ששון יצחקי (1932 – יוני 2018) היה קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף. פיקד על חטיבה 401 במלחמת ההתשה ועל כוח אוגדתי במלחמת יום הכיפורים.
חייו
יצחקי נולד וגדל בעיראק, ב-1949 נמלט עם קבוצת צעירים מעיראק לאיראן במטרה לעלות לישראל, הקבוצה נתפסה והושמה בכלא בדרום איראן. כשהגיע לישראל נקלט בקיבוץ קדמה. התגייס לצה"ל ב-1951 ושירת בחיל השריון. לאחר קורס קצינים שירת בגדוד חרמ"ש 79 כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה. שימש מפקד פלוגה בגדוד 9 ומפקד קורס מכ"ים.
במלחמת סיני פיקד על פלוגת חרמ"ש בגדוד 52, גדוד בפיקודו של אורי רום שעבר מחטיבת גבעתי לחטיבה 7 והיה בהליכי הסבה לחרמ"ש. הפלוגה השתתפה בקרב סכר הרואיפה בו נכבש מוצב צבא מצרים. לאחר המלחמה פיקד על קורס מפקדי טנקים בבית הספר לשריון, שימש קצין אג"ם של חטיבה 7, סמג"ד בגדוד 9 ומפקד קורס קציני שריון.
ב-1965 מונה למפקד גדוד 52, תחת פיקודו השתתף הגדוד בקרב על המים מול הסורים ובפעולת סמוע בו תקף הגדוד את משטרת רוג'ם אל מדפע בדרום הר חברון.
במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד 52 במסגרת חטיבה 14 הגדוד לחם בקרב אום-כתף בו הובקע המערך המצרי בסיני בקרבות השתתפו טנקים מסוג שרמן מ-50 ומ-51 וגם AMX-13 .
באוקטובר 1968 מונה למפקד חטיבה 401 ופיקד עליה עד יולי 1970, בתקופתו לחמה החטיבה במלחמת ההתשה בגזרת תעלת סואץ וקלטה את ראשוני טנקי המגח 6 בחיל השריון. אחר כך שירת כראש מטה אוגדה 146, ב-1971 יצא לארצות הברית לקורס פיקוד ומטה. בשובו הדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמקביל למד באוניברסיטת תל אביב.
באוגוסט 1973 מונה יצחקי לראש מטה פיקוד הדרום בדרגת תת-אלוף. במלחמת יום הכיפורים, לאחר שקלמן מגן מונה למפקד אוגדה 252 במקום אלברט מנדלר שנהרג, מונה יצחקי במקום מגן למפקד הגזרה הצפונית של סיני, עם כוח בסדר גודל אוגדתי, שכלל את חטיבה 11 וחטיבה 204, וזכה לכינוי "כוח נמר" או "כוח ששון". בקרב השריון של ה-14 באוקטובר הדפו החטיבות את מתקפת חטיבה 15 המצרית והשמידו 40 טנקים ללא שנגרמו להן אבדות. למחרת הצטרפה לכוח גם חטיבה 274.
קישורים חיצוניים
