אייזק אסימוב

אייזק אסימוב
Isaac Asimov
למעלה – אייזק אסימוב, 1965
למעלה – אייזק אסימוב, 1965
לידה 2 בינואר 1920
רוסיה הסובייטית (1918-1954)רוסיה הסובייטית (1918-1954) פטרוביצ'י, רוסיה הסובייטית
פטירה 6 באפריל 1992 (בגיל 72)
ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה Исаáк Ази́мов עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ארצות הברית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי אמריקאי
מקום מגורים ברוקלין, פילדלפיה/מערב העיר, בוסטון, פטרוביצ'י, מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Paul French עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, היסטוריון, ביוכימאי, מחבר ספרי לימוד, הומוריסטן
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה, התיכון לבנים ובנות, בית הספר ללימודים כלליים של אוניברסיטת קולומביה, בית הספר להנדסה ולמדע שימושי של קרן פו, התיכון לבנים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית
סוגה מדע בדיוני, מדע פופולרי, פנטזיה, מתח
יצירות בולטות סדרת המוסד, אני, רובוט, The Bicentennial Man, The Intelligent Man's Guide to Science, סדרת הרובוטים, שקיעה, האלים עצמם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19391992 (כ־53 שנים)
בן או בת זוג
צאצאים Robyn Asimov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הוגו (1963)
  • פרס הוגו לנובלה הטובה ביותר (1992)
  • פרס הוגו לעבודה הקשורה הטובה ביותר (1995)
  • פרס לוקוס לסיפור הקצר (1987)
  • פרס גרנד מאסטר של דיימון נייט (1987)
  • פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (1983)
  • פרס רטרו-הוגו לרומן הטוב ביותר (30 באוגוסט 1996)
  • היכל התהילה של המדע הבדיוני והפנטזיה (1997)
  • פרס קוסמוס 2000 (1985)
  • Retro Hugo Award for Best Short Story (2016)
  • Retro Hugo Award for Best Novelette (2018)
  • פרס הוגו לנובלה הטובה ביותר (1977)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1983)
  • פרס המהגרים הגדול (2006)
  • הומניסט השנה (1984)
  • פרס לוקוס ליצירת פרוזה קצרה מאוד (1977)
  • Hugo Award for Best All-Time Series (1966)
  • James T. Grady-James H. Stack Award for Interpreting Chemistry (1965)
  • פרס נבולה לרומן הטוב ביותר (1972)
  • הפרס לזכר אדוארד אלמר סמית' (1967)
  • פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1973)
  • פרס נבולה לנובלה הטובה ביותר (1976)
  • פרס לוקוס לרומן הטוב ביותר (1973)
  • פרס קלפמקה-רוברטס (1975)
  • עמית הוועדה למחקר סקפטי
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס דיטמאר עריכת הנתון בוויקינתונים
www.asimovonline.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייזק אסימוביידיש: יצחק אזימאוו[1], באנגלית: Isaac Asimov‏; 2 בינואר 1920[2]6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד רוסיה הסובייטית. במשך שנות פעילותו כתב למעלה מ־500 ספרים בתחומים שונים, אולם את עיקר פרסומו קנה ככותב ספרי מדע בדיוני. כמחווה לפועלו נקרא אסטרואיד על שמו (5020 Asimov). זכה בפרסי הוגו ונבולה פעמים אחדות, כמו גם פרסים נוספים ו-14 תוארי דוקטור לשם כבוד. ב-1987 היה הסופר השמיני שזכה בפרס ה"גרנד מאסטר" (הקרוי, החל מ-2002, פרס דיימון נייט), פרס מפעל חיים המחולק לסופר מדע בדיוני אחד, פעם בשנה, לצידו של טקס חלוקת פרס נבולה[3].

קורות חיים

אסימוב נולד ב-2 בינואר 1920 למשפחה יהודית בפטרוביצ'י, עיירה ליד סמולנסק, שברוסיה הגדולה, והוריו קראו לו יצחק, שם בו השתמש כל חייו בראיונות לעיתונות העברית.[1] בשנת 1923 היגרה משפחתו לארצות הברית, שם גדל בברוקלין, ניו יורק, כשהוא מחלק את זמנו בין בית הספר בבוקר וחנות הממתקים והעיתונים שפתחו הוריו בשכונה.

אסימוב ראה לראשונה חוברות מדע בדיוני בחנות של הוריו והחל לקרוא בהן. סיפורים החל לכתוב בעצמו בגיל 17 ומכר אותם למגזינים של מדע בדיוני, שהיו פופולריים מאוד אז. ג'ון ו. קמפבל, עורך הביטאון "Astounding Stories", זיהה את כישרונו הייחודי של הנער אסימוב, אימץ אותו והיווה לו מורה רוחני.

בגיל 19, בשנת 1939 השלים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ובגיל 28, בשנת 1948 קיבל תואר דוקטור. הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת בוסטון, אך ב־1958 עלתה ההכנסה ממכירת ספריו על הכנסתו מהמוסד האקדמי. אסימוב נשאר באוניברסיטה וקודם רק ב־1979 לדרגת פרופסור מן המניין. מסמכיו האישיים של אסימוב משנת 1965 והלאה מצויים בספריית אוניברסיטת בוסטון. היה חבר וסגן נשיא איגוד "מנסה" שבו חברים שמנת המשכל שלהם נמצאת ב-2% העליונים באוכלוסייה.

אסימוב נישא לגרטרוד בלוגרמן ב-26 ביולי 1942. לזוג נולדו שני ילדים: דוד (1951) ורובין (1955). הם התגרשו בשנת 1973 ואסימוב התחתן בשנית, באותה שנה, עם ג'נט ג'פסון.

במשך שנים רבות החשיב אסימוב את עצמו לאתאיסט, אף על פי שהסתייג מהביטוי מאחר שהרגיש שהאתאיזם מתאר את מה שהוא לא מאמין בו, במקום את מה שכן. מאוחר יותר מצא את הביטוי הומניסט כתיאור מתאים יותר.

אסימוב נפטר ב-6 באפריל 1992 כתוצאה מכשל בלב ובכליה שנגרם בין השאר כתוצאה ממחלת האיידס, בה לקה לאחר שנדבק בנגיף ה-HIV דרך עירוי דם שקיבל במהלך ניתוח לב. העובדה שהיה חולה איידס נשמרה בסוד 10 שנים אחרי מותו והתגלתה רק בביוגרפיה שפרסמה אלמנתו, ג'נט אסימוב, "היו אלה חיים טובים"[4].

יצירתו

אייזק אסימוב, 1981

הספר הראשון מז׳אנר מדע בדיוני שאסימוב פרסם היה "עד לכוכבים", ובו הוא ניבא כי התפתחות הטכנולוגיה עלולה להיעצר בגלל החשש ממלחמות. את ספריו הבאים כתב בקצב מסחרר, ולמעשה במשך כ-50 שנה, לא הפסיק לכתוב ועשה זאת גם בזמן חופשות ובעת נסיעות.

רבים מספריו מכילים רמיזות להיסטוריה האנושית, לצד מרכיב של עתידנות בניסיון כביכול לחזות את התפתחות האנושות בעתיד. ספריו כוללים מסעות בין גלקסיות, ותיאור המציאות בעוד עשרות אלפי שנים. ספריו נטולי החייזרים עוסקים גם בפסיכולוגיה האנושית, האם וכיצד יהיו שונים בני האדם העתידיים (במובן הפסיכולוגי).

בשנת 1941 חיבר אסימוב סיפור קצר בשם "שקיעה" (Nightfall), המבוסס על רעיון פשוט אך יוצא דופן. הוא מתאר עולם המקיף מערכת רב-שמשית ולכן לא מחשיך שם אלא בעת ליקוי חמה נדיר. ליקוי זה גורם למהפכות חברתיות. הסיפור זכה להצלחה גדולה ונבחר בשנת 1968 על ידי איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה כ"סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים". הסיפור תורגם לעברית והופיע במגזין פנטסיה 2000.

באנתולוגיה הקצרה שלו "שקיעה וסיפורים אחרים" כתב אסימוב: "כתיבת 'שקיעה' הייתה קו פרשת המים בקריירה המקצועית שלי. לפתע התייחסו אלי ברצינות, ועולם המדע הבדיוני נעשה מודע לקיומי. ברבות השנים, התברר כי כתבתי 'קלאסיקה'." הסיפור הורחב מאוחר יותר לכלל ספר באותו השם על ידי אסימוב עצמו ורוברט סילברברג, עוד סופר מדע בדיוני חשוב מדורו.

הסיפור הקצר האהוב ביותר על אסימוב עצמו נכתב בשנת 1956 במשך אחר צהריים אחד, ואסימוב העיד שלא נאלץ לבצע כל עריכה בכתיבתו. מדובר בסיפור: "השאלה האחרונה" שהתפרסם אחר כך בקובץ הסיפורים "מחר כפול תשע". הסיפור דן ביכולתה של האנושות להתמודד עם תופעת האנטרופיה ולהתגבר עליה. הסיפור, כמו סיפורים נוספים של אסימוב, מתמקד במחשב-העל מולטיוואק.

במיוחד התפרסם אסימוב בסדרת המוסד שלו, סדרה בת שבעה ספרים. הסדרה זכתה בשנת 1966 ב"פרס הוגו" בקטגוריה של הסדרה הטובה בתולדות המדע הבדיוני. הסדרה תורגמה לעברית על ידי עמנואל לוטם ועמוס גפן בהצלחה וזכתה לכמה מהדורות. סדרת המוסד התחילה בעצם כסדרת סיפורים קצרים שאוגדו בסופו של דבר לשלושה חלקים. רק מאוחר יותר הוסיף אסימוב שני קדימונים ושני המשכים במגמה לאחד נתח ניכר מספריו ל"היסטוריה עתידית" אחת. כך לסדרת הרובוטים נוספו שני ספרים. בישראל, הייתה לאייזק אסימוב הצלחה עצומה בעיקר בשנות השבעים, כשהוצאת "מסדה" רכשה את הזכויות לספריו והוציאה רבים מהם.

העתיד על-פי אסימוב כולל את סיפורי הרובוטים הקצרים המתארים את העתיד הקרוב על כדור הארץ. אחריהם באה סדרת הרובוטים המתארת עולמות התיישבות של בני כדור הארץ כעבור אלפי שנים. מאוחר יותר באה סדרת האימפריה המתארת את השלטון האנושי ברחבי הגלקסיה. לבסוף באה סדרת המוסד המתארת את קץ האימפריה והחלפתה במוסד. שתי המצאות גדולות מפותחות ביקום אותו ברא: הרובוטים והפסיכוהיסטוריה.

הוא ניסח בין היתר את שלושת חוקי הרובוטיקה בספרו "אני, רובוט":

  1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם, ולא יניח, במחדל, שאדם יפגע.
  2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.
  3. רובוט ידאג לשמור על קיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

בספר "שמש עירומה" מצוטט החוק הראשון באופן מדויק יותר: "לא יעשה רובוט דבר אשר, למיטב ידיעתו, יפגע באדם, ולא יניח, ביודעין, שאדם ייפגע במחדל".

מאוחר יותר, ניסח אסימוב חוק נוסף (בספר "רובוטים ואימפריה", החוק מנוסח על ידי דמות רובוטית בשם דאניל אוליבאו") – "חוק האפס":

  • לא יפגע רובוט לרעה באנושות ולא יניח, במחדל, שהאנושות תיפגע.

עם הוספת "חוק האפס" לקבוצת שלושת החוקים המקוריים, נוספת הסתייגות בסוף כל אחד מהחוקים, 1 עד 3, המבהירה כי על הרובוט לקיימים כל עוד הם אינם סותרים את "חוק האפס". בכך, עבור הרובוט הבודד, מעמידה רביעיית החוקים את שלומה של האנושות לא רק מעל לשלומו של הרובוט עצמו, אלא אף מעל לשלומו של האדם הבודד.

רשימת ספרים (חלקית)

אייזק אסימוב כתב יותר מ-500 ספרים, במגוון תחומים רחב ביותר, שכלל נושאים מכל הקטגוריות הראשיות לסיווג ספרים על פי שיטת דיואי (למעט פילוסופיה ופסיכולוגיה), אם כי רובם מז'אנר המדע הבדיוני. ספריו תורגמו לשפות רבות, גם לעברית.

הוא כתב גם בענייני יהדות: ששה ספרים על התנ"ך, ספרי היסטוריה על המזרח הקרוב, ועל ארץ כנען, ספרי הומור[5] שכוללים פרקים על הומור יהודי[6], מסות על יחס המדע לדת ולבריאתנות, והקדמות לשני הכרכים של Wandering Stars, הספר על סיפורי מדע בדיוני יהודיים. כל החיבורים האלה טרם הופיעו בעברית.

להלן ספריו שתורגמו לעברית[7]:

דמותו ההולוגרפית של הארי סלדון על כריכת הספר "המוסד". סדרת המוסד היא בין עבודות המדע בדיוני המפורסמות ביותר של אסימוב

קובצי סיפורים קצרים על רובוטים

  • בארץ הרובוטים, 1964, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1975, בתרגומו של יואב הלוי
  • אנוכי, הרובוט, 1950, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1970, בתרגומו של יאיר שמעוני ויצא בשנית בשם אני, רובוט בהוצאת כתר, 2004 בתרגומו של אורי בלסם
(בשנת 2004 יצא לאקרנים הסרט "אני, רובוט", בכיכובו של ויל סמית', בהשראת הספר)

סדרת האימפריה

סדרת המוסד (לפי סדר התרחשות)

  • בטרם המוסד, 1988, יצא בעברית בהוצאת כתר, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • לקראת המוסד, 1993, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1994, בתרגומו של עמנואל לוטם
  • המוסד השמיימי, 1951,יצא בהוצאת מסדה, 1978, יצא שנית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • מוסד וקיסרות, 1952, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1978, בתרגומו של עמוס גפן
  • המוסד האחר, 1953, יצא בעברית בהוצאת מודן, 1995, בתרגומו של עמוס גפן
  • פאתי המוסד, 1982, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1984, בתרגום של שפי פז
  • המוסד והארץ, 1983, יצא בעברית בהוצאת כתר, 1989, בתרגומו של עמנואל לוטם

קובצי סיפורים קצרים

  • שקיעה יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979
  • אין איש פה, פרט..., יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1980, בתרגומו של אדם שרתיאל
  • מחר כפול תשע, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1972, בתרגומה של חנה ברקן. ב-2005 יצאה מהדורה חדשה בעברית בהוצאת אודיסיאה, בתרגומו של איתמר פארן
  • גדול ורחב הוא העולם, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1976, בתרגומו של חיים גליקשטיין
  • כדרך בני מאדים, יצא בעברית בהוצאת אודיסיאה, 2003, בתרגומו של חגי אברבוך
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 1, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2009, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 2, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2010, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 3, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2011, בתרגומו של רמי שלהבת
  • כתבי אייזק אסימוב כרך 4, יצא בעברית בהוצאת מובי דיק, 2014, בתרגומו של רמי שלהבת
  • לאקי סטאר ושודדי הכוכביות, 1953, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר ואוקיינוסי נוגה, 1954, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וכוכב החמה, 1956, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וירחי הצדק, 1957, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן
  • לאקי סטאר וטבעות השבתאי, 1958, יצא בעברית בהוצאת מסדה, 1979, בתרגומו של ראובן לסמן

אחרים

סדרת ספריית היקום, תורגמה לעברית בשנת 1989 בידי הוצאת לילך

  • ספריית היקום – האסטרואידים
  • ספריית היקום – עב"מים: עצמים בלתי מזוהים
  • ספריית היקום – השמש
  • ספריית היקום – קוואזארים, פולסארים וחורים שחורים
  • ספריית היקום – כדור הארץ: בסיס האם שלנו
  • ספריית היקום – הירח: הלוויין של כדור הארץ
  • ספריית היקום – מאדים: השכן המסתורי שלנו
  • ספריית היקום – שבתאי: טבעת של יופי
  • ספריית היקום – טילים, חלליות ולוויינים
  • ספריית היקום – שביל החלב וגלקסיות אחרות
  • הצופן הגנטי, תרגמו מאנגלית: ר. ור. פלק, בהוצאת מדע, 1965 (188 עמודים)
  • אבני יסוד בבנין החיים: אנזימים – ויטמינים – הורמונים, תרגם מאנגלית: א. דובניקוב, בהוצאת יבנה, תל אביב, 1961.

עוד מבחר מספריו על מדע פופולרי (רשימה חלקית)

  • Understanding physics: the electron, proton, and neutron
  • The universe from flat earth to quasar
  • The stars in their courses
  • View from a height
  • Jupiter
  • The beginning and the end
  • Quasar, quasar, burning bright
  • The relativity of wrong
  • Asimov on physics
  • Asimov biographical encyclopedia of science and technology
  • Life and energy
  • The neutrino
  • Of time, space and other things
  • The planet that was not there
  • The solar system and back

הנצחה בישראל

רחוב על שמו של אייזק אסימוב קיים בירוחם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Asimov, Isaac. In Memory Yet Green (1979), New York: Avon, p. 11
  2. ^ בספרו "In Memory Yet Green" התייחס אסימוב לאי-בהירות סביב תאריך לידתו המדויק:
    "The date of my birth, as I celebrate it, was January 2, 1920. It could not have been later than that. It might, however, have been earlier. Allowing for the uncertainties of the times, of the lack of records, of the Jewish and Julian calendars, it might have been as early as October 4, 1919. There is, however, no way of finding out. My parents were always uncertain and it really doesn't matter. I celebrate January 2, 1920, so let it be." ("תאריך הלידה שלי, שבו אני חוגג יום הולדת, היה 2 בינואר 1920. זה לא היה יכול להיות מאוחר יותר. עם זאת, זה היה יכול להיות מוקדם יותר. אם מתייחסים לאי הוודאויות של הזמנים, של החוסר ברישומים, של לוח השנה היוליאני והיהודי, זה היה יכול להיות מוקדם עד כדי 4 באוקטובר 1919. עם זאת, אין דרך לגלות. ההורים שלי תמיד היו לא בטוחים וזה באמת לא משנה. אני חוגג ב-2 בינואר 1920, אז שכך זה יהיה.")
  3. ^ רשימת זוכי הפרס החל מ-1975
  4. ^ המכתב מאת אלמנתו של אסימוב, ג'נט (ג'פסון) אסימוב.
  5. ^ Isaac Asimov's Treasury of Humor, 1971, 1991; Asimov Laughs Again, 1993
  6. ^ Isaac Asimov's Treasury of Humor, עמ' 0, באתר גוגל ספרים, ראו בתוכן עניינים שם
  7. ^ ספריו של אסימוב שתורגמו לעברית, באתר סימניה