דווייט הווארד, אשר ידוע כנוצרי אדוק עוד מימי נעוריו, נולד באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית למשפחה ספורטיבית במיוחד. אביו, דווייט הווארד האב הוא מנהל אקדמיית דרום-מערב אטלנטה כריסטיאן, אקדמיה פרטית עם אחד מתיכוני הכדורסל הטובים במדינה, בעוד שאמו, שריל הווארד שיחקה בצעירותה בקבוצת כדורסל הנשים של מכללת מוריס בראון.[1] הוא החל לשחק כדורסל בגיל תשע ובכיתה ח' אף הצהיר כי בכוונתו להיבחר בבחירה הראשונה בדראפט ה-NBA יום אחד.[2][3] למרות גופו הגבוה והרחב, היה הווארד מהיר ואתלטי מספיק כדי לשחק גם בעמדות הגארד.[3]
הווארד נבחר לקבוצת הכדורסל של אקדמיית דרום-מערב אטלנטה כריסטיאן, ובסופן של ארבע השנים במדיה, אשר ברובן שיחק בעמדת הפאוור פורוורד, היו לו ממוצעים של 16.6 נקודות, 13.4 ריבאונדים ו-6.3 חסימות למשחק (בסה"כ הוא שיחק ב-129 משחקים בארבע שנותיו שם).[3] בעונתו האחרונה באקדמיה, עונת 2003/2004, הוא הוביל את אטלנטה לזכייה באליפות הליגה המחוזית, כאשר בסופה היו לו ממוצעים של 25 נקודות, 18 ריבאונדים, 8 חסימות ו-3.5 אסיסטים למשחק.[3] בעונה זו התפרסם הווארד כשחקן התיכונים הטוב ביותר בארצות הברית. הוא זכה בכל התארים האישיים האפשריים לשחקן תיכונים, ביניהם פרס שחקן השנה בתיכונים על שם ג'יימס נייסמית'.[4]
קריירה ב-NBA
אורלנדו מג'יק
השנים הראשונות
לאחר סיום לימודיו, הודיע הווארד כי הוא מוותר על המכללה ונרשם לדראפט ה-NBA לשנת 2004. החלטה זו קיבל בהשראת קווין גארנט, אשר היה בעיניו מודל לחיקוי והערצה ועשה את אותו הדבר בשנת 1995. בדראפט עצמו נבחר בבחירה הראשונה, כאשר הוא מקדים את כוכב המכללות, אמקה אוקפור.[1][3] הוא ביקש ללבוש את חולצה מספר 12, מכיוון שהייתה היפוך של המספר 21, מספר חולצתו של קווין גארנט בזמן ששיחק במינסוטה טימברוולבס.[5]
הווארד הצטרף לסגל השחקנים החלש של אורלנדו, אשר בעונה שלפני בחירתו השיגה 21 ניצחונות בלבד. נוסף על כך, איבדה הקבוצה באותו הקיץ את השחקן המוביל שלה בארבע העונות האחרונות, טרייסי מקגריידי. למרות זאת, הווארד הותיר רושם מיידי כאשר סיים את עונת הרוקי שלו עם ממוצעי "דאבל דאבל" של 12 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק ובכך שבר מספר שיאי NBA. הוא הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שקובע ממוצעי "דאבל דאבל" בעונה סדירה ולצעיר ביותר שמוריד למעלה מ-10 ריבאונדים בממוצע בעונה.[5] עוד בעונה זו הפך גם לצעיר בהיסטוריית הליגה שמוריד 20 ריבאונדים במשחק אחד, לצעיר ביותר שמשיג "דאבל דאבל" ולשחקן התיכונים הראשון ששותף בכל 82 משחקיה של קבוצתו במהלך עונת הרוקי שלו.[5] בעקבות יכולתו המצוינת והישגיו המרשימים, נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה וסיים שלישי בבחירות לרוקי השנה, אחרי אמקה אוקפור ובן גורדון.[6]
במהלך פגרת הקיץ של 2005, הוסיף הווארד (20 פאונדים=7 ק"ג) של שרירים למשקלו, מה שהפך אותו למאסיבי ביותר.[3] מאמן אורלנדו בריאן היל, שטיפח את כוכב העבר של הקבוצה, שאקיל אוניל, החליט להעביר את הווארד לעמדת הסנטר. בזכות מהלך זה, הווארד השתפר במיוחד במשחק הפוסט-אפ ובמשחק ההגנה שלו. בתחילת עונת 2005/2006 הציג יכולת טובה במיוחד ואף רשם הישג נדיר כאשר קלע 21 נקודות והוריד 20 ריבאונדים במשחק הבית נגד שארלוט בובקאטס והפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שמשיג למעלה מ-20 נקודות ו-20 ריבאונדים במשחק אחד.[7] הוא נבחר להשתתף במשחק הרוקיז נגד שחקני השנה השנייה כחלק מסוף-שבוע האולסטאר, וב-15 באפריל2006 שבר את שיא הקריירה שלו בריבאונדים והעמיד אותו על 26 נגד פילדלפיה 76'.[8] סך הכל קבע בעונה זו ממוצעים של 15.8 נקודות ו-12.5 ריבאונדים למשחק ודורג שני ב-NBA בממוצע ריבאונדים, בסך הריבאונדים בהתקפה ובמשחקי "דאבל דאבל".[1] למרות השיפור ביכולתו של הווארד, אורלנדו סיימה את העונה במאזן ניצחונות של 36–46 וכשלה שוב בניסיונה להעפיל לפלייאוף.[9]
בתור מוביל אורלנדו
בעונת 2006/2007 המשיך הווארד במגמת השיפור שלו והפך לשחקן המוביל של אורלנדו. כמו כן, שותף בכל 82 המשחקים בעונה הסדירה זו השנה השלישית ברציפות. ב-1 בפברואר2007 נבחר לראשונה בקריירה להשתתף במשחק האולסטאר, שם קלע 20 נקודות והוריד 12 ריבאונדים.[10] לאחר האולסטאר המשיך להציג יכולת מעולה ואף שבר פעמיים את שיא הקריירה שלו בקליעת נקודות כאשר קלע 32 ו-35 נקודות נגד טורונטו ראפטורס ופילדלפיה 76' בהתאמה.[11][12] אורלנדו שבמשך כל העונה הובלה על ידי הווארד הצליחה להעפיל לפלייאוף לראשונה מאז עונת 2002/2003 לאחר שסיימה את העונה הסדירה במקום השמיני במזרח. עם זאת, הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי דטרויט פיסטונס. הווארד שסיים את העונה עם ממוצעים של 17.6 נקודות ו-12.3 ריבאונדים דורג ראשון ב-NBA בסך הכל ריבאונדים ושני באחוזי קליעה מהשדה ונבחר לחמישיית העונה השלישית.
עם צירופו של האולסטאר רשארד לואיס והשיפור הניכר ביכולתו של הידו טורקוגלו ויחד עם הווארד פתחה אורלנדו את עונת 2007/2008 כאחת הקבוצות החזקות במזרח. כבר בפתיחת העונה הציג הווארד יכולת מצוינת ואף נבחר ל-MVP החודשי בנובמבר ובדצמבר 2007. ב-18 בפברואר2008 זכה בתחרות ההטבעות של האולסטאר, לאחר תצוגת הטבעות מרשימה במיוחד שכללה בין היתר את הטבעת ה"סופרמן" המפורסמת, שלאחריה הודבק לו שם זה ככינוי.[13] לאחר סיום העונה הסדירה, אותה סיימה אורלנדו במקום הראשון בבית והשלישי במזרח עם מאזן ניצחונות של 30–52, הוגרלה הקבוצה לשחק נגד טורונטו ראפטורס בסיבוב הפלייאוף הראשון. בהובלתו של הווארד שהיה דומיננטי במיוחד בסדרה זו (שלושה משחקים שבהם העמיד למעלה מ-20 נקודות או 20 ריבאונדים) וג'מיר נלסון שהציג יכולת שיא, הצליחה אורלנדו לעבור סיבוב בפלייאוף לראשונה מזה 12 שנים. בסיבוב הבא התמודדה אורלנדו נגד דטרויט פיסטונס, על ידה הודחה לאחר הפסד 1–4 בסדרה. הווארד סיים את העונה עם ממוצעי שיא של 20.7 נקודות ו-14.2 ריבאונדים וזכה בתואר מלך הריבאונדים של הליגה ונבחר לראשונה בקריירה לחמישייה הראשונה של העונה ולחמישיית ההגנה השנייה של העונה.
בין השנים 2008–2010, הוביל הווארד את אורלנדו לשלוש אליפויות בית ולאליפות אזורית אחת ונבחר פעמיים לשחקן ההגנה של העונה
את עונת 2008/2009 פתח הווארד בצורה טובה ואף השיג לראשונה בקריירה "טריפל דאבל", כאשר קלע 30 נקודות, הוריד 19 ריבאונדים וחסם 10 פעמים במשחק נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר.[14] הוא קיבל 3.1 מיליון הצבעות לפתוח בחמישיית המזרח במשחק האולסטאר.[15] את אורלנדו הוביל לאליפות בית נוספת עם מאזן 23–59 ונבחר לשחקן ההגנה של העונה לאחר שהוביל את הליגה בריבאונדים (13.8) ובחסימות (2.9) והיה לאחד השחקנים הדומיננטיים בליגה. כמו כן, נבחר שוב לחמישייה הראשונה של העונה ולראשונה לחמישיית ההגנה הראשונה של העונה וסיים רביעי בבחירות ל-MVP של העונה הסדירה, אחרי דוויין וייד, קובי בראיינט ולברון ג'יימס. במשחק החמישי של הסיבוב הראשון בפלייאוף נגד פילדלפיה 76', הציג הווארד יכולת פנטסטית וסיים את המשחק עם 24 נקודות ו-24 ריבאונדים, שהובילו את אורלנדו ליתרון 2–3 בסדרה ולבסוף לעלייה נוספת לחצי גמר המזרח לאחר ניצחון נוסף במשחק השישי. בסיבוב הבא התמודדה אורלנדו נגד בוסטון סלטיקס. במשחק השישי בסדרה שוב השיג הווארד משחק "20-20", כאשר קלע 23 נקודות והוריד 22 ריבאונדים והוביל את קבוצתו לניצחון שקבע משחק שביעי מכריע, בו ניצחה אורלנדו והעפילה לגמר המזרח, שם התמודדה נגד קליבלנד קאבלירס וכוכבה, לברון ג'יימס, אשר היו הפייבוריטים הברורים לזכות באליפות המזרח. למרות זאת, אורלנדו בראשות הווארד הצליחה לנצח 2–4 בסדרה ולזכות באליפות אזורית ראשונה מזה 14 שנים. במשחק השישי והאחרון בסדרה, קלע הווארד שיא קריירה של 40 נקודות והוריד 14 ריבאונדים. בסדרת הגמר פגשה אורלנדו את אלופת המערב, לוס אנג'לס לייקרס. על אף יכולת קבוצתית טובה של שחקני אורלנדו ובראשם הווארד, אשר במשחק הרביעי בסדרה שבר את שיא ה-NBA לחסימות במשחק בסדרת הגמר והעמיד אותו על 9,[16] לא יכלו לשחקני הלייקרס המגוונים והאתלטים שזכו באליפות לאחר ניצחון במשחק החמישי וניצחון 1–4 בסדרה.
לקראת עונת 2009/2010 עברה אורלנדו שינוי משמעותי כאשר העבירה את הידו טורקוגלו לטורונטו ראפטורס וצירפה את כוכבה של ניו ג'רזי נטס, וינס קרטר. כמו בעונות הקודמות, גם העונה פתחה אורלנדו את העונה בצורה מצוינת והשיגה 17 ניצחונות ב-21 המשחקים הראשונים של העונה. באמצע העונה, נבחר הווארד לפתוח בחמישיית המזרח במשחק האולסטאר זו השנה השנייה ברציפות.[17] מעט לאחר מכן, הוביל את אורלנדו לאליפות בית שלישית ברציפות (23–59) וזכה שוב בתוארים שחקן ההגנה של העונה, מלך הריבאונדים ומלך החסימות של הליגה. בכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמוביל את הליגה בריבאונדים ובחסימות למשך שנתיים רצופות.[18] בפלייאוף הוביל את אורלנדו לסוויפים מרשימים על שארלוט בובקאטס בסיבוב הראשון ואטלנטה הוקס בסיבוב השני ולהופעה שנייה ברציפות בגמר המזרח, שם התמודדה הקבוצה נגד בוסטון סלטיקס, שבסיבוב הקודם הדיחה את קליבלנד קאבלירס. אורלנדו פתחה את הסדרה בצורה הגרועה ביותר, כאשר הפסידה בכל שלושת משחקיה הראשונים ונקלעה לפיגור 0–3, פיגור ממנו אף קבוצה לא חזרה מעולם בתולדות הפלייאוף. עם זאת, הווארד עם 32 נקודות ו-16 ריבאונדים במשחק הרביעי ו-21 נקודות ו-10 ריבאונדים במשחק בחמישי הוביל את קבוצתו לשני ניצחונות רצופים שצימקו את הסדרה ל-2–3, אך לא סייעו לאורלנדו שהפסידה במשחק השישי והודחה מהפלייאוף.
לוס אנג'לס לייקרס
באוגוסט 2012 הווארד עבר בטרייד בין ארבע קבוצות ללוס אנג'לס לייקרס, אך בשל ניתוח שעבר עקב פציעה, החל לקחת חלק באימוני הקבוצה רק מספר שבועות לפני פתיחת העונה הסדירה.[19] על אף שסבל מפציעות חוזרות במהלך העונה, נבחר הווארד להשתתף במשחק האולסטאר בפעם השביעית בקריירה. רשם שיא עונתי כשקלע 39 נקודות עליהן הוסיף 16 ריבאונדים במשחק מול קבוצתו לשעבר, אורלנדו מג'יק, ואף השווה במשחק את שיא הליגה, אותו קבע בעצמו, כשהלך לקו העונשין 39 פעמים במהלך המשחק.[20] הווארד סיים את העונה כקוטף הריבאונדים המצטיין בליגה עם 12.4 למשחק, ובמקום השני באחוזי קליעה מהשדה, אולם עם ממוצע של 17.1 נקודות למשחק, הנמוך ביותר מאז עונתו השנייה בליגה, ועם ממוצע של פחות מ-50% מקו העונשין עונה שנייה ברציפות. במשחקי הפלייאוף פגשה הלייקרס את סן אנטוניו ספרס, והודחה בלא ניצחון, בארבעה משחקים.
יוסטון רוקטס
ביולי 2013 חתם הווארד על חוזה ל-4 עונות ביוסטון רוקטס. בעונת 2014/2015 העפיל עם הרוקטס לגמר האזור המערבי, בו הפסידה יוסטון לגולדן סטייט ווריורס בתוצאה 1–4. בסיום עונת 2015/2016 מימש את אופציית היציאה מהחוזה עם הרוקטס, והפך לשחקן חופשי.
אטלנטה הוקס
ביולי 2016 חתם הווארד בקבוצת אטלנטה הוקס, מהעיר בה נולד וגדל.
יומיים לאחר שחרורו מממפיס חתם הווארד על חוזה לעונה אחת בלוס אנג'לס לייקרס, בה שיחק בעבר בעונת 2012/2013.[22] באותה עונה זכה עם הלייקרס באליפות ה-NBA, לאחר שגברו על מיאמי היט בסדרת הגמר; הווארד שותף ב-18 מתוך 21 משחקי קבוצתו בפלייאוף, ותרם 5.8 נקודות ו-4.6 ריבאונדים בממוצע למשחק.
ב-5 במרץ2006 זומן הווארד לראשונה לסגל נבחרת ארצות הברית הבוגרת.[1] כבר במשחקיו הראשונים בנבחרת הציג יכולת טובה והוביל את ארצות הברית לניצחונות בכל משחקי ההכנה לאליפות העולם 2006. באליפות עצמה לא בלט והעמיד ממוצעים של 7.3 נקודות ו-4.6 ריבאונדים בכ-13.4 דקות למשחק בלבד.[24] עם זאת, זכה עם ארצות הברית במדליית הארד לאחר ניצחון 81–96 על ארגנטינה. שנה לאחר מכן היה שחקן משמעותי הרבה יותר ברוטציית הנבחרת באליפות אמריקה 2007. הוא פתח בשמונה מתוך תשעת המשחקים בהם שותף בטורניר וקבע ממוצעים של 8.9 נקודות ו-5.3 ריבאונדים למשחק,[25] כאשר במשחק הגמר נגד ארגנטינה הוא קולע 20 נקודות ומוביל את ארצות הברית לזכייה במדליית הזהב ולהעפלה לאולימפיאדת בייג'ינג 2008.[26]
ב-23 ביוני2008 נמנה הווארד בין 12 השחקנים שזומנו לסגל ארצות הברית לקראת אולימפיאדת בייג'ינג. בטורניר זה תופקד הווארד כסנטר המוביל של הנבחרת ופתח בחמישייה בכל המשחקים בהם שותף. הוא קלע 10.9 נקודות והוריד 5.8 ריבאונדים בממוצע למשחק והוביל את הנבחרת לזכייה במדליית הזהב, לאחר ניצחון בגמר על ספרד.[25]
יכולותיו של הווארד וגופו החזק משכו את תשומת לבם של מספר כוכבי NBA. טים דאנקן, אשר נחשב לאחד השחקנים הגדולים בתולדות הליגה אמר בשנת 2007: "הווארד כל כך מפותח, הוא מבטיח מאוד ואני שמח שאני אהיה מחוץ לליגה כשהוא יגיע לשיאו."[31] גם קווין גארנט שיבח את הווארד כשאמר: "מעולם לא הייתי לצד שחקן עם כישרון פיזי כמו שלו. אף פעם לא הייתה לי את המתנה הזו, גם גוף חזק וגם נוכחות פיזית על המגרש."[31] לאחר משחק הפלייאוף נגד פילדלפיה 76' בשנת 2009, אמר עליו שחקנה של פילדלפיה, אנדרה איגודלה: "זה נראה כאילו הווארד יכול לשמור על שני שחקנים באותו הזמן. הוא יכול לשמור גם על השחקן שלו וגם על השחקן שחודר פנימה אחרי הפיק אנד רול, שזה דבר שכמעט בלתי אפשרי לעשות. אם הוא יהיה מעט יותר אתלטי או יקפוץ יותר גבוה, יצטרכו לשנות את חוקי המשחק".[5] בדצמבר 2007 דירג כתב ESPN דייוויד ת'ורפ את הווארד כסנטר הדומיננטי ביותר ה-NBA.[32]
בעוד שפרשנים רבים דירגו את הווארד כאחד השחקנים עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר ב-NBA מאז 2006, להווארד מספר חולשות במשחקו. התקפית, יכולת הקליעה שלו מטווחים גדולים מוגבלת ביותר, הוא גם נוטה לטעויות רבות והוביל את הליגה באיבודי כדור בעונת 2006/2007 ובעונת 2009/2010. כמו סנטרים רבים, גם להווארד אחוזי קליעה נמוכים מקו העונשין.[8] כתוצאה מכך הוא נאלץ להיתקל פעמים רבות במהלך "האק-א-שאק" בעונת 2007/2008 הוביל את הליגה בזריקות מקו העונשין עם 897 זריקות במהלך העונה הסדירה, אך קלע רק 59 אחוזים מהזריקות. עוד בעונה זו, מבלי להחשיב הטבעות, אחוזי הקליעה של הווארד מהשדה עמדו על 31.6% בלבד.[33]
חיים אישיים
ב-2007 נולד לו בן מחברתו לשעבר, רויס ריד.
ב-2014, במהלך מבצע צוק איתן, הווארד צייץ נגד ישראל ברשתות החברתיות כשרשם "FreePalestine#" (שחררו את פלסטין).[1] אך הוא מחק את הציוץ זמן קצר לאחר מכן.
.jpg)
