מור התפרסם לראשונה בסדרה של רישומים שערך במנהרות הרכבת התחתית של לונדון בזמן "הבליץ" - הפצצת העיר על ידי גרמניה במלחמת העולם השנייה. רישומים אלו הציגו דמויות כבדות, פיסוליות באופיין, ושימשו סמל לעמידתם של תושבי לונדון בבליץ הגרמני.
עבודתו הפיסולית של מור שואבת הן מן הנוף האנגלי ומצורותיהן של אבנים, עצמות וכדומה והן מפיסול פרימיטיבי.
עבודתו החדשנית כפסל התבטאה בעיצוב דמויות אשר שילבו את הדמות עם הסביבה על ידי יצירת חללים נגטיביים בפסל המתפקדים כחלק בלתי-נפרד מן העבודה. פסליו הם לרוב מונומנטליים ורבים מהם הוא הציב בטבע.
האוסף הגדול ביותר של פסלי הנרי מור נמצא באגף שיוחד ליצירותיו בתוך הגלריה לאמנות של אונטריו בטורונטו בקנדה. בימי חייו יצר הנרי מור קשר מיוחד עם העיר. אחד מפסליו הוצב בחזית בניין העירייה. הוא הוריש לגלריה בעיר, חלק נכבד מאוספיו.
בדצמבר 2005 נגנב פסל של מור באנגליה בעת שאוכסן לצורך שיפוצים. אף שהובטח פרס כספי עצום על השבת היצירה, שערכה לא יסולא, מעריכים שהיא הומסה לצורך שימוש בארד.[2]
