לאחר שחרורו המשיך בלימודי המוזיקה, אך עזב אותם לאחר שדני סנדרסון הזמין אותו ב-1972 להצטרף ללהקת "כוורת". רכטר שימש כקלידן ופסנתרן הלהקה עד 1976, לצדם של גידי גוב, סנדרסון, יצחק קלפטר, מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר. רכטר שר סולו אחד בלבד במסגרת הלהקה, שיר מחאה פארודי ("אנטיביוטיקה"), שאת מילותיו כתב. כיוצר הלחין לבדו בלהקה את "סוף ההצגה הלילה" והלחין במשותף עם סנדרסון את "מדינה קטנה" (שניהם מהאלבום השלישי "צפוף באוזן").
את יצירתו העצמאית הלחין רכטר מחוץ ל"כוורת". במקביל לפעילות הלהקה הקים עם אבנר קנר את צמד הרוק המתקדם "ארבע-עשרה אוקטבות", וב-1975 יצא האלבום היחיד של הצמד, שנשא את שמו. באלבום נכלל השיר "דמעות של מלאכים".
לאחר פירוק להקת "כוורת" חבר רכטר בן ה-24 לאריק איינשטיין, והפיק לו את אלבומו "האהבה פנים רבות לה", שיצא ב-1976. שיתוף הפעולה ביניהם התחיל כשאיינשטיין פנה לרכטר, שאותו הכיר מ"כוורת", שם התרשם מנגינתו.[2] במקור התכוונו רכטר ואיינשטיין ליצור אלבום שירי ילדים בעיבודיו של רכטר, אך שיתוף הפעולה ביניהם התפתח לאלבום למבוגרים, שרכטר הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית.[2] רכטר הביא להקלטות את חבריו מ"כוורת" - אלון אולארצ'יק (בס) יצחק קלפטר (גיטרות) ומאיר פניגשטיין (תופים), ובין הלהיטים הבולטים באלבום היו "מה עושות האיילות" למילים של לאה גולדברג "זו אותה האהבה" ו"שיר אהבה סטנדרטי" למילים של איינשטיין. שני שירי הילדים שבאלבום, "מה עושות האיילות" ו"גמד קטן", הם שריד לכוונה המקורית ליצור אלבום שירי ילדים.[2]
ב-1977 יצא אלבום הופעה של איינשטיין בשם "אנשים אוהבים לשיר", בהפקתו המוזיקלית של רכטר. רכטר שר בעצמו שיר אחד באלבום, "הימים חולפים", וכן ביצע את הקטע האינסטרומנטלי "הנקניק מצייטלין", שנקרא כך על פי כינויו של רכטר בפי איינשטיין. לאלבומו של איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'", שיצא באותה שנה, הלחין רכטר את שירו של אברהם חלפי "עטור מצחך", שהפך לקלאסיקה ישראלית.
ב-1978 הפיק רכטר את אלבום הבכורה של גידי גוב, "תקליט ראשון". רכטר הלחין את רוב שירי האלבום, ובהם "בלעדייך" ו"שלוש בלילה בעיר" למילים של דן מינסטר ו"העיקר זה הרומנטיקה" למילים של עלי מוהר. עם השיר "שלוש בלילה בעיר" השתתף גוב בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה.
באותה שנה היה שותף ליצירת האלבום "הכבש השישה עשר", שהורכב משירי ילדים שכתב יהונתן גפן, להם התאים לחנים שהפכו, למרות מורכבותם, לקלאסיקה לילדים. רכטר עיבד את שירי האלבום והלחין כמעט את כולם. בין השירים המצליחים באלבום היו "הילדה הכי יפה בגן" ו"גן סגור".
ב-1979 הוציא יוני רכטר 3 תקליטים. "אגדה בחולות", שהיה פסקול למופע של להקת המחול "ענבל", אלבום הסולו "התכוונות" ואלבום נוסף עם יהודית רביץ. בתחילת 1979,
בהמשך לאלבום "הכבש השישה עשר", שיתף רכטר פעולה עם חברת ההרכב יהודית רביץ, שהייתה בראשית דרכה ועבדה על תקליט בכורה. רכטר ורביץ יצאו במופע המשותף "באופן קבוע וחד פעמי", שאף תועד באלבום באותו שם. האלבום הוקלט בהופעה חיה באולפן, ויצא ב-1979.[3] שם המופע נלקח מהשורה הפותחת את השיר "שיר הפוך", שהלחין רכטר למילים של יובל דור. לחנים נוספים שלו במופע היו לקטע האינסטרומנטלי "נמלים לוחשות", ולשירים "עטור מצחך", "שלוש בלילה בעיר", "כבו האורות" והשיר "לילה טוב", במקור מתוך "הכבש השישה עשר".
אלבומו הראשון של רכטר כסולן, "התכוונות", יצא ב-20 בדצמבר 1979, והכיל בלדות שקטות כגון "זה כל מה שיש", שנכתב על פי השיר "As Time Goes By", "שוב היא כאן" "ולילה ויום". למילותיו של עלי מוהר. שלושת השירים אלו היו משיריו הבולטים של האלבום. את שלושתם יצרו רכטר ומוהר במסגרת מחזמר שהתכוונו להעלות, ולבסוף לא יצא אל הפועל[4] (הם למעשה ה"שרידים"). אף על פי שהמחזמר לא הועלה, דרכו החל שיתוף הפעולה ארוך השנים בין רכטר לבין מוהר. שלושה משירי האלבום הם קטעים אינסטרומנטליים.
שנות השמונים
לאלבומו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים", שיצא ב-1980, הלחין את שירו של נתן אלתרמן "ילדי ההפקר". ב-1981 השתתף רכטר עם מוזיקאים נוספים, בהם מתי כספי ויצחק קלפטר, באלבום "קווים", שהורכב מקטעים אינסטרומנטליים. לאלבומה של נורית גלרון "שירים באמצע הלילה", שיצא באותה שנה, הלחין את שיריו של נתן זך "עד מחר" ("בכל פעם שאני מנגן") ו"שיר באמצע הלילה".
ב-1983 הפיק את אלבומו השני של גידי גוב, "40:06" (שנקרא על שם סה"כ התזמון שלו), שבו הלחין את רוב השירים. מהם בלטו הבלדות "כלים שלובים", "יש אי שם", "טוב שבאת", "עד הבוקר" ו"שטח ההפקר". בשיר "יש אי שם" השתתף רכטר בכתיבת המילים עם אשתו של גוב ענת. באותה שנה הלחין את שיר הנושא לתוכנית הילדים "רחוב סומסום", למילים של עלי מוהר. רכטר גם השתתף בביצוע השיר, לצד גידי גוב, מזי כהן ודפנה ארמוני.
לנורית גלרון הפיק ב-1984 את האלבום "נגיעה אחת רכה", שבו בלטו לחניו לשיר הנושא באותו שם, שכתב עלי מוהר,[5] ול"שיר על הארץ", שכתב יהושע סובול ("בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ..."). באותה שנה השתתף בהופעת האיחוד של להקת "כוורת", שתועדה באלבום "כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984".
ב-1985 הוציא רכטר אלבום משותף עם עלי מוהר בשם "בגובה העיניים", ובו לחניו לשירים של מוהר.[6] מהם התפרסמו השירים "עוגן הרם", הדואט עם מזי כהן שנקרא בפשטות "דואט" ו"שיר נבואי קוסמי עליז", שבו רכטר היה שותף למילים (אותו ביצע שנתיים לפני כן עם גידי גוב במסע ההופעות שלו, שזכה להצלחה בזמנו). בהפקת האלבום השתתף במאי התיאטרון מיקי גורביץ', שהדריך את רכטר כיצד לבצע את השירים, בהתאם למילותיהם.[7]
ב-1988 שב רכטר לשתף פעולה עם אריק איינשטיין, ביצירת האלבום "משירי אברהם חלפי". האלבום הורכב ברובו מלחניו ועיבודיו של רכטר לשיריו של המשורר אברהם חלפי, ובהם "שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "עטור מצחך" בביצוע מחודש, "שיר על שלושה חתולים" (עיבוד ללחן של יוחנן זראי) והדואט של איינשטיין עם יהודית רביץ "צער לך".
ב-1989 הוציאו איינשטיין ורכטר אלבום שירי ילדים בשם "הייתי פעם ילד". רכטר הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית שירים שהפכו ללהיטי ילדים כדוגמת "אדון שוקו", "שבת בבוקר" ו"גברת עם סלים". כמו כן ניגן רכטר באלבום זה על פסנתר, קלידים ואקורדיון ותרם קולו לחלק מהשירים, ביניהם "גברת עם סלים".
שנות התשעים
בשנת 1990 הפיק פסטיבל ישראל בשיתוף רשות השידור ערב משיריו של רכטר בשם "העיקר זה הרומנטיקה", ששודר בטלוויזיה ואחר כך תועד באלבום. בערב, שהופק מוזיקלית על ידי רכטר עצמו, השתתפו גידי גוב, מזי כהן, חיים צינוביץ', יהודית רביץ ויובל זמיר. לצד שיריו המוכרים של רכטר נכללו במופע גם השירים "הכל קלוי" ו-"שיר התשובה" שהלחין להצגה "עלילות מכס ומוריס בלה מורדוך הערבי וזבישק הסוס". כמו כן נכלל בו השיר שהלחין במיוחד למופע, שירו של נתן אלתרמן "תיבת הזמרה נפרדת" ("על העיר עפות יונים..."), הידוע יותר בלחנו של נחום היימן.
בשנת 1995 הוציאו רכטר ועלי מוהר את האלבום "מחשבות ואפשרויות", שלא זכה להצלחה מסחרית ואומנותית מיוחדת ולא הותיר שירים מוכרים, מלבד "כל עוד" ("ילד הולך לו ברחוב") ו"אהובתי היחידה", שבו השתתפו מזי כהן וגידי גוב. כעבור שנה השתתף רכטר באלבומם של אריק איינשטיין ושם טוב לוי "קצת לקחת חזרה", שבו ניגן על פסנתר וקלידים. כמו כן עיבד והפיק מוזיקלית שניים משירי האלבום.
ב-1998 השתתף רכטר במופע האיחוד של להקת "כוורת", שתועד על גבי האלבום המשולש "כוורת בפארק". באלבום נכלל שיר קצר שרכטר כתב, הלחין ושר בשם "השיר העצוב על מאיר פניגשטיין". במסגרת ההופעה שר רכטר את שירו "בלעדייך", וכן את השיר "שיר נבואי קוסמי עליז" במסגרת מחרוזת שהציגה את קריירות הסולו של חברי הלהקה.
העשור הראשון של המאה ה-21
בשנת 2000 סיים רכטר לעבד את שירי שנות ה-40 לכדי פסקול תצוגת מוזיאון הפלמ"ח.
בדצמבר 2002 הוציא רכטר את האלבום "עוד סיפור", אלבום האולפן הראשון שלו מזה שמונה שנים. שני הכותבים המרכזיים של האלבום היו עלי מוהר ושלום ויינשטיין, וגם רכטר עצמו כתב את המילים למספר שירים. השיר האחרון באלבום, "ולמות", נכתב על ידי אברהם חלפי.
בשנת 2005 יצא אלבום אוסף כפול של רכטר בשם "בכל פעם שאני מנגן", על שם השורה המוכרת משירו של נתן זך "עד מחר", שהלחין לנורית גלרון. בדיסק הראשון שירי סולן/דואטים של רכטר ובדיסק השני בעיקר שירים שיצר רכטר לאחרים.
בשנת 2008 הלחין לאיה כורם את השיר "זהב שחור", שאת מילותיו כתבה כורם כגרסה נשית (בלשון נקבה) לשיר "עטור מצחך". השיר נכלל באלבומה "שפה זרה".
בשנת 2013 השתתף בפרויקט "עבודה עברית" באלבום "היספיקו החיים?" משירי חנוך לוין. רכטר הלחין, ניגן וביצע שירים באלבום כחלק מאנסמבל שכלל גם את שלומי שבן, אלי מגן ומוזיקאים נוספים. בשנה זו הופיע יחד עם להקת כוורת בסבב הופעות האיחוד לרגל ארבעים שנה לצאת אלבומם הראשון.
בשנת 2014 השתתף יוני רכטר בתוכנית הטלוויזיה אינטרמצו עם אריק.[8] בה הוא סיפר, כי הוא מקפיד לקבל שיעור פסנתר שבועי, שמאפשר לו לקבל משוב ולהתקדם. אריה ורדי העיר, כי עוד קודם לכן הוא הציע ליוני רכטר לכהן כשופט בתחרות רובינשטיין.
בפברואר 2017 העלתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את האופרה "מעשה בשלושה אגוזים", המבוססת על עלילת הסיפור מאת לאה גולדברג עם אותו השם. רכטר הלחין, וגם ביסס את הליברית על פי הסיפור ובתוספת חמישה שירים אחרים של גולדברג.
ביולי 2017, 14 שנים לאחר צאת האלבום האחרון שלו הוציא רכטר סינגל מתוך אלבום חדש בדרך "ואת ברשות עצמך" למילותיו של יענקל'ה רוטבליט.
באוגוסט 2017 עלה מחזמר לילדים "שבת בבוקר" המבוסס על שיריו של רכטר בהפקתו של שי להב.
בספטמבר 2017 יצא אלבומו של רכטר "סביבנו", שכלל שירים שהולחנו על ידי רכטר במהלך למעלה מעשור. השיר הפותח את האלבום וזה המסיימו הולחנו למילותיו של עלי מוהר.[9]
במאי 2018 רכטר נעל את פסטיבל מג'סטה עם מופע "התכוונות ועוד", בו ביצע בשלמותו את אלבום הבכורה שלו שיחגוג בשנה הבאה 40 שנים לצאתו. במופע התארח שלומי שבן.[10]
בשנת 2019 הועלתה בתיאטרון הקאמרי הקומדיה "אניהו" (על פי אתגר קרת) עם מוזיקה מקורית של רכטר.
בתחילת שנת 2020 הוציא רכטר אלבום חדש בשם "יוני ג'ירף", שהוא למעשה אלבום שירי ילדים עם לחנים מחודשים לשירים ישנים, וגם שירים חדשים כמו "פנינה" בו השתתפו חברי ההרכב המקורי (מ-40 שנה לפני כן) של "הכבש השישה עשר" שהתאחדו ליצירת השיר החדש.
בסוף 2020 יצא האלבום "שרים תפילילה", שהוא גרסה מולחנת ומושרת לספר הילדים המצליח "תפילילה". רכטר הלחין לאלבום את השיר "מנגינה מתחילה", בביצוע אסתר רדא ואלון עדר.
ב-1 ביולי 2024, רכטר הוציא לאור בהפתעה שיר בשם "במקום אחר", אותו כתב והלחין.[11]
חיים אישיים
יוני רכטר נשוי לדפנה, מורה לאמנות, ולהם שני בנים ונכד.[12] מתגורר בתל אביב.
יצירתו
המוזיקה של רכטר מתאפיינת במורכבותה ההרמונית וניכרת בה השפעתן של המוזיקה הקלאסית ומוזיקת הג'אז, כמו גם של שירים רוסיים ומלחינים ישראלים שקדמו לו, בעיקר סשה ארגוב. למרות ההרמוניה המורכבת, לעיתים קרובות המנגינות פשוטות וקליטות, כדוגמת לחן השיר "הילדה הכי יפה בגן". רכטר עושה שימוש ברבים משיריו במשקלים ומקצבים ייחודיים ומשחקיים, לדוגמה בשיר "לא מכירים". העיבודים של רכטר עשירים ומשלבים לעיתים קרובות כלים לא-שגרתיים וכלי נגינה קלאסיים, וכוללים מודולציות פעמים רבות; ברבים מעיבודיו תופס הפסנתר מקום מרכזי. בין השאר, הלחין רכטר משיריהם של המשוררים לאה גולדברג (למשל השיר "מה עושות האיילות"), אברהם חלפי ("עטור מצחך" הוא המוכר שבהם), ורבים אחרים.
בשנת 2014 זכה, יחד עם יהונתן גפן, בפרס אקו"ם על תרומה מיוחדת ליצירה הישראלית לילדים על יצירתם המשותפת "הכבש השישה עשר". מנימוקי השופטים: ”מעטות הן היצירות שבכל גלגול שומרות על איכותן ומצליחות להגיע לקהל רחב ילדים ומבוגרים כאחד. במקרה של "הכבש השישה עשר" זה קרה בזכות השילוב הנדיר שבין שירים נפלאים רוויי הומור ורגישות לבין לחנים נהדרים, הפקה מוזיקלית מושלמת וביצועים חד-פעמיים.”[14]
.jpg)
