פשיטה

פשיטה היא צורת קרב, שתכליתה פעולה בשטח אויב לפרק זמן מוגדר לפי המשימה, ובסיומו נסיגה משטח האויב.

מטרה

הפשיטה מיושמת במבצעים שונים: חבלה, שיבוש לוגסיטיקה, נטרול פו"ש,[1] מודיעין, סיכול, שביית חיילי אויב, שחרור חטופים ושבויים.

היסטוריה

בעת העתיקה

שבטי נוודים אמורים, כגון הסותו, תועדו באלף ה־2 לפנה"ס מבצעים פשיטות (באכדית: šiḫṭu, "שִיחֿטֻ") על כפרים, עדרים או שיירות של יושבי קבע.[2]

בתנ"ך מסופר על פשיטות ובהם פשיטת אברהם אבינו במלחמת ארבעת המלכים את החמישה. לפי הסיפור, אברהם פשט ושחרר שבויים וביניהם לוט.

בימי הביניים

הפשיטה הייתה נפוצה בלוחמה במערב אירופה של ימי הביניים. בחלק ניכר מפועלו המקצועי, החייל ביצע פשיטות או הגן מפניהן.

הוויקינגים השתמשו בין המאה ה־8 למאה ה־11 בפשיטות ימיות, בעיקר בצפון אירופה, במערב אירופה ובאיים הבריטיים כשיטת הפעולה העיקרית שלהם.

בעת החדשה

במלחמת העולם השנייה שוכללה השיטה והפעילה אמצעים מודרניים של קרב משולב דרך מטה המבצעים המשולבים הבריטי ודוגמאות ניתן לראות במבצעי חטיבות הקומנדו (פשיטה) בריטיות, במבצעי ה־SAS, קבוצת החקירה המיוחדת וקבוצת המדבר ארוכת הטווח.

פשיטות מפורסמות בעולם

הפשיטה בישראל המודרנית

לפני קום המדינה

מבצעים

מלחמת העצמאות

במבני חטיבות הצבא הוגדרו מספר גדודים כגדודי פשיטה:

גדוד 1 של חטיבת יפתח השתתף בפעולה בבלד א-שייח' ליד חיפה (31 בדצמבר 1947 – 1 בינואר 1948) ופשט על שפרעם (18 בינואר 1948) – פשיטה שנכשלה.[3]

ב־28 בדצמבר 1949 חדרה חטיבת הנגב לסיני, כבשה את אבו עגילה והחלה בפשיטות ובהתקפות הטרדה על העורף המצרי בכוונה לגרום למצרים להעתיק כוחות מרצועת-עזה לסיני.[4]

ב־29 בנובמבר 1948 ביצע חיל הים פשיטת חבלה ימית במבצע דוד בנמל ביירות.

לאחר מלחמת העצמאות

יחידה 101 – יחידת קומנדו ישראלית שהוקמה ב־5 באוגוסט 1953 לשם ביצוען של פעולות תגמול, כמענה לחדירות רבות של מסתננים ומבצעיה היו במתארי פשיטה.

פעולות התגמול – פשיטות של צה"ל בשנות החמישים והשישים שנועדו להרתיע את האויב, מבצעים אלו בוצעו בשטח האויב בעקבות פעולות טרור פלסטיני ופעולות הטרדה של צבאות המדינות הגובלות בישראל.

מלחמת ששת הימים ואילך

צה"ל ביצע פשיטות מסוגים שונים במגוון יעדים, להלן מספר מבצעים מהמפורסמים שבהם:

החל מ־15 ביוני 2017 מתרגלת חטיבת עוז (89) כל שנה אימון לחימה בקפריסין תוך התמקדות באימוני פשיטה.[5]

הערות שוליים

  1. ^ פיקוד ושליטה
  2. ^ Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 42
  3. ^ מידע נוסף, באתר zvulun.gal-ed.co.il(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ מלחמות ישראל: מלחמת העצמאות, באתר lib.cet.ac.il
  5. ^ יואב לימור, בשטח זר: הקומנדו תרגל לחימה בחיזבאללה, באתר ישראל היום, 5 בדצמבר 2019