יואב דגון נולד במעברתגן יבנה לאירמה ואביגדור (ויקטור) פישמן. אמו, ילידת וילנה, נסעה בתום המלחמה לפריז ללימודים בבית ספר לאחיות, שם הכירה את אביו, אשר נולד בורשה ובגיל 7 משפחתו היגרה ללימוז' שבצרפת. הוריו של יואב עלו בשנת 1950 לישראל ולימים עברתו שם משפחתם לדגון. בשנת 1953 קבעה המשפחה את משכנה ברמת השרון, בשיכון יוצאי ליטא, שם יואב גדל. יואב הוא הבן הבכור ולו אח ושתי אחיות. הוא בוגר בית הספר העממי ע"ש מנחם אוסישקין. בילדותו התגלה בידי רפי לביא, ששלח אותו לחוג לאמנות במוזיאון תל אביב. למד במשך שנתיים בבית הספר לאמנות רננים וכשזה נסגר, עבר ללמוד בבית הספר תלמה ילין. בצה"ל שירת במשטרה הצבאית.
לאחר שחרורו מהצבא, טס לפריז ללמוד אמנות. הוא בעל תואר ראשון באקדמיה לאמנויות יפות (Beaux-Arts de Paris) ותואר שני בסורבון. עבודת הגמר שלו הייתה בנושא תסרוקות אפריקאיות. בשהותו בצרפת התחתן עם מישל ולהם שלושה ילדים.
ב-1979 יואב דגון שב לישראל. בתחילה שימש כמורה לרישום ומתודיקה במדרשה לאמנות רמת השרון (1981-1979) ולימד גם בבצלאל.
בשנים 1981–1993 כיהן כמנהל וכאוצר ראשי של מוזיאון הרצליה, בתקופה זו הקים ואצר כשמונים תערוכות ואת גן הפסלים של המוזיאון.
במסגרת עבודתו במוזיאון הרצליה התמקד בפיסול, כעשור לפני פריחתו המחודשת של התחום. הקדיש תערוכות להיסטוריה של הפיסול בארץ ולתחומי פיסול שונים: ארד (ברנרד רדר, צבי לחמן), ברונזה (דורותי רובינס), נייר יצוק (זיוה קרונזון), חול (יגאל תומרקין), עץ (דב חוף, יעקב פינס), אבן (מתניה אברמסון, טניה פרמינגר), ברזל (יחיאל שמי, מוטי מלר), טקסטיל (ישעיהו א. גבאי) ותשומת לב מיוחדת הקדיש לפיסול בחומר, לו אצר עשר תערוכות (דייוויד מוריס). אצר תערוכות של אמנים ישראלים ידועים מהעבר (צבי אלדובי, בתיה לישנסקי, יוסף קונסטנט) ותערוכות של אמנים אירופאיים (הנרי מור, ברנרד פז'ס, ז'ורז' ז'נקלו וצ'יקו בוננוטה), בעידן בו עולם האמנות האמריקאי משל בכיפה. הקדיש מספר תערוכות לציירים-רשמים כמו עמוס אריכא, אוזיאש הופשטטר, רות שלוס ויוסף הירש.
[1]
היה ממייסדי פורום המוזיאונים הקטנים לאמנות וישב בחבר השופטים של פרסי אגודת אמני קרמיקה בישראל.
בשנת 1993 שב עם משפחתו לצרפת וב-1998 נקרא להקים את מוזיאון נחום גוטמן בנווה צדק ושימש כמנהלו וכאוצרו הראשי של המוזיאון עד למותו ב-2004. במסגרת המוזיאון הציג תערוכות וכתב מאמרים החורגים מדימויו המקובל של גוטמן, כמו: "נחום גוטמן במחוזות הרשע", "סוד הארוס הערבי בפרדסי יפו של גוטמן".
[2]
דגון צייר ופיסל ובראשית דרכו הציג שלוש תערוכות יחיד: אחת בישראל ושתיים בצרפת.
יואב דגון שם קץ לחייו במרץ 2004 ונקבר בקיבוץ עינת.
ברנרד רדר, רטרוספקטיבה, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-דצמבר 1987.
אברהם אופק, תערוכת רישומים ופסלים, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-אוקטובר 1988.
טניה פרמינגר, מוזיאון הרצליה, 1988.
צ'קו בננוטה, פסלים, בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות, פברואר-אפריל 1988.
ג'ורג' ז'נקלו, מוזיאון הרצליה, אפריל-מאי 1988.
אורה (בלומן) שפרלינג. מוזיאון הרצליה, מאי-יוני 1988.
ישראלה הרגיל, "פיסול סביבתי בעקבות מבני טרמיטים" במוזיאון הרצליה, 1989.
מודי אליאס, ציור-פיסל, מוזיאון הרצליה, ינואר 1989.
חוה מחותן, מצב 88, מוזיאון הרצליה, מרץ-אפריל 1989.
דתיה לנדבר, מוזיאון הרצליה, יוני-אוגוסט 1989.
תחרות פיסול חוץ, מוזיאון הרצליה, נבחרו 16 מתוך 80 אמנים: ענת בן, בן-צבי אנוש, מרים גמבורד, יצחק גרינבאום, דוד גרשטיין, יעקב דורצ'ין, ז'אק ז'אנו, שושי טייכר יקותיאל, עמי לוי, אירית מוזן, אבי מרציאנו, רבקה פוטשבוצקי, לי רמון, ישראל רבינוביץ, פיליפ רנצר, ולנטין שור, יוני-אוגוסט 1989.
מקורות הפיסול הארצישראלי 1906–1939, אוצר אורח גדעון עפרת, מוזיאון הרצליה, יוני-ספטמבר 1989.
יגאל מירון, קשת כלואה, מוזיאון הרצליה, ספטמבר-נובמבר 1989.
נעמי שלו, פיסול, מוזיאון הרצליה, נובמבר-דצמבר 1989.
יעקב פינס, חיתוכי עץ בין מזרח למערב, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1992 – ינואר 1993.
דניאל פראלטה, פיסול, מוזיאון הרצליה, ינואר-מרץ 1993.
רייפנברג, מרד, מיצב, 1993.
אולטימה, תערוכה קבוצתית בהשתתפות עזרא אוריון, דב אור נר, דורית פלדמן, דודו מזח, אבי ברג, בני אפרת, יאשה צירינסקי, אבי סיטון, ראובן ברמן קדים, גבי קלזמר, משה ניניו, אוצרים: יואב דגון, מירי טרגן, דליה לוין ועדה נעמני, מוזיאון הרצליה (הוצגה גם במוזיאון "יד לבנים" פתח תקווה, מוזיאון ערד והגלריה העירונית לאמנות, מרכז תרבות ע"ש סמילנסקי רחובות), יולי-אוגוסט 1993.
שולמית הרטל, תערוכת פיסול ברשת, מוזיאון הרצליה, 1993.
בשר ודם - דימויי גוף בציוריהם של לארי אברמסון, משה גרשוני, פמלה לוי, אורי ליפשיץ, מיכל נאמן, אוצר ד"ר חיים פינקלשטיין, מוזיאון הרצליה (תערוכה נודדת שהוצגה גם בתיאטרון ירושלים ובגלריה לאמנות ע"ש אברהם ברון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), יוני אוגוסט 1984.
חיים ברגל, עבודות שמן 1978–1984, מוזיאון הרצליה אוצר יואב דגון (הוצגה גם בגלריה הקיבוץ, אוצר חיים מאור), יוני-נובמבר 1985.
רוברט נדלר, מסע אל מעבר לגבולות הדמיון, מוזיאון הרצליה, אוקטובר 1985.
אוזיאש הופשטטר, רטרוספקטיבה, מוזיאון הרצליה, דצמבר 1985-מרץ 1986.
נעמי מילר, מוזיאון הרצליה, 1986.
צביקה זליקוביץ', צלם-צייר-צייד, מוזיאון הרצליה, נובמבר-דצמבר 1986.
"אולטימה", קבוצתית, משתתפים: גבי קלזמר, משה ניניו, בני אפרת, אבי סיטון, דודו מזח, דורית פלדמן, יאשה צירינסקי, דב אור נר, ראובן ברמן (קדים), אבי ברג, עזרא אוריון. מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרים שותפים: דליה לוין, עדה נעמני, 1989.
שבעה אמנים שווייצרים: Marcel Schaffner, Charles Rollier, Beat Kohlbrenner, Franz Fedier, Ulrich Elsener, Sebastian Olivier Burckhardt, Wolf Barth, מוזיאון הרצליה, קיץ 1989.