דיין היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים ולמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.
במהומות הר הבית (2000) ובייחוד בפרשת מדחת יוסף בקבר יוסף בשכם, הוטחה ביקורת על התנהלותו ואחריותו לאופן הטיפול הישראלי וההישענות על הכוחות הפלסטיניים שלמעשה היו בין התוקפים[17]. הזכרת דיין באה על רקע מעורבותו בקרב על המתחם ארבע שנים קודם, ב-1996, כמפקד פיקוד מרכז ופיקודו על כוחות צה"ל בעת מתקפה הזו, וכן לאור התנהלותו מול בקשות אנשי ישיבת "עוד יוסף חי"[17]. לעומת זאת היו שטענו שקבר יוסף נותר בידי ישראל בשל תפקודו והחלטותיו של דיין באותה התקפה, דבר אשר לשיטתם נזקף לזכותו[18]. בשנת 2011 בעקבות רצח בן יוסף לבנת בקבר יוסף, קרא לישראל להגן על המתפללים בקבר יוסף ולאפשר ליהודים להגיע למקומות אלו באופן יומיומי. כמו כן הודיע שלדעתו אסור היה להשען על אנשי הרש"ף, ושיש לפעול באופן פרטני נגד אנשי הרש"ף החשודים בהשתתפות בפעילות עוינת ובהתקפות על יהודים[19].
ב-25 בדצמבר 2005 הכריז על הפיכתה של תנועתו תפנית, למפלגה בישראל שתלחם בשחיתות הציבורית[20]. הוא התמודד בבחירות לכנסת ה-17 במסגרת מפלגת תפנית, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. למרות זאת, המשיכה התנועה בהנהגתו בפעילות חברתית ופוליטית.
ב-28 ביולי 2008 הודיע שתפנית מתמזגת עם מפלגת הליכוד[21][22]. חברי כנסת ממפלגת העבודה ומקדימה טענו כי גם הם קיימו משא ומתן על הצטרפות עוזי דיין ותפנית למפלגותיהם. בבחירות המקדימות של הליכוד לקביעת רשימתה לבחירות לכנסת ה-18 זכה דיין ב-7,648 קולות שהם כ-15.8% מהקולות, מוקם במקום ה-42 ברשימה ולא נכנס לכנסת.
במחצית 2010 הקים דיין גוף בשם "מועצת הביטחון לישראל" שמטרתו להוות משקל-נגד ל"המועצה לשלום ולביטחון" על ידי מתן נקודת ראות הימנית לסוגיות ביטחוניות[23].
בעת הקרבות בעזה ב-2012 במבצע עמוד ענן דיין הביע את דעתו שיש 'לחסל' את ראש החמאסאסמאעיל הנייה, ולמוטט את החמאס, ולא להסתפק בהפגנת כוח תוך השארתו בשלטון[24].
דיין היה אחד משני האלופים במילואים שהעידו לטובת החייל אלאור אזריה[25].
במאי 2011 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את דיין ליו"ר דירקטוריוןמפעל הפיס, בבוחרו אותו מבין חמשת המועמדים של ועדת האיתור לתפקיד[27]. במהלך תפקידו כיו"ר הדירקטוריון התפרסמו מספר תחקירים עיתונאיים על שחיתות במפעל הפיס, שדיין לכאורה היה מעורב בה[28]. דיין סיים את תפקידו במאי 2018. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2017 קובע כי דיין חרג מסמכויות הפיקוח המוטלות עליו מכוח תפקידו והיה מעורב, בעצמו ובניהול השוטף של המפעל ובכך הפר את האיזון הנדרש בהפרדה שבין הדירקטוריון לבין הדרג המנהל ו"חטא לתפקידו העיקרי כמפקח על פעולות הנהלת המפעל". דיין הוציא הוראה למנהלת האגף למשאבי אנוש, המנוגדת לתקנון, לפיה "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורין, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל תתבצע אך ורק באישור היו"ר מראש". בין היתר מצא המבקר כי דיין מנע את ביצוע החלטת הדירקטוריון לקיים ליועצת המשפטית שימוע בעקבות חשד שהתעורר נגדה וחתם עמה על הסכם להסדרת הפסקת עבודתה מבלי ליידע את מנכ"ל מפעל הפיס ומבלי לקבל מראש את אישור הדירקטוריון ומשרד האוצר[29].
חבר כנסת
ב־8 בינואר 2019 הודיע דיין על התמודדותו בפריימריז לרשימת הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת[30]. בפריימריז, שנערכו ב-5 בפברואר 2019, התמודד וניצח על משבצת השמורה למועמד ממחוז מישור החוף ולכן שובץ במקום ה-35 ברשימת "הליכוד" לכנסת, מאוחר יותר קודם למקום ה-33, ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-36 ברשימת "הליכוד" ולא נבחר לכנסת.
^בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", קוראים, 1998, עמודים 96-113.
^עוזי דיין, "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", ישראל היום, 17.09.2010, "בלילה הראשון לא מצאנו את הסוללה, שכנראה דילגה, וחזרנו עייפים ומתוסכלים. בלילה הבא הגענו בשקט עד הסוללה שבתזמון מצוין (לנו) פתחה באש תותחים, מה שאיפשר להגיע עד החיילים הסורים, שעד היום לא יודעים מהיכן בא להם מותם".
