נולד בשם פטר מרטין גרגור היינריך הלברג (בגרמנית: Peter Martin Gregor Heinrich Hellberg) ב-1933 בדרזדן שבגרמניה. אביו, מרטין הלברג, היה גרמני-נוצרי,[2] בן של כומר, שלימים נודע כבמאי ושחקן ידוע בגרמניה. אימו, ברטה גורביץ', הייתה יהודיה גרמניה שעלתה עמו לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים וכאן נישאה להרצל תומרקין, שהיה לאביו החורג. ב-1949 נולדה אחותו. בגיל תשע גילה תומרקין את עובדת היותו בן מאומץ. "זה גרם למועקות", הוא תיאר בהמשך את תחושותיו. "זה גרם לנתק עם ההורים, כי אתה יודע שלא מדברים אליך אמת".[3]
תומרקין גדל בתל אביב, והתחנך בבית הספר העממי "בית חינוך לילדי עובדים", שהיה שייך לזרם העובדים. מאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למד בבית הספר הדתי "תחכמוני". בריאיון מאוחר תיאר תומרקין את קשייו בסביבה דתית זו ואת מעברו בין כמה מוסדות חינוך שונים. בין היתר הוא נשלח ללמוד בקיבוץ בעמק יזרעאל, שם שהה תקופה של כמה חודשים[4]; ב"בית החינוך" ברחוב בצלאל בתל אביב[5] ובבתי ספר אחרים של זרם העובדים בבת ים ובחולון.[4]
ב-1946 הצטרף לאגודה הימית. באותה שנה נרשם לבית הספר המקצועי "מקס פיין", שם למד מסגרות ואחר כך טלקומוניקציה וחשמל. ב-1949 הצטרף כנער סיפון לשתי הפלגות של האונייה "נגבה" לאירופה. בהמשך עבד בעבודות שונות ועסק בפיסול חובבני בחומר קרמי ובבטון. ב-1952 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הים כמדריך חבלה בשייטת. בזמן השירות הצבאי ולאחריו יצר תומרקין פסלוני חיות, שנמכרו בחנויות שונות.[3]
1954–1960: מעין הוד לאירופה
עבודות של תומרקין מתקופת שהותו בצרפת, מראה תצוגה בתערוכה "פריז: 1957–1959" בגלריה חזי כהן בתל אביב (2011)
ב-1954, לאחר שחרורו מצה"ל, למד תומרקין אצל הפסל רודי להמן בעין הוד במשך כשנה. הוראתו של להמן התמקדה בעיצוב דמויות וצורות המנותקות הן מגישות ריאליסטיות-אקדמיות והן מגישות אוונגרדיות. "כשהיה מנפנף לי לשלום ויורד בדרכו לירושלים", העיד תומרקין על יחסו ללהמן, "הייתי מתחיל את הספירה לאחור, עד שרודי יגיע ואחכה לו בקצה השביל ואנפנף לאותה ביצת ענק המתנהלת לאיטה במעלה ההר, מצפה להראות לו את שיצרתי בשבועיים שנעדר... את הערבים היינו מבלים בשיחות על אמנות ועל פיסול, בעיקר על אהבתו לפיסול שבין הפרת והחידקל ובעיקר שומר ומארי, על הצורה הנקייה, על המבע, על העוצמה הנובעת מן החומר ומן הפיסול הזעיר,[6] על ההבדל שבין חיה לאדם בפסל."[7] על העבודות המוקדמות שיצר בתקופה זו נמנה פסל הברונזה "אשה", המתוארך ל-1955, ובו דימוי של האלה המצרית איזיס, המתוארת כשעל ראשה עוף שחוט – במקום דימוי הבז המצרי הרווח.[8]
ב-1955 נסע תומרקין לגרמניה המזרחית, שם פגש לראשונה את אביו הביולוגי. בעת שהותו בגרמניה נולדה לו בת מיחסים עם אישה מקומית. תומרקין העיד בריאיון מאוחר כי לא היה בקשר עם בתו ועם אמה וכי ראה את בתו רק פעם אחת בחייו.[9] וגם יחסיו עם אביו לא היו קרובים.[10] בגרמניה עבד תומרקין כתפאורן-מתמחה ב"ברלינר אנסמבל", תאטרונו של ברטולט ברכט. בין העבודות העצמאיות שיצר הייתה תפאורה לגרסה מחודשת למחזה "הנפש הטובה מסצ'ואן" (1940), שהועלתה כהפקת ניסיון מחוץ לברלין.[11] תומרקין הרבה לציין את דמותו של ברכט כבעלת השפעה עמוקה על יצירתו. לאחר מותו של ברכט ב-1956, היגר תומרקין לגרמניה המערבית ואחר כך להולנד, שם נישא לבת זוגו הישראלית נעמי. מאוחר יותר עבר להתגורר בצרפת. הייתה זו תקופה של מצוקה כלכלית קשה.[11]
יגאל תומרקין, 1962יגאל, נעמי ואורנה תומרקין בדירתם שבבת ים, 1962
ב-1960 חזר תומרקין לישראל בעידודם של דנציגר, יונה פישר וסם דובינר כדי "לעשות תערוכה ב'בצלאל', ואחר כך לחזור",[14] אך נשאר בארץ כשנתיים נוספות.[15] ב-1961 נפתחה בבית הנכות בצלאל תערוכת היחיד הראשונה של תומרקין בישראל. תומרקין כתב כי הגיע מפריז "עם בשורת האובייקט והאסמבלאז', אותו זבל פואטי שלא היה ידוע ומקובל בארץ של האבסטרקט הלירי".[16]
בעבודות שיצר בולטת השפעת אמנות הפופ ואמנות המחאה האוונגרדית. בציור "פאניקה אודות מכנסיים" (1961), מן העבודות המפורסמות של אותה תקופה, השתמש תומרקין בזוג מכנסי עבודה מוכתמים, צבועים בשחור, ועליהם הוסיף צבע אדום. בשנים שלאחר מכן החל לפסל בגרוטאות שונות ובברזל, וכדבריו "נראה לי אז שאני יוצר אבסורד – ארכאולוגיה בזמן הווה". ב-1961 נסע לנגב, ובנה דגמים של פסלי נוף. ב-1962 נסע ליפן ולארצות הברית כדי ללמוד טכניקות של ציור יפני.
יצירות פיסול מונומנטליות שיצר תומרקין בתקופה זו כגון, "מצפור ערד" (1962–1968), מהוות חריגה מגישתו הפיגורטיבית באותה עת. גישה זו לעיצוב הייתה אופיינית למרבית האנדרטאות שפיסל בשנות השישים של המאה. בעיצובה, האנדרטה מסמלת ומעצבת חוויה אנושית בנוף, "לא רק בצורתה ובחומריה, אלא גם במיקומה (היא מייצגת) את מכלולו של ההקשר".[17] עם זאת, שמר תומרקין על השפה האקספרסיבית בעיצוב המבנה והקומפוזיציה.
ב-1964 קיבל תומרקין נשק פגום שהוצא מצה"ל במשקל של טון, מזה יצר ארבעים פסלי אסמבלאז' במהלך חמישה חודשים בסטודיו שלו, ששכן באותה עת בקריית המלאכה בתל אביב. העבודות יועדו לתצוגה בתערוכה ב"בית דיזנגוף",[18] שנפתחה ב-22 בספטמבר. "כשאני יוצר פסל מנשק שבור", טען תומרקין בריאיון עיתונאי, "יש בכך משהו מרתיע. אנחנו טוענים כל הזמן שפנינו לשלום ואנחנו מתרפקים על הפסוק 'וכיתתו חרבותם לאיתים' – ובכן, זה הקו המנחה אותי".[18] הפסל אנדרטה לשלום, שהוצב ליד קו הגבול דאז (עם ירדן) בירושלים, (כיום מול הסינמטק) שייך לסדרה זו. בפסל "הכניסיני תחת כנפך" (1964–1965), יצר תומרקין מעין מעטפת ברזל ממנה מגיחים קני רובים. העירוב המתקיים בפסל בין ממד לאומי לממד לירי ואף ארוטי, הפך בשנות השישים ושנות השבעים של המאה העשרים למאפיין של אמנותו הפוליטית.[19] גישה דומה בולטת ביצירת פסלו הידוע "הוא הלך בשדות" (1967).
עם התערוכות העיקריות שהציג תומרקין בתקופה זו נמנות: התערוכה "גנסטרים" (1967) בגלריה גורדון, "דיוקנו של האמן כאיש צעיר" (1968) במוזיאון תל אביב, ועוד. בעקבות ההצלחה הרבה של תצוגותיו זכה תומרקין ב-1968 ב"פרס סנדברג" מטעם מוזיאון ישראל ביחד עם הצייר אריה ארוך. הייתה זו פעם שנייה שבה חולק הפרס, ובמסגרתו נרכש על ידי המוזיאון הפסל "אורים ותומים".[20] בשנת 1969 הציג תומרקין בתערוכת "+10 בעגול" בגלריה גורדון בתל אביב, במסגרת שיתוף הפעולה שלו עם קבוצת +10 של רפי לביא. בשנת 1970 השתתף בתערוכה נוספת של הקבוצה: "+10 עולה על הוונוס" באותה גלריה.[21][22]
קבוצת הפסלים המכונה "אסטרונאוטים", שנוצרה בסוף שנות השישים, מהווה מעבר מן האופי האקספרסיבי של יצירתו המוקדמת שבה "הומרו לוחמיו באסטרונאוטים, הגרוטאות – בהלחמות מלוטשות מצופות ניקל, ותפיסת האסמבלאג' האכספרסיוניסית בעימות חד בין פנים לחוץ"[23] פסלים נוספים שנעשו באותו זמן, מרביתם דמויות נשים, עושים שימוש בבובות חלון ראווה (מנקין) שעל ראשיהן עיצב תומרקין מעין כובעים מקושטים גדולים ברוח סוריאליסטית.[24]
1970–1978: מלנכוליה בפלדת אל-חלד
פסל מסדרת "מלנכוליה" מפלדת אל-חלד. גן פסלים, חולון
במהלך שנות השבעים של המאה ה-20 זנח תומרקין את סגנון הפיסול האסמבלאז'י שאפיין אותו עד אז. "הגאומטריה שהתחילה בשנות השישים בפסלי חוץ ובמונומנטים", תיאר תומרקין את השינוי בסגנונו, "הולכת ומשתלטת בצורה יותר מסובכת בפסלים האלה. [...] הקומפוזיציות הן יותר מרחביות מאשר מישוריות – ישנה גם חזרה של אותו גוף מספר פעמים באותה קומפוזיציה כדי להגביר את המתח ואת היש של הדבר החשוב".[25] הפסל "התרחשויות" (1972), המוצב בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, מהווה דוגמה לגישה חדשה זו ביצירתו: הוא עשוי כמונומנט מופשט, המשלב בין יציקת בטון ומתכת המעוצבים בצורות גאומטריות לבין אלמנטים בעלי צורה גלית או מפותלת.
על אף השימוש בצורות אלו מרבית עבודותיו בתקופה זו התרחקו מן הפיסול המופשט והמשיכו לרמוז על סמלים תרבותיים. בין עבודות אלה בולטת קבוצת פסלים עשויים פלדת אל חלד, ביניהם "בועז ויכין", "צלבנים" (1972), "מחווה ליוהאנס קפלר" (1972) וסדרת עבודות שנוצרו בהשפעת התחריט "מלנכוליה" מאת אלברכט דירר. גישה גאומטרית בולטת גם בעיצוב גן הפסלים בחולון שנפתח ב-1972, ועוצב על ידי תומרקין כמבוך של חומות בטון המובילות את עין הצופה ויוצרות חללים שונים – כרקע לפסליו.[26]
היצירה הידועה ביותר מתקופה זו היא "אנדרטה לשואה ולתקומה", אשר נבחרה ב-1972 במכרז על ידי ועדה, שבין חבריה היו אריה שרון, יסקי ומנהל "בצלאל" באותה עת דן הופנר. הפסל נבחר על ידי הוועדה לשמש כאנדרטה עירונית לזכר השואה בכיכר מלכי ישראל (כיום כיכר רבין), קרוב לפינת רחוב אבן גבירול ורחוב פרישמן. תומרקין הציב בכיכר מבנה של פירמידה הפוכה העשויה מתכת, בטון וזכוכית. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת משולש הצבוע בצבע צהוב המאזכר את הטלאי הצהוב. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת מגן דוד. תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב-כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, שהבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק".[27] השימוש בצורת הפירמידה הופיע עוד בעבודות נוספות של האמן.
במהלך מלחמת יום הכיפורים התלווה תומרקין לכוחות צה"ל כצלם וכתב צבאי. צילומיו מאז, כמו גם חומרים ויזואליים נוספים ובהם דימויים מיצירותיו של פאולו אוצ'לו, שימשו אותו ליצירת סדרה של 30 הדפסי משי על בד, שהוצגו בתערוכת היחיד "רשמי מלחמה", שנפתחה ב-4 בינואר1974 במוזיאון תל אביב[28] והוצגו גם בין כותלי המוזיאון היהודי של ניו יורק[29] וכן במשכן לאמנות בחולון. טכניקת ההדפס אפשרה לתומרקין ליצור, מצד אחד, תגובה ישירה בעלת ממד תיעודי, ומצד שני ליצור הרחקה רגשית וניכור של אירועים אלו, באמצעות אופי קולאז'י, שימוש בצבעוניות "פופית" וכדומה.[30]
בין השנים 1974–1979 שהה תומרקין בארצות הברית וביקר מעת לעת בישראל. בתקופה זו יצר קבוצה של עבודות רוחביות וצמודות לקרקע, המורכבות משילוב של מסגרות מתכת וזכוכית, בהן סדרת "קיר רפלקטיבי".[31]
בשלהי שנות השבעים הופיעו ביצירותיו של תומרקין אלמנטים המושפעים מאמנות אדמה, מהארטה פוברה ומגישות מושגיות אחרות. חלק מהשפעות אלו נבעו מיצחק דנציגר, פסל שעבודותיו בשנות השישים והשבעים עירבו מוטיבים פולקלוריסטיים מקומיים, אלמנטים אקולוגיים, הפשטהמודרניסטית וכן גישה מטאפיזית לחומר. בשונה מעבודותיו של דנציגר, יצירותיו של תומרקין, כמו גם של אמנים נוספים שהושפעו מדנציגר באותה עת (בייחוד האמנים הקשורים לפרויקט מצר-מסר), המשיכו להתייחס גם לאירועים פוליטיים בני הזמן.
ב-1978 יצר תומרקין את העבודה "שובך יונים" – מבנה עשוי אדמה דמוי שובך, המבוסס על מבנים דומים אותם ראה בעת ביקור במצרים.[32] ה"שובך" הונף על גבי עמודי מתכת לגובה של כחמישה מטרים והוצב על קרקע של פלסטיני כהתרסה כנגד התנחלותשילה שהוקמה באותה עת על ידי גוש אמונים.[33] בכך ביקש תומרקין להביע את התנגדותו להריסת כפרים פלסטינים וגירוש יושביהם.
באותה שנה הציג תומרקין במוזיאון ישראל תערוכה בשם "חמש וריאציות על נושא האדמה", בה הוצגו פסלים ודגמים שבהם נעשה שימוש בחול ובאדמה; במרכז סדרת העבודות עמד גוש אדמה ריבועי הנתון במסגרת פיסולית מודרניסטית. הוצאת האדמה מסביבתה הטבעית הפכה אותה למעין מזבח[32] המייצג יחסים מורכבים בין התרבות המודרנית לזו המסורתית, הטבעית והשורשית. אדם ברוך אמר שקבוצת פסלים אלה "הינה סמל לישראליות, בהיותה סינתזה של אדמה וברזל ושל אזכורי פולחן"[34] בעוד יונה פישר עמד על היחס המורכב של תומרקין לאובייקט האמנותי באותה עת וראה ביצירות הללו "מעבר מפעולה אמנותית-סמלית באתר ליצירה עצמאית המוצגת בסביבה מוזיאלית".[35]
לעומת עבודות אלו, הספר "עצים, אבנים ובדים ברוח" של תומרקין, מ-1981, הציג דימויים רבים מן התרבויות הפולחניות העממיות הפלסטינית, היהודית והבדווית, שהפכו בעבודותיו לסדרת פעולות אמנותיות סביב עצים. הפעולות הפיסוליות שביצע תומרקין עירבו בין המוטיבים העממיים, כגון קשירת בדים צבעוניים לעץ, לבין אלמנטים פיסוליים מודרניים. תומרקין הגדיר זאת כ"ניסיון להיות חלק פעיל במכלול: לגעת בנוף, לא לאונסו".[36]בעבודה "הגדרת עץ התולע" (1980–1981) למשל, הציב תומרקין סדרה של חמישה לוחות זכוכית המקיפים עץ אלון התולע שניצב בשטח קיבוץ אילון, אל מול שרידי היישוב איקרית. בנוסף מתח כבל מתכת בין העץ לאדמה, שעליו נתלו בדים צבעוניים. סדרת עבודות זו, הקשורה לעצים המקומיים, לדברי יגאל צלמונה "מהווה ביטוי לקשר שבין האדם לאדמה".[37]
סביבה אמנותית שונה עוצבה על ידי תומרקין באותה עת ב"פסל לטייסים", שכלל מסוק צבאי שיצא משימוש המוקף בגדר עמודי עץ. הפסל מהווה אלמנט מרכזי בגן פסלים שנחנך ב-9 בדצמבר1983 בבסיס חיל האוויר פלמחים, על שטח של כשישה דונם.[38]
באותה עת, ובייחוד בין 1979–1980, יצר תומרקין מספר סדרות גדולות של הדפסים, שכללו בין 5 ל-7 הדפסים שונים, ששיקפו נושאים שהעסיקו אותו החל ממחצית שנות ה-70. עבודות אלו הודפסו בסדנאות כמרכז ברסטון לגרפיקה, ובייחוד בסדנת ההדפס ירושלים. בין סדרות אלו התצריבים "אדיפוס רקס" (1978–1979), "קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט" (1979), "קולנוע" (1979), "מתיאס גרונוואלד" (1978–1980) וסדרת הדפסי הרשת "עצים וקברים" (1979–1983). העבודות, כמו ההדפס "פייטה, פייר פאולו פאזוליני", אופיינו בשילוב קולאז' בין הדימויים, תוך הדגשת האלמנטים הפיסוליים שבחיבור-פלטות תצריבי.
1985–2017: בין השמים הגבוהים של הים התיכון לשמים הנמוכים של אירופה
בריאיון עיתונאי הסביר תומרקין את יחסו המורכב לתרבות ולחברה באומרו "יש לי סלידה מהשמים הגבוהים של הים התיכון ומהשמים הנמוכים של אירופה; אז אני נשארתי לא פה ולא שם, אני נע בין שניהם".[40] יחס זה תורגם לעיסוק שיטתי בהיסטוריה של אירופה. בסדרת העבודות "מברטה השמנה עד רוזה האדומה" (1984–1989) למשל, יצר תומרקין מבנה של קרונית הנעה על פסים ועליה מותקן פגז המסמל את "ברטה השמנה" – כינויו של תותח גרמני ממלחמת העולם הראשונה, המכוון אל דמותה של רוזה לוקסמבורג. הפסלים, העושים שימוש במגזרת מתכת (סילואטה), בקרוניות על פסי רכבת, יוצרים מתח בין תנועה לסטטיות, וכן בשימוש בצבע יסוד המאחד את חלקי הפסל, והם אופייניים לסגנונו של תומרקין בתקופה זו. תומרקין הגדיר את הדימוי כ"מסמל את הקשת של האידיאלים הפוליטיים בעידן המכונה הראשון".[41]
עבודות נוספות של תומרקין עסקו גם בגורלה של גרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בסדרת העבודות הנושאת את כותרת שירו של היינריך היינה "גרמניה. אגדת חורף", או "רקוויאם גרמני" (1991–1992), חידד תומרקין את ההבחנה שבין מוטיבים גאומטריים-שכלתניים, לבין דימויי כאוס והרס. בפסל "Macht Arbeit Frei?" (1992), בחר תומרקין להשתמש שוב בדימוי הפירמידה מהעבודות המוקדמות שלו, "כסמל נצחי של אבן הפינה של החברה האנושית", שהפכה ביצירה ל"בית חרושת ענק למוות".[42] פסל זה זכה ב-1992 בפרס הראשון בתחרות פרס רודן לפיסול, מטעם מוזיאון האקונה ומוזיאון אוצוקושי גאהרה ביפן.[43] בעקבות הזכייה הוצב במוזיאון פסלו "שבעת עמודי החוכמה שלי כמחווה להרי יפן" (1992).
במהלך שנות ה-90 זכה תומרקין להכרה מחודשת בקרב הממסד האמנותי. באפריל 1992 נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה רטרוספקטיבית שהוקדשה ליצירתו הגרפית של תומרקין, לצד תערוכה נוספת שהוקדשה לפיסול שלו. לרגל התערוכה אף שחזר תומרקין כמה מיצירותיו המוקדמות שנהרסו במהלך השנים. ב-1993 יזם תומרקין תערוכה רטרוספקטיבית ליצירתו (אוצרת: רחל (רוחל'ה) זיו), שהתקיימה בחלל חדשני לאותה התקופה: לופט בקומה שמעל אחד ממבני נמל יפו (כיום מול תיאטרון "נא לגעת"). ב-1994 חנך תומרקין גן פסלים שני בשטח הגן הלאומי כוכב הירדן, וב-1999 הוצגה תערוכת היחיד שלו, "לצייר שפם לזמיר", במוזיאון ישראל.
ב-1998, בעת ששהה בפריז בחופשה, חלה תומרקין בדלקת קרום המוח.[3] באותה שנה הוא זכה בפרס זוסמן לאמנים הנותנים ביטוי ביצירתם למוראות השואה. בעקבות סערה ציבורית שקמה נגד הענקת הפרס, החליטה הנהלת יד ושם, המעניקה את הפרס, לבטל את הענקתו לתומרקין.[44] כנגד תומרקין נטען כי צוטט באומרו "כאשר רואים את השחורים האלה מבינים למה הייתה השואה", טענה שהוכחשה על ידי תומרקין.[45] הנהלת קרן זוסמן החליטה לעקוף את החלטת יד ושם ולהעניק לתומרקין את הפרס בטקס שנערך ב-2 באפריל במסגרת פתיחת תערוכה של אמנות ישראלית לציון 50 שנה להקמת מדינת ישראל במוזיאון היהודי בווינה, אוסטריה.[46]
סערה ציבורית דומה התרחשה ב-2004, בעקבות זכיית תומרקין בפרס ישראל לפיסול. ועדת הפרס נימקה החלטתה באומרה כי "תומרקין הוא מהחשובים ומהמקוריים שביוצרי הסגנון המודרני בפיסול הישראלי. יצירתו הטביעה את חותמה על האמנות הישראלית בארבעים השנים האחרונות".[47] אולם התבטאויות ישנות של תומרקין גרמו להתנגדות ציבורית למתן הפרס. בעקבות המחאות הציבוריות אישרה ועדת הפרס שלוש פעמים את זכייתו של תומרקין,[48] כונס דיון דחוף של הכנסת שדן בעניין זה[49] וב-29 במרץ 2004 אף התקיים דיון בבג"ץ בשלוש עתירות שהוגשו נגד מתן הפרס; בג"ץ דחה את העתירות.[48][50]
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 עבר תומרקין ליצור בסטודיו במושב בורגתא. הוא אף הקים במושב גן פסלים מיצירותיו. ב-2009 נערכה תערוכה רטרוספקטיבית מיצירותיו בשם "יגאל תומרקין – 50 שנות יצירה" בגלריות אופאל וזיסמן בתל אביב-יפו. בשנת 2014 הוצגו עבודות מוקדמות שלו בתערוכה בגלריה דן.
יצירתו של יגאל תומרקין
יצירתו של תומרקין התאפיינה בשינויים סגנוניים ותוכניים החל מראשית פעילותו האמנותית, בשנות ה-50 של המאה ה-20. כבר בשנים ראשונות אלו החל תומרקין לפתח גישה אסמבלאז'ית לאמנותו. יצירותיו, משנות ה-60 של המאה ה-20, היוו שינוי משמעותי באמנות הישראלית, שעסקה באותה עת בעיקר בביטויים רגשיים מופשטים בנוסח "אופקים חדשים". פסליו וציוריו הביאו לאמנות המקומית ביטויים של מחאה תרבותית ופוליטית, לצד השפעות של אמנות הפופ ארט.[51] החל משנות ה-70 של המאה ה-20, עברה יצירתו של תומרקין התפתחויות סגנוניות שונות. במהלך שנות ה-70 הופיע ביצירותיו שילוב בין מוטיבים גאומטריים-שכלתניים לבין אלמנטים אקספרסיביים ואילו במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, הושפעה יצירתו מאמנות האדמה האמריקאית, ששימשה כבסיס לתוכן מקומי-ישראלי ופוליטי.
לצד יצירות קטנות ממדים, הרבה תומרקין להציב פסלים ואנדרטאות ברחבי ישראל, פעמים רבות באזורים מדבריים או כפריים. יונה פישר הציג במחקרו אודות אמנות שנות השישים הנחה לפיה התעניינות של הפסלים בנוף וב"קסם המדבר" נבעה לא רק מכמיהה רומנטית אל הטבע, אלה גם מן הניסיון לגבש תרבות של "קולטורה" (Culture) ולא של "ציוויליזציה" (Civilization).[52] ואכן, ביצירותיו של תומרקין, מופיעים באופן תדיר מושגים ואישים מן התרבות האירופית. דורון בר אדון, לדוגמה, ראה בפעילות בנוף של תומרקין ניסיון להבניית ונטיעת זהותו האישית בנוף "כרצון למעורבות ושליטה בגאוגרפיה, הן כאהבה והן כנוכחות אישית".[53]
פרשנים שונים עמדו על מורכבותם של הדימויים ביצירתו. בציוריו ופסליו מצויים דרך קבע דימויים ליריים ומוטיבים של תרבות אירופית גבוהה, המעומתים עם שפה אקספרסיבית בוטה, עם כלי נשק, ועם דימויים של פגיעות נפשית וגופנית. יגאל צלמונה טען כי ביסוד עבודותיו של תומרקין מצוי רעיון של דואליות, המהווה עיקרון מובנה ביצירתו. גם שרה ברייטברג-סמל וארטורו שוורץ טענו כי ביצירתו שואף תומרקין לשפה היוצרת איחוד של ניגודים.[54]גדעון עפרת ראה בתומרקין כמי שמבטא רעיון אקזיסטנציאליסטי. "עולמו הרוחני של תומרקין", כתב עפרת, הוא "עולם של קורבנות זבי דם, עולם של שמש שחורה וייסורים, עולם שאומר 'הן' למיתוסים אך 'לא' לדתות, עולם – שבדרך פלא – מניף את דגל ההומניזם על גוויות האדם".[55]
במשך השנים פרסם תומרקין שורה של מאמרים שבהם ביטא את הסתייגותו מן האמנות והתרבות הישראלית בת זמנו. בין התבטאויותיו הידועות הייתה "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים שרצחו אותם בשואה".[56]
בריאיון עיתונאי בשנת 2003 צוטט תומרקין באומרו כי "אני גר פה אבל אני אירופי", והוסיף כי הוא מרגיש בישראל גולה. "אבל לא רק פה", הוסיף, "גם בגרמניה ובאירופה בכלל, בכל מקום מסיבות אחרות".[57] ברבות מהתבטאויותיו של תומרקין בולטת השאיפה המודרניסטית לחינוך תרבותי ולשינוי פני החברה הישראלית. "תומרקין", כתב מרדכי גלדמן, "ידוע כילד הנורא של האמנות הישראלית בגלל אלימותו המילולית. הוא איש של מאבקים ומלחמות האוהב לשנוא, לכעוס, לגדף ולשחוט פרות קדושות. [...] מצד אחד יצירתו מלאה באלימות והרס. מצד שני היצירה אצל תומרקין היא סכר בפני ההרסנות".[58]
במאמר שפורסם בשנת 1984, תיאר תומרקין את הסתייגותו מן היהדות הממוסדת בשל היותה קיבוע של העבר. "יהדות צרופה יפה, אולי, לספר, לעבר", כתב תומרקין, "אך כדי להוות גוף – תמיד נזקקת לתשתית חילונית, למן חירם, בונה המקדש ועד לציונות. רוצה לאמור, שכל שאיפה לקידמה נזקקה לניתוץ אלילים, גם כששם האליל הוא 'אדוני אלוהי ישראל'. החיים, עבורי, הם חיפוש אחר תחליף לאלוהים".[59]
חייו האישיים
לתומרקין בת, אורנה, מאשתו הראשונה נעמי, ושני בנים,[60] דור ויון תומרקין, מאשתו השנייה, נעמה, מנהלת אגודת דורשי הטכניון.[61] בעשרים שנות חייו האחרונות חי עם בת זוגו, קרנית שחורי.[62]
Royaume de France 3 juillet 987 – 21 septembre 1792(805 ans, 2 mois et 18 jours)6 avril 1814 – 20 mars 1815(11 mois et 14 jours)8 juillet 1815 – 24 février 1848(32 ans, 7 mois et 16 jours)Drapeau du royaume de France (XVIIe siècle–1790) Grandes armoiries de France Devise Montjoie ! Saint Denis ! Hymne en latin : Domine, salvum fac regem (« Dieu, sauve le Roi »), de facto&...
Indian economist and philosopher This biography of a living person needs additional citations for verification. Please help by adding reliable sources. Contentious material about living persons that is unsourced or poorly sourced must be removed immediately from the article and its talk page, especially if potentially libelous.Find sources: Amartya Sen – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2023) (Learn how and when to remove this template...
Об экономическом термине см. Первородный грех (экономика). ХристианствоБиблия Ветхий Завет Новый Завет Евангелие Десять заповедей Нагорная проповедь Апокрифы Бог, Троица Бог Отец Иисус Христос Святой Дух История христианства Апостолы Хронология христианства Ран...
Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada Maret 2016. SMK PGRI SutojayanSTP KARTO MARMOInformasiDidirikan22 Agustus 1990Kepala SekolahDrs. Hanum Hadi Wibowo M.Pd.Jurusan atau peminatanElektronika-Listrik-Mesin-OtomotifRentang kelasX XI XIIKurikulumSpktrum 2010 dan Kurikulum 2013Jumlah siswa960 ora...
Tratayenia Periode Kretaseus Akhir, 86–83 jtyl PreЄ Є O S D C P T J K Pg N ↓ TaksonomiKerajaanAnimaliaFilumChordataKelasReptiliaOrdoSaurischiaFamiliMegaraptoridaeGenusTratayenia lbs Tratayenia adalah sebuah genus dinosaurus teropoda megaraptora punah yang jasadnya ditemukan di Formasi Bajo de la Carpa, Argentina dari zaman Santonian.[1] Spesies tipe dan satu-satunya, Tratayenia rosalesi, dideskripsikan pada Maret 2018.[2] Referensi ^ Porfiri, Juan D; Juárez Val...
Penahbisan Cluny III oleh Paus Urbanus II.[1] Untuk bahasan lebih luas tentang topik ini, lihat Kekristenan pada Abad Pertengahan. Lihat pula: Kekristenan pada abad ke-9 dan Kekristenan pada abad ke-11 Pada abad ke-10, Kekristenan telah menyebar ke sepanjang sebagian besar Eropa dan Asia. Gereja Inggris didirikan, dengan sekolah-sekolah monasterinya, dan Gereja Latin dan Gereja Ortodoks Timur meneruskan pemisahan mereka, secara mutlak berpuncak dalam Skisma Besar. Teologi pra-skolasti...
Ecoregion in Northeast China Northeast China Plain deciduous forestsFlower Sea Scenic Spot in Fanhe, TielingEcoregion territory (in yellow)EcologyRealmPalearcticBiomeTemperate broadleaf and mixed forestGeographyArea232,500 km2 (89,800 sq mi)CountriesChinaNorth KoreaCoordinates43°25′N 124°25′E / 43.417°N 124.417°E / 43.417; 124.417 The Northeast China Plain deciduous forests ecoregion (WWF ID: PA0430) covers the flat interior Northeast China Plain...
This article does not cite any sources. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Orozimbo Barbosa – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (December 2013) (Learn how and when to remove this message) Orozimbo BarbosaBorn1838Chillán, ChileDied1891Placilla, ChileAllegianceChileService/branchArmyYears of service1856 - 1891Battles/wars Occupation of Ar...
هذه المقالة تحتاج للمزيد من الوصلات للمقالات الأخرى للمساعدة في ترابط مقالات الموسوعة. فضلًا ساعد في تحسين هذه المقالة بإضافة وصلات إلى المقالات المتعلقة بها الموجودة في النص الحالي. (يوليو 2019) منتخب جنوب إفريقيا لكرة القاعدة تعديل مصدري - تعديل منتخب جنوب أفريقيا لكرة...
Thống tướng Lục quânGeorge MarshallMarshall năm 1946Bộ trưởng Quốc phòng Hoa Kỳ thứ 3Nhiệm kỳ21 tháng 9 năm 1950 – 12 tháng 9 năm 1951356 ngàyTổng thốngHarry S. TrumanTiền nhiệmLouis A. JohnsonKế nhiệmRobert A. LovettNgoại trưởng Hoa Kỳ thứ 50Nhiệm kỳ21 tháng 1 năm 1947 – 20 tháng 1 năm 19491 năm, 365 ngàyTổng thốngHarry S. TrumanTiền nhiệmJames F. ByrnesKế nhiệmDean G. AchesonĐặc ...
Peta infrastruktur dan tata guna lahan di Komune Martigny-les-Gerbonvaux. = Kawasan perkotaan = Lahan subur = Padang rumput = Lahan pertanaman campuran = Hutan = Vegetasi perdu = Lahan basah = Anak sungaiMartigny-les-Gerbonvaux merupakan sebuah komune di departemen Vosges yang terletak pada sebelah timur laut Prancis. Lihat pula Komune di departemen Vosges Referensi INSEE lbsKomune di departemen Vosges Les Ableuvenettes Ahéville Aingeville Ainv...
Italian resistance organisation Tuscan Committee of National Liberation Comitato Toscano di Liberazione NazionaleLeadersBruno CalvisiAmleto NepiNicola ZingarelliFounded9 October 1943Dissolved26 June 1946HeadquartersFlorenceIdeologyAnti-fascismPolitics of ItalyPolitical partiesElections The Tuscan Committee of National Liberation (Italian: CTLN or Comitato Toscano di Liberazione Nazionale) was an underground Italian resistance organisation during World War II based in Tuscany, Central Italy.&#...
Pour les articles homonymes, voir Joint. Cet article est une ébauche concernant les mathématiques. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Le joint des deux segments bleu et vert est le polyèdre gris. En mathématiques, le joint de deux espaces topologiques X et Y est une construction topologique ; c'est l'espace formé de tous les segments joignant les points de X aux points de Y. Définition Le...
Infantry division of the British Indian Army during World War II For the World War I formation, see 9th (Secunderabad) Division. 9th Indian Infantry DivisionFormation sign of the 9th Indian Infantry Division.[1]Active15 September 1940–15 February 1942 (Surrendered)Country British IndiaAllegiance British EmpireBranch British Indian ArmyTypeInfantrySizeDivisionEngagementsBattle of MalayaBattle of Kota BharuCommandersNotable CommanderArthur Edward BarstowMilitary unit The 9th Indi...
2001 studio album by BushGolden StateStudio album by BushReleased23 October 2001StudioOlympic Studios, London and The Village Recorder, West Los AngelesGenre Rock[1] Length47:21LabelAtlanticProducerDave Sardy, BushBush chronology The Science of Things(1999) Golden State(2001) The Best of '94–'99(2005) Scrapped album coverThe original album cover featured a plane Singles from Golden State The People That We LoveReleased: 18 September 2001 Headful of GhostsReleased: 25 Novemb...
Mexican professional wrestler In this Spanish name, the first or paternal surname is Carrera and the second or maternal family name is Gómez. Damián 666Gomez in 2007Birth nameLeonardo Carrera GómezBorn (1961-07-09) July 9, 1961 (age 63)[1]Tijuana, Baja California, Mexico[1][2]FamilyBestia 666 (son)Professional wrestling careerRing name(s)Caballero 2000[1]Ultraman 2000/Ultraman II[1]Amigo Ultra[1]Damien/Damián[1]Damián 6...
Serie A1 1987-1988La Scavolini Pesaro campione d'ItaliaDettagli della competizioneSport Pallacanestro Edizione66ª OrganizzatoreLega Basket Federazione FIP Squadre16 VerdettiCampione V.L. Pesaro(1º titolo) Retrocessioni Pall. Firenze Aurora Desio Basket Brescia Cronologia della competizioneed. successiva → ← ed. precedente Modifica dati su Wikidata · Manuale Il campionato di Serie A1 di pallacanestro maschile 1987-1988 è stato il...
Butch Otter Butch Otter 2009. Idahos guvernör Tid i befattningen1 januari 2007–6 januari 2019 Företrädare Jim Risch Efterträdare Brad Little Född Clement Leroy Otter3 maj 1942 (82 år)Caldwell, Idaho Politiskt parti Republikanska partiet Yrke affärsman Religion katolik Maka Gay Simplot (1964-1992) Lori Easley (2006-) Barn 4 Webbplats gov.idaho.gov Clement Leroy Otter, känd som Butch Otter, född 3 maj 1942 i Caldwell i Idaho, är en amerikansk republikansk politiker oc...
1986 single by David SylvianTaking the VeilSingle by David Sylvianfrom the album Gone to Earth B-sideTaking the Veil (remix)/Answered Prayers/A Bird of Prey Vanishes Into a Bright Blue Cloudless SkyReleased28 July 1986 (1986-07-28)[1]Recorded1985–1986 in London and OxfordshireGenreArt rockLength4:40LabelVirginSongwriter(s)David SylvianProducer(s)Steve Nye, David SylvianDavid Sylvian singles chronology Words With the Shaman (1985) Taking the Veil (1986) Silver Moon (19...
Questa voce sull'argomento edizioni di competizioni calcistiche italiane è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Campionato Primavera 1987-1988Campionato Primavera 1987-1988 Competizione Campionato Primavera Sport Calcio Edizione 26ª Organizzatore Lega Nazionale Professionisti Luogo Italia Formula Gironi all'italiana con doppie finali. Risultati Vincitore Torino(6º titolo) Il Torino, vincitore dell'edizione Cronologia della compe...
_by_Igal_Tumarkin.jpg)
![אנדרטה לשואה ולתקומה, 1971–1975, פלדה וזכוכית[63] כיכר רבין, תל אביב-יפו](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:PikiWiki_Israel_32072_Holocaust_and_Resurrection.JPG)
_by_Igael_Tumarkin.jpg)
.jpg)
.svg){kind=logo}
_by_Igael_Tumarkin.jpg){kind=link}
