השם נען נבחר על ידי חברי הקיבוץ באוקטובר 1936. השם ניתן לקיבוץ בשל קרבתו לכפר הערבי נענה, וכן בשל צלילו של השם ”שם קצר, חי, חופף עליו חן קדומים. בוקע ממנו צליל עברי קדום, צליל בראשית ארצי ישראלי.”[3] היו מי שרצו לקרוא לקיבוץ בשם "נעמה" בשל קרבתו לחורבות העיר הקדומה "נעמה" (יהושע, ט"ו, מ"א).[4] אולם ברוב קולות נבחר השם נען. מתוך אהבתם אל ישובם, נוהגים תושביו לומר: אין כ-נען, בארץ כנען.[5]
היסטוריה
קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת הנוער העובד. הוא הוקם על ידי חברים בתנועה מתל אביב שבקשו לעבוד בחקלאות והחלו בקיץ 1926 בעבודות הבציר ברחובות. במהלך השנים נוספו אליהם חברים רבים, בהם יוצאי כפר ילדים ובוגרי מאיר שפיה.[6] לאחר תום תקופת הבציר החליטה הקבוצה על ייעוד התיישבותי, וניסתה להקים התיישבות על אדמות שהיו שייכות לחקלאי הרחובותי משה סמילנסקי. התגלע בין חברי הקבוצה לבין סמילנסקי סכסוך, ולבסוף התחברה הקבוצה למנחם מנדל רוזנבוים שהיה חבר בעמותת מהפכנים שגלו מרוסיה לארצות הברית. בסיוע כספי עמותה זו נקנו אדמות ליד הכפר הערבי נענה וחברי הקבוצה עלו על הקרקע יחד עם רוזנבוים וייסדו את הקיבוץ.
הקיבוץ נוסד בסוכות, תרצ"א, אוקטובר 1930[7] על ידי חניכי הנוער העובד מקבוצת "הבציר" ברחובות. זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת "הנוער העובד" וכן גם הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי נערים שנולדו בארץ ישראל.
בתחילת 2005 הוחלט ברוב קולות בדבר שינוי מקיף שכולל הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי עם רשת ביטחון כך שתושבי הקהילה משלמים מס קהילה ובנוסף "מס איזון" לאבטחת הכנסה לאוכלוסיות חלשות בקהילה.
כלכלה
בשנת 1937 הוקם בקיבוץ מפעל לתבניות מתכת וייצור עגלות וכעבור שנה שינה המפעל את ייעודו למפעל לייצור ממטרות ובהמשך קיבל את השם: "נען מוצרי השקיה". בשנת 1970 נוסד בקיבוץ דן מפעל "דן ממטירים" לייצור השקיה זעירה; בשנת 2001 התאחדו שני המפעלים ושם החברה שונה ל"NaanDan". בשנת 2007 קנתה חברת "ג'יין" ההודית 50% מן הבעלות על המפעל ושם החברה שונה ל"NaanDanJain", כאשר ברשות ההודים שמורה אופציית "Call" לרכישת מלוא הבעלות על החברה. ב-15 במאי2012 הודיעה חברת ג'יין על מימוש אופציית ה"Call", אך הודיעה גם כי החברה תמשיך לתפקד באותו האופן, וכן נחתמו חוזי העסקה עם העובדים הוותיקים עד לשנת 2020 לפחות.
לקיבוץ רפת משותפת עם קיבוץ שובל המספקת חלב ל"טרה", ענף גידולי שדה הנפרש על פני כ-8,000 דונמים (גידולים עיקריים: כותנה, תירס, אבטיח) וכמו כן בעלות על שטחי מטעים, פרדסים וחצילים ומספר ענפים נוספים הפועלים בתוך הקיבוץ.
הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
אתרים
סליק "בית החמרה" בנען - בית מגורים שנבנה מאדמת חמרה, מים וקש שהיו בנמצא באזור. מתחת לבית היה סליק ששימש כמחסן סודי לנשק.
בית ניגונים לדוד זהבי - בית לפעילות מוזיקלית חברתית וחינוכית, הממשיך את מורשתו של המלחין דוד זהבי. בבית מתקיימים ערבי שירה, קונצרטים והרצאות על המלחין דוד זהבי וכן סיורים בקיבוץ בעקבות שיריו[9].
מבני ציבור שונים - קיבוץ נען עשיר במבנים שתכננו על ידי אחדים מחשובי האדריכלים בישראל. מאז הקמתו ב-1930 ועד תחילת שנות השמונים, הוזמנו אדריכלים מוכשרים כגון שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, חנן הברון וגדעון שריג לתכנון מבני הציבור המרכזיים בקיבוץ כמו חדר האוכל, בית ברל והתיאטרון הפתוח[9].
תחנת הרכבת נען - נמצאת סמוך לקיבוץ. הייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום בקו הרכבת בין באר שבע ללוד.
גן המטוס - גן משחקים השוכן בלב הקיבוץ. המטוס מוצב מעל המבנה הרפואי הסמוך. המטוס הוא מטוס ריסוס חקלאי בצבע צהוב מסוג SNOW COMMANDER S-2D.[10]
בית הביטחון - בעקבות אירועי 1929, הוקם בראש הגבעה בית ביטחון בן שתי קומות, ראשון המבנים שנבנו בנען. תוכנן בידי יוחנן רטנר. סביב הגג הוקמה חומה נמוכה ובה חרכי ירי. לימים היה זה בית הילדים הראשון בקיבוץ.[11]
אישים
האישים הבאים קשורים לקיבוץ נען:
ישראל גלילי - היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נמנה עם מייסדיו של קיבוץ נען, שבו היה חבר עד יום מותו.
עינב גלילי - עיתונאית, סאטיריקנית, מנחת טלוויזיה ושדרנית רדיו ישראלית. נכדתו של ישראל גלילי. נולדה בקיבוץ נען.
דוד זהבי (גולדיס) - היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען. חתן פרס אלקוני לזמר העברי. בבגרותו הצטרף למייסדי קיבוץ נען, מהנוער העובד, והיה חבר הקיבוץ כחמישים שנה, עד יום מותו.
משה כרמל (זליצקי) - היה מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. פיקד והוביל את כיבוש מרבית הגליל בחזית הצפון במלחמת העצמאות. בשנת 1930 היה בין חברי הגרעין להקמת ההתיישבות הראשונה של התנועה שנקראה לאחר מכן קיבוץ נען.
משה בּרַסלַבסקי - היה איש הקיבוץ, סופר והיסטוריון. בשנת 1933 הצטרף לקיבוץ נען של התנועה. שם נותר עד יום מותו, ושם נקבר.
שמריה גוּטמן - היה ארכאולוג ישראלי. ידוע בעיקר הודות לתרומתו לחקר מצדה ולחשיפת גמלא. היה מראשוני קיבוץ נען, והיה חבר בו עד יומו האחרון.
שאול ורדי - היה לוחם בחיל השריון שקיבל את עיטור הגבורה עבור לחימתו בקרב על קלע בחזית הסורית במלחמת ששת הימים. ורדי נולד וגדל בקיבוץ נען. הוא היה מרכז גידולי השדה ומרכז המשק בקיבוץ ולאחר שנים ניהל מפעל של מיכל נגרין בקיבוץ. ורדי נפטר בביתו בקיבוץ נען.
פנחס בן פורת - היה מראשוני הטייסים בפלמ"ח ובחיל האוויר הישראלי. התגורר בקיבוץ נען.
צביקה יעקבי - היה משורר עברי ומתרגם שירה. נולד וגדל בקיבוץ נען. נקבר בקיבוץ נען.
גדי יציב - היה סוציולוג ואיש ציבור ישראלי, ממייסדי תנועת "שלום עכשיו" ובכיר במפ"ם, כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-11, נולד בקיבוץ נען.
יעקב בן-אריה - הוא אלוף פאראלימפי. נולד בקיבוץ נען.