PROFILPELAJAR.COM

עיינו גם בפורטל

פורטל הכדורסל הוא שער לכל הנושאים הקשורים בכדורסל. הפורטל מציג אנשים בולטים בכדורסל, ליגות ידועות, מושגים, תמונות, וערכים נבחרים מתחום הכדורסל.

כדורסל הוא משחק כדור וספורט קבוצתי בו מתחרות זו בזו שתי קבוצות, בנות חמישה שחקנים כל אחת, הצוברות נקודות באמצעות קליעת כדור כדורסל דרך חישוק הסל של הקבוצה היריבה.

הכדורסל, שהומצא בשנת 1891 על ידי ג'יימס נייסמית', הוא מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם, בעיקר בעולם המערבי. הוא הוכר כספורט אולימפי ונכלל במשחקים האולימפיים בעת המודרנית בקביעות מאז אולימפיאדת ברלין (1936), לאחר שקודם לכן נערכו אירועי ראווה מחוץ לתוכנית הרשמית באולימפיאדת סנט לואיס (1904) ובאולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). בתחילה התקיים טורניר לגברים בלבד, וטורניר כדורסל נשים נערך לראשונה באולימפיאדת מונטריאול (1976).

הגוף המנהל את הענף בעולם הוא פיב"א, הפדרציה הבינלאומית של הכדורסל, בו חברות 215 מדינות. בישראל מנהל את הענף איגוד הכדורסל בישראל, למעט ליגות העל לגברים ולנשים המנוהלות על ידי ארגון הנקרא מנהלת ליגת העל. הליגה הנחשבת לטובה ולפופולרית בעולם היא ליגת ה-NBA הפועלת בארצות הברית ובקנדה. אך עם זאת מדד הפופולריות של מפעל הכדורסל האירופי, היורוליג, תופס תאוצה רבה.

היסטוריה והתפתחות המשחק

הכדורסל הומצא בסוף שנת 1891 בארצות הברית על ידי ד"ר ג'יימס נייסמית' הקנדי, מאמן ספורט בקולג' ימק"א, בעיירה ספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס. ד"ר נייסמית' חיפש משחק אימון המיועד למקום סגור, לתקופה שבין סיום עונת הפוטבול לפתיחת עונת הבייסבול, על מנת לשמור על כושרם של שחקני הקבוצות היצוגיות של הקולג'. הוא הרכיב שני חישוקים על הקירות בשני צידי המגרש (הרשת שהורכבה לחישוק הייתה "סל" של אפרסקים), והמטרה הייתה לקלוע לתוכם. מאחר שעמדו לרשותו של נייסמית' שמונה עשר שחקנים, הוא חילק אותם לשתי קבוצות של תשעה. לאחר תקופת זמן קצרה שונה המשחק לחמישה שחקנים נגד חמישה שחקנים. בשנים הבאות צבר המשחק תאוצה ופופולריות רבה אך גודל הקבוצות נשאר קבוע. על פי כלליו של נייסמית', נאסר על השחקנים לכדרר ולנוע עם הכדור, והתקדמות הכדור נעשתה באמצעות מסירות.

משחק הכדורסל הראשון נערך ב-21 בדצמבר 1891 בין שתי קבוצות בעלות תשעה שחקנים, והסתיים בתוצאה 1–0. המשתתפים באותו משחק מוכרים כ"קבוצה הראשונה". ב-18 בינואר 1896 נערך באיווה משחק המכללות הראשון בארצות הברית בין מכללות איווה ושיקגו. באותה שנה נערך המשחק המקצועני הראשון, בליגה "לאומית". המשחק נערך בטרנטון, ניו ג'רזי.

ב-1906 נהגה הרעיון לפתוח את הרשתות מלמטה כך שהכדור ייפול למגרש והמשחק יימשך במהירות. במלחמת העולם הראשונה הביאו חיילים אמריקאים את הכדורסל לאירופה ומאז נקבע מספר השחקנים בכל קבוצה על חמישה. בשנת 1936 הצטרף הכדורסל לענפים האולימפיים. בשנת 1949 הוקמה בארצות הברית ליגת ה-NBA, "התאחדות הכדורסל הלאומית" (הליגה התחילה בשנת 1946 בתור ליגת ה-BAA, לפני כן הייתה גם ליגה אחרת ותיקה יותר, ליגת ה-NBL, ובשנת 1949 שתי הליגות התאחדו והשם שונה ל-NBA). עד היום ה-NBA נחשבת לליגה המובילה והאיכותית ביותר בעולם הכדורסל. אך עם זאת מדד הפופולריות של ליגת הכדורסל האירופית, אשר נקראת ליגת היורוליג תופס תאוצה.

מהלך המשחק

את משחק הכדורסל משחקות זו כנגד זו שתי קבוצות, כל אחת בת חמישה שחקנים. מטרת המשחק היא לצבור יותר נקודות מאשר הקבוצה היריבה. צבירת הנקודות נעשית על ידי קליעת הכדור לסל: טבעת מתכתית מוגבהת המוצמדת ללוח עץ או לוח פלסטי, ממנה יורדת רשת המשתלשלת כלפי מטה, פתוחה בחלקה התחתון. קליעת הכדור לסל במהלך המשחק מקנה שתי נקודות, אם השחקן הזורק עומד מאחורי קשת השלוש הקליעה מקנה לקבוצתו שלוש נקודות. זריקת עונשין מוצלחת מקנה נקודה אחת. הקבוצה המחזיקה במספר גבוה יותר של נקודות מיריבתה בעת סיום המשחק היא המנצחת.

ברחבי העולם המשחק משוחק בארבעה רבעים בני 10 דקות כל אחד, בסך הכול 40 דקות. ב-NBA המשחק מורכב מארבעה רבעים של 12 דקות כל אחד, בסך הכול 48 דקות. בליגת כדורסל הנשים של ארצות הברית (WNBA) ובליגת כדורסל המכללות של ארצות הברית המשחק מחולק לשני חצאים אשר כל חצי הוא 20 דקות ללא חלוקה לרבעים. בין כל רבע מתקיימת הפסקה למנוחה שאורכה כשתי דקות. בתום הרבע השני ניתנת מנוחה של כ-15 דקות (הפסקת מחצית). אם בסיום הזמן המוקצב יש שוויון במספר הנקודות ממשיכים את המשחק לחמש דקות נוספות. מאמני הקבוצות רשאים לעצור את מהלך המשחק בתיאום עם השופטים ולקחת פסק זמן בתוך המשחק על מנת לתדרך את השחקנים שלו. מספר פסקי הזמן ואורכם, משתנה בין ליגות שונות בעולם, והוא נע בין 20 שניות לדקה אחת. ב-NBA גם שחקן שמחזיק בכדור יכול להכריז על פסק זמן.

המשחק נפתח בכך ששופט המשחק עומד במרכז המגרש, זורק את הכדור לגובה, ושני שחקנים - אחד מכל קבוצה - העומדים משני צידיו בעיגול האמצע קופצים במטרה לזכות בכדור עבור קבוצתם. בכדורסל העולמי הקבוצה שזוכה בכדור מקבלת אותו גם בפתיחת המחצית השנייה וברבע השני והרביעי הקבוצה השנייה תהיה זו שתקבל את הכדור. בליגת ה-NBA הקבוצה שזוכה בכדור בפתיחת המשחק מקבלת אותו גם בפתיחת הרבע הרביעי והיריבה תתחיל את הרבע השני והשלישי. זריקת "כדור ביניים" יכולה להיווצר גם במהלך משחק, אם הכדור מוחזק במשך 3 שניות על ידי שני שחקנים יריבים יחד.

מגרש, סל וכדור

אורכו של מגרש כדורסל הוא 28 מטר ורוחבו 15 מטר (ב-NBA וב-NCAA ‏28.6X15.24), כאשר הוא מחולק לשני חלקים שווים, באמצעות "קו החצי". בכל אחד משני קצות המגרש מותקן לוח (180X105 ס"מ), הבולט 120 סנטימטרים לתוך המגרש. בגובה 15 סנטימטרים מן הקצה התחתון של הלוח מותקן הסל, בגובה 3.05 מטר מן הקרקע. ה"סל" הוא חישוק שקוטרו הפנימי 45 סנטימטרים, שמחוברת אליו רשת שאורכה 45 סנטימטרים.^[1] סביב כל סל יש את "קשת השלוש" שהיא קשת עגולה ברדיוס של 7.25 מטר מהסל בליגת ה-NBA ו-6.75 מטר מהסל לפי החוקה של FIBA. לראשונה, עם פתיחת העונה 2024/2025 בליגת הכדורסל בפיליפינים - PBA - הוספה אפשרות לסל שדה של ארבע נקודות - באמצעות קשת הנמצאת כמטר אחרי קשת השלוש. הקולע לסל מקשת זו זכאי לארבע נקודות.^[2] בתוך הקשת הגדולה יש רחבה בצורת מלבן, הנקראת ה"בקבוק" או "הצבע" (משום שנהוג לצבוע אותה בצבע שונה משאר המגרש), בתוכו נמצא "קו העונשין" הממוקם 3.60 מטר מהסל. רוחב קווי המגרש הוא 5 סנטימטר.

כדור כדורסל עשוי מחומר אלסטי, מעור או מחומר דמוי עור. היקפו של הכדור 74.9 ס"מ ומשקלו 650 גרם. בליגות המקצועניות (ב-NBA ובאירופה) משתמשים בכדור מעור.

עבירות

אף שמגע מותר במשחק הכדורסל - כל מכה, דחיפה, החזקה ומגע בעזרת שתי ידיים בו זמנית על השחקן התוקף, נשרקת עבירה. בנוסף, בניסיון לחטוף את הכדור אין לגעת בו ביד (או בעיקר, בכף היד) האוחזת את הכדור. כן גם כאשר שחקן תוקף (שחקן עם כדור) נתקע בשחקן יריב בחוזקה, זורק את הכדור אל עבר ראשו, שולח מרפק או "מטפס" עליו בדרך ללקיחת ריבאונד, תישרק לחובתו "עבירת תוקף".

במקרה שבוצעה עבירה על שחקן שזרק את הכדור לסל או היה במהלך של זריקה לסל הוא יקבל שתי זריקות מקו העונשין. אם בעת העבירה הוא זרק מעבר לקשת שלוש הנקודות הוא יקבל שלוש זריקות מקו העונשין. במקרה ולמרות העבירה המהלך הצליח והכדור נכנס לסל, הסל יחשב ובנוסף יקבל השחקן זריקת עונשין אחת. כל קליעה מקו העונשין מקנה נקודה אחת. אם אותה קבוצה ביצעה ארבע עבירות ברבע אחד, כל עבירה נוספת באותו הרבע תוביל לשתי זריקות עונשין של היריבה, גם אם השחקן עליו בוצעה העבירה לא היה במהלך זריקה לסל. שחקן שביצע 5 עבירות (או 6 עבירות ב-NBA) מורחק עד סיום המשחק.

עבירה קשה במיוחד או עבירה שאינה תואמת את רוח המשחק נקראת "עבירה בלתי ספורטיבית" ומעניקה לקבוצה היריבה שתי זריקות מקו העונשין כשלאחריהן תזכה גם בכדור מן הצד. במקרה שבו אותו שחקן ביצע פעמיים באותו משחק עבירה בלתי ספורטיבית, או שהעבירה שבוצעה חמורה במיוחד השחקן הפוגע יורחק מידית מהמשחק. התנהגות בלתי ספורטיבית של שחקן או מאמן שאינה קשורה למהלכו השוטף של המשחק נקראת "עבירה טכנית" ותעניק זריקה אחת ולאחריה השופט ימשיך את המשחק מהנקודה שעצר.

חוקים נוספים

שעון זריקות או שעון התקפה - לקבוצה אסור להחזיק את הכדור יותר מ-24 שניות ללא זריקה לסל היריב אשר פגעה בטבעת, בעבר היה הזמן המותר 35 שניות. שעון זריקות זה נכנס לתוקף רק בשנת 1954, כשלפני כן לא הייתה הגבלת זמן כלל. כמו כן על הקבוצה התוקפת להגיע למחצית המגרש של היריבה בתוך 8 שניות (בעבר 10) מתחילת ההתקפה, ולאחר שהגיעה למחצית המגרש של היריבה אסור לה לחזור לחלק המגרש שלה.
אסור ללכת תוך אחיזה בכדור ("צעדים"). הצעד המקסימלי המותר הוא צעד וחצי: הרגל הראשונה לגעת ברצפה עם תפיסת הכדור נקבעת כ"רגל ציר", ואת הרגל השנייה ניתן להזיז ללא מגבלה, אך מרגע שהוא מרים את רגל הציר עליו למסור את הכדור או לזרוק לסל לפני שרגל הציר נוגעת שוב ברצפה. כמו כן אסור לבעוט בכדור בכוונה תחילה ("רגל") או לכדרר כדור בשנית לאחר שכודרר ונתפס ("דאבל"). במקרה בו נוחת השחקן באותו הרגע שרגל הציר שלו נוגעת ברצפה ("צעד שלישי" כביכול), והכדור מתנתק מידו, תישרק שריקת צעדים, אך הסל יהיה ניתן להיחשב.
לשחקן תוקף אסור לשהות ברחבת העונשין של הקבוצה היריבה יותר משלוש שניות ללא זריקת הכדור לסל (בליגת ה-NBA אסור גם לשחקן המגן). החוק גם אוסר התמסרות של יותר מפעמיים בין שני שחקנים הממוקמים בתוך ה"צבע".
אין לחסום את הכדור לאחר שירד במעופו אל עבר הטבעת, או כאשר הכדור נמצא מעל הטבעת (גול-טנדינג). במקרה של הפרה של חוק זה תחשב הזריקה כקליעה מוצלחת.
אין לחסום את הכדור אחרי שפגע בקרש. במקרה של הפרה של חוק זה תחשב הזריקה כקליעה מוצלחת.

מושגי יסוד בכדורסל

עמדות

ערך מורחב – עמדות כדורסל

אף שהחוקים לא קבעו קיום של עמדות ברורות, הן נוצרו כחלק מהתפתחותו של המשחק. בחמשת העשורים הראשונים של המשחק הגדרת העמדות הייתה שני גארדים, שני פורוורדים וסנטר. מאז שנות השמונים הוגדרו עמדות מפורטות יותר:

רכז (Point Guard - PG) - עמדה 1 - תפקידו לנהל את ההתקפות של הקבוצה על ידי שליטה בכדור וקבלת החלטות כמו למי למסור ומתי, מתי לזרוק, איזה תרגיל לבצע. לרוב זהו השחקן הנמוך בקבוצה.
קלע (Shooting Guard - SG) - עמדה 2 - תפקידו העיקרי בהתקפה הוא להגיע למצבי קליעה ולשים את הכדור בסל. לרוב זהו שחקן נמוך יחסית וזריז. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי "קלע" שכן באופן מסורתי תפקיד זה נועד לשחקנים בעלי קליעה מדויקת. נקרא גם "סקנד גארד" (Second Guard) שפירושו "הגארד השני" (לצד הרכז).
סמול פורוורד (Small Forward - SF) - עמדה 3 - תפקידו הוא המגוון ביותר בדרך כלל והוא צריך לשלוט ברוב היכולות הדרושות. לרוב קולע מחצי מרחק או חודר לסל. בעברית מכונה התפקיד גם "שחקן חצי פינה".
פאוור פורוורד (Power Forward - PF) - עמדה 4 - תוקף לרוב קרוב לסל ועם הגב אליו, לעיתים גם בעל קליעה טובה מ"חצי מרחק". בהגנה אזורית שומר מתחת לסל (באזור ה"צבע"), לוקח ריבאונדים ונותן חסימות. לרוב שחקן גבוה וחזק. בעברית מכונה התפקיד גם "שחקן חצי פינה", "שחקן ציר-פינה" או "שחקן פינה".
סנטר (Center - C) - עמדה 5 - שחקן ציר. משתמש לרוב בגובהו או בממדיו הפיזיים הגדולים כדי לקלוע מתחת לסל בהתקפה או לשמור על הסל מפני חדירות בהגנה ולקחת ריבאונדים, לבצע חסימות ו"לשלוט" מתחת לסלים. זהו שחקן שהוא בדרך כלל חלש בקליעה "מבחוץ". בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי שחקן ציר, שכן הוא השחקן שנמצא קרוב למרכז "אזור הצבע" ומשחק ההתקפה של הקבוצה נע סביבו.

בפועל, הגדרת התפקיד של העמדות היא גמישה, ולעיתים מאמנים בוחרים להשתמש בהרכבים אחרים או להגדיר תפקידים שונים. בנוסף קיימים שחקנים המסוגלים לשחק ביותר מעמדה אחת.

ריבאונד

ערך מורחב – ריבאונד

תפיסת הכדור לאחר החטאה, נקראת כדור חוזר או מאנגלית ריבאונד. אם הכדור שהוחטא נתפס על ידי שחקן הקבוצה המתגוננת הריבאונד נקרא "ריבאונד הגנה" וכאשר הקבוצה שזרקה והחטיאה היא זו שזכתה בכדור החוזר הריבאונד נקרא "ריבאונד התקפה". לזכייה בריבאונד במשחק הכדורסל מיוחסת חשיבות רבה הן בממד האישי והן בממד הקבוצתי והוא נחשב לאחת הקטגוריות החשובות בסטטיסטיקת המשחק. בדרך כלל הריבאונדרים המובילים בכל קבוצה הם שחקניה הגבוהים. הדבר נובע משתי סיבות: האחת היא יתרונם הפיזי וקרבתם אל הכדור - ידם תגיע רחוק יותר. הסיבה השנייה היא שגם בהגנה וגם בהתקפה ממוקמים בדרך כלל הגבוהים בקרבת הסל ולכן הם אלה שנמצאים באזור בו במרבית המקרים נופל הכדור. בדרך כלל לשחקני ההגנה יש יותר סיכויים לקחת את הריבאונד.

אסיסט

ערך מורחב – אסיסט

אסיסט (מהמילה האנגלית "Assistance" - עזרה) הוא מהלך שבו שחקן מוסר את הכדור לחברו ומעמיד אותו בעמדה שבה הוא יכול לקלוע סל. מסירה למצב קליעה חופשי, ללא שומר, ל-3 נקודות תחשב גם כאסיסט אם השחקן אכן יקלע את הסל. השחקנים המובילים בקטגוריה זו הם בדרך כלל הרכזים, שהתפקיד דורש מהם 'ראיית משחק', שליטה טובה בכדור ויכולת מסירה טובה. אסיסט מקביל לבישול בכדורגל.

חטיפה

ערך מורחב – חטיפה (כדורסל)

זהו מהלך המתבצע כאשר שחקן ההגנה חוטף את הכדור מהשחקן היריב. לעיתים קרובות מאוד חטיפה מהווה הזדמנות להתקפה מתפרצת בצד השני ולנקודות קלות. השחקן בעל מספר החטיפות הרב ביותר בהיסטוריה של ה-NBA הוא ג'ון סטוקטון עם 3,265 חטיפות בקריירה, אחריו מגיע ג'ייסון קיד ושלישי מייקל ג'ורדן. לארי קינון וקנדל גיל מחזיקים במשותף בשיא החטיפות במשחק בודד: 11 במספר. אלווין רוברטסון אוחז בממוצע הגבוה ביותר של חטיפות למשחק במשך כל הקריירה: 2.71, כמו גם בשיא מספר חטיפות לעונה בודדת: 301 חטיפות בעונה.^[3]

חסימה

ערך מורחב – חסימה (כדורסל)

חסימה או בלוק היא מהלך המבוצע כאשר היריב זורק לסל, ושחקן אחר חוסם את הכדור ומסיט אותו ממסלולו. את החסימה אסור לבצע מהרגע שהכדור עבר את שיא הגובה והוא מתחיל לרדת (הזריקה לסל היא בדרך כלל קשתית). לשחקן החוסם אסור לגעת בידו בקרש הסל בשום אופן, אם הוא עושה זאת הזריקה תחשב לסל. בין החוסמים הידועים ביותר הם - האקים אולג'ואן, דיקמבה מוטומבו, כרים עבדול-ג'באר ואלונזו מורנינג.

ליגות, תחרויות ואגודות

ליגת הכדורסל הנחשבת לטובה בעולם היא ליגת ה-NBA בארצות הברית שם המשחק שונה במקצת מאירופה, הן בחוקיו והן בסגנון המשחק הנהוג בו. גם ליגת המכללות בארצות הברית (NCAA) היא ליגה פופולרית ומצליחה. המשחק פופולרי מאוד גם בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית.

באירופה קיימות ליגות מקומיות בכל מדינה, ובנוסף משוחק טורניר היורוליג בהשתתפות מיטב הקבוצות באירופה. טורניר זה נחשב ליוקרתי והחשוב ביותר באירופה. ישנם גם טורנירים נוספים בעלי חשיבות פחותה כגון: יורוקאפ, ליגת האלופות בכדורסל, יורופקאפ והליגה האדריאטית.

הגוף המנהל את הכדורסל ברחבי העולם הוא פיב"א. תחתיו פועלים גופים אזוריים המסועפים לו, ואחראים על היבשת שלהם: פיב"א אירופה, פיב"א אמריקה, פיב"א אפריקה, פיב"א אסיה ופיב"א אוקיאניה. משחקי כדורסל בינלאומיים מתקיימים גם במסגרת נבחרות לאומיות כגון: הטורניר האולימפי, גביע העולם בכדורסל ואליפות אירופה בכדורסל.

כדורסל בישראל

ערך מורחב – כדורסל בישראל

הכדורסל הישראלי מנוהל על ידי איגוד הכדורסל בישראל המונה 200 ליגות שונות ומעל כ-2,000 קבוצות בתוכן רשומים מעל כ-30,000 שחקנים פעילים. הכדורסל הישראלי כולל ליגות ילדים, נוער ומבוגרים, לנשים ולגברים, כשהליגות החשובות ביותר הן ליגת העל לגברים, וליגת העל לנשים. ליגת העל לגברים ולנשים מנוהלת על ידי ארגון הנקרא מנהלת ליגת העל.

הכדורסל הישראלי מיוצג על ידי נבחרות ישראל ברמות הגילאים השונות החל מילדים ונוער ועד לנבחרות הבוגרות, לגברים ולנשים. ההישג הגדול ביותר של נבחרת הגברים של ישראל הוא מקום שני באליפות אירופה 1979.

קבוצת מכבי תל אביב מחזיקה במרבית אליפויות הליגה וגביעי המדינה, ואף זכתה 6 פעמים באליפות אירופה ופעם אחת בגביע הבין-יבשתי.