קריית המלאכה היא מתחם בדרום תל אביב, בין הרחובות בר יוחאי מצפון, שוקן ממערב, שדרות הר ציון ממזרח ודרך קיבוץ גלויות מדרום.
קירות הבניינים בקריית המלאכה רוויים ביצירות גרפיטי רבות המתעדכנות תדיר. לב הקריה מוגדר "מרקם בנוי לשימור"[1]. במתחם נערכים סיורי אמנות, ארכיטקטורה והיסטוריה[2][3][4].
היסטוריה
קריית המלאכה נחנכה בשנים 1964-1965[5][6] כאזור מלאכה ותעשייה זעירה חדשני לזמנו, על ידי "החברה לשיקום המלאכה בתל אביב יפו" (חברה משותפת לממשלת ישראל, עיריית תל אביב, חברת כלל והתאחדות בעלי המלאכה). המתחם הוקם על אדמות שהשתייכו לפני קום המדינה לכפר אבו כביר[7].
שמות הרחובות בקרית המלאכה הולמים את ייעודה המקורי: התנופה, העמל, המרץ, המפעל[7]. המתחם תוכנן על ידי משרד האדריכלים יצחק רפופורט-אשר גליברמן-צבי פרנקל, הוא כולל 12 בניינים מאורכים בסגנון ברוטליסטי חף מקישוטים, מלבד רפפות אנכיות ואופקיות המצלות על החלונות ועל חדרי המדרגות. המבנים בני ארבע קומות, ניצבים במקביל לרחובות הר ציון, התנופה, המפעל, המרץ.
מטרת הקמת הקריה הייתה הוצאת מפעלים מזהמים ורועשים מאזורי המגורים והמסחר בעיר, על ידי עידוד בעליהם להשתכן במבנים המותאמים לצורכי התעשייה. חדשנות המתחם באה לידי ביטוי בחללי העבודה המרווחים, שטחי אחסון מתחת לקומת העמודים, החניון התת-קרקעי, מעליות המשא מהחניון ומקומת העמודים אל בתי העסק, רשת הכבישים הפנימים המאפשרת פריקה וטעינה של סחורות באמצעות מעליות ומנופים מכל הקומות, החיבור לקווי טלפון, שירותי הניקיון והתחזוקה, והכללת סניף בנק ומסעדות במתחם[7][8][9][10].
בשנת 1966 רוכשי בתי המלאכה במתחם התלוננו על עלויות התחזוקה והניהול הגבוהות, ועל עלויות הובלה הנובעות מריחוק המתחם מאזורי המסחר[11][12].
בשיא פעילות פעלו במתחם כ–420 עסקים. במשך השנים המבנים הוזנחו והתיישנו ובעלי עסקים רבים עזבו. כ-200 בתי מלאכה לשעבר משמשים החל משנות ה-2000 כגלריות לאמנות ואולפני הקלטות, חדרי חזרות וסטודיות של אמנים מתחומים שונים - ציור, פיסול, מוזיקה, צילום, ריקוד, מיצב ועוד. קריית המלאכה ידועה גם כאזור רווי בגרפיטי ואמנות רחוב.[13]