סיגד • י"ט כסלו • פורים שני • בסיסה • סהרנה • מימונה • תענית כ' בסיוון • חג הבנות • סעודת יתרו • ליל הבסיסה
פורטל שבת ומועדי ישראל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Read other articles:

Juego de niños (programa de televisión)

Juego de niños Programa de televisiónPresentado por Amparo Soler Leal (1988)Tina Sainz (1989)Ignacio Salas (1989-1990)Xavier Sardà (1990-1992; 2019)Protagonistas 6.ª temporada José Corbacho (2019)Juan Carlos Ortega (2019)Tema principal Pythagoras' Trousers(compuesto por Penguin Cafe Orchestra)N.º de temporadas 6 director = Miquel Obiols Prat (1.ª a 5.ª)Xavier Sardá (6.ª temporada) realización = Marcelí Gili, Amparo Solis productor = Fernando G.Tejedor (1.ª a 5.ª)N.º de episodio...

 

Gurut uma

Uma, rumah tradisional Mentawai. Setelah uma selesai, anggota suku pemilik uma atau disebut sikebbukat uma akan mempersiapkan pesta perayaan atau peresmian yang disebut gurut uma Gurut uma atau disebut juga sebagai punen gurut uma adalah upacara adat dalam Suku Mentawai yang dilakukan untuk merayakan penyelesaian pembuatan sebuah uma, rumah tradisional suku Mentawa. Upacara ini diselenggarakan oleh kelompok suku pemilik uma baru atau disebut sikebbukat uma dan dipimpin oleh seorang sikerei. P...

 

Kaidah Bergmann

Data yang menunjukkan aplikasi kaidah Bergmann dalam spesies rusa besar Swedia (Alces alces).[1] Kaidah Bergmann adalah kaidah ekogeografis yang menyatakan bahwa di dalam klad yang tersebar secara luas, populasi dan spesies yang lebih besar cenderung berada di lingkungan yang lebih dingin, sementara spesies yang lebih kecil berada di wilayah yang hangat. Walaupun awalnya dirumuskan dalam konteks spesies di dalam suatu genus, kaidah ini sering kali diubah konteksnya menjadi populasi di...

Maria Teresa, Adipatni Agung Luksemburg

Untuk kegunaan lain, lihat Maria Theresa. Maria Teresaistri Adipati Agung LuksemburgPeriode7 Oktober 2000 – sekarangInformasi pribadiKelahiran22 Maret 1956 (umur 68) Marianao, Havana, KubaWangsaDinasti Bourbon-ParmaDinasti Nassau-WeilburgAyahJosé Antonio Mestre y AlvarezIbuMaría Teresa Batista y Falla de MestrePasanganHenri, Adipati Agung LuksemburgAnakGuillaume, Pewaris Adipati Agung LuksemburgPangeran FélixPangeran LouisPutri AlexandraPangeran Sébastien Keluarga Keharyapatihan Lu...

 

Cordiérite

Cordiérite[1]Catégorie IX : silicates[2] Cordiérite - Italie Général Classe de Strunz 9.CJ.10 9 Unclassified Strunz SILICATES (Germanates)  9.C Cyclosilicates   9.CJ [Si6O18]12- 6-membered single rings (sechser-Einfachringe),    9.CJ.10 Cordierite Mg2Al4Si5O18Space Group C ccmPoint Group 2/m 2/m 2/m    9.CJ.10 Sekaninaite (Fe++,Mg)2Al4Si5O18Space Group C ccmPoint Group 2/m 2/m 2/m Classe de Dana 61.02.01.01 Cyclosilicates 61. Anneau...

 

Basilika Santo Nikolaus, Trnava

Basilika Santo NikolausBasilika Minor Santo Nikolausbahasa Slowakia: Dóm svätého MikulášaBasilika Santo NikolausLokasiTrnavaNegaraSlowakiaDenominasiGereja Katolik RomaArsitekturStatusBasilika minorStatus fungsionalAktif Basilika Santo Nikolaus (bahasa Slowakia: Dóm svätého Mikuláša) adalah sebuah gereja basilika minor Katolik yang terletak di Trnava, Slowakia. Basilika ini ditetapkan statusnya pada 2008 dan didedikasikan kepada Santo Nikolaus.[1] Lihat juga Gereja Ka...

Australian Open 2003 - Doppio misto

Australian Open 2003Doppio misto Sport Tennis Vincitori Leander Paes Martina Navrátilová Finalisti Todd Woodbridge Eléni Daniilídou Punteggio 6-4, 7-5 Tornei Singolare uomini donne   Doppio uomini donne misto 2002 2004 Voce principale: Australian Open 2003. Leander Paes e Martina Navrátilová hanno battuto in finale Todd Woodbridge e Eléni Daniilídou 6-4, 7-5. Indice 1 Teste di serie 2 Tabellone 2.1 Legenda 2.2 Finale 2.3 Parte alta 2.4 Parte bassa 3 Collegamenti esterni Teste di...

 

Artiglieria controcarri

Questa voce o sezione sull'argomento armi è priva o carente di note e riferimenti bibliografici puntuali. Commento: Buona bibliografia, ma se rimane lì senza essere utilizzata serve a poco: voce altamente inaffidabile, dato che non ci sono riferimenti puntuali. Sebbene vi siano una bibliografia e/o dei collegamenti esterni, manca la contestualizzazione delle fonti con note a piè di pagina o altri riferimenti precisi che indichino puntualmente la provenienza delle informazioni. Puoi m...

 

Chipewyan language

Athabaskan language spoken in northwestern Canada Not to be confused with Chippewa language. ChipewyanDënesųłinë́ᑌᓀ ᓱᒼᕄᓀ ᔭᕠᐁ (Dënesųłinë́ yatié)Dënesųłinë́ sign at La Loche AirportNative toCanadaRegionNorthern Alberta, Saskatchewan, Manitoba; southern Northwest Territories and NunavutEthnicity30,910 Chipewyan people (2016 census)[1]Native speakers11,325, 41% of ethnic population (2016 census)[2]Language familyDené–Yeniseian? Na-De...

Lindsay Duncan

Scottish actress Lindsay DuncanCBEDuncan in 2011BornLindsay Vere Duncan (1950-11-07) 7 November 1950 (age 73)ScotlandEducationRoyal Central School of Speech and DramaOccupationActressYears active1975–presentSpouseHilton McRaeChildren1 Lindsay Vere Duncan CBE (born 7 November 1950) is a Scottish actress. She is the recipient of three BAFTA nominations and one Scottish BAFTA nomination, as well as two Olivier Awards and a Tony Award for her work on stage. She has starred in several ...

 

Tandi Dorji

Foreign Minister for Bhutan Lyonpo Dr.Tandi Dorjiརྟ་མགྲིན་རྡོ་རྗེ་Dorji in 2019Foreign Minister for BhutanIn office7 November 2018 – 28 January 2024Prime MinisterLotay TsheringPreceded byDamcho DorjiSucceeded byD. N. DhungyelMember of the National Assembly of BhutanIncumbentAssumed office 31 October 2018Preceded byChimi DorjiConstituencyLingmukha-Toedwang Personal detailsBorn (1968-09-02) September 2, 1968 (age 55)[1]Political part...

 

Mound Cemetery Mound (Chester, Ohio)

Archaeological site in Ohio, United States United States historic placeMound Cemetery MoundU.S. National Register of Historic Places Comprehensive view from the southwestShow map of OhioShow map of the United StatesLocationSumner Road, Chester TownshipNearest cityChester, Ohio, United StatesCoordinates39°6′48″N 81°55′24″W / 39.11333°N 81.92333°W / 39.11333; -81.92333Area5 acres (2.0 ha)NRHP reference No.74001575[1]Added to NRHPMay 2, ...

Alliance internationale des partis libertariens

Si ce bandeau n'est plus pertinent, retirez-le. Cliquez ici pour en savoir plus. Cet article ne s'appuie pas, ou pas assez, sur des sources secondaires ou tertiaires (mai 2023). Pour améliorer la vérifiabilité de l'article ainsi que son intérêt encyclopédique, il est nécessaire, quand des sources primaires sont citées, de les associer à des analyses faites par des sources secondaires. Alliance internationale des partis libertariensHistoireFondation 6 mars 2015CadreSigle AIPLType Inte...

 

بلدة واشنطن (مقاطعة ماكومب)

  لمعانٍ أخرى، طالع بلدة واشنطن (توضيح). بلدة واشنطن الإحداثيات 42°45′09″N 83°01′56″W / 42.7525°N 83.0322°W / 42.7525; -83.0322   [1] تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة  التقسيم الأعلى مقاطعة ماكومب  خصائص جغرافية  المساحة 36.8 ميل مربع  ارتفاع 238 متر  عدد الس...

 

صوم النذر

جزء من سلسلة مقالات حولالإسلام العقيدة الإيمان توحيد الله  الإيمان بالملائكة الإيمان بالكتب السماوية الإيمان بالرسل والأنبياء الإيمان باليوم الآخر الإيمان بالقضاء والقدر أركان الإسلام شهادة أن لا إله إلا الله وأن محمد رسول الله إقامة الصلاة  إيتاء الزكاة  صوم رم�...

TikTok

Video-focused social media platform For other uses, see Tik Tok (disambiguation). TikTok Pte. Ltd.Screenshot Screenshot of TikTok.com homepageDeveloper(s)ByteDanceInitial releaseSeptember 2016; 7 years ago (2016-09)Operating systemiOS 11 or lateriPadOSAndroidAndroid TVvisionOSPredecessormusical.lylive.lyAvailable in40 languages[1]List of languagesArabicBengaliBulgarianBurmeseCebuanoChinese (traditional and simplified)CroatianCzechDutchEnglishFilipinoFrenchGerman...

 

Northern Chinese Famine of 1876–1879

Famine in the late Qing dynasty Northern Chinese Famineof 1876–1879丁戊奇荒Victims of the famine forced to sell their children from The Famine in China (1878)CountryChinaLocationHenan, Shanxi, Shaanxi, Zhili, ShandongPeriod1876–1879Total deaths9.5–13 millionCausesDroughtTheoryEl Niño-Southern Oscillation The Northern Chinese Famine of 1876–1879 (Chinese: 丁戊奇荒) was marked by drought-induced crop failures and subsequent widespread starvation. Between 9.5 and 13 million ...

 

Luca Barbeno

Luca BarbenoInformazioni personaliArbitro di Calcio Federazione ASA SezioneBrescia ProfessioneLibero Professionista Attività nazionale AnniCampionatoRuolo 2007-20122013-20142014-20152016-Lega Pro Prima DivisioneSeconda Lega interregionalePremier League MaltiCampionato di calcio sammarineseArbitro Attività internazionale AnniConfederazioneRuolo 2017-UEFAArbitro Esordio23 Marzo 2017 Campionato europeo di calcio Under-17 Germania-Armenia 10-1 Luca Barbeno (Brescia, 26 luglio 1981) è un arbitr...

Fabrique de fer de Charleroi

Fabrique de fer de CharleroiIndusteel Création 1873 Fondateurs Victor Gillieaux Forme juridique Société anonyme Siège social Charleroi Belgique Activité Métallurgie Société mère ArcelorMittal modifier - modifier le code - voir Wikidata  La Fabrique de fer de Charleroi (FAFER) ou Industeel Belgium aujourd'hui est une entreprise sidérurgique belge située le long de la Sambre sur l'ancienne commune de Marchienne-au-Pont, aujourd'hui Charleroi. Environ 900 personnes y produi...

 

日比野克彦

日比野 克彦（ひびの かつひこ） 2016年 左生誕 (1958-08-31) 1958年8月31日（66歳）岐阜県出身校 東京芸術大学著名な実績 現代美術配偶者 ひびのこづえ公式サイト http://hibinospecial.netテンプレートを表示 日比野 克彦（ひびの かつひこ、1958年8月31日 - ）は、日本の現代美術家。東京芸術大学学長[1]。段ボールを使った作品で知られる[2]。 経歴 1958年岐阜県岐阜市生�...