מצליח הוקם כיישוב קראי, ובכך הוא אחד משני היישובים הקראים בעולם, כשהשני הוא רנן שבסמוך לאופקים.[3] עם זאת, לצד הקהילה הקראית יושבו בו החל משנות ה-50 של המאה ה-20 יהודים רבניים, וכיום מתגוררים בו קראים ושאינם קראים.[4][5]
מושב מצליח הוקם על ידי יהודים קראים ממצרים בשנת 1950. בעקבות מחלוקת בשנותיו הראשונות עזבו כמחצית מהמתיישבים הראשונים את המושב. תשע משפחות נוספות של קראים הורחקו מהמושב בפקודת בית המשפט משום שלא עבדו את אדמותיהם.[7] הסוכנות ניסתה להביא במקומם גרעין של יוצאי רומניה בשנת 1954,[8] אך הדבר לא נסתייע. במקומם הביאה הסוכנות היהודית עולים ממרוקו ואנשי קהילת בני ישראל מהודו.[4]
שטחו של המושב הוא כ־2400 דונם. הוא כולל 101 משקים מהם 21 פעילים בתחום החקלאות. החל מאמצע שנות ה-90 הורחב המושב שלוש פעמים ונבנו בו בתים צמודי קרקע ללא אדמה חקלאית. תושבי המושב מתפרנסים כיום מחקלאות, מתעשייה קלה במושב ומעבודות חוץ.
אתרים
בית הכנסת הקראי
בית הכנסת הקראי במושב מצליח מעוצב בצורה פשוטה מבחוץ, אך בפנים הוא מפואר. הנברשות עצומות ומיוחדות, ארון קודש נמצא מעל במה מוגבהת עטופה בבדים מפוארים. השטיחים רכים ומכסים את רצפת בית הכנסת.[9]
מלבד בית הכנסת הקראי הוקם במושב גם בית כנסת ספרדי-מרוקאי (רבני).[4]
אמת המים לרמלה
אמת המים לרמלה (אמת המים האומיית) - בפאתי המושב ניתן להבחין בשרידי האמה שנבנתה ב־716 ככל הנראה על ידי סולימאן בן עבד אל מלכ – מייסד העיר רמלה. אורך האמה היה כ-10 קילומטרים והיא הובילה מים מתל גזר ועד לרמלה. אמת המים נחרבה בעת המצור ב-976 לספירה על רמלה ומאז לא פעלה שוב.[10]
שמורת מצליח
השמורה נמצאת בצמוד וממזרח לבית הקברות של מושב מצליח. בשטח השמורה נמצאה בעבר מחצבה נטושה, בה נחשפו סלעי קירטון מתקופת האוליגוקן.[11]
