תעלולי סקפן (בצרפתית: Les Fourberies de Scapin) הוא מחזהפארסי בן שלוש מערכות, פרי עטו של המחזאי הצרפתימולייר. הגיבור הראשי, סקפן, דומה לדמות הארכיטיפית 'סקפינו'
[1]
זהו עיבוד של הקומדיה הרומית "פורמיו" מאת פובליוס טרנטיוס אפר.
הצגת הבכורה של המחזה הייתה ב-24 במאי 1671, בבימויו ובכיכובו של מולייר בתיאטרון פאלה רויאל בפריז. מולייר היה אז בשיא הצלחתו המקצועית, כמנהל להקת התיאטרון של לואי ה-14 ואיש תיאטרון בעל שם. הוא הספיק להעלות עד אז את מחזותיו הידועים "הקמצן", "דון ז'ואן" ו"טרטיף".
סקפן נוהג לשקר ולהערים על אנשים כדי להשיג את מטרותיו. הוא אדם שחצן ויהיר שפועל כאילו הוא מסוגל להשיג הכול. אולם, הוא גם גאון דיפלומטי. הוא מצליח לתמרן את הדמויות השונות ולהפעיל אותן זו כנגד זו בקלות ועם זאת מצליח להשיג את מטרתו העיקרית – לעזור לזוגות הצעירים.
בהיעדרם של אבותיהם, אוקטב נושא בחשאי את היאסינט וליאנדר מתאהב בחשאי בזרבינט. אולם האבות שבים מטיול עם תוכניות נישואים לבניהם. לאחר שסקפן שומע מהבנים תחינות רבות לעזרה, הוא נעתר לכך לבסוף.
המחזה בעברית בדפוס
מולייר, תעלולי סקפן, נוסח עברי: נתן אלתרמן, תל אביב? : חמו"ל, [?-197.
פרנק דנלופ וג’ים דייל, סקאפינו : קומדיה (על פי "תעלולי סקאפין" מאת מולייר). עברית: עדה בן נחום, רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, 1988.
המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי
1. תעלולי סקאפאן, תיאטרון האהל, הצגת בכורה: אפריל 1950
יוצרים: עברית – מנשה לוין, הצגה – י. הרשקוביץ, הציירת – פ. שווארץ, המוזיקה והמנצח – א. נתן, הריקודים – ד. בדר, משחקי ביניים – מ. ינאי וי. הרשקוביץ.