העלילה היא על נערה ערביה בת 16 מכפר ערבי במשולש שחלומה הוא להיות רופאה, וכדי להגדיל את סיכוייה להתקבל לאוניברסיטה היא נרשמת בעידוד אביה לפנימייה תיכונית יהודית. המפגש בינה לבין התלמידים היהודים טעון במצבים רגישים, מביכים וכואבים על רקע מוצאה.
יוני רכטר הלחין את פסקול הסרט. מאיר בנאי מבצע בסרט את שירו "חלומות אחרים", וגידי גוב מבצע בסיום הסרט ברקע את השיר "שוב נפגשים" למילים של עלי מוהר.
תקציר העלילה
נאדיה (חנה אזולאי-הספרי) היא נערה בת 16 מהכפר הערבי מייסר החולמת להיות רופאה כמו בת דודתה נאג'לה (סלווה נקארה) שעובדת כרופאה בכפר. כדי להגדיל את סיכוייה להתקבל ללימודי רפואה באוניברסיטה מחליטה נאדיה להמשיך את לימודיה בפנימייה יהודית למרות התנגדות חבריה בכפר. אביה עלי (יוסף אבו ורדה) תומך בהחלטתה אף על פי שיודע שלא יהיה לה קל בפנימייה.
חברותיה של נאדיה לחדר בפנימייה הן נורית (אוסי הלל) ותמי (רי רוזנפלד), ומדריך הכיתה בה הן לומדות הוא אודי (מאיר סוויסה). שני התלמידים הבולטים בכיתתה של נאדיה הם רונן (יובל בנאי) ודני (מאיר בנאי). על אף שרונן חבר של תמי ולמורת רוחה הוא מנסה להתחיל עם נאדיה, אך נאדיה דוחה אותו.
דני גונב רכב ומזמין את רונן, נורית, ותמי לנסיעה והם נתפסים לפני שהמשטרה מגלה זאת, והמנהל (יהודה אפרוני) מזהיר אותם כי הם נשארים בפנימייה על תנאי.
קבוצה של "שמיניסטים" תופסים את תלמיד כיתתה של נאדיה שנקרא עודד (צביקה כרמון), מתעללים בו וגוזרים את שערותיו באופן משפיל, ורונן ודני מתכננים בהם נקמה. תלמידי כיתתה של נאדיה חודרים למגורי השמיניסטים, מבריחים אותם החוצה למלכודת של דני ורונן ששוטפים אותם בזרמי מים מצינורות,
ועקב כך מתחוללת מהומה בפנימייה והמנהל מזמן את רונן ודני ומורה להם לארוז את מזוודותיהם ולעזוב את הפנימייה, ואז מתחולל מרד וכל תלמידי כיתתה של נאדיה מתייצבים עם המזוודות לשם הזדהות חוץ מנאדיה שתחילה מהססת אך לבסוף מצטרפת אליהם, והמנהל נכנע ומחזיר את רונן ודני.
נאדיה חוזרת לכפר ונפגשת עם חברי מועצת התלמידים בבית ספרה שמקבלים אותה בקרירות ובביקורת. היא מצליחה לשכנע את אחיה ג'אמל (קמאל שאפיק מלאק) ואת חברה מבית הספר בכפר עבד (ריפעת חארב) לארגן תחרות כדורגל עם תלמידי הפנימייה,
ולשם כך עודד מארגן קבוצת כדורגל בפנימייה ומאמן אותה ונקבע תאריך לתחרות, אך לפתע מתרחש פיגוע תופת בחדרה בו נהרגים חמישה אנשים ונפצעים עשרות, ובשל כך התלמידים משמיעים קריאות נגד הערבים ונאדיה יודעת כי זה מכוון כלפיה, והיא מחליטה לעזוב את הפנימייה ולחזור לכפרה.
במגרש הכדורגל מחכים השחקנים הערבים לתלמידי הפנימייה שבטוחים שלא יגיעו, וגם נאדיה מיואשת ומתחילה לעזוב אך לפתע מגיע האוטובוס עם תלמידי הפנימייה וחיוך גדול מופיע על פניה.
