ערך זה עוסק בבירת בלגיה. אם התכוונתם למטרופולין המהווה את בירת האיחוד האירופי בפועל, ראו בריסל (מחוז).

בריסל
Bruxelles, Brussel

סמל בריסל דגל בריסל
פוטומונטז' של בריסל
מדינה	בלגיה בלגיה
אזור	בריסל (מחוז) בריסל
ראש העיר	Philippe Close
שפה רשמית	צרפתית, הולנדית
תאריך ייסוד	580
על שם	ביצה מיוערת, בית
שטח	32.61 קמ"ר
גובה	13 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	195,546 (1 בינואר 2024)
‑ במטרופולין	1,830,000 (2013)
‑ צפיפות	5,100 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	50°50′48″N 4°21′9″E / 50.84667°N 4.35250°E / 50.84667; 4.35250
אזור זמן	UTC +1
www.brussels.irisnet.be
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת בלגיה מוגדלת)   אנטוורפן ברוז' גנט לייז' ארלון שרלרואה נאמור צרפת הולנד גרמניה לוקסמבורג הים הצפוני בריסל (למפת בלגיה רגילה)   אנטוורפן ברוז' גנט לייז' ארלון שרלרואה נאמור צרפת הולנד גרמניה לוקס. הים הצפוני בריסל (למפת בריסל מוגדלת)   בריסל (למפת בריסל רגילה)   בריסל tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בריסל (בהולנדית: Brussel, בצרפתית: Bruxelles, בגרמנית: Brüssel) היא עיר הבירה של בלגיה והמרכז האדמיניסטרטיבי של האיחוד האירופי^[1].

העיר ממוקמת במרכז בלגיה, באזור בריסל, שהוא מובלעת בפלנדריה, האזור דובר הפלמית (הולנדית) במדינה. באופן רשמי העיר עצמה היא דו-לשונית, אך בפועל רוב תושבי בריסל (כ-70%) הם דוברי צרפתית, כ-8% דוברי פלמית כשפת אם והשאר דו-לשוניים.

כל השילוט הציבורי בבריסל הוא דו-לשוני.

בריסל היא עיר הבירה של שני אזורים שלטוניים שונים בבלגיה, פלנדריה ובריסל: מחד היא בירת אזור פלנדריה, ובהתאם ממוקמים בה מוסדות השלטון של הקהילה הפלמית, בפרט הפרלמנט הפלמי והממשלה הפלמית. במקביל, בריסל היא עיר הבירה של אזור בריסל.

שלושה מחמשת המוסדות המרכזיים של האיחוד האירופי מושבם בבריסל: הנציבות האירופית, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית. בשל כך בריסל נחשבת לעיתים כבירת האיחוד האירופי (אם כי לאיחוד אין בירה רשמית). בבריסל גם מושבם של ברית נאט"ו והאיחוד המערב-אירופי.

מקור ההתיישבות בבריסל הוא מיקומה על נהר הסֵן (Senne). הקדוש גוגריוס החל לבנות קפלה בסביבות הנהר, בשנת 580 לערך.

הדוכס צ'ארלס העביר חפצי קודש לקפלה שהוקמה על אי בבריסל, ומנקודה זו התחלה העיר להתפתח. אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נתן את דוכסות לורן התחתית לשארל, בנו המוגלה של לואי הרביעי, מלך צרפת בשנת 977, כדי לבנות מבצר קבע. טירה קטנה וכפר אכן הוקמו על יד הנהר באזור ביצות (ומכאן גם מקור שמה של העיר במילה Broekzele שמשמעותה – הכפר מהביצה) בשנת 979 לערך, זוהי שנת הקמתה הרשמית של העיר. העיר הקטנה שהוקמה לצד הטירה הפכה לתחנת עצירה חשובה בדרך המסחר שבין ברוז' וקלן.

מחוז בריסל יוחס ללמברט הראשון מלוון בסביבות שנת 1000. בשנת 1047 בנו למברט השני הרחיב את העיר וייסד בה מוסדות.

בשל מיקומה על גדות הסן ועל דרך המסחר החשובה בין ברוז', קלן וגנט, בריסל גדלה במהרה. היא הפכה למרכז מסחרי שהתרחב במהירות לכיוון העיר העילית, שם סכנת ההצפות מהנהר פחתה. כשהעיר גדלה ואכלסה כ-30,000 איש, הביצות יובשו על מנת לאפשר התרחבות נוספת. רוזני לוון הפכו לדוכסי בראבנט בערך ב-1183. במאה ה-11 נבנו חומותיה הראשונות של העיר.

לאחר בניית החומות הראשונות, בריסל המשיכה להתעצם. שורה שנייה של חומות קמה לקראת סוף המאה ה-14 (1356–1383), ושרידיה נראים בשטח עד היום, בעיקר בשל "הטבעת הקטנה" – סדרה של רחובות ראשיים שמקיפים את המרכז ההיסטורי של העיר.

במאה ה-15, כאשר מרגרט השלישית דוכסית פלנדריה התחתנה עם פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, דוכס חדש בא לעולם מבית ולואה, אנטואן. עם קשרי נישואים עם בית הבסבורג התרחבו הקשרים בבריסל, והדוכסות שקמה באזור הלכה והתעצמה.

בראבנט איבדה מכוחה, אך בריסל הפכה לבירת ארצות השפלה המשגשגות, והתפתחה בעצמה.

קרל החמישי, יורש ארצות השפלה מאז 1506, שלט באזור אף על פי שהיה בן 6, וזאת בעזרת דודתו מרגרטה לבית הבסבורג, ובגיל 16 הומלך למלך על ספרד, בבריסל.

לאחר מות סבו, מקסימיליאן הראשון, ב-1519, קרל הפך לארכי-דוכס אוסטריה ו"קיסר רומא הקדוש" של האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם. בארמון המרשים בקודנבורג (בבריסל עצמה) ב-1555 ויתר קרל על כס המלוכה. הארמון בקודנבורג הורחב רבות מאז היותו מקום מושבם של דוכסי בראבנט, אך הוא נהרס בשרפה ב-1731. כיום נותרו במקום שרידים ארכאולוגיים בלבד.

ב-1695 כוחות צרפתיים נשלחו על ידי לואי הארבעה עשר, מלך צרפת הפגיזו את בריסל בארטילריה. יחד עם השרפה שנבעה מן ההפצצה, זה היה האירוע ההרסני ביותר בכל ההיסטוריה של העיר. הכיכר הגדולה נהרסה, יחד עם 4,000 בניינים, שהיו כשליש מן העיר. הבנייה מחדש של העיר, שנמשכה שנים רבות מאוחר יותר, שינתה את פני העיר והשאירה שרידים רבים מאותה התקופה, אותם ניתן למצוא עד היום.

ב-1830 פרצה המהפכה הבלגית בבריסל, לאחר הופעת האופרה "לה מואט דה פורטיצ'י" (La Muette de Portici) מאת אובר, בתיאטרון "לה מונה" או "דה מונט" (La monnaie בצרפתית, De Munt בפלמית). ב-21 ביולי 1831, לאופולד הראשון, מלך הבלגים קיבל עליו את המלוכה, כאשר התחייב להריסת חומות העיר ובניית מבנים רבים. לאחר העצמאות העיר עברה שינויים רבים. נהר הסן הפך למפגע בריאותי חמור, והחל בשנה 1867 ועד 1871 הנהר כוסה לכל אורכו בתחומי העיר. צעד זה איפשר התחדשות עירונית ובינוי מבנים מודרניים ושדרות, המהווים יחדיו מאפיין חשוב של העיר בריסל התחתית כיום.

העיר אירחה מספר תערוכות, ירידים וכנסים, כמו כנס סולווה החמישי לפיזיקה ולכימיה ב-1927 ושני ירידים עולמיים – ב-1935 וב-1958. החל מה-10 במאי 1940 הופצצה בריסל על ידי הלופטוואפה. למרות זאת, רוב הנזק שנגרם לעיר היה ב-1944–1945. קו רכבת ראשי הוקם בעיר ב-1952. העבודות על רכבת המטרו בעיר נסתיימו בשנת 1969, וקו המטרו הראשון נחנך 7 שנים מאוחר יותר. נכון ל-2014 מופעלים בעיר 4 קווי מטרו. ב-29 במאי 1985 התרחש בעיר אסון הייזל. ב-18 ביוני 1989 הפכה בריסל למחוז בבלגיה. ב-24 במאי 2014, היה פיגוע במוזיאון היהודי בבריסל^[2], בו נהרגה מתנדבת במוזיאון ושני ישראלים מתל אביב, עמנואל ומרים ריוה.

אף על פי שרבים חושבים, בטעות, כי בירת בלגיה היא מחוז בריסל כולו, סעיף 194 לחוקה הבלגית קובע כי בירת בלגיה היא השטח המוניציפלי של העיר בריסל. השימוש בחוקה במונחים "ville de Bruxelles" או "stad Brussel" עושה את ההבחנה הדקה, ואכן מצביע על שטח מצומצם, ולא על המחוז כולו.

עם זאת, אף על פי שהעיר בריסל היא הבירה הרשמית, הכספים המועברים מהממשלה על מנת שהעיר תוכל לבצע את תפקידה כבירה, מתחלקים בין 19 ישויות מוניציפליות, וכמה מוסדות לאומיים ממוקמים ב-18 רשויות שונות (הרשות ה-19 היא בריסל עצמה). לכן, אף על פי שרק העיר בריסל מוכרת כעיר הבירה, המחוז כולו מתפקד כבירה בפועל.

העיר בריסל היא אחת הרשויות המקומיות של מחוז הבירה בריסל, וכן הגדולה שבהן. כמו כן, זוהי הרשות שמתפקדת באופן רשמי כבירת המדינה. בדומה להבדלים בין הסיטי של לונדון ללונדון עצמה, כך שונה בריסל מן העיר בריסל. גידולה של העיר בריסל נפסק בשלב מאוחר מאוד. כתוצאה מכך, בנוסף למרכז העתיק של בריסל, העיירות הארן, לייקן ונדר על נהר הימביק, כמו גם שדרות לואיז ויער קאמבר נכללים בתוך השטח העירוני של בריסל.

מחוז בריסל הוא אחד משלושת האזורים המרכיבים את הפדרציה של בלגיה, ביחד עם ולוניה ופלנדריה. מבחינה גאוגרפיה ולשונית, זוהי מובלעת דו-לשונית במחוז הפלמי החד-לשוני. המחוזות הם מרכיב אחד של המוסדות הבלגיים המורכבים. הקהילות הן המרכיב האחר – על תושבי בריסל להזדהות עם אחת מהקהילות – זו הצרפתית או האחרת דוברת הפלמית, על מנת לקבל יחס מתאים בענייני חינוך ותרבות.

מאז מלחמת העולם השנייה בריסל הפכה למרכז מנהלי של הרבה ארגונים בין-לאומיים. ראויים לציון הם האיחוד האירופי ונאט"ו, המחזיקים את המוסדות הראשיים שלהם בבריסל, ביחד עם עוד 1,000 ארגונים בין-לאומיים שונים. בריסל נמצאת במקום השלישי בעולם מבחינת מספר הכנסים אותם היא מארחת, והופכת לאחד ממרכזי הכינוסים הגדולים בעולם. הימצאות האיחוד האירופי וגופים בין-לאומיים בעיר גרמו לכך שיהיו בעיר יותר עיתונאים ושגרירים מאשר בוושינגטון הבירה. גם בתי ספר בין-לאומיים רבים הוקמו על מנת לשרת את צורכיהם של תושבי החוץ.

בריסל נחשבת כבירה בפועל של האיחוד האירופי, בשל המוסדות האירופיים הרבים שנמצאים בה, אף על פי שהאיחוד האירופי מעולם לא הכריז עליה כעל עיר בירה רשמית. העיר היא מקום מושבן הרשמי של הנציבות האירופית ומועצת האיחוד האירופי, הממוקמות זו מול זו. בנוסף לכך, שלושה רבעים מעבודת הפרלמנט האירופי נעשית בעיר, אף על פי שמושב הפרלמנט הרשמי נמצא בשטרסבורג.

בריסל החלה לארח מוסדות בשנת 1957, עם הרשויות המוציאות לפועל של הקהילה הכלכלית האירופית וסוכנות האטום האירופית, שהוחזקו בבריסל בשיתוף עם לוקסמבורג, אך אט-אט נדדו לבריסל וביססו שם את פעילותן. בשנת 1965 בריסל זכתה בזכות לארח את הנציבות והמועצה ברובן, כאשר מקצת הפעילות מתבססת בלוקסמבורג. בשנים הבאות גם הפרלמנט ביסס את פעילותו בעיר, למרות האמנות שהכריזו על מיקומו בשטרסבורג. בתחילת שנות ה-2000 גם המועצה האירופית התמקמה סופית בעיר.

כיום, נוכחות האיחוד האירופי בעיר גדלה, ותופסת שטח של 865,000 מטר רבוע (כשטחו של ארמון ורסאי), ב"רובע האירופי" במזרח העיר. ריכוז וצפיפות המוסדות גרמו לדאגה שנוכחות הארגונים יגרמו ל"אפקט גטו" בחלק זה של העיר. למרות זאת, נוכחות המוסדות תרמה רבות לחשיבותה של בריסל כמרכז בין-לאומי ולב פעילות האיחוד האירופי.

בריסל היא אחת הערים המתוירות ביותר באירופה. העיר מתגאה באתרי תיירות רבים, ביניהם:

• הקתדרלה של מיכאל הקדוש (הידועה בשמה הישן, הקתדרלה של מיכאל הקדוש וגודולה הקדושה, או Saint Michel et Gudule), בניין גותי מהמאה ה-13, המפורסם בשל חלונות הזכוכית הצבעוניים שבו.
• הארמון המלוכתי הבלגי, הארמון הרשמי של בית המלוכה הבלגי במרכז עיר הבירה בריסל. אולם ארמון זה אינו משמש כמשכן המגורים של המלך והמלכה, שכן בית המלוכה מתגורר בארמון המלכותי שבלאקן, פרבר הנמצא מספר ק"מ צפונית לבריסל.
• האטומיום, נבנה עבור התערוכה העולמית אקספו 58 שנערכה בבריסל בשנת 1958. המבנה מורכב מתשעה כדורים המקושרים באמצעות צינורות, שכל אחד מהם נועד לסמל מחוז אחד בבלגיה (כיום 10, בעקבות חלוקתה של בראבנט ובנוסף מחוז בריסל הנפרד). מן הכדור העליון ניתן להשקיף על בריסל. כמו כן מתחת למבנה ישנה אטרקציה תיירותית נוספת: פארק מיני אירופה.
• הכיכר הגדולה (Grande Place בצרפתית, Grote Markt בפלמית), נחשבת בעיני רבים לאחת הכיכרות היפות באירופה. היא מוקפת בניינים עתיקים ומפוארים, ביניהם בית העירייה, אשר צריחו הגבוה, אותו ניתן לראות כמעט מכל מקום בעיר, הפך לאחד מסמליה. מדי שנתיים, בחודש אוגוסט, מכוסה הכיכר כרי פרחים צבעוניים בדוגמאות מורכבות.
• אדריכלות האר-נובו (Art Nouveau, "אמנות חדשה"). בריסל היא אחד המרכזים הראשיים של הסגנון, אשר שם דגש על פאר מצועצע ומוגזם לעיתים, ועל עיצובים חדשניים ונועזים, המושפעים מצורות אורגניות, בעיקר עלים ופרחים. בית סטוקלט הוא דוגמה מובהקת לסגנון אדריכלי זה.
• ה"מנקן פיס" (Manneken Pis, "הילד המשתין"), פסל בדמותו של ילד קטן המטיל את מימיו הממוקם באחת מסמטאות הכיכר הגדולה (Grand Place). הפסל עומד במקום מאמצע המאה השבע עשרה, אך הסיפור מאחוריו אינו ידוע. לפי אחת התאוריות הוא עומד בפינה שבה נהגו אנשים להטיל את מימיהם, ולפי גרסה אחרת הוא פרודיה על איכות המים בעיר. האגדה הנפוצה על כך שהילד מטיל את מימיו כדי לכבות שרפה בעיר כנראה אינה מבוססת. למרות היותו של האתר נסתר למדי הוא מנקז אליו תשומת לב תיירותית רבה. עיריית בריסל דואגת "לעדכן" את האתר, ובתאריכים מסוימים מולבש הפסל באחת מתוך מעל 900 התלבושות שלו^[3].
• עמוד הקונגרס, אנדרטה הממוקמת בכיכר הקונגרס שבעיר ומנציחה את הקמת בלגיה. בראש האנדרטה ניצב פסלו של המלך לאופולד הראשון ובתחתיתה ניצבים ארבעה פסלים המסמלים ארבעה סוגים שונים של חירויות. כמו כן לרגלי האנדרטה ניצב אתר זיכרון לזכר חמישה חיילים אלמונים שנפלו במלחמת העולם הראשונה
• סאבלון (Sablon), ה"שינקין" של בריסל. אזור של מסעדות, בתי קפה אופנתיים ובוטיקי אופנה יוקרתיים. מרכז אליו את תושבי בריסל הרוצים לראות ולהיראות, כמו גם תיירים רבים הבאים להתבשם באווירה האופנתית של המקום. לעיתים בימי ראשון מתקיים במקום יריד עתיקות המוקם על ידי תושבים בלגים מבריסל או מחוצה לה המוכרים דברי עתיקות כגון כלי חרסינה, כלי כסף, רהיטים, בובות, ספרים, תצלומים, ציורים וכדומה.
• פלאס פלז'ה (Place Flagey), כיכר מרכזית הממוקמת ברובע איקסל (Ixelle). הכיכר סמוכה לאגם המוקף מדשאות בהם רובצים בימים שטופי שמש צעירים, משפחות וזוגות אוהבים. הכיכר עמוסה בבארים מקומיים ובתי קפה כמו ה-Café Belga אותו פוקדים כל יום ובייחוד בסופי שבוע מאות צעירים ברובם סטודנטים. כמו כן, בסמוך לאגם ממוקם באר אירי המשקיף לביתן הטוגנים המפורסם בעל התור הארוך והאיטי שאת ריחות ה-Frite שלו לא ניתן לפספס בכל רחבי הכיכר.
• מיני אירופה, פארק מיניאטורות הממוקם לרגלי האטומיום, בו מוצגים דגמים של עשרות מבנים ברחבי אירופה. הפארק ידוע בזכות האיכות הגבוהה של דגמיו, שעלותם מגיעה אף למאות אלפי אירו. הפארק, שנפתח לקהל הרחב בשנת 1989, מושך אליו כ-300,000 מבקרים מדי שנה.
• קומיקס. בריסל נחשבת לבירת הקומיקס של אירופה, וקירות רבים מספור בעיר מקושטים בציורי קומיקס ענקיים. כמו כן קיים בעיר מוזיאון קומיקס.
• אתרים חשובים נוספים בעיר כוללים את פארק סינקטנייר ובו מספר מוזיאונים ושער ניצחון מרהיב, בזיליקת הלב הקדוש, בניין הבורסה של בריסל, היכל הצדק והבניינים המשמשים את האיחוד האירופאי.
• מוזיאון הבוזאר. מוזיאון לאמנות יפה (Bozar-Centre for Fine Arts) פנינה ארכיטקטונית שתוכנן על ידי הארכיטקט ויקטור הורטה (Victor Horta).
• מוזיאון ואן ביורן שוכן בבית אליס ודוד ואן ביורן בפרוור אוקל. הבית מעוצב בסגנון אר דקו ומכיל אוסף יצירות אומנות רב ערך.

נמל התעופה הבין-לאומי של בריסל נמצא בפרוור העיר זוונטם (Zaventem) הממוקם כ-12 ק"מ מצפון מזרח למרכז העיר. בנוסף קיים נמל תעופה המשרת את העיר בריסל בשם Brussels Charleroi, הממוקם 46 קילומטרים ממרכז העיר בריסל.

תחבורה נוספת בבריסל: רכבות – המגיעות מהעיר לנמל התעופה (כמו כן, מנמל התעופה יוצאות רכבות לערים נוספות בבלגיה, כגון גנט, האסלט ומונס).

• ארצות הברית אטלנטה, ארצות הברית.
• טורקיה אקהיסאר, טורקיה.
• הרפובליקה העממית של סין בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין.
• גרמניה ברלין, גרמניה.
• הולנד ברדה, הולנד.
• ארצות הברית וושינגטון די. סי., ארצות הברית.
• אלבניה טירנה, אלבניה.
• סלובניה ליובליאנה, סלובניה.
• ספרד מדריד, ספרד.
• קנדה מונטריאול, קנדה.
• רוסיה מוסקבה, רוסיה.
• מקאו מקאו, מקאו
• בולגריה סופיה, בולגריה.
• צ'כיה פראג, צ'כיה.
• אוקראינה קייב, אוקראינה.
• הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו קינשאסה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

• עליית השפה הצרפתית בבריסל
• בית הכנסת הגדול בבריסל
• נמל התעופה של בריסל
• המוזיאון היהודי בבריסל

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בריסל
מדריך למטייל בוויקימסע: בריסל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בריסל

• אתר האינטרנט הרשמי של בריסל (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של בריסל (בצרפתית)

• בריסל, ברשת החברתית פייסבוק
• בריסל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• בריסל, ברשת החברתית אינסטגרם
• בריסל, ברשת החברתית טיקטוק
• בריסל, ברשת החברתית LinkedIn
• בריסל, סרטונים בערוץ היוטיוב
• בריסל
• לשכת התיירות של בריסל – האתר הרשמי
• רוני ערן, ‏ממתקים לפה ולעיניים: בריסל – גן עדן לחובבי הנאות מלוטשות, באתר גלובס, 24 ביוני 2017
• שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בבריסל, באתר ynet, 11 ביולי 2018
• שלמה פפירבלט, בריסל, גן עדן לאוהבי אוכל, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2018
• רותם בר כהן, לא באנו לבריסל בשביל שוקולד פחות ממצוין, באתר הארץ, 3 ביולי 2019
• אמנון דירקטור, בריסל בשגרת קורונה, במגזין שפת רחוב, 21 בנובמבר 2020
• אמנון דירקטור, בריסל בוחנת את הדה־קולוניזציה של המרחב הציבורי, באתר הארץ, 4 ביולי 2023
• בריסל (בלגיה), דף שער בספרייה הלאומית

בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינה • איטליה: רומא • אירלנד: דבלין • אסטוניה: טאלין • בולגריה: סופיה • בלגיה: בריסל • גרמניה: ברלין • דנמרק: קופנהגן • הולנד: אמסטרדם • הונגריה: בודפשט • יוון: אתונה • לוקסמבורג: לוקסמבורג • לטביה: ריגה • ליטא: וילנה • מלטה: ולטה • סלובניה: ליובליאנה • סלובקיה: ברטיסלאבה • ספרד: מדריד • פולין: ורשה • פורטוגל: ליסבון • פינלנד: הלסינקי • צ'כיה: פראג • צרפת: פריז • קפריסין: ניקוסיה • רומניה: בוקרשט • שוודיה: סטוקהולם

הערים הגדולות של בלגיה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
^ BELGIUM: Major Cities and Municipalities
	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה	דירוג	שם	פרובינציה	אוכלוסייה
אנטוורפן גנט
	1	אנטוורפן	אנטוורפן	530,630	11	מולנבק	בריסל	97,697	שרלרואה לייז'
	2	גנט	פלנדריה המזרחית	265,086	12	מונס	אנו	96,545
	3	שרלרואה	אנו	202,421	13	אלסט	פלנדריה המזרחית	88,854
	4	לייז'	לייז'	195,278	14	אלסנה	בריסל	87,052
	5	בריסל	בריסל	188,737	15	מכלן	אנטוורפן	86,996
	6	שארביק	בריסל	130,690	16	אוקל	בריסל	85,099
	7	אנדרלכט	בריסל	122,547	17	לה לובייר	אנו	80,992
	8	ברוז'	פלנדריה המערבית	118,509	18	סינט-ניקלאאס	פלנדריה המזרחית	80,167
	9	נאמור	נאמור	112,559	19	האסלט	לימבורג	79,524
	10	לוון	בראבנט הפלמית	102,236	20	קורטרייק	פלנדריה המערבית	77,741