החלוקה לאזורים ולבתים. מערב: הבית הצפון מערבי הבית הדרום מערבי הבית הפאסיפי; מזרח: הבית האטלנטי הבית המרכזי הבית הדרום מזרחי. הריבועים במפה מציינים את מיקומן של הקבוצות.
מבנה ה-NBA הוא חלוקת הקבוצות בליגת ה-NBA, לפיה הליגה מתנהלת. בליגה יש בסך הכל 30 קבוצות המחולקות לשני אזורים (מזרח ומערב) בני שלושה בתים, כאשר בכל בית יש חמש קבוצות. כל קבוצה משחקת 4 פעמים נגד כל קבוצה המשתייכת לבית שלה, 3 או 4 פעמים נגד שאר הקבוצות מהאזור שלה ופעמיים נגד הקבוצות מהאזור האחר. בסיום העונה הסדירה עולות שש הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר באזור לפלייאוף ה-NBA, וארבע הקבוצות הבאות מתמודדות בפלייאין על עוד שני מקומות בפלייאוף. המבנה הנוכחי פועל בליגה מאז עונת 2004/2005.
התנהלות כללית
כל אחד מאזורי ליגת ה-NBA (המערבי והמזרחי) כולל 15 קבוצות, המחולקות לשלושה בתים בני 5 קבוצות בכל אחד.
מאז 2006, שלוש זוכות הבתים (הקבוצות שסיימו במקום הראשון) והקבוצה שלא זכתה בעלת המאזן הטוב ביותר מדורגות במקומות 1–4 למשחקי הפלייאוף בהתאם להישגיהן, וכל הקבוצות הנותרות שהעפילו לפלייאוף ולא זכו בראשות הבית שלהן מדורגות במקומות 5–8. סדר זה מותיר את האפשרות שהמדורגת מספר 2 לא תהיה זוכת אחד הבתים. יתרון הביתיות בפלייאוף מושג על ידי מאזן הניצחונות וההפסדים של הקבוצות ולא על פי דירוגן, כך שאם הקבוצות המדורגות 4 ו-5 ייפגשו בסיבוב הפלייאוף והקבוצה המדורגת 5 תהיה בעלת מאזן טוב יותר, היא זו שתזכה ביתרון הביתיות בסדרה.
הסיבה למערך דירוג זה השנוי במחלוקת היא העובדה שקבוצה שאינה זוכת אחד הבתים יכולה להיות בעלת מאזן טוב יותר מזוכות של שני בתים, מה שיציב קבוצה שאינה זוכת בית בפקפוק. אם שלוש זוכות הבתים ידורגו במקומות 1–3 לפלייאוף, וכל הקבוצות שלא זכו מדורגות במקומות 4–8, ייתכן מצב שבו שתי הקבוצות שסיימו בשני המקומות הראשונים בכל האזור ייפגשו כבר בסיבוב הפלייאוף השני. מקרה כזה אירע במשחקי הפלייאוף ב-2006, כאשר סן אנטוניו ספרס ודאלאס מאבריקס (מהבית הדרום-מערבי) נפגשו אחת מול השנייה בסיבוב השני, בעוד שהמדורגת 3, זוכת הבית הצפון-מערבידנוור נאגטס, השיגה מספר ניצחונות קטן יותר מאשר הקבוצות המדורגות במקומות 4, 5, 6 ו-7. הנהלת ליגת ה-NBA הציעה ואישרה את פורמט הליגה הנוכחי, שיבטיח את העובדה ששתי המדורגות הראשונות באזור לא יוכלו להיפגש מוקדם יותר מסיבוב הפלייאוף השלישי (הגמר של אותו אזור). הפלייאוף של כל אזור מחולק לשני סיבובים מוקדמים, וסיבוב אחד נוסף המהווה את גמר האזור, כאשר המנצחת בו תפגוש את זוכת פלייאוף האזור האחר בגמר ה-NBA להתמודדות על הזכייה באליפות הליגה. כל סדרות הפלייאוף נערכות בשיטת "הטוב מ-7", שבה הקבוצה שמגיעה ראשונה לארבעה ניצחונות מעפילה לסיבוב הבא.
בדומה לשאר הליגות המקצועיות בארצות הברית ובקנדה, היא מורכבת מקבוצות זכייניות קבועות ואין יורדות או עולות מליגות משנה. קבוצות שמסיימות במקומות האחרונים הן בעלות סיכוי גבוה יותר לזכות בהגרלה על הבחירות הראשונות בדראפט ה-NBA, מה שמעניק להן יתרון ואף גורם לאיבוד מחוזקן של קבוצות חלשות באופן מכוון לקראת סיום העונה. כלפי הנהלת ה-NBA והקומישנר אדם סילבר בפרט הוטחה ביקורת על השיטה.
הבית הדרום מערבי כולל את הקבוצות דאלאס מאבריקס, יוסטון רוקטס, ממפיס גריזליס, וסן אנטוניו ספרס שבאות כולן מהבית המערב-תיכוני שלא קיים כיום, וניו אורלינס פליקנס באה מהבית המרכזי שבאזור המזרחי (ההורנטס חזרו כאשר הם שיחקו בשארלוט, והם אף שיחקו במשך עונה אחת בבית המערב-תיכוני). סן אנטוניו ספרס היא בעלת מספר הזכיות הגבוה ביותר בראשות הבית, לאחר שהיא עשתה זאת ברציפות בעונות 2004/2005 ו-2005/2006.
הבית המרכזי פעיל מאז 1970 בפורמט הישן של ה-NBA, ועבר שינוי עם הגעת הפורמט החדש ב-2004. דטרויט פיסטונס זכתה באליפות הבית המרכזי ברציפות בעונות 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007 ו-2007/2008. לפני שינוי החלוקה הבית היה מורכב מקבוצות קליבלנד קאבלירס, דטרויט פיסטונס, שיקגו בולס, מילווקי באקס ואינדיאנה פייסרס שחברות בו גם כיום, וכמו כן טורונטו ראפטורס, אטלנטה הוקס וניו אורלינס הורנטס. הבית הוזכר כאחד מהחזקים ביותר ב-NBA, כאשר ב-2006 כל חמש הקבוצות בו העפילו למשחקי הפלייאוף. אלופת הבית הנוכחית היא מילווקי באקס, והקבוצה שזכתה בתוארי אלופת הבית מספר הפעמים הרב ביותר היא דטרויט פיסטונס (9 זכיות).
מלבד "הבית המרכזי" שקיים כיום, הוקם בית מרכזי שהורכב מקבוצות אחרות בעונת 1949/1950, כאשר מיניאפוליס לייקרס (כיום לוס אנג'לס) זכתה אחרונה באליפות הבית. הבית המרכזי הישן לא זהה לבית המרכזי הנוכחי.
