פרדיננד לואיס אלסינדור ג'וניור נולד בעיר ניו יורק למשפחה נוצרית-קתולית. אביו, פרדיננד לואיס אלסינדור האב, היה שוטר במשטרת העיר ניו יורק, שהשתתף כחייל בשחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד. מגיל צעיר התבלט אלסינדור בגובהו ובבגרותו הגיע ל-2.18 מטר. הוא הוביל את נבחרת הכדורסל של בית ספרו, "פאוור ממוריאל אקדמי", לשלוש אליפויות רצופות בליגה הקתולית העירונית של ניו יורק ול-71 משחקים רצופים ללא הפסד.
ב-1968, בזמן שהותו באוניברסיטת UCLA, מצא עניין באסלאם הסוני – חדל מלהיות נוצרי – והתאסלם. מאוחר יותר, הוא שינה את שמו לכרים עבדול ג'באר (מערבית: كَرِيم عَبْدُ ٱلْجَبَّار; תעתיק מדויק: כַּרִים עַבְדֻ אלְגַ'בָّאר), אך עשה זאת באופן רשמי רק בשנת 1971.
קריירה
כשחקן כדורסל
אלסינדור שיחק בין השנים 1967–1969 במדי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), ובמשך תקופתו בקבוצה זכתה המכללה בשלוש אליפויות רצופות בטורניר אליפות המכללות בכדורסל (NCAA). באחד ממשחקיו במכללה נשרט עבדול-ג'באר בעינו השמאלית ומאז שיחק תמיד עם משקפי מגן, שהפכו לאחד מסימני ההיכר שלו.
מילווקי באקס
אלסינדור נבחר ראשון בדראפט ה-NBA לשנת 1969 על ידי מילווקי באקס, שהוקמה שנה אחת בלבד לפני כן ודורגה בתחתית טבלת האזור המזרחי ב-NBA. כבר בעונתו הראשונה ב-NBA מימש אלסינדור את הציפיות הגבוהות ממנו, בכך שנבחר להשתתף במשחק האולסטאר וזכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. הוא סיים את העונה הסדירה במקום השני בין קולעי הנקודות בליגה (28.8 נקודות למשחק), והפך את מילווקי לאחת הקבוצות החזקות בליגה. בפלייאוף, אליו הגיעו הבאקס מהמקום השני במזרח, ניצחה הקבוצה את פילדלפיה 76' בתוצאה 4–1 בחצי גמר המזרח, אך הודחה בגמר האזורי על ידי ניו יורק ניקס, שזכתה באותו פלייאוף באליפות הראשונה שלה.
בעונת 1970/1971 הגיע כוכב ה-NBA הוותיק אוסקר רוברטסון למילווקי, ובכך הגדיל את הסיכוי של מילווקי לזכות באליפות. באותה עונה שיחק אלסינדור במשחק האולסטאר השני שלו וזכה לראשונה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה לאחר שהעמיד ממוצעים של 31.7 נקודות ו-16.0 ריבאונדים למשחק. בסיום העונה זכו המילווקי באקס באליפות הראשונה של הקבוצה, לאחר שהביסו בסדרת הגמר את בולטימור בולטס בתוצאה 4–0. ביום שלאחר הזכייה באליפות הודיע אלסינדור על אימוץ השם המוסלמי "כרים עבדול-ג'באר", ומאז הוא נודע בשמו החדש ושמו המקורי נשכח במידה רבה.
בעונה הבאה זכה עבדול-ג'באר בתואר ה-MVP השני שלו לאחר שהעמיד ממוצעים של 34.8 נקודות ו-16.6 כדורים חוזרים למשחק. בפלייאוף הפסידו הבאקס בגמר האזורי ללוס אנג'לס לייקרס, שהמשיכו לזכייה באליפות ה-NBA. אחד משיאי הסדרה בין מילווקי ללוס אנג'לס היה המאבק בין עבדול-ג'באר לכוכב הלייקרס וילט צ'מברלין, שהיה כבר בשלהי הקריירה אך הצליח במשחק הגנה מצוין לנטרל במידה רבה את עבדול-ג'באר.
בעונת 1973/1974 זכה עבדול-ג'באר בתואר ה-MVP השלישי שלו (לאחר חמש עונות בלבד) ובבחירה לחמישיית העונה בפעם הרביעית. במשחקי הפלייאוף הפסידה מילווקי בגמר ה-NBA בתוצאה 3–4 לבוסטון סלטיקס, ובתום העונה פרש ממשחק כוכבה השני של הבאקס, אוסקר רוברטסון. בעונת 1974/1975, האחרונה של עבדול-ג'באר במילווקי, הוא שבר את ידו, שיחק 65 משחקים בלבד והקבוצה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף.
לוס אנג'לס לייקרס
בעונת 1975/1976 חזר עבדול-ג'באר לעיר לוס אנג'לס, בה שיחק בשנותיו ב-UCLA, לאחר שהועבר בטרייד לקבוצת לוס אנג'לס לייקרס. בקבוצה כיכבו באותו זמן גייל גודריץ', לושיוס אלן וקאזי ראסל ואימן את הקבוצה ביל שרמן. עבדול-ג'באר זכה לשחק במשחק האולסטאר השביעי שלו, נבחר לחמישיית העונה ואף זכה בתואר ה-MVP (הרביעי בשבע שנים) אף על פי שקבוצתו לא העפילה לפלייאוף. בעונה הבאה הוחלף המאמן ביל שרמן על ידי כוכב הקבוצה שפרש ג'רי וסט, ועבדול-ג'באר זכה שוב בתואר ה-MVP, אך בשלב הפלייאוף הובסו הלייקרס בגמר המערב על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס, בה כיכב אז ביל וולטון, בתוצאה 0–4.
לפני עונת 1979/1980 בחרו הלייקרס כבחירה הראשונה בדראפט את הכוכב המבטיח ארווין "מג'יק" ג'ונסון. באותה עונה, עם פול ווסטהד בעמדת המאמן הראשי, זכה עבדול-ג'באר בתואר ה-MVP השישי והאחרון שלו בקריירה, וכן באליפות הראשונה במדי הלייקרס. עבדול-ג'באר וקבוצתו הגיעו להתמודדות מול פילדלפיה 76' וכוכבה ג'וליוס אירווינג בסדרת הגמר. במשחק החמישי בסדרה נפצע עבדול-ג'באר אך המשיך לשחק, קלע 40 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון. במשחק השישי נעדר עבדול-ג'באר בשל פציעתו, אולם מג'יק ג'ונסון הראה כבר בעונתו הראשונה כי נכון לו עתיד מזהיר, וכשהחליף את כרים בעמדת הציר קלע 42 נקודות, קלט 15 ריבאונדים, מסר 7 אסיסטים והוביל את הקבוצה לניצחון במשחק ולזכייה באליפות. משחק זה עם יכולתו הטובה בכל הסדרה הקנו למג'יק את תואר ה-MVP של סדרת הגמר.
בעונת 1980/1981 עבדול-ג'באר היה השחקן הבולט בקבוצה בשנה שנחשבה לכישלון ואשר הושפעה מחסרונו, בחלק ניכר מהעונה, של מג'יק ג'ונסון עקב פציעה. הלייקרס הודחו כבר בסיבוב הראשון בפלייאוף על ידי היוסטון רוקטס. בעונה הבאה ג'רי באס, הבעלים של הלוס אנג'לס לייקרס, פיטר את המאמן פול ווסטהד לאחר 11 משחקים ומינה תחתיו את שחקן העבר ועוזר המאמן פט ריילי. בהדרכתו של ריילי זכתה הקבוצה, יחד עם עבדול-ג'באר, בארבע אליפויות נוספות בשנות השמונים. כבר בעונתו הראשונה של ריילי בקבוצה זכו הלייקרס באליפות ה-NBA, לאחר שניצחו בגמר את פילדלפיה 76' בתוצאה 4–2.
בעונת 1982/1983 הלוס אנג'לס לייקרס הצליחו שוב לשים יד על הבחירה הראשונה בדראפט ובחרו בג'יימס וורת'י, שהיווה יחד ג'ונסון ועבדול-ג'באר את שלד קבוצת השואו-טיים המלהיבה של הלייקרס באותו עשור. ב-5 באפריל 1984 שבר עבדול-ג'באר את שיא צבירת הנקודות של שחקן ב-NBA כאשר קלע את הנקודה ה-31,420 שלו וחלף על פני וילט צ'מברלין שהחזיק בשיא לפניו. בסיום אותה עונה, לאחר סדרת גמר מותחת במיוחד, נוצחו הלייקרס 3–4 על ידי בוסטון סלטיקס בכיכובו של לארי בירד. בגמר של עונת 1984/1985 הלייקרס התמודדו שוב מול הסלטיקס וזכו באליפות לאחר ניצחון 4–2 בסדרה. עבדול-ג'באר קיבל את טבעת האליפות הרביעית שלו בגיל 38 יחד עם תואר ה-MVP של סדרת הגמר.
בעונת 1985/1986, עונתו ה-17 בליגת ה-NBA, שבר עבדול-ג'באר את שיאי הליגה בדקות משחק ובמספר המשחקים המצטברים בקריירה לשחקן. בעונת 1986/1987 שינה המאמן פט ריילי את משחק ההתקפה של הקבוצה כך שיתבסס יותר על כישוריו של מג'יק ג'ונסון ופחות על יכולתו של עבדול-ג'באר בן ה-39, שלראשונה בקריירה לא הוביל את קבוצתו בממוצע הנקודות למשחק. בשלב הפלייאוף הגיעו הלייקרס לגמר מול הבוסטון סלטיקס כמועמדים לניצחון, ואמנם, הלייקרס גברו בסדרת הגמר על יריביהם בתוצאה 4–2 ועבדול-ג'באר זכה בטבעת האליפות החמישית שלו.
בסדרת הגמר של עונת 1987/1988 התמודדה הקבוצה מול הדטרויט פיסטונס בסדרה שהבליטה את הניגודים בין שתי הקבוצות. הלוס אנג'לס לייקרס עם משחק ההתקפה המבריק מול הפיסטונס שהציגו את ההגנה החזקה והקשוחה ביותר בליגה. הסדרה המרתקת הסתיימה בניצחון 4–3 של הלייקרס. עבדול-ג'באר זכה בטבעת האליפות השישית שלו (בגיל 40), והודיע שהוא מתכוון לפרוש בסיום העונה הבאה.
בעונת 1988/1989 עבדול-ג'באר נבחר למשחק האולסטאר בפעם ה-19 בקריירה, למרות ממוצעים נמוכים של 10.1 נקודות, 4.5 ריבאונדים למשחק. בשלב הפלייאוף ניצחו הלייקרס את שלוש הסדרות הראשונות ללא אף הפסד, כך שהציפיות מהקבוצה לפני סדרת הגמר מול דטרויט פיסטונס היו גבוהות במיוחד. למרות זאת, דטרויט, שהציגה משחק קבוצתי משובח בהנהגתו של אייזיאה תומאס, ניצחה בסדרה בתוצאה 0–4. בסיום סדרת הגמר הודיע עבדול-ג'באר על פרישתו ממשחק, בגיל 41.
עבדול הכיר את חביבה (נולדה כג'ניס בראון) במשחק של הלייקרס בשנתו האחרונה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, הם התחתנו ב-1971 ולזוג שלושה ילדים: שתי בנות, חביבה וסולטנה ובן, כרים ג'וניור. הזוג התגרש ב-1978. לכרים שני בנים נוספים מזוגיויות אחרות – אמיר ואדם.
עבדול-ג'באר היה תלמידו של אמן הלחימה ברוס לי, ואף הופיע בסרטו "משחק המוות" בשנת 1978. מלבד זאת הוא הופיע במספר סרטים ותוכניות טלוויזיה נוספות, ובראשם הסרט "טיסה נעימה" בשנת 1980.
לעבדול-ג'באר היתר מיוחד לעשן מריחואנה במדינת קליפורניה, היות שהוא סובל ממיגרנה שגורמת לכאבי ראש תכופים ולבחילות ממושכות. בדצמבר2008 נודע לו כי הוא חולה בלוקמיה. בנובמבר2009 הוא יצא בהכרזה לתקשורת על מחלתו.