ברזיליה ממוקמת על רמה בגובה של 1,070 מטר מעל פני הים, ובמרחק של כ-930 ק"מ מהחוף. ברזיליה היא מקום מושבן של שלוש רשויות השלטון של ברזיל (הרשות השופטת, הרשות המחוקקת, המאוגדת בקונגרס הלאומי בן שני הבתים – "הסנאט" ו"בית הנבחרים", והרשות המבצעת). ברזיליה אינה שייכת לאף מדינה ממדינות ברזיל, כי אם למחוז הפדרלי של ברזיל.
את כל מרכז העיר ומשרדי הממשלה והתרבות חוצה השדרה הלאומית של ברזיל הנקראת: הציר המונומנטלי (אֵיסוֹ מוֹנוֹמֵנְטָל) והיא נחשבת לאחד הרחובות הגדולים ביותר בעולם.
אונסק"ו הכריזה על ברזיליה כאתר מורשת עולמית.
כבר בחוקה הרפובליקנית של שנת 1891 נכלל סעיף שחזה את העברת הבירה הפדרלית מריו דה ז'ניירו לפנים הארץ, והוגדר "אזור שלגביו נקבעה שייכותו לאיחוד וממוקם ברמה המרכזית של רפובליקת ברזיל, ושטחו 14,400 קמ"ר. גבולותיו של אזור זה יסומנו בבוא העת, ובו תיווסד הבירה הפדרלית העתידית." מסופר על חלום "נבואי" מתקופה זו של הכומר האיטלקי ג'ובאני בוסקו, בו נגלתה לעיניו ארץ עשירה ומשגשגת הממוקמת בקרבה לאגם, בין קוי הרוחב 15º ל-20º בהמיספירה הדרומית של כדור הארץ. יש המאמינים כי הארץ שראה ג'ובני בוסקו בחלומו הייתה למעשה בירתה העתידית של ברזיל. ברבות הימים, הוכרז בוסקו קדוש של הכנסייה הקתולית ומאוחר יותר הוכרז גם קדוש מגן של העיר ברזיליה.
באותה השנה נתמנתה ועדה האמונה על חקר שטחי הרמה המרכזית של ברזיל, בראשה עמד האסטרונוםלואיס קרולס והיא הורכבה מרופאים, גאולוגים, בוטנאים. אלה ערכו סקרים על הטופוגרפיה, האקלים, הגאולוגיה, החי והצומח ומשאבי הטבע של אזור הרמה המרכזית. אזור זה נודע לימים בשם "מרובע קרולס" (Quadrilátero Cruls). בשנת 1894 הוצגו תוצאות הסקרים הללו בפני הממשלה הרפובליקנית של ברזיל.
ב-1922 איתרה ועדה של הממשל הפדרלי שטח הממוקם בסראדו של מדינת גויאס, וייעדה אותו להיות מקום מושבה העתידי של הבירה. הייתה זו שנת המאה לעצמאות ברזיל. חבר הקונגרס אנטוניו אמריקנו דו ברזיל הציג בפני מליאת בית הנבחרים מיזם לחגיגות המאה בו נכללה גם תוכנית להנחת אבן הפינה של בירתה העתידית של ברזיל, באזור הרמה המרכזית של ברזיל. נשיא הרפובליקה דאז, אפיטסיו פסואה, חתם ב-18 בינואר 1922 על צו מס' 4,494, בו הנחיות להנחת אבן הפינה וכן מינוי לשם כך של המהנדס באלדואינו ארנסטו דה אלמיידה, מנהל חברת רשת מסילות הברזל של מדינת גויאס, שמקום מושבה באראגווארי שבמדינת מינאס ז'ראיס. ב-7 בספטמבר 1922, יום עצמאותה של ברזיל, הונחה אבן הפינה לעיני הבאים בשיירה של 40 איש, בגבעת המאה (morro do centenário), שבשרשרת הרי העצמאות, המרוחקים 9 קילומטרים מהעיר פלנאוטינה שבמחוז הפדרלי.
בשנת 1954 ביקש הנשיא קפה פיליו מהמרשלז'וזה פסואה למלא את תפקיד נשיאה של ועדה לאיתור בירה פדרלית חדשה, שתקבע את התנאים הכלליים הדרושים לשם בנייתה של העיר. לאחר מכן, אשרר קפה פיליו את בחירת אתר הבירה החדשה וקבע את גבולותיו העתידיים של המחוז הפדרלי, והנחה את הוועדה להמשיך את עבודות הבדיקה. ועדה זו היא הגוף אשר בחר בשטח המסוים בו עומדת כיום על תילה העיר ברזיליה.
הוועדה ברשות המרשל פסואה הציגה בפני הנשיא קפה פיליו בדין וחשבון עב כרס שמסרה לידיו את תוכנית הפיילוט לעיר כתוכנית האידיאלית והראויה ביותר, תחת הכותרת "מטרופולין חדשה לברזיל", בה מובא לפרטי פרטים הליך התכנון הנועז שהתבצע.
בשנת 1955, בזמן הפגנה בעיר ז'אטאי שבגויאס, הפנה אחד המפגינים שאלה לז'וסלינו קוביצ'ק, אחד המועמדים לנשיאות, לגבי דעתו על סעיף החוקה המתייחס להעתקת הבירה לפנים הארץ. קוביצ'ק ענה שהוא אכן יעתיק את הבירה. עם היבחרו לנשיא, מיזם בנייתה של ברזיליה נקבע בעדיפות עליונה ברשימת יעדיו.
תוואי רחובותיה של ברזיליה הוא כפי תוכנית פיילוט שגיבשה חברת נובאקפ (Novacap), אשר התבססה על תוכנית מקדמית של האדריכל לוסיו קוסטה, שנבחרה במכרז ציבורי.[2] האדריכל אוסקר נימאייר תכנן את בנייני הציבור החשובים של העיר. ב-20 באפריל1960, בשעה תשע בבוקר, נערך טקס העתקתה הסימבולית של הבירה, מריו דה ז'ניירו לברזיליה. במסגרתו סגר קוביצ'ק, במחווה טקסית ולקול מחיאות הכפיים של ההמונים, את שערי ארמון הקאטטה (Palácio do Catete), שהפך למוזיאון הרפובליקה.[3]
העיקרון הבסיסי עליו מושתתות השיטות האסטרטגיות שיישם קוביצ'ק בפוליטיקה, כפי דבריו שלו, גובש בהשראת המורליסט הצרפתי ז'ובר שסבר כי "אם אפשר להתיר את סבך הקשר, אל לנו לחתכו". בהתבסס על אמירתו זו של קוביצ'ק, שכונה גם "הנשיא בוסה נובה", התאפשרה בנייתה של ברזיליה, בהרעפת הטבות ותשורות על האופוזיציה, תוך יצירת עובדות מוגמרות בשטח ותוך דילוג על שלבים. אף שהעיר נבנתה בזמן שיא, העתקתן בפועל של תשתיות הממשל התבצעה רק בזמן שלטונם של המשטרים הצבאיים, בשנות ה-70. גם כיום, בתחילת המאה ה-21, לא מעט גופי שלטון פועלים עדיין מהעיר ריו דה ז'ניירו.
לקוסמונאוט הסובייטייורי גאגרין, האדם הראשון בחלל, מיוחס משפט הממחיש היטב את השפעת המודרניזם של העיר. בעת שביקר בברזיליה אמר: "נדמה כי אני דורך על פניו של כוכב לכת אחר, שאינו כדור הארץ".
אחד השיקולים החשובים ביותר בעד העברת הבירה היה ביטחונה הלאומי של ברזיל. באותן השנים רווחה בברזיל הסברה שבירה הממוקמת בקו החוף פגיעה להתקפות של צבאות זרים (טענה צבאית-אסטרטגית שהעלה לראשונה העיתונאי היפוליטו ז'וזה דה קוסטה). סברה נוספת הייתה כי מוטב להסיט את מאמצי האכלוס, הפיתוח והאינטגרציה הלאומיים לפנים הארץ, שכן מסיבות כלכליות והיסטוריות התרכזה אוכלוסיית ברזיל עד אותן שנים בעיקר בקו החוף, דבר אשר הותיר את אזוריה הפנימיים של ברזיל מאוכלסים בדלילות. על כן, האמינו בברזיל כי העברת הבירה לפנים הארץ עשויה הייתה לגרום להזזת גושי אוכלוסין ולסלילתן של דרכים מהירות חדשות, שיחברו את הבירה למגוון אזורים מרוחקים בברזיל ולעודד יתר אינטגרציה כלכלית.
בתחילה תוכננה ברזיליה לאכלס 600,000 תושבים בשנת 2000, אך כבר לפני כן, ב-1996, הייתה ברזיליה לחמישית באוכלוסייתה, מבין בירות המדינות בברזיל, עם אוכלוסייה שמנתה יותר מ-1.8 מיליון תושבים.
גאוגרפיה
ברזיליה ממוקמת בקו הרוחב "16 '50 15º דרומית לקו המשווה ובקו האורך "48 '42 47º ממערב לקו גריניץ', בגובה שבין 1,000 מטרים ל-1,200 מטרים מעל פני הים ברמה המרכזית של ברזיל (Planalto Central), בה פני השטח הוא לרוב מישורי. הצומח הוא ברובו טיפוסי לאזור הסראדו. באזורים מסוימים בעיר ניתן להבחין במינים של חשופי זרע, דוגמת עצי אורן, וכן מגוון מיני עצים שמקורם בביומות אחרות בברזיל. עם זאת, החברה הציבורית שמונתה לאחראית על עצי העיר, ביצעה בעבר עקירות של מיני עצים לא ילידים לאזור, ואלה הוחלפו בעצים אופייניים לאזור הסראדו.
אקלים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אין מידע על משקעים.
אקלים בירתה של ברזיל מסתווג, על פי מספר פרמטרים של מערכת סיווג האקלים של קפן, כאקלים סוואנה טרופית (Aw לפי סיווג קפן). זהו אקלים שהוא קרוב במידה רבה לאקלים סובטרופי של גבהים (סיווג קפן – Cwb), שכן שניהם חולקים מספר מאפיינים קרובים ואף נדמה לעיתים שבשניהם שורר מעין "אביב נצחי". המאפיין העיקרי של העונות השונות הוא דרגת הלחות באוויר – חורף יבש וקיץ לח יחסית לחורף. הטמפרטורה הממוצעת של ברזיליה היא C° 20.
בחודש ספטמבר, סוף עונת היובש, הטמפרטורה הממוצעת המקסימלית היא הגבוהה ביותר – C° 28. ביולי הטמפרטורה הממוצעת המקסימלית הנמוכה ביותר, C° 25. הטמפרטורה הממוצעת המינימלית הנמוכה ביותר היא גם כן בחודש יולי (C° 13), והגבוהות ביותר הן במהלך החודשים נובמבר ודצמבר (C° 18). עם זאת, ראוי לזכור כי אלה הם ממוצעים חודשיים של טמפרטורה, כך שהטמפרטורות עשויות לעיתים לחרוג מתחום ממוצעים זה.
שיאי המינימום והמקסימום שתועדו בעבר בברזיליה הם בהתאמה C° 1.6 ו-C° 34.5.
בתחומי המחוז הפדרלי של ברזיליה גדלים מינים מן הצומח במגוון רחב, 150 במספר. רוב העצים הם טיפוסיים לאזור הסראדו ונישאים לגבהים שבין 15 ל-25 מטרים. רבים מהם נוכסו בידי קרן המורשת האקולוגית של המחוז הפדרלי ונתונים לחסותה. כמה מן המינים העיקריים (בשמותיהם בפורטוגזית) הם: pindaíba, paineira, ipê-roxo, ipê-amarelo, pau brasil ו-buriti.
הגנת הצומח, בפרט זה הילידי למקום, נמצא באופן קבוע בראש סדר היום במחוז הפדרלי של ברזיליה. ביעור החורש הטבעי אשר נגרם כתוצאה מהתפשטות שטחי חקלאות, נמנה בין הבעיות עימן מתמודד המחוז. לטענת אונסק"ו, מאז הקמתה של ברזיליה בשנות החמישים, נעלמו 57% מסך הצומח בתחומי המחוז. כחלק מהצעדים הננקטים על מנת לשמור על החורש הטבעי, מתקיימת במחוז פעילות לקידום המודעות לנושא, ומיושמות רפורמות שמטרתן לצמצם את הפגיעה באיכות הקרקעות ולהגן על החי ועל נהרות האזור.
הידרוגרפיה
נהרות המחוז הפדרלי מוזנים כיאות במי תהום, ומסיבה זו אינם מתייבשים בעונת היובש. באחד הנהרות שבמחוז, נהר פרנואה, נבנה סכר במטרה ליצור אגם מלאכותי – אגם פרנואה – ששטחו 40 קמ"ר, 48 מטרים עומקו ו-80 קילומטרים היקפו. באגם פועלת מרינה גדולה, בה מבקר קהל גדול של שייטי וייקבורד, גולשי רוח ודייגים מקצועיים.
.svg)
.svg)
