כווית היא בעלת מדיניות חוץ ייחודית המאופיינת בנייטרליות. היחסים המתוחים של כווית עם עיראק השכנה, היוו את עיקר מדיניות החוץ שלה משנות השמונים המאוחרות ואילך. בעיית החוץ הגדולה הראשונה שלה התקיימה כאשר עיראק טענה שהטריטוריה של כווית שייכת לריבונותה. עיראק איימה בפלישה צבאית לכווית, אך נסוגה מכך בעקבות תגובתה המיידית של בריטניה, שבאה בעקבות בקשתו של אמיר כווית. כווית העלתה את עניינה בפני האו"ם, ושמרה בהצלחה על ריבונותה. הכוחות הבריטיים הוחלפו מאוחר יותר על ידי חיילים ממדינות הליגה הערבית, אולם בשנת 1963 פינו החיילים את המדינה, על פי בקשת כווית.
לאחר השחרור, כווית כיוונה את המאמצים הדיפלומטיים שלה בעיקר כלפי מדינות שהשתתפו בקואליציה הרב-צדדית. יש לציין, כי רבים ממדינות אלו קיבלו תפקידים מרכזיים בשיקום כווית. לעומת זאת, יחסי כווית עם המדינות שתמכו בעיראק, ובהן ירדן, סודאן, תימן וקובה, הפכו למתוחים.
מאז סיומה של מלחמת המפרץ, כווית עשתה מאמצים רבים על מנת שיהיו לה בעלי ברית ברחבי העולם, ובעיקר חברי מועצת הביטחון של האו"ם. בנוסף לארצות הברית, נחתמו הסדרים ביטחוניים עם רוסיה, בריטניה וצרפת. קשרים הדוקים עם חברים מרכזיים אחרים בקואליציה של מלחמת המפרץ, בהם מצרים וסוריה, נמשכו גם הם.
מדיניות החוץ של כווית מושפעת כבר זמן מה על ידי תלותה הכלכלית בנפט וגז טבעי. כאומה מתפתחת, התעשייה המקומית אינה מספיקה כדי לתמוך בה באופן עצמאי. כתוצאה מכך, כווית מפנה תשומת לב רבה לתעשיית הנפט והגז הטבעי. עם פרוץ המלחמה עם עיראק, תפסה כווית עמדות פרו אמריקאיות, ומכיוון שספגה את עיקר נזקי המלחמה, היא תמכה ברשות הזמנית הקואליציונית, תוך שימת דגש על בקרת גבולות קפדנית על ידי צבא ארצות הברית. בנוסף, לכווית יש גם יחסים טובים עם איראן[1].
בנובמבר 1994, קיבלה עיראק באופן רשמי את גבולותיה עם כווית על פי החלטות האו"ם, אשר פורטו בהחלטות 687, 773 ו-883 של מועצת הביטחון של האו"ם. אולם, השלום בין המדינות הסתיים באופן רשמי, לאחר ששעיראק תבעה את כווית ואיימה לכבוש את האי בוביאן והאי וורבה. בנוסף, הריבונות על איי קאראח ואיי אום אל מארדים נמצאים במחלוקת בין כווית וערב הסעודית, וכן מתנהל דיון של כווית וערב הסעודית עם איראן על הגבול הימי המשותף בין המדינות, אולם לכווית אין גבול ימי עם עיראק במפרץ הפרסי.
מדינות שכווית לא מכירה בהן אך מבצעת סחר איתן רשאיות לפתוח משרדים כלכלים שלא יחשבו כנציגות דיפלומטית. שני המשרדים הכלכלים הם בכווית סיטי, מאחר שכל השגרירויות גם הן נמצאות בכווית סיטי.
.jpg)
