"נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי" (או בשמו המלא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה") הוא שיר העוסק בהעפלה שפרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" בעיתון "דבר" מיום 15 בינואר1946.
תולדות השיר
את השיר כתב אלתרמן בעקבות הגעתה לחוף נהריה של אוניית המעפילים "חנה סנש", ב-25 בדצמבר1945. 252 מעפילי האונייה הורדו לחוף בעזרתם של אנשי פלי"ם ופלמ"ח שהמתינו להם[1]. המעפילים פוזרו ביישובי הסביבה, כדי למנוע לכידתם בידי הבריטים.
מספרים כי אנסלדו, רב החובל האיטלקי של האונייה "חנה סנש", נשא נאום מרגש, בקיבוץ יגור או במקום אחר, שבו התאספו פעילי ההעפלה בעקבות הצלחת המבצע, ושאלתרמן נכח באירוע לאחר שהוזמן אליו על ידי מפקד הפלמ"ח, יצחק שדה. מרדכי נאור, שחקר את העניין לאורך שנים, לא הצליח לברר עובדות מוצקות בעניין, והוא מעלה גם אפשרות שזוהי תשובה לנאום דמיוני שיכול היה רב החובל לשאת. על כל פנים, אלתרמן משבח בשיר את רב החובל ואת המסייעים למפעל ההעפלה על תרומתם. פרסום השיר עוכב בשבועיים על ידי הצנזורה הבריטית.
השיר פורסם שנית בלקט של ארבעה מטורי "הטור השביעי", שהופיע ב"דבר השבוע" ב-26 במרץ1948, לכבוד צאתו לאור של ספרו של אלתרמן "הטור השביעי - שירי העת והעיתון"[2]. בלקט זה שונה שמו של השיר, והוא נקרא "נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה".